לאל אס
ההקאסקפ שר"₪=
,יל א

הבה
תפלות ישראל! כמנהג אשכנז ו
5 6
אל אלהים תפלתיו ₪5, ואלהתתעלם| מתחנתי:
הכסמע)הכ הכ) הכ ההכ הכ6כ>הכ6ה)םכסה>( סינ הכסרט מ)=( הטאפ 6-6
95855
|
בדפוס ו האאס לי ל שלמה קאשיל
בשנת ה ק ס 4 לפק
: 12 00 8: 0 : 9 50
אתוסא ספיט הפו רסא אפ

.. /
[ אי
הי

מפתחות
יהי ה' אלהינו לכו גרננה מש
דוני ציצית-. רו שי וי רת אל דיני תפולין-השתה---ש--- 1
לה שוגו---ל---....2>.-- 2| קבלת השבת ו פרשת וודבר-->-ששבל-2ש-| מערוב ו/ ובראשי חדשיכם בשב--1...> 9| מגן אבות שש בשש בנב2ש-2. 406/ '| איזהו מקומן---->--->->->+- 4| קודוש לשבת ו: וגדל מה םהלש--2122-2 44| דה= לשלש רגלים ו| דיני ברוך שאמזר----------- 86|= לראש השנה ו, מסוקי דזמרה לשבת-.-------₪| גשמת- ששמ----בשב-ב 1/ ויהי נעם בהל-לט. ₪] הגל ירול בש בשש 4622| אשרי ב----1----------ם-- ₪ על הראשוגים לווצר->---- 22 ברכן לשחרית-----.-2->--- 6| ש"ע לשהרית רשבת בב-לבבב.1 ה 7 קריאת שמע----.--..----> 4| קדושה לשהרית דשבת ב--- ב שמונה עשרה לחול--------- 4| אזן כגוך ו אתה חוננתני ב-ב-.-1..-ג.- 8| על המלש ששל-|2. 4>> 15.8 נהם לט באב---------.-.. 4| יקום פורקן ו ענינן לת'צ-----ג---ם--.-. 2| יהי רצון לברכת החורש 8 יעלה ויבא--------------- 83| אב הרחמים לשבת קודם שבועות ו גיודים דרבנן א א וט'באב ו. על הנסים לחנוכה זלפורים.-.-- 54| מוסף לשבת ללהה----------15| ברכת כהנים----ב-ב-ב-ב בב 85| אלהיכם ב א הש יא היו רבון לקבלת התענית-----+--- ₪| אין כאלהינו ו ו| רבון לאחר התענית-ב->.-<->>- ₪| מנחה לשבת בב-בבבדבבנבב-19| ₪ דוני אבונו מלכנו---ה--.--<> 4| ברכי נפשי מ אה שריו ה סו והואוחום ל'בו'ה---------- 9| לדוד ברוך למ"ש ו דיני תחנון-- ל מ א לש לאש ש- 165 דיגי לגעה--2--------ב-> ג| ברבת הלבנה 1 י ובא לציון ב------->---ש..| סדר ודוני הלל ה . קדישיתום-<-------...-.. א| תפלת מוסף לר"ת-בב הבל עלינו לשבח א לשבת ר"'ה-+------12 קדיש דרבנן------------.- 78| תפלת שלש-25ש ןה מזמורים של יום----------- 9|--- מוסף לשלש רגלים------19 פרשת עקידה ההה-ה---------8ן->- ראש השנה ר---------197 פרשת המן 0--->.---- 89]== מוסף פר'ה----------%2/ : לשרה הרברות------..--... 6|---=יום כפור-. שב ב.בשב86%/ 4,

תפלת מוסף ליום כפור-------21| קריאת שמע למסה---מ- 801 תמלת נעילה-צ-ג----------29| צדוק הדין ב ב-נ----2--.5א]₪ מסכת אבות פ"א-----------28| סדר דוכן ב-בש--- 0 ₪, הדלי פ'ב-----------222| פרשה לתענית צבור ית ||| ₪ פ"ג-----------26| הפטרה לתענית צבור הלד 27 של פ"ד--------<--29| ברכות לגר תגובה-----.... א]תוא : 7 דה פ"ה-----------26| מעוז צור--------ב----ב ב.א]מל פ"ו הנלה-----29| זמר לשבת חנוכה-----------89 ענ זמירות ליל שבת<---.>->---27| ברכות מגילת הו וו -- גוום שבת ה--ב----ב.2| אשר הניא הההדההההההית---88 שא ו --+ למוצאי שבת-...----27| שושנת ועקב ו האנ ברכת המזון ב ב-ה-><>.4%| השלוך ב הנשב------.38]שו ברכה אהרונה--------.--.29| עורוב הבשרללן-------------82 וה| וני זּ 2 לכות הסעות יטע 2 נייוע 44 שטפט וברהמים ו שצהען וברחמים ג.ל= גייש 49 בייוע 43 שפט בסולב ו שטצהצ| בסולף" : ונ ואה א "יש וקו
, ל וליו
ו
נזוה

ו7ת..
דיני. ציצית
ו לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתידה בדחילו
| ורחימו( ליחד טס?ק כלק) וביחודא שלימא בשם כל ; ישראל| הריני באתי להתעטף אותי בטלית של ציצית
-...< כדי לקיים מצות בוראי ככתוב ועשו להם ציצית על "5 כנפי בגדיהם לדרתם וכשם שאני מתכסה במלית בעולם
> הזה כך אזכה להתלבש נשמתי בטלית נאה לעולבם
.; הבג בגן עדן ועל ירי מצוחה זו תנצל נפשי רוחי
...+ ונשמתי ותפלתי מן החיצונים| ובכן באתי אני להוסיף 5 קדושה בעליונים ולטהר העונות וכל הפגימות[שעשיתי
יי
בעיני בידי ברגלי ובגופי בעולם הזה: קדשנו בְמִצָוּתיו וצו להתעטף בציצית: ויכסת ל6טו בטלית ניסמל ל' פסוקיס 36ו: מה יקר חסדך טהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיוך: ירויון
מדשן ביתיך ונחל עדניך תשקם. כי עמך מקור חיל באורך נראה אור: משוך חסדך ליודעך וצדקתך לישרי לב:
דיני. תפילין אחר סכ טנית. גדו3 יניח תפיגין סמעפין בקולש ויך לבוס בכיכית. ועוכתל בתפיכין לבית. הכנסת.> ויכסה קתפיעין עביתג
ככל'כ פן יעבול דלך עקוס טינף:
וקודס הנסתן יסמל: לשם יחוד קודטא בריך הוא וטכינתירה. בדחולו ורחימו( ליחד פס לק כוק) וביחודא שלימא בשם כל ישראל הריני מניח תפילין לקיים מצות בוראי ככתוב בתורה וקשרתם לאות על ידיך והיו לטטפות בין עיניך
1: ובז'

2
לדיני תפילין, ובז'אני מקבל עולו ומלכותו כי לו הכח והממשל'לעשות בכל העולמות כרצונו כמו שעשה במצרים ואליו אני מוסר נפשי ולבי ומוחי כי הוא אחד ואין שני לו אין יחיד כיחודו היה הוה והוא יהיו!||
ינים 36 יד תחנה לקיינו ע3 יר סמ ויכרך:
ופסכ 30 לפס ניכלך: 7 ן. 1 3.
קדשנו בְמְצוּתִיו וצונו על מצות תפילין: בפתס תת קוי1ם3 עכות(עיד סקל קבלכקט? תפילין 36 רסט יסול בש כמלו ונפעס סכולך קג' כָריכות ע3 הזכבע פעצעי יסער וארשתיך לי לעולם: וארטתיך לי בצדק ובמשפט בחסר וברחמים: וארשתיך לי באמונה וידעת מ|
ווצן ואון ין דש טוע קווש אנט ואון מס טובו:
יקלחה
/ כ

עשי
-...
זה
==פו
:0\ וריו
אל
אדן עלם אשר מלךי בְּטֶרם של ַבְרָא: לעתנעשה בְחַפְּצו כלי אזי מלף שמו נקרא: ואחרי כַכַלות הכל: לְברו ימלוך נורָא: והוא היה והוא הודח+ והוא יהיה בְתִפְּאֶרֶה: והוא אֶחד ואין שני+ להמשילהלו לההביררה| בלו ראשית בּלי תכלית: ולו השזוהמשרה: והוא אלי וחי נואלי וצור חבַלי בְּעֶת צָרָה: וְהוּאנְסיומנוס לי מנָת כוסי בִּיים אקרא: בִּידו אַפְקִיד רוחי> בְעָת אישן ואעירדה.: וְעֶםהרוחי גויתי> ₪ לי ולא אירא: יְ ברו אתה ₪8 אלהינו מלף העילם אשר קדשנו ְּמַצְותְיו י וצונו על נְטִילת
ידיכם,
ברו אִתָה 8 אלהינו מלך השלם אשר יצר אֶתההאדֶם בּחְכְמה וּברָא בו נקבים נקְבִים חללים חללים נְלוּי ירוע לי סא כְבודף שאםיפתחַאחד מהם או יסְתם אֶחד מהםאי אֶפֶשר לְהתְקיִם
ו
2%

א אי בָּרוּך אתה 8 רופא כְלד ֶּטֶר ומפליא לעשורת. בקטכנו סומליס בלכת קולה קולס ובל: בְּרוּך אתה ₪ אלהינו מל העילם
משר קדשנו במצותִיו וְצונו לעסוק בדברי תורחה: והערב"נא ₪ שלהינו אתחדברִי 0 בְפיכו ְבַפִּי ענה בית ישרל ט וְנהיה אנדנו וצאצאינו וצמאצאי עמךבית ישרט כְּלְנו ידעי שמף ולומדי תורְתךיבָאִ'יהמלְמד תורה לעמוישרט! באיאמה אשרבְחר בַנו ל הָעִיםי ונֶתֶן לנו את תורתי בְּרוך אִתָה 8 ניתן התורדה:
יבַרְכך ל ם וישמרף. יאר מ פניו טיך ויחנך| יסא מ פַּנִיו אליך וישם לך שלום| אלו דברים. שאין להֶם שעור הפאה והבכירים והראיון וגמילות חַסדים ותמר תורהי אלו דברים שאדם אוכל פירותִיהֶם בולב הזה והקרן קימת לעולם הבא י ואַלו הֶן כבוד אב וָאם וגְמִילות חַסְדִים וְהשְכָּמַת בית הַמדרֶש שחרית ולרבית וְהכְנְסַת אורחים ובקור חולים ְהכנסת כלָה ולוית המת ועיוּן פה והבאת שלום בי אדם לַצירו ותלְמוד תורה
כנגֶר כלֶבם

. 5.7 ה --ד=
0 לע 2 0/ -. יו // ו
מו
.0 4 אי מ
מ
אלהי נֶשמָה שְנְתַת בִּי מהורה היא אתה בְּרַאתָה וְאַתָה יצרתה ואתדה נפחתה בי ואתדח משמרה בְּקרבִי ואתה עתִיר לולה ממתִי להחוירה בי לעתיר לבא כל| מ שחנשמה בְּקְרבִי מודה אני פיה ₪ גהי ואלהי אבותי רבון כל המעשים. אדון כָּל הגשמות\ בָּאי המחזיר נשמות לפְגָרִים מתים: בי אמח הנופו לשכוי בינה להבחין
בין יים ובין לילרת|||: טי אמה שעשני יש אל: בא" אמ'ה שלא עַשנִי עבר באו אמ'ה שלא עשנִי אשרח||: די ווייבצר ומגצן דוס בא' 0 אמה שלשני כְרְצונו: בָּאי אמה פוקח עוריםם: באִיאָמה מלביש ערמזיבם: בי אמ'ה מתיר אסוריםם 2 בָּא' אמָ'ה זיקף כפוּפיםם: בָּאִי אמֶה רקע הארֶץ על המִיִם|: באי אָמָה העשה לי בָּלהצַרְכְי:

0 סמה המכין מצעריהגְבָר בא אמ'ה אוזר יראל בַּגְבוּרֶה בי אָמ'ה שטר ישראל בַּתְפּארֶה באי אָמ'ה הנותן ליעף כח בא אמ'חה המעביר שנדה מעני ותנומה מִעְפְעְפִּי: ויהי רְצון מלפניף ₪ הינו וצהיאבותינו שתרנילנובתוּרתיה ודבקנו במצותיף. ואל תביאנולאלידי חטא ולא לידי עבירה ושן ולא לידי נסיון ולא לודי בזיון י ואל תשלט בנ יִצֶר הרעי והרחיקנו מאדם רע ומחבר רְלוְדְבְקָנו בִּיְצַר טוב ובְמעשים מובים וכפה את יִצרנו להשתעבד לח+ ותנני היום ובכָל יים חן הד ולרחמיבם בּענִיך ובשני כַּל רוממינו+ והתנמלנו חַסְרִים טובים: ברוף אתה ₪+ נומל חַסְדִים טובים לעמו ישראל:
יהי רצון מלפניך ₪ צהי והי אבותי |= שתצילני היום וכל יום+ משי פָנִים, || ומשות פנים+ מאדם רע+ ומחבר רע
-. ומשכן ד
-.0+.+.4ו 4
ארה.. 4-ו
.

₪.
ו
חנ
ו
ול
ומשכןרעי ומפגערעיומשמזן המשחית: מדין קשה: ומבעלדין קשה ביןשהוא בןדברית ובין שטינ 0 בפונין 6ועליס זה: לעולם יהא אדֶם יִרָא שמים בַּסְתֶר
ומודה עַל האמרת וְדובָר אמֶת בל בבו וישכם וִיאמר:.
רבון כל הללמים לא על צדקיתינו אנחנו מפילים תחגונינו לפְנִיף כי על רחמיך חרַבִים מה אָנוּ מה חיינו מה הסנו מההצרקותינו מההחושועתִינו מההכחנו מההגבורתינו+ מהחנאמר לפָניף ₪ אלתינו ואלהי אבותינו הלא כַּל הגבורים כאין לפניך+ ואנשי חשם לא היו וחכמים כְּבְלי מדל: ובונים בבל יהשכלכי ריב מעשיהם תהו וימי חייחם הבל לפנִיה ומותר הַאדָם מן הבְּהמָה אין כו הפל הבל:
אבל אנחנו עמף בָני ברירתף: בָנִי אבְרְהםם אוהבף שנִשבעת לו בְּהַר המוריה זרַע יצדק יחירו שנְעקד על גבי המזֶבח עדרת ועקב בנ בְכוּרֶף
שְמאהבְתך

5 טשמחֶת בו קְרָאת אֶת"שמו יִשְרָאֶל וישרון: לְפִיכָף אנחנו חַיָבים להודות לְך ]\ שבח וְהוּדיָה לשמך+ אשרינו מה"טוב | חְלְקָנו ומה נָעיםם גורלנו ומה ופדה ירשתִינו: אשריני שאנ משבימיםם ומעריבים: ערב ובור ואומרים פעמים בכָל יום+ שמע יִשרַאל ₪ אלחינו ₪8 אִתָה הוא עד שלא נברא השלבם אתה ה משנברא השלם אתה הוא בּעלֶם הזה* וְאַתָה הוא לשלם הבא:
אֶת שמף רביבם; אתה הוא מאלהינו בשמים ובארץ. הומת ראשון ו[אתדה הוה אחרון+
ומבללדוף
.-ףיי הי שרי."אש וה א-- ה'

0
.-.
תח| ומבלעדיף איז אלחיםם| קבֶץ קייף מארְבַע כנפורת האָרֶץ> יכירו וַידְעו כַּלרבָּאַי שלם כי אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלבות הארץ אַתה עשית אֶת השמים וְאֶת הָאָרֶץ י אֶת הים וְאֶת בלראשר בבש ומי בְכָל"מעָשה ודיף בְעְלִיונִים אי בתחתוניםם שיאמר לך מההתעשרה> אָבינו שבשמים עשה ענו חסד בעבור שמף הגדול שנקרא לינו וקָיִם לנו ₪ להינו מה שְכַתוב בּעַת ההיא אָביא אֶתְכֶם וּבַעָת קבצי אֶתְכֶם כִּי"אֶתִּן אֶתְכֶם לשבם ולתו לה בּכֶל עמי הארץ בשובי אֶת שבותיכם לעינִיכֶם אמר לק=\ פסכז א 2 ו קתולק וידבר ₪ אלחמשה לאמר:: צו אֶת. בני ושראל ואֶמרת| אליהם אֶת קרבני לחמי לאִישיריהניחחית! שמרולהקרים לי בְּמוּעָדו ואָמַרְת לי ם זה האשרה אשר תקריבו כ; כבַשיםם בני שנדה תמימים שנים ליים ללה תמיה:(כחן)
את

409
אֶרת הַכְּבֶש אֶחד תעשרה בבקר ואת
הכבֶש השני תעשה בִּין הַערבִיִםם:
ועשירית האיפה סלת למנחה בְּלוּלה בשמן כַתית רביעית ההין(לוי) עלת
תמיד העשרה בהר סיני לריח ניחח|
אשה לט: וְנסכו רְביעת. ההין לכבש האחר בקדש הסך נסך שכר 4 ְאֶת הַכבש השני תעשרה בּין הערביבם כּמנֶחת הבקר וכנסכו תעפשה אשדה רִיח ניחח לי:
יושחט אתו על ירך המ הצ ג לפני ₪:
: סכת. גאט ואן ד: וביים הש בת שני כבטיבם ה נה תמִימבם ושני לטרנים סלת| ִנְחֶה לולה בשמן ונסְכו: עלת שברת בשבתו על עלת הַתְמִיד ונסְכָה; כקורין רביעי) א לסט קורם ומנט ₪ ובראשי הרטיכֶם תקריבו עלה ל שנים ואיל אחד כבשִים בנִיחטנה ושלטה. עטרנים סלת מִנחֶה ושני עשר גִים פלת- מנחה בלו
רו
7 1 פרים בנוחבקר שבעה תמימיםם: לה ב: טמן לפר האחד בסֶמן לאיל הַאֶחֶד! בדו ל בבש הַאחֶר ַיהם חצי ה הִין יהיה ההין לכבש ט יין ז זאת
עלת
+
ועשרון עטרון סלת מנְחה ב
בלו
הלה
0 ללה רַיח ניחח אה לי נסב בר ושליטית הז הון לאיל ורְבילת

4 עלת חדש בחֶדשו לחֶדשִי השנחה: וטעיר עְזִים אֶחֶד להצַאת לי על לת התמיר יעשה ונסכו|
איזהו מקומז שליובחיםם+ קחשי קדשים שחימתן בַּצְפון. פר ושָעִיר של יום הכפירים שחימתן בצפון וקבול דמן בְּכַלי שרת בצפון וְדְמַן טלון הזָיָה על בִין הפדים ול הפרוכת ועל מזבח הזחב מתְנָה אחת מהן מעכבת: שרי הדם היה שופה על יסוד. מערבי של מזבֶח החיצוןאם לאנתן לא עְבֶּבופרים| הנשרפִים ושעירים הנשרפים שחימתן בצפון וְקְבוּל דמ בכְלִישרת בצפון ודמן
טעון הזוה על הפרוכת ועל מִזְבֶה הזֶהב מתנָה אחת מהן מעְבָת שירי חדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון אֶם לא נתן לא עכב. אלו ואלו נשרפין בָּבִית חדשן: חטאת הצבור והיחיד אלי הן חמאת הצבור+ שעירי ראשי חדשים ושל מועדות+ שחימתן בצפון וקכול דמן בכלי שרת בצפון*
וד

הממפוןארבע מתנות על אַרבעקרנות: מ ללה בכבש וּפַנָה לסובב וּבָא לו לקרן דרימית מזרחית. מזרחית צְפנִית: מפנות מערבית:| מערבות דרומירת, שירי הדם היה שופך על יסוד דרומי\ ונאָבְליןלס גגיםמן הקלעיםיל לזכרי כַהַנָהי בְּכָל מאכל, יליו ולילהעד חצותי העולה קרש קדשיםם שחימתה בצפון וקבול דמה בּכלי שרת בצפון וְדְמה מעין תי מתנוחת שהן ארבע. וטעונדה חפש וניתוחוכליללאו טיםי 0 ואשמות: אלייהן אשמות. אשםגזילותי אשםמעילות אשם שפחההרופהיאשם
נזיר. אשםמצורעי אשםתלוי. שחיטתן
בצפון וקבול דמן בכלי שררת בצפון ודמן משון שתי מתנורת שהן ארבעי וגאכלין לפנִים מן הקלעים לוכי כְהְָה בְּכָל מאכל ליים ולילה עד חצות: התודה ואיל נזיר קדשים קליםם> שחִימתן בכ
מקובם בערה ודמן מלון שתי מתנית שהן ארבע. ו ואכליל
.יי
א

אפן, "יו ל"ו 2./
ו וו 5,/
ויל \ תינשו וש 0 4/
-.. ו ."יוה 7-7" וי יפו / 9
והאי
... 1
לוי , ב
לת
.0 ל
או\ ופיו |-.
ורוו - 2|
וי
-. נת
ו ו
ו . גל .. 7
ד
3 ונאַכלין בכל הְִיר לכל אדם בְכָל ל לייִם ולולה עד חצות. המוּרם מהם כיוצא בהם ולא שהמורם ל לכהני ם לנשיהם ולב ניהם לֶבדִיהם| שלמים קדש קליבם+ שחומתן בכל מָקום בעזרה וְדְמַן טעוך שי מתָנות שהן ארְבַּע ונאכלין בכל הְעִיר+ לכל אדם כל מאכָל ו לשנ ני ימים ולילה. אחָד: המוּרֶם מהם כיוצא בהם אלא שהמורם נאכל לפהנים כנשִיהֶם לְבִיהֶבם ולבו בדִיהֶם: הַבְכוּר"המשר והפסח קדשים קליםם בגר שיתן ד היסור טנה 1 הבכור ל להני ם המער לכל אדֶם. ונאַכַלין בַּכָל הְפִירי בְכַל מאכל למני ומים ולולה אֶחד| הפס אינו נאכל אלא בלילת ואִיני נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל אלא למ לו ואִינו נאכל אלא צלי:
רבי ושמעאל אומך בשלש עשרה מדות התורה נדרשת בְהן:מקל ומר ומגזירה שזה! מִבנן אב מִכְּתוּב אחד ומבנין אב משני כְתוּבִים מכלל וּפרֶט ומפרט ובלל כללופרט וּכֶלֶל אי אַתְהרֶן אלא כְעִין הפרט: מכלל שהוא צריך לפְרט. ומפְרְט שהוא צרִיך לכלל: כל רַבַר טהַיה בְּכְלֶל ויצאמן הכְלללְלְמד: לא ללמד על עַצְמי יִצָא ו ללְמָד על
הבַּלֶל

ל 4 יצא וְכַל דַבָר שהיה בִכַלל ויצא לטלים טעם אחד שהוא כענינייצא להקל ולא להחמיר יכל דַבָר שהודה בכלל ויצאלטעיםטעםאחר שלאבענינו
יצא לחקל ולהחמִיר: כָּל דְבָר שהיה בְּכלל וַיִצָא לדון בְּדברהדֶש: אִיאַתָּה
יכול להחזירו לכללו עה שיחזירנו
הכתוב לכללו בפרוש> דבַר ההלמד משינו+ ודְבַר הלמר מסופו+ וכן שני
כתוביכם המכחישיםם זהדאֶתחזֶה עד
שיבא הכתובו השלישי ויכריע בּינִיהם: הי רצון מלפניך ₪ אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדט בְּמהְרֶה בומיג נוּ ותן הלקנו בּתירתף: ושבם נעבדף ביראה כימי עולם וּכטְנִים קדמונָיות רו לש מנחת יְהוּרֶה וירושלים כימי וי עולם וכְנִים קדמוניות
יגר ל 4 הים חי וישתבח: נַמצָא ואִין לת: טרמציאותו: אחֶד וְאִין יחיד כיחורו, נעלם וגם 5 סוף לאחדותו; אין לו דמות הגוף ואינו גוף+ לא נערוך אליו ק קרשתו! קדמון לְכל דְבֶר אשר נבר:ת+ ראשון וְאִין ראשיר לראטיתו. הגו אדון עולבם לכל נוצר. ירה גדלתו ומלכותו י שפל נבוּאֶתו תנוי אֶל אנשי ְגְלֶת תפארְתי, לא קם בירל כמשה לוד. נָבִיא ומביט אֶת תמונָתו.
תורת,
בב=>שו צ-ציי רצ-ר*
ה כ(- שרי==+"

8
מ
חח ה
4.2.
%-. 2
4
וו/
אתו
ה יאוי
זי אה ( חל אי וא 5 מ ת
ל
55
תורת אמת נתן לעמו אלי על יד נביאו א ביתו: לא
יחליף. האל ולא ימור+ דַתוּ לעולמים לזולתי| צופה ידע סתרינו+ מבים לסוף דְבַר בְּקְדמוּתו גומל לאיש הַסִיד כַמַפּעְלו ית לרטע רע כרשעָתי. ישלח לקץ הימין משיחָנו+ לפדות מחכִּי קץ יטועתו. מִתִים יִחַיָה אל בְּרוב חסדו. ברוך עדי עד שם תהלתו:
ו או ניכט עפסיק ויין פאן כלוך שסמל ביס בך טפונס עפלק: ווען ואון פין דעו שוצ קווש נפך בלוך שסמל י כ' עס ווירדצ בו שפמָהט וצן ושן כסדל פון פארנצן?לט וט קקל ק ש ונ'ש ע) מתפלס יין גו קצבען> ו ושן דש בלכס בלוך טסמלגב'6טלי מתפ?5ניין- מוב'דטרכמך ישת בס 8נפמבע|- דים מבדרע פסוקי לומלק קון ושן בו( 6 ע 6 ונע|:
בּרוך שאמר והיהו השלםם: ברה הוא: ברד שישה בראשית: בְּרוּ אומר לשה. בְּרוּף גוזר ומקים: ברוך מרחם 2 הארי ברו מרחם על ברוך משלם שכר טוב ליראיו: ברו וחי לעד וקים לנצח. ברו פודה ומציל: ו מז+ בּרוך אַתָה ₪ אלהינו מלך העולם. האל אב הרחמן. המהלְל בְּפִי עמו משבֶּח ומפאר בלשון הירי ועבדיו ובשירי דוד עבדף+ נהללף ₪ להינו בשְבחות וּבְזְמירורת+ גד לף ונשבחך ונִפְּאָרה ונזכיר שמךונמליכף

א ו יחי הי הפולגיו א| מִשבֶּח פאר י י עדיהעה שמו הנָדול: ברוף אתה ₪ מלף מהלל בתשבְדות:
הודו לט קראו בשמ הודיעו בעָמים עלילותיו: שירו לו זר לו שיחו בְּכַל
נְלאתִיו: התהַללו בשֶם קרשו ישמח|,
לב מבקשי ₪.דרשו! מ ולו בקשו פַנִיו תמיד: זכרו נפְלַאתִיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיהו: זֶרַע ישראל עבדו בּנִי יעקב בְחיריו:הוא ₪ להינו בְּכֶל הָאָרץ משפטיו: זכרו לעילם בריתו דָבַר צְוֶה לאלף דור: אשר כָּרת את אברהבם: ושבוּעתו ליצְחַק ומירה ליעקב לחק לישרֶאל בְּרִית עולם: לאמר 4 את ארֶץ כָנֶש+ חבל נחלתכם: בהיוּתְכֶם מתי מספר. כְמעט וגרים בה: הלכו מגוי אלגוי וממומלכה אֶל עם אחר: לא הניח לאיש לעשקבם וכח עליהבם מִלְכִים: אֶל תנעו במשיחי ובנביאי אל תְּרְפו: שירו לת סכל הָאָרֶץ בשרו מיוםא
יום.

?| יוםישועתו: ספרו בגוים את כבודו ב העמיםם נִפַלאתִיו: כי גדול ₪ ומהלל מאה. ונורא הוּא על בל"אָלהִים: ָכי כל | אלהי הְעָמִים אָלילים+ ₪ שמים עשה: הוד וְהדר לְפּנִיו יש וחדוה במקוּמו; | הבו ל ₪ משפחות עָמים' הבו לם כבוד ועד. הבו לט כבוד שמו+ שאו מִנְחֶה ובאו לפניו והשתחוו ל₪ בְּהַרְרת קרשי || חילו מלְפּנִיו בל"הָאָרֶץ אף תכון תבל | בל תמוט: ישמחו השמים ותגלהאָרץי ה וַיאמרו בגוים ₪ מל ירְעֶם| הים ומלואו שש ילץ השדֶה וְכֶלאשר בו: אָז ירננו עצי חן היער מפפני ₪ ויבא לשפוט אֶת האָרץ: א| הודו לט יי טוב בי לשולם חסדו: ואמרו| | הושיענו אלהו ישענו וקבְצנוּ והצילני !| מדהגויםם להודורת 8 קדשףי להשתבה ְּתְהִלְתף: בְּרוּך 8 אלהי | ישראל מן השלם ועד העולם+ ויאמרו | כל העְםאָמן הלל ל₪:ריממו ₪ אלהינו 8 והשתחוו להדוםם גליו קדוש הומט:
/

בו לאומס תס- 6606 ב ות ₪4: םס.20 במם.6 ה 4 ה 0 608.4 האמו א-, ו ו 7 סיו ו ו הי םא.וא טואם: 1 סא.םס םבוש 20 הגאסה 0 וי 6?7| ים.א? 26 - ה 1 5 אק:15.4 הגס60סא ו קה ס660א: סוסא שאם ו 6 שת א סא-21. סא .1 יי ו שא א ו 0" האשה 2 ו ו ל 0 ו ו בס ו:, סז שא( 0 מס סש אסאס ₪ צא: 0 0 4. א .א 1 השש טג י טרוט או 2 8 א: 4-5.6 .אה א או ו:

דש יד א נ
.ית
וישעף תתן לנו: קימה עזרתה 5 ופדנו למען חסדף+ ממנכי ₪ סלחיה המעלך מאָרץ מצרִיםם+ הרחב פיך ואַמלאהו:אשרי העם שכְכָה לו אשרי העָם ש8 צהיו: ואני ְחְסֶד ל בטחתייגל
לי בִישוּעְתך אשירה לט כי מל עלי:
מק סבת י ינוס טוב> עלב פסח: ע'יוכ חקא סל פסת. אנט ושן דוס ביכט: מזמור לתודה הְריעו לש כל הָאָרֶץ| עְבְדוּ אתחש בּטְמַחָה באו לפנו בַּנָנֶה| דעו בי ₪8 הוא אלהים הוּא לשני ולו אנחנו למו וְצאן מרעיתו באו שריו בתוּדֶה הַצַרתִיו ַּתְהַלֶה הודו לו בְּרְכו שָמו: כִּי טוב ₪ לְעולֶם הַסְדו ְעד דר ודר אמונתו:
8 סכ ל ינוס טוב וונט 0 דוס:
למנצחמזמור לדוד השמיםמספרים כבודאלי ומעשה ידיו מגיד הרקיע: יום | ליוב יביל אומֶר וללה ללילה וחוחה דעת: אידאומר ואין דברים בל נשמע ו בְכַלרהאַרץיצָא קוְםוּבְקצה תבל ו לשמש שב"או ל בהֶם: וְהוּא בְחְתֶן יצא מחפתו ישיש כְַגְבור לרוץ ארח: מקצה השמים מוצאו ותקופְתו עלדקצותם ואי נסְתֶר מחמתו: תורת ₪8

תמימה משיבת נש עדות ₪ נאַמְנָה מחכימת תי יפקוּדי ישרים משמחילב מצות 8 בְּרָה מאירת עינים: יראת 8 מהורה עמדֶת לעד+ משפטי 8 ₪ אִמֶת צַדְקּ יחדו! הנחמדים מזהב וּמפז רב ומתוקים מדבש ונפת גםהעבְדה נזהר בָּהֶם בְּשְמְרֶם עקב רב: שגיאות מידיבין מנסתרות נקני:גם מזדים חשוף עבדה ו אז אִיתֶם ונָקיתי מפֶּשל רֶבי יהיורלרְצוך אמרי פי והגיון לבי לפניף ₪ צורי וגואלי!.
דודג תי אתהמעמו יביל
1.
ושמעו עוים ושמחו" נדלו ל תי ונרוממה שמו יחדו:דרשתי אתמ וְעני ומכלהמגורותי הצילני הבימו אליוו הרי וופְנִיהם אלדוחפרו: זֶה עְנִי קרא
₪ שמע ומכליצרותיו הושיש: חנה ו סביב ליראיו וויחלצָם: טעמו
וראו

יְ 60 ל ותה
אוו 4 וראו כידטוב ₪: אשְרִי הַגְבֶריְחְסְהחבו: יְראוּאֶתי מקדשיובִי איןמחסור לִירִיאָיו: כפירים רשו רעב ודרשי ₪ לאדיחסרו  לבו בנים ממעודלו יראת ₪ אַלמְדְכֶם: מיההאיש החפץ חיים אהב ימיםם לראות טוב: נצור לשונף מרע ושפתיך מדבּרמרמה וסורמרלועשוחד טוב בקש שלים. וְרְדפהו: עיגי מ אל צדיקים ואָזניו אל"שוְעְסֶם: פני= בלש | רלהכְרִית מארץ זכרם: צעקו וז שמע.| | ומכֶליצְרותם הצילם:: קרוב ל" לנשבְּרִ-| לב ואֶת"דְכָאָוהרוּחַ יושיע רבות רות צדיק ומבְלֶבם וצִילנו ₪: שומר כלח עצֶמותיו אחת מְהַנֶה 4 נשבְּרְרה:. תמותת רשערעה ושונאי צדיקיאשבו:
פדה 8 נָפש עבדיו ולא יאֶשמוּ כל
החוסים זבו:
תִפֶּלה לְמשֶה אישדהאלהים. ארי משן אתה היית לנו בּדר ודר: במרם הרים יִלרו[תחולל אָרֶץ ותבל ומשולם
עד"עולם

/א ייוו ה = פצוון =ן 00 ולו 7 הווש .אה
ל יווש
ואש
= ו אש.6| ו ש--מסא אא וס .-;-ח תו ₪
הס א 0 1 2 6' 0 6 7טסם סו
י ב שה ה 7
0 ו א: 0 ו םוחש 0= 1 8 שאש, ו 0 ו א ו לס| לאוף: יי ב 0 8 ו נש א:מקן> 0.6114 \| סי 5 חמה נטא-0סו טפ 41>= 2 יי 0-5 או 066 בש-, ם וסוט םיש בא,+25 שי ל ה א והל אה 0 87 06-07.0 וי אס 0007+ 00 ה צה חי סמסטי מ טאם,66,0,ם וטש 6 ם-66 בסנ 5.4;-ססם 3 64 ה ה בס ם
ו 6.6>שאם.0 0 4ם ב סא.6: ב-א-ום.םם)\סאטז אסשו-4 זא ם/ט:6א וו 4
>"
0
יאווה או טסטקן א הושאש גטוק
רא מו תיה עו
תי וא 4 0

א ו 2.
יו" ל ₪ 1
וו 2 2
איגל 7
-0 .-- ט
" 7
₪ 2 ₪ ִוֶין ה כ 0 .-. - ויה -.0
וולוו א 2
ה לת
.-.:
.ו וש.
.זי א מוזין 'אמע
... איה
"בי
-.וו 0./
.וח הי"
23 רה גות: באברתו יסך לך ותחתהכנפיו תְחסֶה צְגֶה סחרה אמתו| לאחתירא מפחָד לילה.י מחץ ועוף יומם מדבר באפ והלך מקטב ישיד צהרים: יפול. מצד אלף וּרבְבָה מימינף\ אליך לא יגש: רק בִיניך תביט מ וטלמת רשעים תראה! אתה ₪ מחסי עליון שמת מעונך: לאחתְאַגָה אלה רְעהי ונג לאדיקרם באהלף: בי מלאכיו יצוההלך ל בכלחדרְבִיך עלחכם פים יסאו ד פךהתגוף באב רגלך: ללהשחל וְפְתךְ תדרך תרמס כָּפיר ותנון! כי בי חשק ואפלטהו+ אנבהו./ ודל שמי: יקרַאני ואנה ו למו אנכי בצרה| הלצהו
ואכְבְדְהי ארי ומים אְַבִילָהּ. אראהו בישוו תי|
הללויח הללואַתחשם 6 הַללוּעְבְדי ₪: שומדיבם בבית= בחצרות בִּית אֶלהִינו:| הללויה. כיטוב". זמר לששמו כל נעים: כי יעקב בחר לו יה\ ישראל לסגלתו: כי אני ידעתי כו גדול! וארנ ננו מכלראלהים: כל אשריחפץ ₪ עשה בשמים וּבָארץ: צימים 0 מעלה נשיאים ו מקצה הארץ בְּרְקִים לממר עשרה מה ו מאוצרותיו: שְהכָה בְכורי מצרים מאדם ער"בְהְמה: שלח אתות ומפתים בְתוְבָבִי מצרים:
בפרעח

בפרעה ובכלהעבדיו:שהַכָה גוים רביםי והרג מלכיםם עצומים: לסיחוןומלך האָמרי ולשג מלף הבשן ולכל ממלכות נש:ונת ארְצםנחלה: נחלה לישראל עמי:₪שמך לעולם8 זכר לדר ודר:כַיו ידין ₪ עפו ו ללדעבדיו יִתְנֶחם: עצבי הגוים כַסָף וזהֶב מעשה ירי אָדם:פָה להם לא ידרו. עינים להם ולא יראו: אונים להם ולא יאוינו אף איחישהרוח ְּפִיהֶם. כמוהם יהיו לשיהם 2 שר בטח בּהֶם: בית ישראל בְּרכו את ₪ בית אחרן בְּרכו אֶת ל בת הלוי 4 אֶת ₪> יראי ₪ ברכ אֶת ם: בְּרוך ₪ מציון שוכן ירוע שלים הללויה;
הודו לש כי טוב> כַי לעילם הסדי: הוחו לאלהי האלהים| כלח: הוחו לאדני האחונים בלח: לשה נפלאות גדולות לבדוי בֶּלַח:|| לשה השביים בְתבה|| בלחו| לרוקע הארֶץ על המיים. ְּלְח:|
לעושה

לט= לעושה אורים נֶדולים: כלח: 2 אתההשמש לממשלת ביום+ כַּלח:  אֶת"הירַח וְכוּבבִים לממשלת בַּלִילֶה. שו ִּי לעולבם חסְדו; למכה מצרים בבכוריהם|| כֶּלה: עד וּצָא ישראל מתוכבם, בַלח: כל בד חזקה ובזֶרוע בְּלח: וא לגוזר ים סוף לגזרים: בַלח: טח והעבִיר ישראל בתוכו: בַּלח: אד ונער פרעה וחילו בימ"סוף|| בֶלח: א למוליף עמו במדברי||| כלח: יי לְמכָּה מְלְכִים נדליבם, בּלֶח: ויהרוג מלכים אחיריםם||| כֶּלח: | לסיחון מלף האמורי: כַלח: הי ולפוג מלך הבשן: כָּלֶח: ונתן ארצכם לנחלדה. כְּלְח: לד נחלה לישראל. עבדו: בלח: מז שבשפלנו זכר לנו. כלח: ו| ויפרקנו מצריני.> כַלרו! 2 נותו לחם לכל בָּשַר. בלחו
..

ן לט יו 2% ב:הס ל 6-ם? י6.ום- ו ל ב וח 0.4 6 ף. ות'>--. ב ג-א.שמא-66:א+ המשש 0: ובהאש ל נא א- 2 ה בגסבס: 656.הש בק י יסא ל הא בא ₪ וס וש0 םתס יס ב ה לסה 0
ו 7 8 ל ד 0 אש
,.4 אסא או שו ה. 6 6ס ב-א.> 0 ס.-..: ו 0-1
ה קבש.60 בקס ו מאםא 56
סי 0 סה) 0;לשא
44 5 הי
ואס 2-ובם+ הי 0 ו
ו יל ה-2).0 1 0 ו 0 8 6.2) יס שו ה 6 סיט ו 2-.
ו בע ם66.6+ בהסבו 6>

. 7 2
וו
-. 7 ווון
הויו
.-. 1 3
ילא=
---.
1 חפ
מלימום .
.-: והי
וי - שו תיא לפ . אק - 7 =.
ורי
ה גג ₪| -ש א ו ....ו=' ל/ ות \7
למיחלים לחסדו: לְהצִיל מפות נפשם ולחיותם בְרְעָב ונפשנו הבה לי+ רנה הבדגימנו הוא:כי בוישמח למנו יכ בשם קדשו בְּטְחֶנוּ: יהי חֶסְדך: 2 לט לינו כאש ד הלכי לך;
מזמזר שיר ליום הטבת! מוב להודות לם+ ולזמר לשמך עליון: להגִּיר בבקר הסדך| ואמי תה 0 ות: עלרעשור ולי גבל עלי הגֶיון בכנור: כִּי שמחתני ₪ בפְליך במעשי ידי ארנן! מהרגדלו מעשיך 2> מאך עמק מחשבתיך| איש בער לאחודע וכסול לא"יבין אתהזאת בפרח רטעים כמו עשב ויצִיצו בלהעלו און להטמחבם עדיהעד ואתה מרום| לעולם ₪: כי הנה איביף ₪> כודהנה אוביף ואבדו+ ות רו כלדפעלו און; וַתְרֶם כראים קרני בלתי בְּשְמן רענן ו תבט עִיני בשורִי בַּקמִים לי מרלים תַטמענה אזני! צדיק כַּתַמָר יפרת כארז בלבנון יִטנֶה; שתוּלים ַבית: ₪| בחצרות אלתינו יפריחו: עיד ינובוך בשִיבה דשנים ורעכניםםם יהיו לי כחישָר ₪ צורי ולא 1 בו:
4,
תבל בלדתמום: נכון כְסַאך 4 מעולם אִתָה: נשאו נהרות: כ שאו נהרות קולם י יטאו נְהֶרוּת דכים: מקלות מים רבים אדירים משבריחים אדיר במרום ₪ עדתיף באמָנו מו וד+ לביתך נאו וההקרש ל= לאורך ימים:.
רהל

8 סן דצר ואָכצ פפננט ושן לו| יהי כבודג לעולםיישמח8 במעשיוויהי
שִם: ברד תה ועד ב: ברח על ו 0 הש יב כבודוין נשכף
לעולם.+ 8 זכר לדור ודו ורום בע שמים הכין כסאו+ ומלכותו בכל משל -- השמיבם תנלה אָרץ ויא ו
בניים לי מלך:, לק בי מלך.9 ול לד ל= ימלוך
לעולםו גר מלך עילם ועד אדו גויםו מארצוום הפיר עצרת גויבש ו הניפ מחשבות עָמִים: רְבוּת יט בלב איש: ועצת ₪ היא תקום: עצת ₪ לעולם תעמיד מחשבות ככו ו ו- ור: כי היא אָמר ויחי+ הוא צוה וזעמוה: כָּי
בחר בציון. אה למושב לו: כיויעקם| בחר לו יה> ישראל לסְגלתי; ה
יטוש 3 ₪ עמ ונחלתו לא שוב: וְהוא רחום יכפר עין ולא ישחירת: ו הרבה לשיב אפו ל יעיר כלהחמתי:
היה ה -/
/ -. / /

.אש רייש בי יתד שד דוהללך 8 אשרי הַעָם שכְכָה לו+ אשרי הַעָם שף אלהו: תד הלחה קדוד ארוממף אלהי המלך. וּאבְרְכָה שמף לשלם ועד בכ ום אברכך ואהללה שמך לשלם ועד דול ₪ ומהלל מאר ולגדלתו אין הקר: דור לדור ישבח מעשיך יוגבורתיה ידוו הדרכבוד הודף ודברִינפַלאתִיהאַשִיהֶה: ושוז נוראותיף יאמרו וּגדלְתֶ אסְפְּרפָה: זכר ורב טוב ליביש. וְצְדְקְתה ירננו ורציו ורחום ₪ ארך אפיםם גדל חסד: טוב ₪ לְכלורְחמָיו על כל מעשיו: ידוף ₪ כל מעשיהיוחסידיף יברכוּהוכְבודמלכוּתף "אמרוווגְבוּרְתף ידרו: להודיע. לבני האדםם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו: מלכותך מלכות כל עולמים+ וממשלְתף בּכְלדורודר:סומך8 לכל הגופֶליםוזוקף לכלהכפופים: עוני כל ציף ישברוי ואַתה נותן להֶם אֶת אָכַלֶם בַעתו: פותח את ידף
ומשב וע

ומשביל ו רצ וצדיקט בכַלדַרְכַיוו וחסיד בבל מעשיו+ קרוב לי לְכַל קוראָיו: לכל אשר ריקראה: רת: רצון יראיו יעשה ואת שושתםישמעויושיעם:שומר באְתכְלא הביוואתכלהרשל זעים ישמיד:
תהלת םידבר פי+ ויברך כָּל שר שם לד שו לשולב= ועד: ואנדנוונבַרְך יהי
ועתה ועד שולם הללויה ח:
- הללויה הללי נפשי אֶת ₪:אהללה ₪ בְחיי אזניו רה לאלהי ב9 ודי: אל תבטדו בנדיביםם. בְּבֶן אדם שאין לו תשוָה:
|| תצמתרוחו ישב לאדמתו בום ההואת|(
אבר לשתכתיו. אשרי שאל יעקב בערו שברו על ₪ אלהיו: לשה שמים ואָרץ את הים ואת כל אשר בֶּם: השומר את
לעילם: עשה משפט לעשוקים נתָן לחם לרְעָבִים יל מתִיראס ורים:8 ופקח עורים: 8זוקף כפוּפִים פאהב צריקים: מושומר את גרים יתובם ואלְמנדה ישדר. ודֶרֶף
"=< ל ירייד
רשעיםם יעור: ומלף ₪ לעולראלהיף

אלהו ציון. לרור. ודור החללויה; הללויחוכִי טובזמרה אלהינויכינעים אוה ז תחלה: בונה ורושלים ₪> נרחי שרט יכנס: הרופא לשבורי לב ומחבש ו מה מספר לכוכבים לְכלם שמות וקרג+ נֶדול אדונינו ורב לכהו לתבינתי אין מספר: משדר ויב ל משפיל רשעִים עדי ארץ: ענו לה בודה וגרד לאלתינו בכור: המכסדה שמים נקביבםם המבין לארץ ממר המצמיח הרים חציר:גותן לבחמה לחמה. לבְני ורב אשר יִקְרָאו: לא בְבוּררת הסוס יִחפֶץ+ לא בשוקי האיש ירצֶה: רוצה אֶת יריאיו אֶת המיחלים לח סדו סנחי | ורושלים אֶת ₪ הללי אלהיף ציון: כ | חוקבריחי שער לי> ברף בנ בקרבף: השם גבולף שלום חלב חטים ישביעה: | השולת אִמרַתי אָרֶץ עד מהרה ירוץ דרו: הנתן שלגוכצמר י כפור כאִפֶר יפזר:משליך קרחו כְּפַתִים+ לפָנִי רת

5 ויעמודיישלחתדברווימסםיישברוחי|
דלו מיבם: מנידודבְרִיו. לילקב+ חקיו ומשפטיו לִיש ראַל+לא עשה כן ללינו ומשפטים בלדידעוּם הללויה:, הללויה הַללו אתח מההשמיםם, הללוהו במרומים ו כלהמלאכיו הלליהי כּלרצְבָאָיו: הללוהו שמש וירח הללוהו בְלהכוכָבַי אור: הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמיבם:
יהללו אתדשם 8.כִי הוא צוה וְנְבַראי:|
ויעמידם לעה לעולם הקדנתן ולא יעבות הללו אֶת"ם מךהארץ+ תגיניםם וכל תהמורת: אש וברה שלג וקיטור רוח
סְפְרֶה לשה דַבָרי: הֶהֶרִים וכל"נבעות עץ פּרִי וכל"ארזים: החנה וכַלהבְהְמהי רַמֶש וצור כָנֶף: מלכיהמרץ וכל לאמ ים שרים וכלדשפטי ארץ: בחורים
| תו קנים עם נקְרִים: ו אֶתד
ושמיםם. ַירֶם קרן, ללמ ו לכל-| 8
הסִיָיו

וח
. ו ו 4 ו חי אד א" לול
-ז
הסידיו לבני ישראל עם קרבו הללויה:
הללויהו שירו ל שיר חרשש תְהִלָתו בַּקְהל חַסִידִים: ישמח ישראל בעשיו בְניהציון יגילו בְּמַלְכֶםם: יהללו שמו בּמחול בְּתף וכגור יזמררלו: כְררוצָה 5 במ יפּאָר ענוים בַישוּעָה ניעלזו חסידים בּכְבוד רינו עלדמשכְבוּתֶם ירוממות אֶל בגריםם וחרב פיפיות בידבם: לעשות
נקָמה בגוים תוכחות בלאמיבם: לאָסר מלְכִיהם בְּזִיקים ונְכַבְדִיהֶם בְַּבְלִי ברזל:
לעשות בַהםם משפט כַּתוּב הר הוא לכלהחסִידיו הללויה:
הללויה הללראל בקדשו הללוהו ברקיע עזו: הללוהו בּגבוּרתִיו הללוהו בוב נְדלו: הללוהו בתקע שופרהללוהו בְּבְלוכנור:הללוהוּבתף ומחול הללוהו בּמִיניםם וְענֶב: הללוהו ִּצְלְצֶליהשמע הללוהו בצלצֶלי תרעה: כל הַגִשמה תהלל יה הללויה: כ'ה'ת'יה:
כופפין קפסוק(כק''"ק) פי פסו? סוף פסוקי דועלס: : יי
כר|

ה תת שמהם מא סייטו ו
ב
ו
0 ל מ תא
- ברך ₪ לשלם אָמן ואמן בר מ מציון שוכן ירושלים הללויה: ברוף ₪ אלהים אַלהיישראל עושהנפלאות לבדווּברוּך
שם כְּבודו לעולם וילא בבוחו אֶת כָּל|
האָרֶץ אמ ואמן:
2(ויבלך דול) בעעירס עד(פתק סופ כו):
|| ובר דוד את 8 הלעי כלההקהל| ויאמר דוד ברוך אתה ₪ אלהיוישראל אבינו משלם ועדהעולב ול 5= הוֶדְלָה,
והנְבוּרה וְהתִפְּארֶת והנצח וההוד: ו
כל בשמיםם וּבָארֶץ לף ₪ הממלכדה|
והמתְנשא לכלולראש: והששרוְהכְּבוּמלפניך ואתה מושל בְּכל: וּבידף כח בורה ובידף לגדל ולוק לכל: ותה אלהינוּ מודים אנחני לך ומהללים לשם תפְּאַרתך: אַתָה הוא ₪ לבדף אתדה עשית אֶת השמים שמ השמים וְכָלצְבַאָבם: הָאָרץ וכל אשר עליה הימים כל אשר בּהם: וְאַתָּה מחיה אתהכלם ּצְבַא השמיםם ל משתחויםם: אַתָה
הוא

לי ונר
חן
ג
הו 4 4/
ש\) ו : 2 1 עד ל חן | הל אֶת א
הואמהָאלהים אשר בְחרת באבְרֶםם: והוצאתו מאור כשדיםם+ ושמת שבי אבְרְהֶםוּמצאת אֶת לבבונאמן לפניף:
וכַרות עמו הַבָּרִית לתרת את אָרץ הכנעני:החתי האמורי והפריזי והִיבוּסִי והנְרגשי לְתת לזרעי וַתְקם אָתהדבריף כי צדיק אֶתָה: וְתרָא אֶת עי אבותינו בָּמצריםם> וְאֶת זעקתם שמעת על ים סוף: וְתתַן אתות וּמפתִים בּפרעה וּבְכֶל עבְרֶיו ו וּבְבֶל עםם ארצו: כִי ירעת בָּי הַזידו עליהם ותעש לך שםכְהְייםהַזה: וְהיִם בַּקְעת לפְניהם ויעברו בְתוף הים ביבשהוואֶת ררפִיהםהשלכת במצולות מו אָבָן בְּמִיִם עזיםם:
וושע 8 ביום ההוא אֶת ישראל מיד מצרים ויראישראל אתחמצרים מת עלה שפת הים: ורא ישרְאַלאֶת"היְרהַגְרוּלֶה אשר שֶהי מבְמצריםוייראו העםאתחת: וואָמינו ב ובמשה עבדו:
אז ישירהמשדה ובניחישראל אֶתה
הש ירה

. כ
06 השירה הזאת ל ויאמרולאמר:אָשִירֶה לם כיחגאה גְאֶה סוס ורוכבו רמה בים: עזי וזמרת יה ויהוחלי לישועה זֶה אלו ואנוהו ו אֶלהי אבי ואַרממנהו: ₪ איש מלְחְמָה ₪ ₪ שמו: מרְכבות פרעה ה וחילו ירה ביִם ומבחר שלשיו טִבּעו ביִבהסוּף: תהמות יכסימו ידו במצולות כמר אָבַן: ימינף מנאָדרי בכחימינף ל ₪ תרעץ אוים:וברוב נאונף תהרוס קמיהתשלחה הרנף יאבלמו כקש: וברוח אפיך נעְרְמו
מים נצבו כמונָד נוזלים קְפְאוּ תהמת|
בלבים+אָמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל: תמלמו נפשי.ריק חרבי תורישמ ידי ונשפת בַּרוּחֶך כַסְמו יכם צללו כ בּעְפְרת במים אדירים: מִיחכְמכָה באלים ₪ מי כְּמכָה נאַדֶר בקדש: נורא תהלורת ששההפלסם: טירחת ימינה תבלְעֶמואָרֶץ ונהית בחסרך עםזוגאָלת נהלת בל כ ו אַלינוה קדשך:שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת:אז נבהלו
א לופי

אלופי אדוםם אילי מואב יאחזמו רעד נמגוכלישבי כְנען! תפל עליהם אִימְתָה ופחד בגדל זרועף ידמו כָאָבָן: עדחיעבר עמך ₪ עדחיעבר עבחזו קנית: תביאָמו ותְַלָמו ְּהֶר ל מכון לבת ימלוה ו ל ₪ ימלך לעילם ו עדו בי לט המלוכה ל בגויםם: ולו מושיעים בהר ציין לשפט את הרדעשו! הַיתָה ל המלוכה:+והיה: 8 למל על כל האָרץ ביום ההוא היה 8 אֶחָד. ושמו אֶחֶד: ובתורְתף כתוּב. לאמר שמע ישראל 8 ל ₪ אֶלהִינו| ₪ אדר:
ישתבח טמך 2 מלְכָנוו הט א הַגדול וְהקְדוש וּטְבְּחָה הלל זמרה עוז וממשָלֶה נצח גדלה וגבוררה תְּהְלָה ותפארת קדשה ומלכות בּרְכות והודאות מעְתָה ועד עולם+ ברוך אתה ₪> אל מלך גדול בתטבחורת, אל ההודאות אדון הגַפלאות הבוחר בירי זמררה: מלך אל חי העולמיםם: חצי קדיש
ברכו

5
וצן דער חון 6נהעבט בלכ( י וטנט דמס קקל יתנלך:
הזן ברכו אֶרתחם| יתְבּרך וישתבח וִַתְפאַר המבורך 54-| ויתרומם ויתנשא שמו של ג הת מלךמלכִיהְמלכִים הקדוש
קהל ו: ברו הוא שהוא ראשון ברוך ₪ הגיר רֶף והוא אֶחרון ומ יבלעדיו אִין
לעילם ול: אלהים סלו לרכב בערְבות ברוך אתדה ₪ בִיהטְמוועלוולְפנִיהושְמו אלהינו מלך הו עולם רבם ל כָּלבְּרְכֶרה הלה: ברוך. שם. כבור
יוצר אור ובורת| מלכי יתו לעולם וְעד: הי חושך קישה שלים שם: ₪ מבורף מַעְתָה ועד
ובירא את הכל:|ללם:
המאיר לאָרֶץ ולדרים עליה בְּרְחַמייםי ובטובו מחדש בכלחיום תמיד מעשהה בראשירת: מהחרבו מעשיף 8 כלבם חמה עשית מִלְאֶהו האר קנינף: המלח המרומבם לב דו מאז המ משבח והמפואר והמתנשא ו עולבם: אלהו עולם רגיה הַרבּים רחם עלינו אדוןי י שנו צור משגבנו מגן ישענומשנֶב
בערני: אל ברו גדול דעה הכין ל

2 יתת אי 0 ממ בק ליט א ראטו ק ו
ְ ינה
1 כו
זהריהמהיטוביצרכבוד ו| נתן סביבות עזי פנות צ>בָאָיו קדושיבים רוממי שדי+ תמיד מספרים כבוד אֶל
וקדשתו: תתברך ₪ אלהינו על שבח|
מעשה ידיה ול מאורי אור שעשירת יפארוף סְלֶדח+ תַתִבְּרַף צורנו מלכנו וגיאלני בוראקדושיםישתבחשמף לעד מלכָנו: יוצר משרתים ואשר משרָתיו| כלם שמדים ברום עילבם ומשמיעיםם בוראה וחד בְקול דברִי אלהים חיים ומלף עולם: כל אחובים כלֶם בְּרורִים בלםגבוריםוכלםועישיםבְאִימֶה יראה רצון קונהֶם: וְכַלֶם פותהיםואֶת-פִּיהֶם בקֶדשה וּבַמְהרה בְּשִירֶדה ובזמרדה ומברכיםומשבחים:ומתָאריםומעריצים ומקדישים וממליכיםם;
את"שבם האל הפולך הנדול הנבור והגורא קדוש הוא: וכְלֶםומְקְבְּלִיבם עליהם עול מלכות שמיםם זֶה בזה!| ונותנִיםרשותוזה: לזהולהקדיש ליוצָרֶם/
בנחת

בנחת רוח בשפה ברוּרֶה ובנמדה קרשהכְלְםכְאֶחֶד עינִיםואומרים ביראָה: קדוש קדוש קדוש י ₪ צַבָאות מ מַלא- הֶארֶץ כבודו:
וְהָאופנִים וחיות הקודש בְּרעש נֶדול מתְנשאיםם לְעֶמתושרפיםם לְעָמתֶבם משבחים ואומריםם::
ברוך כבודים ממקומו:
לאל ברו ָעִימות יתנ למלך אל חי וקים. זֶמירות יאמרו ותשבחות ו ִּי הוא לבדו פול גבוּרות\ עושה חדֶשורת, בעל מלחָמות, זורע צדקות+ מצמית ישועות| בורָא רפואות+ ורא תהלות+ אדון הגְפלאות המחד יש בטובו בְכְלדיום תְּמיד מעטהחבראטית: כאמור לעוה אורים גדולים כּי ל חסדו+ אור חדש עלה ציון תּאיר ונזכו ה כפני מהרה לאורו: בא י יוצרהמאזרות:
אַהְבֶהרְבָה אהבתנוםאָלהִינו וחמ מלה ,ּ ג הולהויתִירֶהחֶמל לעו אלכנו
חקי חיים ג כות תי תל מדנו ו אב החמ המרחם רחם לינו ות בְלְבְני להבין ולהשבִיל ילשמ וע ללמיוד וללפיד לשמור ולעשות ולקייםם אֶתדבל דברי
לוד

0/
5
ף ו
41
תלמוד תוּרְתך בַּאהְבה: והאר ענינו
| בְתוּרְתֶך וְדבֶק לבנו במצורתיף ויחד
לבבינו לאהבָה וליראָה שמף ולאנבוש לשלםועד:כִיבשםקדשך הגדולוהגורא בטְחנו נְגולדה ונשמחדה בִישוּעתף: והביאנו לשלוםומארְבע כנפות הארץ ותוליכנו קוממיות לָארצנ: בי אל פיעל ישועות אֶתָּה וּבָנו בחרת מִכָל עםולשוןי וקרבְתְנו לשמך הנדול סלדח בָאָמרת להר ותל וליחרך בְּאַהְבָהיבְּרוּך אתה ₪ הבוחר בַעָמו ישראל בְּאַהַבָה:
ה ביחידות כל( אל מוך בסמן). ויכוון גל'ת( אמך)6כ% ונת פל3 עס הכיבור 56 יסמל(56 עגך נסן)- לק יכון כפמלו ( אמך) ע3 קבלבס שקוס לת( 36 מך יק 1
יסיר סמל| אל מלך נאמן: שמע ישראל ₪ אָלהינו 8ואחד: בר שם כבודדמלכותו לשלם ועד: אהת אתום אלהיף בּכֶל לְבבְך וּבְכָלפשך וּבכַלמארף:והיוהדבְרימהאלה א מנכי מצוף היובם! עלהלבבף: ושננתבז יה ודברת בכ בשבְתה
יתד

בת ובלכ םדרףובשכמלו בקימףי|
וקשרתםלאותועלחידֶף והיו לטטפת בי ל ורֶתבְתםעלמזזית ביתהוּבשעְרִיך:
היה אם"שמע תשמעי אלדמצותי ו אבי מצוה אֶתכֶם היוםולאהבה
אֶת= ל ברו בבְלדלְבבְכֶםם
ובכל"נפשכם: ונתתימטר"אַרְצכֶם בְעָתו יררה ומלקוש. ואֶספת דגנה ותירושה ויצְהרֶף: ונתתִי לשבובשרך לבְהמְתֶף ואָכלת ושבעָת: השמרו לכֶם פֶן יִפְתֶה לבְבְכֶם וסַרתם ועבדְתֶּם אלהים אחרים והשתחויתם להבם: וחרן הואף"ם בְּכֶם ועצר אֶת"השמיםם ולאלוהיחה דח מטר והאד מ ה לאחתתן אתדיבולה ה ואבַדְתֶםו מהרה מעל הארץ הַטבָה אשר 8 נתן לכֶם יושמתְםוא הדבָרי הפל לְבַבְכֶם וללהנפשכם וקשרתםואתם לאותועלד יְדְכֶם וְהיו לטימפת יוו עיניכםולמרתםו אתב=ו אֶת"בְיכֶםם לדבר בם בשבתך בבִיתדיבל לבת בדרְףוּבשכבךובקומף:
וכתבתם מב

כ-.
החיוד
לה וכתבתםועלהמזוזות ביתך ובשעריף:
43
למע ירבו ימיכ וימי בְנִיכֶבםועָל האדמה אשר נְשבַע ₪ לאבתִיכֶם לְתַת ו בִּימִי השמים! על"האָרֶץ:
ו"אמרוי אלדמשה לאמר:דברואלד ְנִו וישראל ואֶמרת אליהם ולשו להב= ציצת עַל-בַנְי בגדיהםם לדרתם. ונתנו | עליצִיצַת הכנףופתיל תְּכַלֶת:וְהְיָה לְכֶם לצִיצַת וְרְאִיתֶםואותו זכַרתֶםואֶת"כָלר מצותו? ₪ ועשיתבםואתבם ולאהתְתורו אחרי לְבְבְכֶם ואחרי עיניכםואשר"אַתֶם זניםואחריהכם: למען כִזברי ועשיתֶם! =תהכלהמצורתי והייתםם קרושיםם לאלהיכם!אני: ₪ טהִיכֶם אשר הוצאתי אֶתְכֶםם! ומארֶץ מצריםם להיות לכב לאלהיםואני 8 ₪ אלהיכבם: קפ" סוזר ק' 36קיכס סמת.(סיסיר טונמע קג' תיבות. ועתסי? מן ויניב||
אמת וַיצִיב וְנְכון וקיםם וישר ואמ ואָהוּב וחביב ונחמד ונעים וְנירָא ואדיר: ₪7 הטצט שן מיין ווצביב שטי ומתקן מקב ומוב
וַיְתַּה

ופה הדבר הזה ה לינו- ועד יאָמת
אלהי עילםומלכנו יצוריעקב מגן ישענו לדיר ודור הוא קים ושמו קיםם. וכסאו נכוןיימלכיתוואמונָתי לער קימתוודבַרִיו
חנים וקְיִמים נאָמנִים ונחמדיםם. לעה| נ
הלילב ולמים על אבותינו לינו על בנינו וְעַל הורותינו. ול כַל דורורת זְרַעו ישרמסל שדיף: על הראשוניםם ועל הָאחרונים דבר טוב וְקָיִם לעולם ועדי
אֶמָת ואַמונדה חוק ומא יקבור: אָמרת|ח
שאַתָה הוא 8 אַלהינו וָאלהִי אבותיניי מלְכנו מלך אבותינו גואלנו גוט אבותינוי ייצרנו צור ישוערתינו+ םודנוו ומשוילנו
מעולם שמ:אין אָלהים זולתה:
עזרת אבותינו אתה הוא מעלםו מגן ומושיע לבניהם אחריהם בכלהחור ודור: בְּרוִם עולםו מושבֶך ומשפטיף וצרקתף עשדאפסי אָרץ: מסשרי אישו שישמע למצוּתִיף ותורתף ודברך ישים עלו לבי: אָמת אתה הוא ארון לעמך ומלך נבור
לך רב

וו א ד י,
7
צר
7
0
[ 0 אש מה תו
הר אאא
תי
ל
שרה
לריב ריבבם: אָמת אתה הוא ראשון
| ואתדה הוא אחרון ומבלעדיך אִין לנו
מלך ואל ומושיע: ממצרים גַאַלְתָנוּ ₪ להינו ומבירת עבריםם פְרִיתְנו: כל בְּכורִיהֶם הרגֶת בכור גְאַלְת ויבחסוף בּקְלֶת וזדיםם טבעת וירידיםם העברת ויכסוחמים צָריהֶם אֶחד מהם לא נותר:
| עלחזאת שבָּחו או הוּבִיםורוממו אנתה
יִדידים זמירות שירות וְתשבְּחות בְּרְכות והודאות למלך אל חי וקיבם: רֶם ונשא גדול ונורא משפִיל זאים ומגביה שפלים מוציא אסִירים ופודה ענוים ושיזר דלים ונה לעמו בְּעַת שועבם אָליו יתהלות לט עליון בָּרוך הואוומבורףימשה וּבָנִי | שראל לד ענו שירדה בשמחה ו ואָמרו כָפם: מרכְמכָה באלֶם ₪ מי כּמכָה נאָדר בקדש נוּרָא תְחְלות לשה פלא|
שירהחדשה שבַחיגאולים לשמך על
שפת הייחד כלמהודו והמליכו ואר

40 ₪ ימלוך לְעוּלֶם וְֶָד:
צור ישר\ קומה בְּעזרת ישרג וּפֶדֶה כַנָאְמָך ליְהוּדה ,ְ וישרט:(גאלנו ₪ צבאות שמו קדוש ו) בְּרוף אתה 8 גְאל ישראל:
סין לספסיק ספ בעניית סמן כו בסולק ב כי שם ם אַקְרַא הבו גודלו לאלהינו:
בטחלית. אד בי ספתי תְפתח נפיו יירו תֶה קל תֶך
בְּרוּף ואתה אָלהִינו ואלהי אבותיני אָלהִי אברהבם אלהי ו יצחק ואלהיו יעקב הט הגדול הנבור הנורא ₪ עליון ל הסְדיבםם טובים וקונָה הכל וזכר חסדי אבות ביא ב 0 גואלו לבְני בניהבם גחייםם. וכתבני בספר למ מלן שמו בּאַהְבָה: ז החיים למענך טהים חיים:
מלך שזר ומושיע ומגן+ ברו אתה 8 מְגַן אַבְרְהֶם:
ווצן ושן פצרנצסצן הסט בו מגצ| זכלכו ו מג' הפש דיו בלכק מויסבצמסצ| י דפרף ועון ביכט ווידצר פמן פארבצן פבסצנבצ|- צבע| וא ביש מי כמוך י ביש וכתוב ו ונ' ביש כספר:
אַתָה גבור לשולם אדני מחַיֶה מתים אתהרב להושיע:: גיייי משיב הרוח וְמורידהַגְּשֶם:
ווען

את מ
וא |
8 /
, /
נתי
אלה / 0( א ל
זנ
כל רת וה ק
- ו נמ
ולחי לכו 0
ננרול ו אי
מ
5
7
ווצן ושן עסיב הרוס פצרנצסען הפט ו ווצן ושן שון דיו בלכס חתת
קלוס 6 בצפטנבען הקט ו חוס 0 סמונק עסלס פין טורבע| 8 פבבען 7
ערטינערט הו וך צר פגורהצר ו ₪ וטבט ו משיב הכנס וו שון וך ערטינצרט הט. איסט ש מסופק 6 מ עס בשוטנט המט ולין דצן דרייסיב טטוגצ| פמון טמיני עכלת; וווס וש פמַרבע| אבסמנבצ| י בוכהצר פבער ניכט:
מכלכל חייםם בְּחֶמֶר מחיה מתיבם ברחמיםרבִיםסומךנופליםורופאדולים ומתיר אסורים וּמקיִם! אָמונָתו לישיני
עפרביי כמזף בעל גבורות| כע'ת אעליס מי במוך תב
וימי דומה לך מל ממית הרחמים זוכר יצורֶיו
ומחיה ומצמיח ישולה לְחַיִים ברחמיםם; אמ אתה להחיות מתיםם, יב אתה ₪ מחיה ו הַמתִים: אִתָה קדוש ושמך קרוש וקדושיםם בכל יום יהללוך סְלה. בְּרוּך אתה ו האל הקרוש: בעית ל הקדוש.
ווכן ופן 5 הקדוט פערגעסען הט, ווע| טן ויך כוך כלי דיכול צרינצרט ו ושבט ושון ₪ גייך המפך הקלני ם- הט ושן ובער דש ונדרע בלכס שן 8בנצפמנבע| ו וס ואן 6 ע פון פונען טנפונבע|: [קדש את-שטך בעולם כָּשֶם שמקדיטים! אותו בשמי
-- כתוּב עלדוד בוא קרא זה אלהזדה ואָמַר! קדוש קדוש קדוש+ ₪ צבאות מלא כליהָאָרֶץ כְבודו: סון לנכתם ברוך יאמרו: קס! ברוך כבוד ₪ ממקומו: לן ובדברִי קדשף כתוב לאמור: ק5 ימלוך!₪ ₪ לעולם אַלהיך. ציון לדור ודור הללויה|
לור

4
לדור ודור נגִיד גדקף ולנצה נצחים קדטתְף נקדיש|
ושבחך אלה יכו מפינו לא ומוש לעולם ועד כי אל ל מלך דול וקדוט אַתָהי בא ירט הקדוש: כעית הַמְלֶך הקדוש:
אתה חונן לאדם דעת מ לאניש
בטוכקי שבת(יט סועכיס זה- פס סכת 26 לחזול:
אתה הנתנ דע תות ותְלמְדנו לעשות בְּהֶם|
חקי רצונ ותבדל 4 ם אַלהינו בין קודש לחול בין אור לחושך בין ינ טראל לעמים בי יום השביעי לששת ימי המעטדה+ אבינ מלְכנּ החל עָלִינוּ הִיָמִים הבאיםם לקְרַאתִי: לשלום י חשוכים! מכלהחמא ומנוקֶםומכָללין ן ומדבקים יראת;
ן חנו מאתך דעה בינה והשכל:בַרוף אתה ₪ חונן ההערת:
השיבנו אָבִינולתורְתף. וקרבנו מלכנו לעבוך דְתָף וְהחַוִירְנו בתשובה שלמה לפָנִיך י בּרוּך אתה 8 הרוצה בתשובה:
סְלח"לנו אָבִינו בי חטָאנו+ מחלו לנו מלכַני כי פשענו: כִימוחל וֶסולח אַתָּהי ברה אַתָה 8 חנון הַמרְבָה לסלוח:
רְאה(נא) בְעְנִינו+ וריבחה ריבנו, וגאָלינו מהרדה למע שמך. כי גואֶל

חח הפיויין
/;"| ז: חזק אֶתָה י ברוף אַתָה 8 גואל ישראל:
תענה כבול סומל הסון כסן ענכו:  םָ וְנַרְפא+ הושיענו ו ונושלהי כי רתהלתנו אִתָה* והעלה
תפנה להתפלל 0 הקולה: יהי רצון מלפניך:ם אלהו ואלהו | אבותי שתשלח מהרה רפואוחה
רפואה שלמה שלימה מן השמים רפואת הנפש
ורפואת הגוף לחולי(פ'נפ) בתו לְכֶל מכותינו' שאר חולי ו.
ַּי אל מלך. רופא נאָמן ורחמן אַתְה: בּרוך אַתָה 8 רופא חולי עמו ישראל: מתיפין וער ט3 ועטל בתפלת ענעכיב ביוסג'ט?חר תקופת תשכי:
בּרֶך עלינו מ אלחינואֶתההשנה הזאת וארת כל מינו תְבוּאֶתֶדה לטובה ותן כולכ(טל וּמְְר לברְכֶה) ברְכָה עלפָנִיהאַרְמה ושבענו מטובףך י ובר שנתינו כשנים הטובות. בְּרוּך אַתָה 8 מְבַרך חשנים:
תע בְשוּפר גֶדול ו לחירותינו ושאת נס לקבץ גליותינו וקְבַצָנו יחד מארבע כנפותההאָרֶץ+ בְּרוך אתדה 8 מקבץ נדחי עמו ישראל:
חשִיבָה שופטנו כבראשונה. ויועצנו
7 כ ַּתְחְלָה

כבַתחלה וְהֶסַר ממני יגון ואִנְחה ומלוף
לינו אַתָה ₪ לבדף בְּחְסְד וברחמיבם וצדקנו במשפט:באימלך אוהב צֶדְקה ומשפט בעית המלך הַמַשפֶּם:(6ס 2 סין
ולמילשינים אל"תהי תַּקְוָה וכלדעושי
רשעה כַרְגַע יאבדו וכל איבי מהרה
רת ותכְניעםם בּמחַרָה בִּימינו ברו אִתָה8 שובר אובים ומכניע זדים:
על הצדיקים ועל החסידים וְעַל זְקנִי עמך ביתחישראל ועל פליטתוסוּפְרִיהֶם על ירי הצדק ועְלינו המו כא) רחמיף
₪ אלהינו ותַן שכר טוב לְכַל הבומחים בֶשמף באִמת ושיםחלקנו עמהם לעולם ולאנבוש 6 ולעולם לא נבוש) בי ב במחנוי בַרוך אתה ₪ משען ומבְמח לצדיקים:
ולירושליםם עורה בְּרחַמיםם תשובו ותשכון בתוכה כאשר דברת וּבנֶדה אותה בּקְרוב בִּיְמִינו בְּנון עילבם וְכַסַא דוד מְהְרָה לְתוכָה תכין: נחם בָאי בוה
| ירושליבם:
5

מם גד ::
חי 0
מחוז
מ"
מע
ליח 4 1 = הוה
.ו
שו ה
ה
.ו
7 בט'ב 3מכסס יסעל(נקס)(פס שכח סין מחוירין סותג:
נחם 8 אלהינו אֶת אבילי ציון וְאֶת אבילי ירושלים ואֶת הַעיר הָאבַלה. החרבה וְהבְּזוּיָה וְהשוּממָה האבה
ְ מְבלי בּניה והחְברה ממעונותַיה וְהבְּזויה מכְבורֶדה
והשוממה מאין יוב והִיא יושבת וראטה חָפוי כאָשָה עקרה שלא לדה ויבלעוה לגיונות. רשוה עובדי זֶרִים ושיל, אֶת"עמף ישרט לחרב ויהרגו בזֶדון חסידי עליון עלרכן ציין במר תּבְכָה וירושלים תַתַן קולה לב לבי על הַללִיהֶם מע לי על חלליהם בי אַתָה 8 בְאָט הַצְתָּה ובאט אתה עַתִיד לבנותה אמור ואני אהוהחלה נאםט חומת אש סַביב לבָביד אהיה בְתוּכָה| ברוך אתה= מנחם ציון בוה ורושליבם
אֶת"צמח דוד עבדף מהרה הצמיח וקרנו תרובם בישועְתף+ בִּי לישועתה קוינולדהיים אי מצמיח קרן ישועה:
שמע קילנו לס כו תת מומע יתנ בתנגע
נבסבלון ככ ל ₪ אלהונו. חוס| אנא= חטאתי עויתי ופשעתי ורחבם על| לפניך מיום היותי על האדמה עד
היוםה זה(ובפרט בסטס פמוני נפכוני) וקבל ברחמים| אנא טי למען שמך הגדול 3=| ותכפר לי עוני חסאי ופשעי; ו ברְצוּן אָרת שחטאתי> ושלויתי| ושפשעתי: תפלְתני בי אל לי ה לד היובש הזחה ותמל4ת כל השמורת שפגמתי
שומע תפות בשמך הגרול:| כיפת
תַחנונִים אתה

הקגקקה>= הכלשםמלתקש תמקר ה
ל שק
ו
2 יט
ותחנונים אַתָה תפס(קתפ%% ע3 הפלנסק קודס
כי תק סומע:
ומלפניףמלכנו אתה הוא ₪ האלהיבם הזן
ריקבם סל ומפרנם. ומכלכל מקרני ראמים > 7||| עד ביצי כינים הטריפני לחם חקי תשיבנו: והמציאלי ולכל בני ביתי מזונותי יסיד 6ועל כסן עגמו:=| קודם ו להם ב ולא דר ארל הל פיז בצער בהיתר ולא באיסור לחיים כ' אתה שובל ולשלום משפע ברכה והצלחרה 1 תפלרת למך| משפע ברכה עליונה כדי שאוכל
,| לעשות. רצונך ולעסוק בתורתך ישרל בְּרְחָמִים ולקיים מצותיך ואל ת: צריכנולודי
ברוך אתה| מתנת בשר ודם ויקוים בי מקרא | שכתוב פותח את יריך ו
שומע תְפלֶה;,| לכל חי רצון: כי פתק פועע וכל בת'2(בתענית יסיד סור בתפגת מכחק ביוס סתענית. ענננוחס סכס 3סמלו 29 סזור: לננו ₪ ענו ביום צום תַעָניתנו כי ברה גדולה אנחנו צדתפן8 רשְלנו יול תַּסְתָר רפיס ממנו וט ו מתחנְתיני אליך. 4 ַדבַר שנאמר היה מרם יקראו ואני ענה וד הם מדברים ואָני אשמע| בי אַתה 8 העונָה בַעָת צרה פורה ומצול בבל עת צַרָה וְצוּקָה: כי 6תס פופע וכל קון עסייס ברוך אִתָה ה הְלונָה בת צררה!
רצה 8 טהינו בעמף ישרט ובתפְלתֶם וחשב את העבודה לרביר בִּיתֶף ואשי
ישראל וַתְפַלְתֶם בְאהבָה תְקבֶל בְּרְצון|
וְתהי
.

וס
- חח - וו
יו : אית לחפהץ 1 ומח דתי/ וו וו שרה ..- ו . ענ = ינול" ו= מו הייו
.=( לע וכל
ל
ית ו"
4 ותהי לרֶצון תמיד: עבודת יִשרְאֶל עמך: ווען ואן יעגס ויכ? פצרנצסצ| הט, אם כ'ם גו פחלית. וג' מנחק; ווצן ושון זיך ערפינצרט עה ושן עופק שפוס בצהט, פובנט ושון לכה|, נוכהער צר וס ושון טמונק עשרה פמרנע| מנפונגע|< ו מעלים ברטויכט ואון ביבט פאַרנען אבגופאָנבצן+ ₪ סו קמועל בער ואס ושון 8 עטליב גי ווידצר נן בפנבע|:
וישמע וִפְקר יזכר זכרוננו ופקדוננ תכרון. אבותינו זכַרון משיח בַּן דור עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישרט לפניך לפליטה לטובה לְחַן ולחסד ּלְרְחָמִים לחַיים ולשלים ביום ראש החודש הַזֶה: לח חג המצות הַזֶה:!סוכות הג הסכות הַזֶה: זכרו ₪ הינו בו לובה ופקדנוּ בו לברכהי והושיעני בו לחייםי,
כי 1 לינינו כי ו ל חנו ורַחוּם. אֶתָה. ותחזינָה עינינו בַשוּבְך ל ציון ברחמים! ברוך אתה ₪ המחזיר שכִינתו לצִיון; ישחה במוליסם על שיתפקק! כ קוגיותיו: מודים אנחנולף שְאַתָה שוליס ללבגן הוא ₪ אַלהינו ואלה| מדם אנדנו לח אבותינו לעולם וה צור| אתההואפצחתי
וצהי אבותינו צהי
חיינו מגן ושענו אתדה| כל בּשָר. יוצרו
הוא לדור ודור נודה לך| יוצר בו>תשירע ספ תְהְלְתֶף על חיינו| בכור וְהוְּאות
המסורים מלשמף

| 44 ההמסוריםם בְּיְדֶף וְעל| לטמף| ההגדול נשְמותִינו הפקורות לה וההקדש| על שְהְחַייתְנוּ וקימתני וְעַלנְסִיך שבכ 227| כן תחנו ותלפו על פלְאוּתִיך ומובות'ך| ותאסוף 0 שבְּכֶל ער ערב ובוקר| להַצְרורע קוטך וצֶהריםם. הטוב כי ל לעמר| הק ולקשורע רצה
כלו רחמיף. והַמרחםכי בב על לא תמו חַסְדִיףי עולםם| על פאנימי 0 קוינו לך: ברוך. ההו ודאות:
בסנוכס ובפוליס פועליס ע3 קנסיס פס סכס א כליך 3חזול: על הנָסִים ועל הַפורקן ול הגְבוּרות ועל התשולת וְעל המלחמות שעשית| לאבותיני בימים הְהֶם בַּזמן הזה: ו
לחנוכת.| לפוליס| 0 בימי ִתְתְיָהוּ בן יוחֶנן כהן| במ" מרדכיואַסתר| נדולל חשמני ובניו שעמדדה| ההבינחה|
יור .-. אוו ./ יוו .
ויו
מלכות יון הרטעה על"עמך ישרט| כְַּעָמד. חמן הרטע להשפִיחם ם תור ולהעְבִירֶם על| בקט להשמיד להרוג חקי רצונ וְאתָה ברה מיךהְרְבִים| ולאבד. ארתחחכל עמדת להם בת צרְתם בת את הִיְהוּדִים מנער ודה
יבֶם דַָתָ אֶת דינם גת אתה| זקן ימף וגשים יי
5 ורבים

3
נרו
ו
יי
6.
לית ולש
55 ורבים ביד מעטים וממאים ביד| לחודש שנים=חעשָר מהורים ורשעים יר צדיל קיב= הו= חודש תדר וזדיםם בד עוסקי תורתי?ד| וּשֶללֶם לבוז וְאַתָּה עשית. שם גדול וקדוש בעולמף במ= הַרבּיבם ולענך וישרט עִָית תיה גְדוּלָה, הפורת ארת עצתו ופרקן כהיום הזה ואחר כך בָאו א ה בניך לדיר ית ופינו ארחה הִיכלהוטיהרו את מקדטהוהללול,| מחשבתו והשבורם נרורת בהצרורת קדשך וְקְבְלו ולו באו תי שמונת ימי חַנְכָה: אלו להודות ותו וְארת"בניו זלהלל לשמך הגדול; עלהרחעץ:
ועל"מלםיתְבּרְף ויתרומםשמך מלכנו תְמיד לשלם וְעֶד:
כל יעי תטוכס וכתוב לחיים טובים כלהבני בריתך: וכל החייםיודוף סלהויהללואֶת"שמף באָמָתהאָלישועְתְנוושרתְנוּסַלֶהבּרוּף א6תָה 8 הטוב שמה= ולף נָאֶה להורות:
דער סון חבט 7מס: 2 טהינו והי אבותינו בּרכָנו בברְכֶההמשלטֶת בורה הַכּתוּבַה- ירי משה עְבְדֶ הָאמוּרָה מִפַּי אהרון ובְניו כהגים עם קדושיך כאמור: יבַרְכַף ₪ ומר: יאר ₪ פַניו אליף ויחנך: ישא: ₪ פניו אליך וישם לך שלום:
שים שלוםם. טובה וברכה חן וְחְסֶד
ורהמים

-/
0
-...
5
האל הריל
₪: שי 6 וס 4.0 ו 6 5 ב--ט אסם,
ם 0 אד ו 06 05 0 0
6: 1 וס ם. 5-6 2 ות סא
| בש 0 6 הי ל סו ה--ושל את ל וסקסמום 06-28 נל-6סם סו 1 ל-םף גאט=וסו ב= 86 606 שא ₪61 אש טא.> ו 6 ב של 6 7.6
ב 80 8 השאו 606.0 ת 46 ₪008 ת
הי
ובסחם 680|>+ ם6מם שא וטא.םס| חי 6 וס--א סט ב=.=. ב ה|+. אס צם) 5 ל טא 6ם ו 5 6 ו 4 ם. ₪ םא.505 6 ב ף-. ו צ-65 סוס ב=56,
באש ה-סטח. בס-םט 0-ם: וס
>- 4
נסא. א-ש-ף ק60 856 אם.5-6 אש-שא6 065 סא 1 ל 40 ה-66-2 26, 0 ו

/
.ל .
ו
שו וורו= -אאתה
| ו
....-י... ו
9./
אשיו
וו ל ו ההוש
.וט
57 הפר עַצְתֶם וקלקל מחשִבְתֶם עטה למען טמך י עַשָה
למען ימינ+ עה למען קדשְתף+ עשה למען תורתי למען יחלצון ידי הישִיָה ינ וני י יהיו לרְצון נתמרי פי והגיין לבו לפניך= ₪ צורי וגאלי+ עישה שלובם במְרוּמִיו הוא עשרה שלום לינו ול בל יראל וְאמָרו אָמַן!
יהי רצון לפנ> ₪ אלהינו וָאלהי אבותינו שיבנה בית המקְדט ְּמְהְרָה בימינו ותן הַלקנו בתוּרְתַ: ושם בד בִִּרְאָה ימי עולם וּכטְנִים קדמוניות וְְרְבָה ל ִנחַת יְהוּדֶה וירוטלים כימי עולם וְטנִים קדמוּניות!
וען וייבצר מין תענית. מויס ויך מקב3 פיסט ו ₪ ומנט צר ו מכחס פאָרהצר דיסען לבון\'ן וי נכול פָר יקיו בלכון:
רבון הכולמים הרי אי לְפנִיך בתענית נדְבָה לחר בּלִי נדר ה שבועָה. יִהִי רְצון מלפניך ₪ צהיוצהי אבותי שתקבלני באבה וברצון: וְתבא לפניך תלת תענה עתירתי ותרפְאנִי ברחמיף הַרבים רפאה שלמה רפואת הנפש ורפואת הגוף וּתבמָל מעלי ומעל כל עמף יסרט ָּל גזרות קטות וְרָעות כי אַתָה שומע תלת כָּל פה נפך דעם תענית נט ושן דוס 3ו ענקס פאר יקיו ככ:
רבון כּל"העולמים גלוי וידוע. לפניך. בזמן שבירת המקדש קים אדֶם חוטא ומקריב קרמן וְאִין מְביאיןמטנו אלא חלבו ודמו. וְאַתָה בּרחמיך הַרַבִּים ומכפר. וְעְתָה בעונותינו חָרֶב בִּית המקדש ואִין לנו מקדש ולא כהן שיכפר בעדינו| לכן יהי רצ מלפניף הא מיעום חלבּי ודָמִי המעט היום כְּחַלב מינת על בי המיזבת
לפניך ותרצני: וקין לו ון וכל

ו ילית סובס סוריס ח"ת שחלית(מכקס(יחיל יוכל ב כ)ומכו פין מסועלו כסבת(3? בערב טבת לענקס':
אבינו מלכני חטאנו לפֶנִיה: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אֶתָה: אב לשה עו לְמען שמך אמ חרש ו עלינו שנָה מובָה: אֶמ במל מעלינו ינרות קשות|: א'מ בטל מחשבות שונאינו אמ הפר ָצת אויבינו: אמ כלה כלדצר ומשמין מעָלינו|: אבינו מלכנו סתום פי מסמיננו ומקטריגנו
א%מכלהדְבְרוחְרְב וְרְעֶבושביומשחית|
ּמנפה מִבָנִי ברִיתה: || אמ מנל מנפה מנחלתף: אמשל רפואה שלמה לחולי עמ: \ אמ החזירנו בתשובה שלמה פפֶנִיך: אמ סלח ומחל לְכֶל שנותינו אב מחדה והעבר פשענו(וחַטאתִיני) ||| בנג עיניף: אמ קרע ריע גִזר דינני
אבינל

כ טוה
לנחו
אָבינו מלכנו מחוק בְּרְחְמִיף הַרבִּיםם כל"שטרי חובותינו
א'מ זכור כי עָפַר אנֶחנו אמ זְכְרְנו בזכרון טוב לפניף אמ בתְבני בּסְפֶר חיים טובים
אמ כְתְבנו בְּסַפָּר זְכִיות
אמ כתְבְנו ְּסְפּר פּרנְסָה וְכַלְכַלָה אֶמ כַתְבנו בְסַפָּר אלה וישוּעָה אמ כַתְבנוּ בְּסְפָּר מחילה וסְלִיחֶה אֶמ הצמח לנוּ ישוּעָה קרוב אמ הרם קרן ישראל עמף
אֶמ(ן) הַרֶם קרן משיחף
אבינו מלכנו מלא ידינו מברכותיך
+...-...+..++...-.> בג.- 2.אבינו מלכנו מלא אסמינו שבע
₪ א'מ שמע קולנו חוס ורחם עלִינו
,
אמ קבל ברחמיםוברְצון אֶת תפלְתִיני: אבינו מלכנו פתח טערי שמים לתפלתינו
אבינו מלכנו חמול עלינו על עוללינו וספינו
א'מ תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון לפניך:
אבינו

אַ ממעטה למע הרוגים על שם קדשף: אמ עשה למען מבוחים על יחידף|: אמ לשה למע באי באש ובמיםם על
קוש שמֶף: אמ ב ללינינו נקמת דבם עבדיף שפוך
אב 2 ה למעך אַם לא למענו||: אֶם קשה למענף והושיעני אמ לשה למען רחמיף הרבים
אמ עשרה למ'כן שמח הנדול הנְבוּר והנורא שנקרַא עלינו אמ חנו וענו בי אין בגו מעשים עשה קשנו צרְקָה וַחֶסְר והושיעָנו:
ונטב 6ו2' 7א2 נערסטפב וטבט ₪ 7ם: וְהוּא רחוםם!יכפר ען ולא ישחירת וְהרבָה לחשיב אפ ןלא יעירכָל חמתו: אִתָה ₪ לא תַכְלָא רחמיף ממני חסדך ומת תמיר יצרונו: הושיענוום טהינו וְקבְּצנו מן הגיים להו דות לשבם קדשה לחש בח בתְהלְתֶף: אם ענות תשמר
וה ד

יה ₪ מי יעמוד:וכי עך הַסְלִיחָה למע ורא: לא כחטאינו עשרה לנו ולא כעונותינו תגמול עלינו: אם ענו ענו בו ₪ עשדה למע שמך: זֶכרורחמיף מ וְחסְדיף בי משלם המד: יעננו: ביום צרֶה ישנְבני שםוהִיויעקב: ₪ הושיעָה המלך יענוּ בִּיים קראנו ו אבינו מלכנו הגנו ושנו בי אין בנומעשים צֶרקהעַשה למנו לֶמען שמך: אדונני אלהינו שמע קול תחנונינוווזְכר לכו אֶת בּרִית אבותינו והושיענו למ שמה: וְעתהיאדנִי להינו אשר הוצאת אֶת עמ מאָרֶץ מצריםם ביר חַזקה ותעש לף שם כהיובם הזה חמאנו רשעני: ארני ְכֶל צדקותיף ישֶב נא אפדווחמתף מעירך ירושליםם הר קדשף כי בחטאינווובעונורת אַבותינו ישראל עמ לחרפה לכל סְבִיבותינו: ועתה שמעואַלהינו אל תִּפְּלַת עבדף ְאֶל תחנוניוי וְהָאַר יה על מקרשה השמם למען אדני:
המת

02 המה צהייאַזנֶך סמל פּקַח עִיניך וראה שומְמותינו הפיר אטר נקרג-ג שמך עלירח כו לא ל צךקותִינו אנחָנוּ מפילים תחנונינו לפנ יה כי על רַחֶמִיף הרבים: אדני טעה אדנייסלחה אדני הקשִיבה ועַשה 5 תְאחַר למענך ה בי שמף נקרא על עירף ועל עמף ו אבינו אב הַרחַמֶן הראנ אות לבובה וקְבץ נפוצותינו מארבע כנפות הָאָרֶץ יירו וידי 2 הגּוים כִּי אתה ם אלהינו והושיענו למלן טמף: ותה ₪ אָבִינו אַתָה אנחנו ההמר וְאַתָּה ייצרנוי ומלשה יר כַּלְנו: הושיעני לְמַלן טמ צורנו מלבנו וגואלנו: חוּסָה ם על עמך ואל תתן נהַלְתף לְחרְפָּה למשל בםגוים לה יאמרו בָעָמִים איה אהיהם: ודכנו כי האנ ו ואִין מיויעֶמוד בדנו שמך הגְדול ימד ו בְּעַת צָרֶה: יְדעָנו בי און בנו מעטים י צדְקה עשה לטנו למען שמך: כְּרְחֶם אב על ּנִים כּן תרחֶם ₪ עלינו והושיעָנו למ מען שמך:: חמול על עמך רְחֶבם 2 נחלתף הוסה נא כרוב רחמיך חְנָנוּ ועננו בי לך: ם הצדקרה
עוטה נפלאות בְכְל"ערת;
הבטדנא רחם נא עלהעמף מהרדה למע שמה: בְּרְחֶמִיך הרבים ₪ אלהינו
חוס וְרחם וְהושִיעָה צאן מרעִיתף ואל
ימשל"בָנו קצָף כּי לף עינינו תלויורת הושיעו למל שמ: רחם עָלינו לבל בּרִיתֶף הביטה וענו בַעַת צרה כי 0
וי
/.
א ו
ו 2/

לנוזין ו ו ל :( וי : 8 תאז :/ אנ
יו נומאתן[ . אל ל חנו 9 ל חל 5 לי 4 1
ל לי|
ה חש ... ו ש. למ ל ה 7/
חי 1
אי ך א ה
₪ הישועה ב ו אליהי 4 אנָא סלחהנא ₪ טוב ווסלח בִּי אֶל מלך! חגון וְרחִיִם אֶתְדה:
אנת מלךוחנון ורחובם זכור וְהבט לבּרירת בִּין הבּתרים ותרָאה לפניך עקידת יִחִיד לְמען ישרט. אבו מלכָנו הגנו וענו כי שמף דול קרא לינו עישרה נפלָאות כל לת לשה עמנו כּחסְדֶ חנון ורחוּם הַבִּיה ועננו בעת רה כי לך ₪ היוה: אבינ לבנ מחסנו מתלהתעש עטנ ברוע מעללנו זכור ורחמיף ₪ וחסדיך. וכרוב טוכף חושיענו והמלחנא לינו בי אין אלוה אחַר מבלעדיף: צורנו ל תעזְבנו== אלהונו ול תרחק ממנו כי נפשנו קְצְרָה חרבו ומשבי ומדבר ונפה ל צרה ויגון 0| כו לֶך קזינו ₪ למנו ₪ צהונו והאר יר בנו: וזכרחלנו אתהברית אבותינו ו הושיענו למען שמך! ראזדה בצרותינו ה קול תפלְתִינוּ ועננוּ כי אתה שומע תְפָלת בלהפרחח:
אֶל רחום וחמון רחב עלינו וְעַל כָלד מעשיך כִי אין כָמוך ₪ להינו אַנָא שא נא פשעינו אָבִינו מלכנו צורנו וגואלנו\ חי וקים החסין בכהוחסידוטוב על כַלד מעשיף: כי אתה הואשאלהינו ט אָרַך אפים ומלא רחמים עשה עמנו רוב
רחמייף

,
לתמיףוהושיענילמעושגזף שמועמלבני התפלתינו ומיד אויבינו הצילנו שמע | מלבנו ו ְמכַל צֶרָה וגו הצִילנו: אָבינּ מלכנו אֶתָה ושמף עלינו נקְרָא 4" תנִידנו אלחתעו בנו אָבִינוּ ואלדתמשנו
בוראנו ואל"תשכְהנויוצרנו כי אל מל חנון ורחים אֶתָה:
איז ו ַנון וְרַחוּם 2 ו אין כמוף אל אוו
מרוגז הצילנו| זכור ר למדין ה ליצח צחק ולועקב ג תפן אל קשינו ואלהרשענו יו הַטָאתִינו שוב מחרון אפך והגחם ל הַרְעֶה לעניך הפר ממנו מכת המות כו רחום אֶתָה: כי כן דרכף עוטה חס חם בכלדדור ודור! חוכה: על עמך והצילני מזעמף וְהֶסַר ממנו מכת המגפה וגזדֶה קשה כי אִתָה שומר ישראל: לך מ הַצַרְקה ולנו בושת הפ נִיבם: מההנתאונן מה גאמר ומה נֶדבר ומה נצמדק: חפ שה דְרְכִינו ְנחקוּרָה טיבה אליך כִייימינך פשומה לקבל שביםם+ אַנָא מ הויעָה ט-ת: אַנָא ₪
הצליחה נא> אנא ₪ עננו ביום קראָנוּ: ל ₪ חכני' לך ם קוינו| כף ו יחל ל חשה ותעננו כ נָאמו גיים אַבְדֶה תקוּתֶם כל"ברך וכל קוּמָה 5 יי
| הפותח יד בתשובה לקבָּל פושעים וחטאים בהלה נפשני מרוב עצבוננו\
השכחני
/ כ
4
-.
ז

7 2
וו=ג\ו
יחו
תשְכְחְנונצח:קוּמה והושיענו בי חַסִינו
65
בד אָבִיני מלְכנו אב און בָּו צֶדְקה ומעשיםם טובים זְכַר לנו את ברירה
וא אבותינו ועדוּתִינו בְּכַלדיויםם 8 אֶחד:
הַבִּימה בְּענְיינו כי רבו מכָאוּבִינו וצרות לְבְבָנו חוסה 8 עלינו בּאֶרֶץ שבינו ואל תשִפוף חרונ עָלִינו כִּי אַנחֶנו עמף בָּנִי
₪ בְרִיתֶף אל הבטה דל בְּבוּדינו בנוים
ושקוצנו כְטְמְאֶת הַגְֶּה: עדחמָתי שה
> בשבי ותפארְתבְּיד צר עִירַרֶה גְבורְתך א וקנאתך על אויביף הבם יבושו ויחתו
זכר שאריתנו וחון אום המיחדים שמה
פעמים בְּכָליום תְמִיר בְּאְהְבְהוָאוּמְרִים
. 7/+ 7 שמל יִשרְאל ₪ אֶלהִינו ₪ אֶחָד: לס ו עכקס פוַרהצר ו אן ביידצן טוגצ| פוליס קטן ונ' פוליס גלול ו קנוכס ו טו כסב ו גו'] כיםן י לב בטומל פון לח סיון ביס בו טכוטות י עלק טוב פון יכ ביסבוך לקקשון וט ישן קיין תסכון: וואמר דוד אל"גד צרלי מאף: נפלה נא בודדוו כידרבים רחמיו. וביד אָדֶם אלדאפולה:

ו
ה
הק אמלע יא
ה
חל
ה ה א
ב בליש של הקל> ,ות 0
רחום י חנון חטאתי לפניף|!= מלא רחמים רְחֶם לָלי וקבל תוניי= ₪ אלהבאפף תוכיחני וש בחַמְתֶ ו חי לק ₪ כוחאנ מלל אני רְפּאַנִי כי נבהל ו עצמ: ונפש בה לה מאד אתה!- ₪ עדחמתי.| שוּבָה ₪ חלצה. נפשו הושיעני למען חסדף: כִּי אין בּמִוּת זכרך בשאול מִיי יו ו וגעתיובאַנֶה חֶתי אטחה בכל"לו ולחה מטתי ַּדמְעְתִי עָרֶשִי אַמְסָה ששה מכעס עִיני עַתְקָה בְ צוררִי; סורו ממָני כָּלהפועלי און כיחשמע ם קול יי שמע 8 תַחִנָתַי= ₪ תַפלתיייקח: יבשו יבהל מאד כל אויבי ישבו יבשו רג יֶּ
א הי וישראל שוב מחרון אפ ְהנָחם 5 הרעה לעה:
הבטמשמים וּרָאֶה כי היינו ללג קלס בְעָמים נהֶטְבְנו כצאן לטבח ובל ולהרוג ד לכה ה
וכל זאת שמך לא שכְְני נא אל תשכָחְנו| 6 אלה
זרִים. אומרים איז תוחלת ותקוה\ חן אום לשמ מקודה מהור ישועְתינו קרְבְרה| וגענו ולא הונח לנו רחמיך יכבשו את"כעסך מעלינו|
אנא שוב מחרונך> ורְחבם מְגְלְרה
אשר בחרת ₪ אלהי חוסה ₪ עלינו ברחמיף' ואלדתה גו בי אכזריבם לְמָה אמָרו הגויםם איה נא אַלהִיהבם למענך עשה ענו חסד ואלדתאחר:
אנת
..
ווה ..
יו ..

תומיון.. ל אשר בחרת:8 אלהי ₪| קולנותשמע ותְחון ואלהתטטנ נו בְּיִד אויבנו למחות
אל> את שמנו זכור אסר ב טבעת לאבותינו ככוכְבִי השמים
הש אבה אֶתיזרכֶם תָה נְִאַרְנו מָט מַהרְבֶּה|
דג ו ל לא שכַחנו נָא אל
עזרכו אלהי. ענו ה דְבַר כבוד שמף:
א| והצילנו וכפרועל חטאתינו, למען שמך ₪ אלהי
₪= וו
כל כחטכנז פועליס שומר ישראל בתענית כבול לבל: 8 שומר ישראֶל+ שמור שארית יטראל+ ואל יאבד או ישראֶלל הָאוּמריםם שמע יִשרְאֶל|
שומר גוי אֶחָד. שמור שארית עם אֶחָד וט יאבדגוי ה אֶחֶד. המיחדים שמף ₪ אלהינו 8 אֶחַר,
שומר גויקדושי שמור שארית עם קדוש, וט יאבד גוי קדוש י המשלים לט ט קדשות לקדוש;
-.
ל" מתרצה בְּרְחָמִיםם. ומייס בְּתַחַנוּנִים+ הַתְרְצֶה ךי 2 וְהתְפייס לדור ענִי כִּי איך עוזר:
אנר=
אל אָבינו מלכנו הו וענו בָּי אין בו מנשיםם פסה : עְמָנוּ צדקה וְחֶסר והושיענו:

א שי
א
ואַנחנוּ לא נדע מההנעשה כַּי| עִינינו זבר רחמיף 8 וחסדיף כי משלם המה: יהי חסרף ג ₪ עלינו כאשר יחלנו לך: אל תזכר לנו ענות ראשונים מהר יקדמונו רחַמיף כי דלונו מאר: הגנו ₪ חנו כי רב שבענו בוז בּרוּגז רחבם תזכור+ כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפֶר אנחנו: שְרְנו אלהי ושענו על בר כבוד שמך: והצִילנו וכַפּר על חטאתינו למען שמך: חצי קדיש
מכסג פסכנז:: מנקג. פוכין:
6
אל ארך אפים ורב חסד אל ארך אפים ורב חַסְד|
ואמת אל באפך תוכיחנו| ואמת> תַסְתָר נִיך ממני חוסה ₪ על עמך ו הושיענו| חוסה ₪ על ישראל כ
מכל רֶל הטאנו לך א אדון והצילני מכל רעי י הכאנו סלת= כְּרוב רַחמִי יך| לך סלח נא כרוב אל: חי אל:
ווען וא דצ| פכון קקודש מויף ושכט; וובט ואון דוס: ויהי בסו הארון ויאמר משרה קומדה ₪ ופצו
אויבף וַינסוּ משנאיך מפניך! כי מציון תצנת תורה
בר ₪ מירושליםם;
ןת דוס ספל תולק מויס דעם סיכל מיסט ו אְָט ואן די
ברוך שנתן תורה לעמוישרט ב קדש תו:

ל מל
. זה 8 גח הנוי י
-- 1/
8 ל ו נ
ונז
* 1/ ַ
'- ו -צא ו 8
../
|
-וות ו
או ג
% 1 ל
גל י
86 בְריך שמיחה דְמַרָא עַלְמא בריך כתרך ואתרֶף יהאתל רעותך עם עמך ישראל לעלם ופורקן ימינך אחזי ללמך בבית מקדטך. ולאמטויילנו מטוב נהורך ולקבלצלותְנָא בְּרחְמִין הא רעוא קדמך דתוריך לן חיין ְמִיבוּתָא ולהוי אנא פקידא בגו צריקוא למרחם עלי ולמנטר וי וות כל די לי ודי לענך אנת הוא זן לכלא ומפרנס לפלא אנת הוא שלים על כלא אנת הוא דטליט על מ
ומלכותא דילך הוא אנא עְבדַא דקודטא בּרִיך הומת
דסגידנא קמיה ומקמה דיקר אוריתא ְּכַל עדַן ועדן לא ל אנש רחיצנא ולא על בר אלה סְמִיכנָא אלא בְּאַלְהָא דשמיא דהוא אלה קשום ואורייתא קשום ונביאוהי קטום ומסגי למעבד מבון וקשום בּיה אנא רַחִיץ לשמה קדישג-ל ִקירָא אַנָא אימר תוּשְבְּחָן הא רעוא קרמ דתפתח ו באוריתא ותשלים משאלין לכאי ולְבא - עמך יראל לטב וּלְחִַיין ולשלם א!
זו גדלו כ אֶתי רומה שמו יחדיו: וען דצר חזן בלגו מנפונבט ו ומנט קת3 דוס:
5 ₪ הגדלה וְהגְבוּרה והתפארת והנצח וְהַהוד כִּי כל בשמים ובָאָרֶץ לך ₪ הממלכה וְהמתנשא לכל לראש; וען דצר סון גלמו מיס הש י אנט קת3 דוס:
רומו ₪ אלהינו והטתחוו להדום רַגליו קוש הוא רוממו ₪ ₪ אתונו והשתחוי הר קדשו כי קדוש ₪ שתינו:
אב הרחמִיםם הוא ורחם עם עמוסים וזכור בּרירית אתָנִים וצל נפשותינו מן השלות הרְלות ויגער בצר
הרע

10 הרע מן הנשוּאים ויחון לינו לפליטת עולמים וימלא משאלותינו בְּמְדָה טוּבָה ישה וְרְחָמִיבם|
וען דצר חזן אנט פכל קחוסיס בו ו אנט קקל דוס:
ואתבם הדבקים בס אַלהִיכֶם חניכם בלכב הוםם;
ווען ואו 2 ספל תולק פויף הצבט/ וט(שן דוס: וזאת הַתוּרָה אשר. שם מקה לְפָנִי בְּני ישראל, על פַי ₪ בוד משדה עַץ חיים היא למ מחזיקים בה תומכה מאשר: דַרְכיה דרְבָּי וער וכל ַתִיבוּתִיהָ שלובם: אורֶך ימים בִּימִייָה ובשמאלה עוטר וכבוד! ₪ חַפץ למען צדקו ידיל תורה וַיאדִיר! אם האנטמוב ה דָנערסטטב ואנט דער קון דוס
יהי רצון מלפני אבינו שבשמים: לכונן את בית חיינו ולהשיב את שכי נתו בתוכינו במהרה בימינו אמן! יהי רצון בל לפני אבינו שבשמיהם| רח זם ם עלינו ך, על פליטתינו ולמנוע משחירת ומגפה. מעלינו. ומעל ו עמו בית ישראל ונאמר>תמן! יהי רצו מלפני אבינו שבשמים: לקיים בנו חכמי ישרש הם ונשיהםם ובניהם ובנותיהם ותלמידיהבם ותלמידי תלמידיהם בכל מקומות מושבותיהם ונאמר אמן: יהי רצון מלפני אבינו שבשמיםם+ שנשמע ונתבשר בשורורת טובות ישולורת ונחמורת. ויקבץ נדחינו מארבע כנפורחת הארץ ונאמר 4תמן: אדינו כל בית ישראלל: הנתונים בצרה בב העומדים בין בים 1 ביבשה+ המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרוחדדה+ ומאפילה לאורה ומשיעבור לגאולה חשתא בענלא ובזמן קריב ונאמר ו
רו ||/
יי

ת ולו
הִים
ו ו ו
-,
0 טי ועו ןז
סי
- גל יל יְ מל 0 חנ 7 תל
-.
ממלו ו".או
|.ו.כ" ְ יי
סה ל שיענו
או ה ל
11 יהללו אֶת שם מ כי נשְגב שמו לבדו: נוך- אנט קק3 דוס:
הודו על ארץ ושמִים> וַירֶם קרן לעמו תהלה לכל היו לבני יראל עם קְרובו הַללוירה:
שבת. גו מכסם+ ושבטוב מונ' טָנערסטטב| אכ' ₪| ילט ושנט שון דוס:
לדור מזמיר ל הַארֶץ ומלואה תבל וְיוְשבִי בדה! בי הוא על ימים יִסְדָה וְעָל הרות יכונה| מי יעלה בהר ₪ ומי יקום במקובם קדשו ו נָקי כפים ובר לכב אטר לא נטא לשָוא נפשו ולא נשבע למרמֶדה| ישא בּרְכָה מאת 8 ₪ רקה מאלהי ישעו: זה דור דורשיו מבקשי פַניך ל עקב סלה: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחִיל 2 ויבא מלך הכבוד: מי זה מלך הַכּבוד ₪ עזוז וגבור גְבור מלחמרה; טאו שערים רָאִיכֶם שאו ַתְחִי לולם ויבא מלך הבביד מי הוא זה מלך הַכְּבוד ₪ צבאות הוא מלך הַכְּבוד סלדה:
ווען וע די ספל תולק 7 דצן| קוכ1 שש שי אנט ו דוס י ובנחה יאמר שוּבה ₪ רְבבות אלפי יטראל: קימה ו למנוחְתך אֶתָה וארון לד כהניך ילבשו צרק וחסידך ירגנ: בעבור דוד עבחך> 4-ל תַטב פָּני יח. כי לקח טוב נתתי לכםם| תורתי אל תָזובו עץ חיים היא למחזיק קיבם בה ותומכיה מאשר: דרְכיה דרי נועָבים וכל נתיבותירדת שלובם+ השיבנו ₪ מתקיף ונשובָה חדש ימינו כקְדםם!
אשי

4 אשרי יושבי ביתך+ שדיהללוךסלה:|| אשרי העם שכַכָה לו+ אשרי הְעם שה אֶלהיו: תְּהְלה לרוה ארוממך אלהי המלף. ואברכה שמך לשילם ועד: בְּכַל יום אברכך' ואַהללה שמך לעולם ועד: גדול ₪ ומהלל מאר ולגְדלתו אין חקר: דור לדור- שבח מעשיך+ וגבורותיה.|| יגידו: הדר כְּבוד הודך והברינפלאותיך| אשיחה:ושוז ניראותיף יאמרו. וּגדְלְתף|( אַספְרְפָה:זְכֶרירֶב טיב ויביש* וצדקתך ירננו: חנון ורחובם>== אֶרֶך אפ פים וְגדֶל.| ה חסד: טוב לכלורחמיו עלדבלהמעשיו:| יודוף יי כל"מעשיף וחסידיף ו ו| 7 כבוד מלכותך יאמרו וּגבורְתף ידברי!|>
להודיע לבני האדם גבורתיו ורבוד הד. מלביתי: מלכותף מלכות כל עילמים. וממשלרתה בכַלהדור ודוה: סומף 8
לכלהנופלים וזוקף לבל הכפוּפִים יי 1 בל אליף ישברווְאַתָה נותן להֶם אֶתה אְכָלֶם בְעָתו: פותה את זדיף מבי
הלחהו

0 1 9
"= וויה
/.0 --. הא
א ||.. : 7 חל
ורוה
לי| לאח"
דתי
, תו
= ויחו
.ייא ./.ו
...... ו
|= פףן| .. 2
2--.
ג וו
יי הוויה, ש. 0
../-י שי
טא
לוי | ₪ גו|
33
לכלחחי רצון וצדיק+ ₪ בְּכָלדַרְכִיוווחסיר בְּכַל"מעשיו: קרוב ₪ לכלהקוראיו. לכל אשר יראהו בָּאָמֶת: רצוןדיראיו 1 ואֶתדשועתֶם ישמע ויושיעם: שומר ₪
אֶרת כָּלראהבָיו י וְאֶת ְל"הרשעיבם ישמיר> תהלת 8 ירבְריפִי: וַיבֶרֶך כָּל בּשַר שם קדשו לעולבם וְעָד: ואנחנו ְבֶרֶך יה+ מעָתָה ועדהעולם הללויה:
₪ כ'ם י קנוכם ו פויש טוג פוכיס י| עלב"ט ו קו3 העועל, ית. קין 0
כל מ ה ירנה 1| תן ה ה ל עצְתְך ימ מלא| רנה ביטועְתָף ובשם 2 ינו גל ולא מ כל מטאלותיף: לתה ודעתי בי הוטיע ₪ מטיחו ענה מש שמי קדטו בנְבורורחת ושע ימינו ו הלה: ברכב ואלה בסוסים ואנחני בשם ₪ טהינו נזכיר| המה כרעו ונפלו
ואנחגקמנו ונתעודד: מ הושיעה המל יענפוּבִיים קראָנו;
ובא לציון גנואל ולשבי פֶשע ביעקב נאם 8: וְצַגִי זאת בְּריתי אתם אמר ₪ רוחיאשר עליף ודברי אשר שמקי בְפִיך לא ימושי מפיך ומפי זרעף.+ ומפי זרע
ו
זרעה
זרעך

זרעף אָמר ₪ מעתה ועד עולם: וְאַתָה קדוש יושב תתלות ישרָאלוְקרָא זה= זה ואָמר: קדוש קדוש קדוש 8 צַבָאות| מלא כלההאָרֶץ כבוחו: ומקבלין דין מן|
דיזואמְרין קדיש בשמי מו רומא עילאָה|
בית שבינתיה: קדיש על אַרעא שבד גבורתיה יקדיש בעלם עְלְביאום צְבָאות
מליאכלארעא זיו יקריה: ותשָאָנִי רוח! אשמע אחרי לולרלט גדול. ברוך כבוד ממקומו: ונטְלתנִי רוחא: ושמעית
קר-.ו
ַּתְרִי קל זיל סניא המשבחין ְאֶמְרִין:
בר יקרא ד מאתר בית שכינתיה:מו
ימלוך ב ְעַד: 5 ₪ מלכותְיה קאיםם לְעֶלֶם ולי עלמיי עלביא| ₪ אָלהי אבַרָהֶם יצחק ווישר: אבותיניש שְמרֶה זאת לעילם ד מחשבות לבב עמף והכן לְבְבֶם אליך וְהוּא רחוםויכפר עון ולא ישחית
הרבה להשיב אפוולאיעירכַלהחָמתוו|
כי אתה אדני טוב וסלהורבחֶסֶר לבל" קראָיך: צדקתך צַרק לשלכם ותִרתף

אָמת: תת אָמֶת ליעקב חסד לאברהם אשרנשבעת לאבותינו מימי קדם: בְּרוּך אדנייוםיוםיעמס לנו הלישוכטינו ה = צבאות עמנו משגֶב לנו+ אלהי וילק
לה ₪ צַבַאות אשרי אָדָם בוה ו 8 הושיעה המלף ישנו בִּיום קרָאָנ: בָּרוּך * אלהעי שְבְּרְאָנוּ לכְבורו והברילני מן
'ו?. התועים. ונת לנוּ תורת אָמת:וְחַיִי שלם
| טע בתוכנו+ הוא יִפתח לבנו בתורתו
' וישם בְּלבנו אהבתו ויראתו ולעשורת
רצונו ולְעבדו בְּלְבב שלם למען לא ניגע לריקולאנלד לבהלה:יהי רצון מִלְפָניה ל 2 טהינו והי אבותינו שנֶשמור חקיה
נה בעולם הזה ונזכה ונֶחיה ונראה ונירש
טובה וּבַרְכָה לשניוימות המשיח ולחיי העולם הב: למען יזמר כְּבוּד ולא ידים, גה לעולם אוד: ברו הַגְּבָר א יבְמֶח ב₪ וְהַיֶה ₪ מבטחי: בטחו א: בְּיֶה 2 ₪ צור ד שלמיבם:
דורעוף

06 ותה- נא כה אדני כאשר דבררת לאמר י זכר רחמִיך 8 וחסדיך כי מעולם המה תדל וְיתַקדש שמיה רבא לא דיברא כרעותיה וימליך מלכותיהה בחייכון וביומיכון ובְחַיידְכֶל בִית ישרמו בעַגְלָא ובזמן קריב וארו אָמן: :תמן יְהא שמיה רבא מברף לעלבם ולְעלמי עלמיא יתברך שמו ותה זכרו לער ולנצח נֶצחִים| יִתְבֶּרֶך וישתבח וִַתְפַּאֶר ויתרומכם וותנשם* ויִתהַדר ויתעלה ויתהלל שמיה הקודשא בָּריך הוא. לעילא מכל בּרְכְתָא ושירְתָא. תשבחתא ונחמתאי דאמירן בְּעְלְמא ואמרו אָמן: תִתְקְבל ברחמים וברצון אֶת תפלתינו: תְתְקְבַּל צלותהון ובטְתְהון דכל בִּית שרול קדָם אבוחון די בשמיא ואמרו מז:
₪...

:.יי
9.
ינב
. ית 4
לנו ית
זו
: 0 ..0/ "וו .ו
מְמ
אייל
הא שלמא רבא מן שמיא וְחִַים עלינו ועל כלדישרט ואמרו אמן: עַזרי מלם כ וק לושה שמים וארץ/ ששה שלום במרומיו הוא ילשה שלום עלינו וְעלחבל ישרט וָאִמֶרוּ אמן: לינו לבה לאדון הפל לתת רלה ליוצר בּרַאשי
| שלא ענו כגויי הארְצות ולא טמנו כמשפ חות 1
שלא שבם חלקנו. כָהֶם וג'ורלני ככל המונָםם י ואנחני כורלים ומשתחוים וּמודִים כ ני מלף מלכִי המלכיבם הקדוש ברו הוא| שהוא גומה שמים ויוסד אָרֶץ וכסא כבודו בּשָמיִם ם מנעל ושכינת עזו בגְבְהִי מרוּמִים הוא בתורתו וידעת היוםם. זה זשבות ה כי= הוא האלהים ם בשמים ממעל ועל-הָארֶץ מתחת אין עיד;
על כן נקוה לך ₪ אלהונו לראות מהרה בַתִפְּאָרת עזך לְתַקַן ם במלכות שדי וְכַל בי בשר יקראו בשמך להפנות אליך להרטעי ארץ י יכירו ויִדְעו כל יישבי תבל כי ל תכרע כלהברך תשבע כלחלטון+ לפנו ₪ אלהונו יכרעו ויפולו+ ולכבוד שמף וקר וַתָנו+ ויקבלו כלם אֶת עול מלכותף+ ותמלוך עליהם מהַרֶה-. וד כִּי המלכות שֶלך היא לולמ עד תמלוך בכְבוּ:
ככתוב תרתה ₪ ימלוך לְעוּלֶם וְעָד: ומר ויה ₪ ₪ לְמלך ללהבלההארץ ביום'ההוא ירוה ₪ אהד ושמ אחד+" קוים יהום : כ

5 יסער ג' פסוקיס קגלו 3סחל עמינו: אל תִּירָא מפחד פתאום ומשאת רשעיםם כי תבא: עצו עצה וְתפר ברו דבר ולא יקום בי עמנו אל: עד זְלְנָה אני הוא ועד שיברחק אני אַסְבוּל אני עֶטיתי וסני ו מתסְבול ומלם; קדיש. דרבנן
על ישרט ול רַבְֶּן וְעַל תלְמִירִיהון. ועל כל"תלמִידִי תלמירַיהון על כָּל מן דעסקין באוריתָא די בַאַתְרָא הדין וד בּכֶל אֶתַר ואת יהא להון ולכון שלמא
רבא חַנָא הסדא וְרחמין וחנין אריכין.
ומזונָא רויא מךקדְָם אבוחון דשמיא ואמרו משמן! יא שלמא וכו
ו( ממהמהמיים מהנמית אי וימייטגיים ינימ טיננמיי אנא מכ" 2 מזמורים של כל יום ויום ליום ראשון+ לדוד מזמור+ פינעט ואן זייטע( 71)
8 ליום שני:
שיר מזמור לבני קרח: גָדול ₪ מהלל מאד בער צהכו הר קדשוויפהנו משוט כל רו הר צִיין רתי צפין קרית מלך רב: טהים בּארמנותִיהָ נודֶע למשגב: כי הנה המְלכִים כועדו עברו ידיי| המה רָאוּ כן תַּמָהוּ נבו הלו נחפזו: ררה אה זתֶם שם חיל כיולדרה: ברוח קדים תְטְבַּר אניית תרטוש כאטר שמעָנ ו כן רְאינו בער ₪
צַבַאות בַעִיר אהִינו צֶהִים יְכונְנִיהְ עד עול סלה מו
>

גו מתנא
. שי
אנ( ל
לאורה
00
ל מ
-. / 3 וח יי שו *|\פוף |.:
=/
|
==וווף. /
.ג\ו ונ
. ית יד,
עד מל ו
גיד יי
- וו 0
לאל להוא זּ ד
ה
צהים הס בּקְרב היכלך+ כשמך צהים כן תִּ הַלְתה ל קצוי אָרֶץ צְדק לאה יי ו ציון תגלנה בנית יְהוּדה למען משפמיף יסובו צ גי והקיפיה ספ מרליה: !| שיתו לְבָכם לחילה פסגו ארְמנותיה. למען תְסַפָרוּ לדור אחרון וכ זֶה צהים טהינז עולם ועד הוא ונהנו עלדמות:
ל ליום טלישי
מזמור לאסף צהים נצב בעדת ₪ בְּקְרֶב מהיםישפום: עד מתי תְְפַטו ול ופנ נוי רשעים תאו ב שפטו דל וית! ום עָנִי ורש הצדיקי!| לטו דל ואביין מיד רשעיםם הצילו| לא ירעו ולאי יבינו בחשיכה יתהלכו ימומו כָּל
מוסדי ארץ: אני אַמַרְתי ו הים אַתם וני י עליון ִלָכֶם
אכן כְאדֶם תמיתון וכאח קד השרים תפלי| קומה שהים שפֶמָה האֶרֶץ.+ כי אַתָה תנחל ל בְּכֶל הגיים:
צ'ר ליום רביעי:
אל נקמות ם אל נקמות הופיע ו הנשא שופט הָארֶץ
הטב כ על גָאִים: עד מִתי רשְעִים ₪ עד מַתַי רשנִים ועלוזו יביעו דרו תק יתאמרו כָּל, לי און: עמך ₪ ידכאו ונחלת ₪: אלמנה גר יהרוגו ויתומים ירא צחו: ויאמרו לא יִרְאֶה ה ולא יבִין הי יעקב ו בינו בוערים - וכְסִילִים מתי תשכלו הנומו 2 או הלא ישמע אם יוצר עין הלא יבים: היוסר גוים הלא יוכית הממד אדם דעת ₪ יודע מחשבות אַדֶָם כּי המה הבל ו אשרי הַגְבֶר אשר תיסרנו יה וְמתורְתך תלמדנו: להַסְקיט לו מימי רַע עד יברה לרשע שחת: כּי לא יטוש מ עמו ונהתו לא

0
וב: כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כָּל ירי לב ו מי=
קום לי עִם מרעים מי יִתיצב בל עֶם ם פלי און:| לולו ₪ ְזְרְתָה לי כמעט שכנה דומה נפשי: אם אמרתי ממה לי דה 9 ₪ עדי! ברב טרעפי בקרבי תיה אל , ו לו נפשי הוחברך כסא הוות יוצר עָמל עלי ח
די 5 פש ט צדיק ודם נקי ירשיעו: ויהי 0 זט לו ל משגב אלהו ה מחסי: וישב עליהם את אונם ובר רעתםם וצמיתבם> וצמיתבם ₪ מתלהינו;
לאלהי-| סי 8 ד 0 כנור ים( עַם ל תקעו בחדש שופר בַכְסָא ליום חגנ: כִי חוק ק לישראל וא מסְפֶם להי יעקב עדות ביהוסף שמו בצאתו על
אָרֶץ מצריםם שפת לא ודעתי אטמת הרתי י מסבל
שִכְמו בפיו מדוד תעבות צרה קראת ואח לצ דאלך
בְסְתֶר רלֶם אָבָרְנֶה על מי מר בהלה מע עמי וְאפִירֶה בך ישרט אם תש מע לי: לא והיה בך\ ₪ זר ולא תַטְתַחַיָה לט ברו אָנְכַי: ₪ טהיך המל לך מארֶץ מצרים הַרְחֶב פיף ואמלא: ולא שמע עמי לקולי וישראל ל לא אבה לי: ו ב שרירות לבם ם ילכו במועצותיהבם. לו עמִי שומע לי ישראלל ב דרכי יהלכו: כֶמעֶם אויביהֶםם תנוע ול ו ידי משנאי 5 ₪ יכחשו לו וַיהִי עַתֶם לעולבם. ויאכילהו מחלב חמה ומצ
דְבט מ שבועך ְ
-.
0 -0. .7
וקו 0
.רו 2 לי
| ואט
לכי ו 5 לבו ו
מא
וי\ .0 /, יאו ףו יול . וירט / דנז .-ו
תמי
| ולהוס ..7 ..
ו
ואי את..
== -..
=.
ל
.ויו 0 (.

גיל> ..
/ ופו"וו ילו
של שיו
נו. ת לוד
לול/ מו
יוור =/= נדדד
ואו ופד
ו/. וו = ווה וו ית ₪ ול לי 0
וק
7 ונאו 0
- 5 או לול .= "או
7 צּ 0
א אלו ..
: 4 ליום הששי:> ₪ מלך גאות לבש פינדצט| וניש(27) וליום השבת מזמור שיר ליום השבת+ שצהט אויך וייטע( 97)
| שיר זמור לאסף ו אלהים מחדמי לך ט-תְחָרט ואלה
תשק וט אל: כי הנה אויביך יהמִיון, ומשנאיך נשאו ראש על עמֶך יערימו סוד וְיִתיעצוּ על צפוניך אמרו לכו ונכחידם מִגוי ולא יזכר שם ישראל עוד: כי נועצו לב יחדיו עליף בּרִית יכלת| אחלו אדום וישמעאלים מואב וְהַגרִים: בול ועמין לק ֶּלשת עֶָם מבי צור: גם אשור נלוה עִם הָיוּ זדוע לבני לוט סְלֶה! עה להם כמדין כְסִיסרָא כִיבִין בנחל קיש שון: נשמדו בעין דאר היו דמן לאדְמרה| שיתמו דימו כלרב ְכזָאֶב וכזֶבח וכצלמנע כל נסיכמו: אשר אמָרו גרשתהלנו אֶת נאות אלהיםם, אלהי שיתמו ַּגְלגֶל כקש לפני רוח: כאש תבר יער וּכְלְהֶבַת תלְהט חרִיםם! כֶּן תרפ בסנְרֶך ובסופתך תּבהַלם:| מלא פּנִיהֶם קלון ויבקשו שמף ₪8: בשו וְיבהלוּ עדי עד ויחפַרו וִיאבדו ו וַיִדְו בי אתה
שמך ₪ לבדף עליון ַלדבָּל הארֶץ|
פרשת לקירה
ויהי אחר הדברים הָאֶלֶה וְהַצָהִים נַסֶה אתדאברהם יאמָר אָליו אברֶהם ולאמר הגנִי: ויאמר קה"נא אֶת בנ את יחדף אשר אַהַבָת אֶת וצחק ולך לך< ארץ המוריה
והעלהו שם ללה על אחד ההרים אשר אמר ה וושכם אברהם בבקר ויחבוש את חמרו ויקח את שני ְרִיו אתו וְאֶת יצחק ובקע עצי עלה ויקם וילך ₪
המקום אשר אִמר 2 האלהִיםם: ביים הסליטי וישא
6 אברהט

2 אברהם את עִינָיו וירא את המקום מרחק: וַיאמָר אברְהֶם אל ערו שבו לכם פה עַם החמוּר ואני והנער לכה| עד כה ונטתחוה ונֶטוּבָה אליכבם: ווקח אבַרְהם אֶת עצי הלה וישבם ל יצְחַק בנו ויקח בדו את האש ואֶת המאכלת ילכו שניהֶם יריו: וַאמָר יְצחֶק אֶל אבַרֶהֶם אביו ויאמר אבי וַיאמָר הנני בְּנִי: וַיאמר הגה האש ְהֶעָצים ואיה השה לללה|| ולאמ מֶר אברֶהֶם צהים יראה לו השה לללה בני וילכו שניהם י חדיו| ב מקום
אַטר אמרחלו ָאֶלהִיםם. יי שם אַבְרָהֶם אֶת המבה על
המזבָּה ל לעצים וושלת אבר הם אֶת י ידו ויקח אֶת
המאכלת לשהט ארת בנו: ויקרא אליו מלאך ה ₪ מן השמים ויאמר אברְהֶםי אברהֶם ויאמר הנני: ויאמָר אל תטֶלח יד 5 הגער ואל תעש לו מאוּמה כו עַתָה ורתי כי ירא צהים אַתָה ולא חַטכת אתה בנ אתהוחידף ממִניו שא אַבְרְהֶם את עִי ִיו ורא וְהְנָה איל חר אחז 3 - ווקרא ברה ושם המקום ההוא מויראה 7 א הַיים בְּהַר: ל יראה ויקרא מלאך גי ל ₪ צראברה שנית מן השמים/ ויאמר בי נשבע עתי נאםחני כ יעך אש טר עשית את הדְבַרהזה ולא חשכת את בנך את וח זידף ו יבר אברכף ְהרְבָּה אבה אֶתהזרעך ככוכבי חשמים וכחול אשֶר על ספת היםוירש זרלך אֶת שער אוביו ְהַתְברכוּבזרעֶ כל - הארְץעָקֶב אָטֶר טמעת בכלו| וישב אברהם טנְעְרִיו ווקמו וילבו יוחדו ש באר שבע ויטב אבְרְהֶם בַּבְאר כ שבע!
ות הריד רשת הם

הח הז 0
חש ו :.: ות דמ ב אח'ן 5 יולת ו - 1
7,
יי זו / סיט 7 9 ה לגי ו
יג:
יְ. .יאר יי
3 פרשת המן:
ואמר מ אל מה הנגי ממטיר לכם לחם מן"השמִים.> ויצא העבם ולקמו דברדיוםם ביומו למלן סנו הילך בּתורְתִי ואםדלא: הָיָה ביוםחששי והְכִינו את אשר יוביאו והְיָה משנה על אטר לקמו ייבדיום: ויאמר משָה ואהרן אלכל בנ יסרט ערב וידעתֶם כי ₪ הוציא אתכם מארץ מצרים ובקר ְראיתם את כבוד> בְסְמַעו את תלנתִיכם על ונתנו מה כָּ תלינו לינו ואמר מה תת: ל לכב ו אשר אַתָם ו ו ונהנו מה יי ל תּלנִִיכֶם כו לדו וואמר משה אֶל. אהרן אמר אל כל עדת בני ושראל קרבו לפני ₪ כי שמע את תלְתִיכֶם: ויהי כדבר אהרן 8 כל עדת- יטראל הַמְדבְר הנה כבוד ₪ נַראה עו: וידר ₪ אל משה לאמר: שמ עתי את תלונת ני ישראל דבר אליהם לאמר בין הערבִים תאכלו בשר ובבקר תשבעו להם וידלְתֶם כִי אני ₪ מהיכם: ויהי בערב ו השלו ותכס אֶת המחנה ובבקר הַיִתָּה שכבת הפל סְבִיב למחנה: ותל שכבת המל וְהְנָה ל פני הַמדְבר דק מחספס דק ככפר על הארץ: ויראו בנ ישראל וואמרו איש ₪ אחיו מן הוא כּי לא ידעו מהחהוא וַיאמר משה אלהם הוא הַלחֶם אשר נתן ₪ לכם לאְכְלֶה: זה הדבר אטר צוה ₪ לקמו ממָנו איש לפי אכלו. עמר לנלגלת מספר נפשתיכםם איש לא שר באתלו תק: ויעטו כן בי ישרט וילקמו המַרְבֶּה ו הממעים| ו ימרו בער ולא הערִיף המרְבדה
והָממעִים

7 המילא החֶסִיר איט לפי אָכְלו לטו ויאמֶר משה אַליהם איש\"תָר מִני עד בקר: ולא שמעו+ מש יירו אַנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף ְלִיהֶם משה: וילקטוּ אתו בבקר בבק איש כפִּי אכלו וחם השמש ונמס: ויהיביים חששי לקמו לְחֶם משנָה שנו הלמר לאחר ויבאי כל נשיאי העדה ויגידו למש וַיאמר אַלִיהֶם הוא אשָר דַבֶר ₪ שבתון שבתהקדט לת מִחֶר את אשר תאפו אפי ואת אטר תבשלו בטלי וְאֶת כל העדף הניחו לְכֶם לְמטמָרת עד הבקר| וייחו אתו
לד הבקר כאשר צוה משה ולא הִבְאִיש ורמה לא הִיִתָה:
בו: וַיאמֶר משֶה ה אכלהו היום כי שבת היום לט היום לא תמצאהו בַּטָרָה: ששת ימים תּלקְמֶהו ו וביום הטביעִי שבת לא והוה בו: ויהי ביום השבי יצאו מן העָבם ללקם ולא| מצאו: ויאמר ₪ אל משה עד אה מאַנְתֶם ו מצותי וְתוּרְתִי: ראי בי= נתן לכם השְבָּת על כן הוא נותן לכב ביובם הששי לְחֶם יומיבם שבו איש תַחַתִּיו ט יצא איש ממקומו ביום הטביעי: וישבתי העָם ביים הסביעי:| וראו בית יסראל אֶת שמו מן והוא כּזְרַע גד לבן ומעָמו כצפיחת בדבש: וַיאמר משה זֶה הַדְבָר טר צורה ₪ מלא הְלמָר ממנו למשמררע לְדורוּתִיכֶם למען יראו את הלב אשר האַכלתי אַתְכֶם במִדבָר בהוציאי אַתְכֶם מאָרֶץ מצרים! ויאמר משה ₪ אהרן קח צנצנת אחת וְתֶן שמה מלא הלמר מִן והנח אתו לכנו ₪ לְמשְמְרֶת לדורותִיכֶם: כאשר צַוֶה ₪ אל
משה ווניחהו אַהרן לפני הְלָרת למשמרת ובני ישרט
+
אנ

גי ל 0 7 יו כ 0 . ממדני
ו .-. 1
-- 9 חשל ו =ורו וגה .. או ויי=ו עו חאו לא"ו ולאחד ד
א סוי אוה א=|
וי ות
ב
מ היב
י= אואיףי ו ==ופף וי שו שואי
...
7 1 יו שו יו -. ל מ ו ל יה מז אל : ו ומהו הש א
1
אייל ל" ול
אנ
5
אַכלו אֶת המן ארבעים שנָה עד באם אל ארץ נושבת
אֶת המן אכָלו עד באם אל קצה אָרֶץ כנען+ והעמר עשירירע האופחח הת:
עשרת הדברות:
וידבר צהים אֶת כָּל הדברים האלה לאמר: אנכי: אַלהֶיף. אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים ם:לא היה לך אלו הים אחרים על פּנִי: לא תלטה לך פַּסל וכל תּמונָה אשר בשמים מ מעל ואשר בארץ מתהר ואס טר במיבם מתחת לאָרץ| לא תטתחוה להם ולא תּעְבדֶם כי אנכי ₪ אלהיף אל קנָא פוקד עון אבות עלה בנים על טלשים ול רבַּעִים לט:אי: ולטה חֶסֶד לאלפים לאהבי ולשומרי מְצותִי| לא תשא אֶת"שם ₪ אלקיך לטוא כי לא קה ₪ את אטֶר ישא אתדשמו לשוא| זכור אתחיום השבת לקדשו: ששת ימים עבור וְעָסִית ְל"מְלאכְתה: ויום השביעי| שבָת לש טהֶיך לאלתְעשֶה כל מלאכרה אַתָה ובנף ותה עבדך ואמתף בהמְתך וגרך אשר בשעריף: כי שטת ימים עָשָה ₪ אֶתחהשמים ְאֶת"הארֶץ אֶתדהים ואֶת"בלדאשָר בם ויח ביובם השביעי על כן בר ₪ אֶתחיום השבת ויקדטהו: כַבֶד אֶת אבי ואֶת"אמֶף למען יאריכון יִמיך על האדֶמה אסר
₪ אלהיך נותן לך| את תרְצַח|| לא תְנאף!| לא תגנבו| לא תענדח ברע עד שקר: לא תחֶמר בירת רלה לא תחֶמד אשת רעך ועבדו ואנמתי ושורו וחמרו וכל אשר לרעף;
2

....
.יו.
, 97 2| ...= ייר
ל 0 4-א בס 60. 7.5- 0/ 6 0
בה ם. הא= סבם\סא באו השא וש.א.66 .. ])2
5=.0= ב 2 6.. 0 ו ו 0 22
-בס סם פאס י0₪.66.65 00 ם06. 0
בף א ואשי.סם ו ה 0 2.0 א סא ₪: ו| הל ית+.מו ₪ 4-ם > סף 65 שאו 46יי.1 68 וטא ספת א
ליו ₪ שלש+ ל
יב- שה צבן 1.<א 0וסא6 ט5ם:-א6.6 ה
ו שו בא ו צאן 6 טא שם)? נא תפ 0081 ומת 000.8 ו=ם6) 6 הצאם 6840 ב=.00 א ס\.שא==\הו 56| 4-א. מו ם|--ם.)
2 ₪ 4 17 5.. 6 ל 0 סוה הְ 0 ה; סא ו ו ם םל.0 0:א.5- 0 00 |.6 ו 6 2 או וה 6
ו 6 אא םרא אי.0 4-אט
3 ₪2 4 וגום סט-םש מ ד
סמ. ם א לס
הִ 5 ו שא ו--6א םש א? א: סא
ב-א נם-א6..0בח=, ה ה 5 0
066 צסף6 אאא מ0ס6 צאמקף+ 5םם: ,וא
ה.סא ם? ות-מא6 1 6 רסא םשש הח א ו עו ש0600 66.4 62.05
5

7
| קבלת שבת: לכבו נרנְנָה לט נריעדה לצור ישענו: ה נקרמה פָניו בְתוּדֶה בזמירות נְריע לו! >> בי אל גדול ₪ וּמלך גדול על כל דָהִים: אס אשר בדו מחקרי אָרֶץ ותיעפות הָרִים 0 לו ואשר לו הים והוּא עשהו וַיבשְתיִדִיו לפני יי עישנו בי א א אחינ 5 מדעיתי ימ: וצ'אן ידו היום אם בקולו תשמעי: אל = תקשו לבַבְכֶם כַמְרִיבָה כִים מסדה == בִמדְבְר:אַשרנסוני אבותִיכֶם בְּחְנוני נם << ראי פעלי: ארבעיםם שגה אַקוט דור טי. וְאומָר עם תועי לבב הם וָהֶם לא ידש ל= דרכי: אשר נשבעתי באפי אבם יבואון
ו "ב גל בנוחתי: מו= שירו ל₪ שור חֶדש שירו לש כָּל הָאָרֶץ> שירו לת
הנח| ברכו שמו בטרו מיום ליום ישועתו: סַפָּרו בגוים את ,גמן| כבודי בכל הנָמִים נפלאותיו. כַי גדל ₪ ו הלל מאר : ורא הוא על כל אלהים בי כל אהי העָמים אלי ילים!
₪ שמים עשה+ הוד וְהַדֶר לְפַניו עוז ותפּאַרת בְמקרֶשו: - לט מְשפְחות עִָים הבו לת כְבור ועוז ו הָבו לא
כבוד

55 בוד שמו טאו מִנְחֶה ובאו לחַצרותִיו: הטתחו ולם בְּהַדרֶת קודש חילו. מל יו כל הַאָרֶץ אמרו בַגוִים 2 מלך אף תכון תבל בל תמוט ידין עָמִים בנ מיטריבם; יִשְמחוּ השמים וַתְגֶל הָאֶרֶץ רְעֶם הים ומלואו+ יעלוז טי וכל אשר בו אז ירְנָנו כל עצי יר| לפנו ₪ כו בא כו בא לשפום הָאֶרֶץ יספוט תבל בּצְדֶק וע מים באַמונְתו;
0 ממלך תְגֶלהאָרֶץ ישמה אייםרבים: ען ועדפל סְבִיבִיו צָדק ומשפט מכון כסאו: נש לפניו ו ותלה הט סְבִיב צְרִיו: האירו ברקיו תבל ראֶתה ותחל הַאָרֶץ: הריכם כדונג נמסו מלפני ₪ מלפני אדון בליהאָרֶץ הַנִירו השמים 0 ל וראו כלההעמים כְּבודו: יבשו כל סל המתהלליםם באלילבם השתהון ל לי בַּל צהים: שמ לה ה ותשמח ציון וְגְלְנָה בנות יהודה למע משפטיך :כ ה ₪ עָליון ל כָּל האָרֶץ מאר לית על כל מו ו ₪ שנאו רע שימרנפשו תיומד רמייםיצילם: אור זרוק לצדיקן ולישרי לב שמחרה: שמחו צריקים במ ו הוחו לזכר קדשו:
מזכוור
| בדנ
ויו .
או=
-./
ל\ -.
=\ ₪ אה
: ול יוו ..
בש /-וו .5 --9 ז עו
\ אא ד
/ 3
=|
0

ואמ .22
מו
-....
התד
מזמור שירו ל₪ שיר חֶדֶט כִּי נפלאות עשָה הוִילָה לו ימינו ורוע קדטי הודיע ₪ יטועתו כְעִינִי הַגוים גה צדקתו: זכר חַסְדו וְאמונָתו לְבִית יטראל ראו כל אַפֶסִי אֶרֶץ אֶת יטועת אלהינו. הריעו ליי כל הַארֶץ פצחו י וזמרו: זמרו לו בכנור בכנור קול זמוֶרה: בַּחְצוצְרות וקול שופר הריעו לְפָנִי המלך ₪: יִרְעם הים ומלואו תבל ויוי בה: נְהְרוּת ימחאו כף יחד הָרִיִם רגנו| לפנ מ יבא לשפום הָארֶץ ישפום תבל בצדק ועמיבם במישריםם|
₪ מלך ירגזו עמים יושב כרובים תנום האָרֶץ:8 בציון גדול וְרֶם הא על כל" העמים:יודושמך נדולונוראקדוש הואו ושז מלך משפט אָהב אתדה כוננרת מישריםם משפט וּצרְקה ביעקב אֶתָה לשירת: רוממו ל ₪>להנד והשתחוו להרום רַגליו קדוש הוא: משה ואַהרן בכהניו ו בקראי שמו קוראים א | והוא יעם בְפָמוד ען ירבר אליהבם שמזרו רותיו וחקנתן למוום מהינו אתה נניתםם אל נושא היית להם ונוקם על עלילוחם: רוממו|= אָלהי נו והשתחוו לחר קדו בי קדוש ₪ אלהינו:
בוביר

00
מזמור לור הבו לט בני אלים הבו ל₪ כבוד וְעו: הבו ליי בוד שמו השתחוו לי ְּהַדֶרת קדש: קול מ על המים אל הכבוד. הרעי: ₪ על מים רבים: קול ₪ בכח קול ₪ בְהַדֶר קול נמישובר ארְזים וישבר ₪ ארת ארזי הלבנין! וירְקידֶם מו על לבנו ון ומ שריוך כמו בן ראָמים!+ קו 4 ₪ חוצב להבות אט: קול ם יקול מדב יחול! מ מדבר קד ש: קול לט ₪ יחולל אילות ויחֶטוף יערות ובו היכלו לו אומר בבוד|| יק ₪ למבול ישב גי שבי ₪ מלך
צ-י<ך
לעולם: ₪ עז לעמו ית מ יברך את עמו בס לום:
לכה דידי לקראת בלדח. פני שבָת נקְבלרה; לכה ובו
שמור וזכור בדְבוּרואֶחר+ השמיענו אל המיוחד. 8 אֶחד ושמו אֶחֶד לשם ולתפארת ה לכה
לקראת ₪ שבָת לכו וְנלְכָה+ כו הומת מקור| 0 ו מקדֶם נְסוּכָה סוף מו לשה במחשבה תחלה| לכה
רהה נה אד יד
מקדש ש מל עיר מלוּכה י קומי צאִי מתוך ההַפְכָה+ רב לך שבת ְְּמק הבְּכָה.+ וְהוּא יחמול עליך חמלה! לכה התנעדי מעפר קומי: לבשי בְְּרִי
תפאות
\אי=
....

== א=.ן
לכה ופ' למע
דיל
תפּארתך עמי> עלדוה בְּחישי ית הלחמי* קרבה אָלנפש גאָלֶה:| לכה התשררי+ התשררי+ כי בס אורף קומי אורי+ עורי שרי שיר דַבּרי: בור ₪ עליף נגֶלָה: לכה לא תבושיולא תכלמיימההתשתוחהי ומה המי" בָּף יחסו עניי עמי. וְנְבְנְתָה הער עלדתלה: לכה והי למשסה שאסיך> ורחקו כלד מבלעיך ישיש עליך אַלהיף+ כמשוש חתן על כל:: לכה ימין ושמט תפרוצי י ואֶת ₪ תעריציי עלדיר אִישבֶן פרצִייונשמחה ונגילה: לכה בואי בשלום עטרת בעלהינֶם בְּשמְחָה
-1= ד
|>, ובַצְהֶלָה. תוך אמוני םסְגְלה+ בואי
כלה י בואי כלה:: לכה
מזמור שיר ליום השבת: מוב להודות ל, ול ₪ ל שמך עליון ל הגיר בבקר חסדף+ ואַמונְתף בלילות: לרקשור

ולי לי על הניון בְכַנור: בי שמחתני
מַבְּפְְליך במעשי ידי ארנן+ מהחנדלו מעשיה ₪ מאד עמק מחשבתיף:איש בער לאדורע בְסִיל ל לאדיבין אֶתדוארת בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כלהפעלי אוד לה? שמדם עדודעד ואתה מריםם לעילבם:כ כי הנה אווביף ₪. כַיההַגָה אוביה יאבדו| תפר הפי מסון: וַתרם כראים קרני בלתי 1 שמִן רען: ותבס עיני בשוּרִי| בקמים לי מרַעים תשמענה אָזני: צריק כתמֶריִפְרַח כַאָרַ בלבנוישנה:שתיליםבָבות יי בחצְרוּת מהינויפריחו: שד ינובון בְשִיבָה דשנים ורשנים יהיו לְהנִיד כיחישר מ צורי ולא יר בו:
. ל..". 2
ל א ו נכון כסאף מאַז ולם אַתָה ו נטאו נה רות 2 נשאו הרות קול לם. ישא נהרות דכיםם| מללות מ מים רבים אדירים משברי וחום אדיר במרום ל
עדיה נאמני מאוד> לבות נאוהההקרש ₪ לארך וכלי בת 8

תי
הל
=
לואפו אש | שו
ו
יוו|
| כ// נם 4 . או וו א.
93 פוֶר מעליב בזמנכו אנט ושן וס> שיר המעלות הנה ברכו אֶת"יו בלהעבְֶי די תעומדים בבות יי בלולות| שאוד
דִיכֶם קדש וברכו אֶת"וו! יבַרְכֶף יי מציון עשה שמים וְאָרֶץ!
2. 7 7 צבאות עמנו משגב לנו אלהי עקב סלה:(נ'פ) יי צבאות אַשְרִי אדב=ם
בוטח בך:(גפ) יי הושועָה הִמְלְךי ענו ביום קראָנו:| חצי קדוש
היא רחוּםיכפר ען ולאישחית וְהְרְבָּה להשיב אפי ולא יעיר כָּל חַמתו:
א השיעה המל יענן בּיום קראנו:
וען דצר סזן ונהצבט בלכו ו ועט קק3 יתבלך:
הן ברכו אר"8| תבר ויטתבח וִתְפּאר
| הַמְבירֶך::|| ויתרומם ויתנשא שמו של
"ה בה ארי מלךמלביהמלְכים הקוש
ברוך הוא שהוא ראשון
ברו 8 המברף וְהוא אחרון ומבלעדיו אין
לעילם וע: אלהים סלו לרכב בערבות
ברו אתדה ל בהטמועלולמנִיהוסמי
להינו מלך העלם. מיומבם על כל בכרה
| ותה לה+ ברוך. שם כבוד
אשָר בּרְבָרו מלרים. מלכותו לע ב עד: יהי
ערביםם בהכמדה שם ₪ מבורַך מַעְתֶה וְעָר פורתח| שעריב=| עולם:
ובתְבוּנָה משנָה עתיםם ומחליף אֶת
הזמניםם וּמסְדר ארח הכוכבִיםם ּ
במשמרותה

4 במשמרותיהם ברקיע כרצונו+ בורא יום וְלילה גולל אור מִפָנִי חשה וחשך מפָני אור: ומעביר יום וּמְביא לילה, ומבדיל בִּין יים וּבין לולה> ₪ צְבַאות שמו. אל חי וְקיִם תמוד ימלוף עלנו
לשלם ועד> בא'י המערים ערבים:
אחבת שלם בִּית ישרט עמך אַהבַת תורה ומצות חקים ומשפטיםם אותנו למדת: על בַן ₪ צהינו בשכְבנו ובקומנו נשיח בחקך ונשמח בו דברי רתוררתך בְמצוּתיף לעולבם ועד כו הבם חונו ואירה ימינו ובָהֶם נהַגָה יומם ולילדה. ואַהבְתֶף אל תִסִיר ממנו לעולמיםם: ברוך אתה ₪ אוהב עמו ישראל:
יל סל אל בלך. אס:
שמע ישראל ₪ אלהינו מו אחד: ברו שם בבוד"מלכותו לעילם ועד: ואֶהבת אתו אַלהֶיך בּכְלְלבְבֶךוּבְכָלנפשף וּבְכֶלדמאדך:וְהְיוההְבְרִיםהאָלָה שר.סנכי מצוף הובם על בדו
ושננתם
א

7
0 ו
ו\
.פת 0, .."
ושננתםם לבניף ודברת בָכ= בשבתך בבִיתףוּבְלְכְתך בדרֶך ובשכַבֶּך ובקומך: וקשרתםלאותועלדידף והיילטמפת בין עיניהוּכְתבְתֶםעלמזזות בִּיתְהוּבשְעְרִיף:
היה אבדשמע תשמעי אָלהמצותי אשר אָנכִי מצוה אֶתְכֶם היום! לאַהְבָה את 8אַלהִיכֶםם ְעְבְדו בכֶללבבְכְבט ובְכְלדן נפשכםונְתְתִימטרארצְכֶם בַּעָתו יורחה ומלקוש ואֶסַפָת דגנה ותירושף ויצַהרֶך ונתת לשב ובשָרף לבחמתה ואָכַלת ושבעת: השמרו לכֶם פן יפה לְבבְכֶם וסרתם ועבדתם אלהים אחזרים והשתחויתם להכם: וְחרהואף" בָּכֶם ועֶצר אֶתהחשמיבם ולאדיהיחח מטר והאדַמה לארתתו אתדיבולה אַבַדְתֶםו מחרֶה מעל הארץ הטבה אשר 8 נתן לכֶם: ושמתםואֶתהרְבְרִי אה עלולבבכם ועלינפְשכֶם וקשרתםואתם לאותועליִדְכֶם והיולטוטפת ביןְעיניכֶםולמדתםו אתבשואתהמניכֶבם לרגד בם בְּשְבְתֶד
ל יתך

| הביתדובלכתבנרְלובשכברובקומה וּכְתַבְתֶם על-מזוזות ביתך ובשעריך: למיעו ירבו יְמִיכָםם וַימִי בניכםם על האדמה אשר נשבע ₪ לאבתיכֶם לתת להם כִּימִי השמים! עַלדהָאָרֶץ: ולאמרו אַלהמשן ה לאמר:הברואלה ְנִיויש ואל ואֶמרת אליהם לשו טולהבם ציצת עלהכגפי בגדיהבם לדרתם ונתנו עלהציצת הכנףופתִיל תכלת:והיה לְכֶם לצִיצֶת וראִיתֶםואותו וזכרתם! אֶתהכָלה מצותות ולשיתבםואתבם ולא-תתורו אחרי לבבְכֶם ואחרי עיניכם!אשר"אַתֶם זניםואחריהםם: למען תִזְְרי ועשיתם! מסת"כלהמצורתי והייתםם קרושיםם לאלהיכם:אני: 2 ₪ להִיכֶם אשר הוצאתי
אֶתכֶםם! ומאָרץ מצריםם להיות לכםם.
לאלהיםואני: ₪ אלהיכםם: ה ואמונה כללזאת וקַיִם עָלִינוּ בי 8 אלחִינו וְאִין זולתו ואנחנו ישר\ א הפידנו מיך מלכים מלְכָנו הנואל

. מ
תח"
מכף כל-העריצִיםם האל הנפרע 8 מצרינו והמשלבם גמול לְכַל ויבי נפשנו:העושהגדולות עד איןחקרִינסִים ונפלאות עד אין מספר+ השם נפשנו בחיים ולאחנתן למוט רגלנוּ המדריכנו עלהבמורת אויבגו ירבש קרננו על בַּל שונאנו העישה לנו נסִים וְנַקְמָה בפרעה אותות ומופתים בּארְמת בנִיחם.הַמכָה ְּעְברתו כָּל בְכוּרִי ויוצא אתה מו י ישראל מתוכבם לחירות עולם י המעביר בַניו בין גזרי יכם סוף אֶתה רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע: וראו בָנִיו גבוּרְתי שבחו והודו לשמו ומלכותו ברצון קבְלו עליהם+ משדה ובְנִי ישראל 5 ענו שירה בשמחדה רְבָּה+ וְאַמרו מרכמכה בָּאליםם ₪ מי כְּמכְרה נאַדֶר בקדש נורא תְהְלות עישה פלא|
מלכותף רָאו בָנִיף בוקע ים לפָנִי משה זה אֶלי ענו וְאָמַרוּ:

4 8 מ ושלך לעִילם וְעָד;
ונאַמר כ פּדֶה 8 אֶת יעקב וּגאלו מיד חזק ממנו: ברד אַתה8 ל ישראל:
השכיבנו ₪ אלהינו לשלום והעמירנו מלכְנולחַיִיםיוּפרוס לינו סְבַת שלומיף, ותקננו בַּעְצָה טיּבָה מלפֶנִיף והושיעו לכו וְהְגֶן בערנו וְהסְר מעלינוי אויב דבַר וחרב ורב יג. וחסר שמן מלפנינו ומאַחַרִינויובְצל כנפיף תסתירנו: ִּי אל שומרנו ומצִילנו אֶתָה יכו\ מלך חנון ורחים אֶתָה. ושמור צאתינו ובאנו לְחַיִים ולשלום מעְתֶה ועד עולבם:
6 סכת אונ' לכ וובט 0 ופלוס: ברוך אַתָה ₪ שומר עמו ישראל לעד: ופרוס לינו סכת שלומך יברו אתה ₪ פורס סכת שלום לינו ול כל עָמו ישרָאֶל ול ירוּשליםם!
ושְמרו בַני ישראל אֶת השבֶּת לעשות אֶת השבֶּת ז לדרתם בּרית עולם ביני ובִין בי ישראל אות היא לעילם כִּי ששת ימים עשה ₪ אֶת השמים וְאֶת הארֶץ וביים השבישי שבת ונפש:
ל כמכש

0 א מו
9
לט ולים ווְדְבָר משה את מועדי ₪ אֶל בי ישראל: ליפ הנה תקְעוּ חרט שופר בַּכְסָא ליום חנו כִיחוק קלישראל הואמשפֶט לאלהי יעקב: ליום כפור.כ ביום הַזֶה וכפר עליכםם לְמהֶר אַתְכֶבם מכל הַטאתיכֶם לפ ל ₪ תַּמְהְרוּ; ברו 8 לטלם אמן ואָמן: בַּרוף= מציון שוכָן ורשְלִים הללויה: ברוף= צהים אָלהָי ישרל עושה נפלאות לבדי: וברו שם כְּבודו לעולם וַיִמלא כבודו אֶתחכל הארֶץ אמן ואָמַן: יהי כבור ₪ לעילם ישמח 8 במעשיו: יהי שם 0 מְבוּרֶף משתה וער עילם: כי לא יטוש ₪ אֶת עמו בעבור שמו הנדול כי הואיל ₪ לעשות אֶתְכֶם לו לְעֶם: וירא כלדהעם וו על פְּנִיהֶם ויאמרו: ה הוא האלחים ₪ הוא הָאָלהִים: וְהַיֶה למל על כל האָרץ ביום ההוא יהיה 8 אחר ושמו אֶחְ ויהי הְסְרֶף: 8עָלינוכאַטריתלנולך; הושיענו לי ₪ אלהינו וקְבַּצָנוּ מן הגויםם
להידות

לההודורת לשבם קדשף להשתבח בתְהלְתֶ: כל גוים אשר עשית יבאו וישתחוו לפניף 8 וִַכַבְדוּ לשמף! בָּי דול אִתָה ועישה נפלאות אַתָה אָלהים
לבדף: ואַנחנו עמך וצאן מרְעִיתֶה נודה לה לעולבם לדור ודור נְסַפָּר תּהלתֶף: בַּרוּךְ: ₪ בום: בְּרוּך= ₪ בלולה י בְּרוּ ₪ בשכְבְנוּיברוך קבְקוּמנויכִיבידנפשות החיים וְהַמִתִים אשר בִּיִדו גפש כָּל חי רוח 2 שר איש בדה מתפְקיד רוח יחה שמך וקים מלכותף. יר> ומלוך עָלינו לעולם וְעָד:|
יראו עינינו וישמח לבנו וְתַגֶל נפשנו בישועתה באמרת באמור לציון מלך צהיףיהמלך=מלף מימלוך ו בִּיהמלכוּת של היאולשולמי עדתמלוך בּכְבור כי אין לנו מלך אַלָא אֶתָה: בְּרוּף אַתָה ₪ המלך בְּכְבודו תַּמִיד+ ימלוך לינו לעולם ועד על כל מעשיו:
אדני

אדני טפתי תִּפַתַח ופיו יניו הלת ברוך ואתה 8 אלהינו ואלהי אבותינו אלה אַבְרְהֶםם אָלהַי. יִצְחק ואלהָיו ילקב הט הגדול הגבור והגורא ט עליון בל חסדים= טובים וקונָה הכל וזיכָר חסרי אבות ומבִיאן ו ו אל לבנ בניהב ו למען שמ בְּאַחְבָה+ החייםלמך אתִים חיים; מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה ₪ מגן אברהם: אִתָה גבור לעילם אדני מחיה מתים אתהרב להושיע:! ניייי משיב הרוח ומורידהגשם: מבלכל חייםם בחסר מחנה מתיםם ברחַמִיםרבִיםסומךנופליםורופאחולים ומתיר אסורים ומקים! אַמונתו לישיני עפרמיכמוף לגבוחת| 5 ומזי דומה לך מל ממ'"ת|הוחעיםזוכריצויו ומחַיה ומצמיח ישוּעָה: אֶמָן אַתָה להחיות מתיםם, גרוד אִתָה 8 ₪ מחיה| המתים:

42
אתה קדוש ושמה קדוש ב בְּכַל יים יהללוך יסלה י בְּרוֶך אִתָה 5 האל הקדוש: כעית. המלך הקרוש.
אתה קדשת אֶת יום השביעי לשמ. תּכַלית מעשה שמיםם וְאָרֶץ וברַכתו מכלדהימים קתו מכָּל הַזמנִים וכן תוב בְּתורְתֶ:
ווכלו השמים והָאָרֶץ וכלדצְבָאָםם: ויכל אָלהִיםם בַּיום השביעי מלאכתו אשר עשה: וישבות ביום השביעי מכלה מלאכתו אשר עָשה ובר אַלהים אֶת יום השביעיויקדש אותוכִי בושבתמכל מלאכתו אשר בְּרַא אלהים לעשות:
להינו ואלהי אבותינו רצה במנוחְתִינו
קחשנו במצותִיף וְתַן חלקנו בְּתוּרְתה שבֶעני מטובך ושמחני בישוּעתך*וכמהר לבו לעֶבדך באמת והנחילנו ₪ אלהינו בְּאַהְבָה וברצון שת קדשך וינוח בו יר טראל מקרשי שמך: ברוך אתדה ו מקדש השברה:
רצה

43
רצה 8-. בְעמך ישרט ו והשב את העבודֶה לדביר בת ואשי ישראל ותְפלתֶם בְאַהְבָה תקבל בַּרְצון ותהי לְרֶצון תְּמִירי עבודת שאל עָמך:
0 לסט קולס ונ ל קמועל וובט 2 דום* אלהינו והי אבותינו ו עה ויבא ויניע וראה וַירְצֶה וישמל ויפקד ויזכר זכרוננו. ופקדוננו וזכְרון אבותינו וכְרון משיח בן דוד עברף וזכרון ירישלים עיר קרש וזכרון כל עמך בת וסרט לפניה לפַּלִימָה לטובָה לחן ולחסד ּלרְחמִים לחַיים ולשלום יס ראש החוד הַזֶה:
לפסת חג המצות הזה|| גסוכות חג הַסכות הַזֶה זכרו ג
צהינו בו לטובָה וּפקדנוּ בו ברהו והישיענוּ בו לְחַיִיםי ובַדְבַר ישוה ורח מים חוס וְחנָני ורְחֶם לינו והושיעָנו ִּי אליך עִינִינו כו אל מלך חנון ורחים אֶתה:
וְתְחְזינהעִינינו בּשוּבֶלצִיון בְּרחָמִיםי בּרוּך אַתה ₪ המחזיר שכינָתו לצ
מודים אנחנו לך שאתה הוא ₪ טהִינו ואלהי אבותינו לעולם וְעָד צור חיינ מגן ישענו אתדח הוא לדור וָדור נודה לף ונספר תהלְתֶף על הייו המסורים בְּידֶף ועל נשמותינוּ הפקודות. לף וְעַל נסִיה שבְּכָל יוםעמנו ול נפלאותיך ל וטובוּתִיה
ברל

44
ב עת עָרֶב ובוקר וְצְהְרִים+ הטוב בִילא כלו רחמיף. והמרחםכִּי לא תמו חַסְרֶיף משולבם קוינו לף| נננה
על הַנָסִים ועל הפורקן ול הגבורות על התשועית וְעָל המלחמות שעשית לאבותינו בימים הָהֶם בָּזּמן הזה:
בִּימִי מִתְתיָהי בַּן יותְן. כהֶן גדול. חשמני>ְנִיו ְַּלְמְרָה מלכות יון הַרְטלָה על-עמך יִרָאֶל להטבִּיחֶם תות ולהעבירם על חקי רצונך וְאַתָה ברחמיך הרבים עדת להם. בת צַרְתֶם רְבָתִ את רִיבֶם דוָת אֶת דינבם קת אֶת"נְְמְתֶם מסרת גבורים בְּיִד חַלְִים ורַבִּים ביר מעטים וממאים בִּיד טהורים ורטעים בִּיִד צדיקים וזרים בד עוסקי תרתי ולך עשית טם גדול וקדוש בעולגף ולעניך ישראֶל עשת תטוָּה גְרוּלֶה ופרקן כְהִיוּם הַזֶה ואחַר כך באו בַנִיך לדביר בִיתָך וינו אֶת"הִיכלף ו ומיהרו אֶת מקדֶשך והדליקו גרות בהצרות קְדֶשך וקבעי שמונת ימי הַנְכָה י אלו להודות לְהֶלֶל לטמך הגדול;
| ועל"כלם יְתבְרְוְיתְרומִםשְמֶ למלְכָנו תמיד לעולם וְעָד
כ' יש תפוכק וכְתוב לְחַיים טובים כַּל-בְנִי בריתך: וכלהחייםיודוה מלהויתללאתישפך בּאָמת האלישו עתנו ושרְתנוסְלְהיב

מ
0
יו
ת ה
ג
ית
.-.
אתה 8 הטוב שמך ולף נְאָה להדות. שלום רב עלדישראל עמ תִשיםם לעולם כ אַתָה הוּא מלך ארון לְכָלד השלוםם וטוב בְּעִיניף לברַך אֶת עמך ישראָל בְּכֶל"עָת וּבְכֶל-שעָה בשלומך: נספל בַּרוך אַתדה ₪ הַמִבַרֶף אֶתהעמו ישרְאֶל בשלובם; בספר חייםם בּרְכה וטלובם ונס טובה נִזְכַר ונכתֶב| לפניך אנו וכל מ בית ישראל לְחַיִים טובים ולשלום\ י בּרוֶך אתה ט עוטה הטלום אלהי נצור לשוני מרָע וספתי מדבר מרֶמה ולמקללי נפשיתדום ונפשי כְּעַפר לכל תְּהיָה פתח לבי בתוְּתִיף ובמצותָיף תרדוף נפשי וכל החושבים עָלי רַעָה מהרת הפר עצְתָם וקלקל מחשבתֶם עשה למען שמף+ עה למען ימינ+ עשה למען קדטתף+ עשה למען תורתך י למען יחלצון ידירף הושיעה 1 וני י יהיו לרצון בתמרי פי וְהְגיון לְבִי לפניף ₪ צורי וגאלי+ עוטה טלובם במְרומִיו היא לטרה שלום עָלינו ול כל
ישראָל! וְאַמְרוּ אמן|
יחי רצון מלפניך ₪ אלהינו ואלהי אבותינו שיבנָה בית המקדט בְמְהְרָה בינ ותן חלקנו בתוּרְתף: ושם בדֶף בּיראֶה כימי עולם וכשנים קדמוניות וְעְרְבָה לט מנחת יְהודָה וירוטלים כימי עולם וּכטְנִים קדמוניות:
ברוף

66 דצר סון אנט(יכנ. בוכהצר כלוך תק ברוך אתה ₪ אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אַבַרְהֶם אלהי יצחק ואלהי עקב האל הגדול הגבור וְהגורָא אל עליון. קוּנָה שמיםם וָארץ|
מגן אבור בדברו מחידה מתיכם בּמאמרו הט(המלך). הקדוש שאין כמוהו המניח לעמו ביים שבת קדשו כִּי בָב= רְצָה לְהנִיח להב= נעבוד בִּיִרְאָה ופחד וְנודה לשמ בַּכֶל יום תמיד מעין הבְּרְכותט ההודאות אדון השלום מקדש השבת וּמְבְרַך שביעי+ ומניח בְּקְרשֶה לע| מדשני שנג זכַר למעשה בַרֶאשית:
6גקיכו. וכל קדיט מס
במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מרלקיולאבלכשולאבחוולא בכלך ולא בפתילרת האידֶן ולא בְפְתילרת הַמְדְבַּרולא בירקה שעלפני המיםולא בִּזְפּת ולא בשעה ולא בְּשָמַן קיק ולא בשמן שריפה ולא בְּאָלִיה ולא בחלבי
ָהום

זז
-ה.-=
נחיםהמדיאומר וול מבשלי
וחכָמיםם אומרים אֶחֶד מבשל וְאֶחֶד שאינו מבשל אמין מדליקין בו! מזין מדליקין בְּשָמָן שרפה בִּיִם טוב+ רבִּ ישמש אימר אִין מדליקין בְּעֶטרֶן מפְנִי כבור השבָּרת. וְחָכְמיםם מתִירין ְּכָל השמניםם בְּשָמן שומשמין+ בְּשְמֶן אגוזים+ בְּשְמֶן צנונות+ בַּשָמַן דיזי בשמ פקועית בעטרן ובנפט. רבּי רפון אומר אי ומדליקין צַאבְשמְְזית בּלְבְד+ כל היוצא מן העץ יאין ו צא פּשְתְן וכל היוצא מן העץ יאינו מטמא טמאת אהָלים\א פשְתֶן: פְתִילת הבג
שקְפְלה ולא הבְהבָה. רבי ציקזר אומר ממאָדח היפה ואין מדליקין בָּה+ רבו לקיבא אומר מהורה היאומךליקין בָה:
לא יקוב ארבש שפופררת של בְצַדה ימל ה שמןויתנְנהעלפִיהנֶריבשבִיל שתֶהא מנטפת ואפילו היא של חֶרֶס: ורב יהודה מתיראבלאםחבֶרֶה הצר

15
יי מתר> מִפני שהוא כּלִיאחֶד. לא ימלא אדם קְעְרֶה שמן וַיִתְּנְנָה בַּצַר הנריויתן ראש התיה בתוכה בּשְבִיל שְתהָא שואָברת. ורב יְהוּדה מתיר: הַמְכַבָּה אֶת הנר. מפני שהוא מתיראי מפני זרים או מפני לסטים או מִפָנִי רוח רלה או בשביל החולרה שיישן פטוּרי בּחֶס על הַנר: כְּחֶס על השמןיכַחֶס על הַפְּתִילה חייב+ רבי יוסי פוטר בְּכָלן. חוץ מן הפתילה מִפְנִי שהוא עישה ְחָבם: על שלש עבירות נָשים מתות
| בשעת לרתן.* על שאינן זהירות בְְּדָה
ְּחְלֶה וּבְהדְלְקת הַנֶר: שלשה דברים צריך אדם א בתוף ביתו עֶרֶב שבָת עם חשִיכָה+ קשרתם עְרְבְתֶם+ הדליקו אֶת הנר סְפק השיכדח י ספק אינדה חשיכה אין מעשרין אֶת הודאי ואִין מטְבִילִין ז אֶת הכלים וְאִין מדליקין אֶת -+ אבל מעשרין ארי הרמאו ומערבִין ומומנין אֶת החמין:
אמור 5

9 אָמר רבִּי אלועזר אָמר רב הנינפס תּלְמִידִי חַכָמִים מרבִים שלום בְּעוּלֶםי שנאמר וכל בנִיך למוחי ₪ ורב שלובם בניף. 9 פקי כניך%ף כיך שלים רבלאוהבי תורתי וְאִין למו מכשול. יְהִי שלובם בחילף שלוה בארְמנותיף+ לְמען אחי וריעי אדברה נָא שלום בך. למע בִית= להינו אבקשה טיב ל ופ לעמו תוי טיברך אֶת עמו בשלום: עלונו:קדיש יתום:
סדר קידוש:
לפס יסול קקכ'ה וטכינפיס בלסיפו ולסימו> הליני עוכן(שזוען לסייס מכות. עטק סבתולה לקלס השבת על היין ככתוב זכול וטול זכלקו ע5 קיין:
קידוש לשבת: סול כנסם ויהיערב ויהיבוקר ועפסיק עעט בין יוסקפטי 3ויכפיום שי[יכלו חשמיםם וְהארֶץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשֶר שה ויטבות ביום בי מל מלאכָתו אטר עשה: ויברף אָלהִים אֶת יום השביעִי ויקלש אותו כי בו שבת מכל מלאכתי אשר בָּרָא אלהיבם רת
ברו

19
ברו אתה 8 אַלהִינו מלך העוב אשר קדשנו
ְּמַצוּתִיו רצה בו בת קדטו בְאהבה וּברֶצון וטנו
זכרין למעה בראשית(כי הוא יים) תַּחְלָה למקרָאִי
קודט זכר ליציאת מִצָרִים כי בו בּחַרְת ואותָנוּ קְדת
בס הְלָמִיםם ושבת קדשף בָּאַהְבָה וּברְצון הְנְחַלתָנו בּּך אַתָה ם מְקדט הַשַבָּרת|
קידוש לשלש רגלים:
וען יוס טוב מו דצן שבת. פמ ו הצבט ושן ו יוס הסטי, ביס סל בכ6 סצקיס בעטות> במך דצם. פונגט ואן הו ון:
כְבָרי מרנן ורבנן ורבותי:
ברוך אַתָה ₪ אַלהינו מלך הְעוּלֶם בוּרא פרִי הנפ ברוף אִתָה מ אלהינו מלך העולבם אשר בֶּחַר בנו מכְּלדעֶם וְרוּממָנו מכל ילשון וקדשנו בַּמצוּתְיו ו ות לנו ₪ אלהינו. באהְבָה(שבתות למנוחה) מועדיםם לטְמחָה חגים וזמנִים לטטון(את יום השבתהזה)ו את ייבם(לפסח) חג המצותהַזֶה זמן חרותינו(לשבועות) הַגהְטְבעות הַזה זמן מתןדתורְתִינו(לסכות) חָג הַסְכות הזה(לש 9) שמיני חג הֶעַצרֶת הַזֶה ל שמיני עצרת החג הזה זמ טמחְָתִי: ו(באהַבֶה) מקרא"קודט זכר לוציאת מצרְיםם: כי בָּו בַּחַרת וְאוּתָנו קדטת מכְל"הְעמִיםם (טבת) ו מוערִי קדשך:(באהבה וברצון) בשמחרה ו הְחַלְתָנו+ בר אַתדה ₪ מקדט(השבת)
ישראל וְהזמִנִיבם | ברוך אִתָה ם אלהינו מלך 1 שהחיינו וקִימכו וְהגִיעָנו לזֶמן הזחה

מ
ד
0
2 44 ₪ סוכות ושכט ואן צרפט פישב בסוכס ו אב'מכהצר סקסייכו ברוך אַתָה ₪ אלהינו מלך העולם אטר קשנו בְּמַצותִיו
וצונו ליטב בסוכדה|
או יטיס טוביס וצן וש פוים מוכסי שבת פמוען וי אנט ושן דוס דופו ברוך אַתָה ₪ אלהינו מלך הְעולֶם בורא מאורי האט:
ברוך אתה ₪ אַלהינו מלך הְעולִם+ המבדיל בּין קרש לחול. בּין אור לחוטך י בּין ישראל ו לעמִים י בי יום הטביעי לששת ימוההַמעשה| בין קדֶשת בת לקרשת יים טוב הבדלת. ואֶת"יום השְביעי משטת ומוההַמלְטֶה קדטרת+ הבדלת וקדטת אֶת"עָמֶף יטראל בקדטתך י ברוך אתה ל ₪ המבדיל בִּין קרש לקדש:| שהחינו
קידוש לראש השנה:
ועו לסץ קטכק א טכת םוט ו ₪ העבט ואון אן יוס כטטי ו ביס ל בלס סלקיס לעטות.> לפרמוץף סמנבט וא ₪7 מן:
סְבְרִי מרנֶן ורכנן וְרְבותי: ברוּך אתה ₪ אלהינו מלך העולם בורא פרי הגִפן: ברוך אתָה מ צהינו מלך העולם אטר בַּחר בנ מכָל, לב רומג נו מכל לשו וקְדשְני במצותִיו תת לו ם ס
ה ול יובם תרעה מקרא קודש זכר ליציארן מְצרים כ בו בחר ואותָנו קרסת ל הָעָמִים. 1
מקדט השב ו ו ויום 1| שהחיינו
רואת

יוצר י לשבת:
נשמת כלדחי תִּבְרְְאֶת שמך 8 צהינו ורוח כל בַּשר תַפְּאֶר ותרומִםם זכרה מלכנו תַּמִיד: מן העולם וער השלבם אתה אֶל ומבלט דיף אין לגו בול נואל ומושיע פודֶה וּמצִיל ומפרנס וּמְרְחם בְּכָל עֶת צרה וצוקה אין כנו מלך אלא אתה: אלהי ההמטנים והאחרוניםם <הכֶּל-בְריות אדון חכל תולדות הֶמְהְלל ברב התשבדות המנהג עולמו בְּחַסֶר ובריותיו בְְּחְמִים: וט לא ינום ולא יישן המשרר ישניםם וְהַמִקיץ נררמיבם והמשיח אלְמִיםם וְהַמִתִּיר אסוריםם והסומף נופליםם והזוקף כָפוּפִיםם לך לבדך אנחנו מודים+אלו פינּ מלא שירֶה כים ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כַּמְרְחבִי רקיע ועינינו מאירורת כשמש וירח וינו פרוּשות כֶנְטרִי שמים ורגלנו קלות באִילות: אין אנוּ מסְפִּיקִים להודות לף 8 אלהינו ואלהי אבותינו
בר רד
וזל
וו 4

ות מ
0
ברה אֶת שמך 4 אחת 1 4
אפ אַלפִּים ורב רְבְבות פַעָמִים הטובות
שעשית לם אבותינו ולמנו: ממצריבם
תות אַלהינו מבִּית עבדים פריתָנוי רעב ונתנו וּבשבע בְּלכַלתְנוּ מחרב הִצַלְתָנו ובר מלטתנו ומחלים רעִים נאָמְנִים דְלִיתְנו: עד הגה עזרונו רחמה ולא עבונ חסדיך ואל תטשנו ₪ אלהינו לנצח: על כַּן אַברִים שפלגֶת בָּנּ ורוח ונשמדה יר ְאַפָנוּ ולשון אשר שמת בְּפִינ: הֶן הםיודו ויברכו וִישבְחו ויפארו וירוממ! ויעריצו ויקדישו וימליכו אֶת שמף מלכנו+ כי 9 פה לף יידהי וכל לשון לף תשבע וכל ברך לה תכרע וכלקומה לפִיף תשתחוּה: וְכַל לבבות. ייראוף וְכל קרב כליורת ימרו לשמ כדבר שְכַתוּב כָּל עצמותי תאמרנה ₪
כמ כמוה, מציל לי מחזק ביני וני
ואָבִיין גוזלו מדידמה לך ומי ישודה לך ומי ועד יְלךהט הגדול הגבורוהנורא.
אֶל

אל 44 הקנה שמיםם וְאָרץ בלו תּשבְּחֶף יִפּאֶרֶף ונְבַרֶך אֶת שם קדשף באֶמוּר לוד בַּרְבי נפשי אֶת8 וכל קרְבי אֶת שם קדשו:
האל בתַעצוּמות עף הַגְדול בַּכְבוּד שמך: הגבור לנצה וְהַנורא:
בּנוראותְיף+ המל היושב על כסְפת רֶם ונשא:
שוכן עד מריםם וקדוש שמ. וְכָתוּב ַנְנוּ צדיקים י ₪ ליש רים נָאוֶה תהלה: בַּפִּי ישרים ו וּבְדְבַרִי צֶרִיקיכם תִתְבְּרֶך+ ובלשון חסידים תתרומםם. וּבקְרב קדושים תתקרש:
ובמקהלות רְבבות עמך בִּית ישראל בְּרנָה יִתפָּאֶר שמך מלְכָני בכַלדור ודור שכן חובת כָל היצורים ם לפֶנִיך ₪ אלהיני ואלהי אבותיני+ להודות להלל לשבח לפּאֶר לרומם לְהֶדר לברך לעלה ולקלס על כלי דַבָרִי שירות וְתשבְּחוּת דוד בַּן ישי עבדף משיחף:
תבה
ישן ו:

דוו
.-/ 4
ישתבח שמך לער מלכנו האל המלך הנֶדול והקדוש בשמים וּבָאָרץ כִי לה נאהי הינוואלהיאבותינושירישבחת הַללו וזמרֶה שז וממשלה נְצֶה נדלדה וג בורה הלה ותפּארֶת קדשה ומלכות בְְּכות וְהודאות מעתָה וער עולם: ברו אתה=.אל מלך דול בתשבחות. אל ההודאות אדון הנִפלַאות הבוחר בְּשִירִי זמרה+ מלף אֶל חי העולמים: הציקדיש:
וגן דצר חזן טנהצבט בלכו ו אנט קהל יתבלך:
הזן ברכ אר"| תבר וישתבח וִתְפּאר
המבורך: ויתרומם ויתנשא שמו של ו ואר מלך מלכִיהַמְלְכִיםהקדוש \/== ברוך הוא שהוא ראשון בְרף הַמְברֶף ְהוּא אתרון דיו אי לשילם וע! אלהים סלו לכב בַּערְבוּת ברוך אתדה ₪ ק| הטמו ועלזולפניה וושמו אֶלהִינו מלך העילם מרומםם על כל רכה
תְהְלָה+ ברוף. שם כבוד יוצר שור ובורפת מלְכוּתו לעולֶם ועד: יהי
חשך עושה שלום שם 8 מְבוּרֶך מִעַתָה וְר ובורא אַתההפל:|| עלְם::
המל >

06 כ66נעריס יופר מתסי3 סול עונס:
הכל יודוף וההכל ישבחוף* והכל אמרו אין קדוש כ: ההכל ירוממוף סלה יוצר הבל האל הפותח בְכַליובם דלתות שערי מזרחי ובוקע חלוני רקיע י מיּצִיא חמה ממקומה: וּלבְנָה ממכון שִבְתָה+ ומאיר לעיל כל וליושבַיו. שברָא במדת רַחמים: המאיר לארץ ולדרים ליה בּרְחָמים+ ובטובו מחדש בְּכָליים תמיד מעשה בְּראשית המלך
המרומם לבדו מאז המִשבֶּה והמפואֶר.
והמתנשא מימות עילם. אַלהִי ְּרְחְמִיף הרבים רחבם עלינו אדון עוני צור משגבנו מגן ישענו משגָב בערנו י אין רכ ל ואין לתה יאֶפֶס ם בּלְתַף ומי | הומהכלה, אין רכ 8אלהינו בְּעלֶם
הזה. ואי ה מלכנו לחיי הֶעולםם|
הבא אֶפָס בְלְת גוגני לימות המשיח: ואיןדומההלך מושיעו לתחית המתים: טאדון עלכָּל המעשים: בַּרוך מבידֶך

2 ן, לס / חי ל
ְּפִי כְּלנֶשְמָה: גדל ומובי מלא א: דעת ותבונָה סובָביםם אותו: הַמתְגְאָה על חיורת הקודש ונהדר בְכבור על הַמְרְכְבָדה: זְכוּת ומישור לפ כסאוי סד ורחמיםלְפָנִיכבודו טוביםמאורות שברא אלהינו. יִצרםם בְּדְעָת בְּבִינֶה ובהשכל:: כח וּגבוּרָה נָתַן בָּהם להיות מושלים בְּקְרֶב תבל: ומלאיםזיו ומפיקים נוגה+ נָאֶה זיום בְּכָל העולבם: שמחים בַצָאתֶם וששים בבואֶם. ששים בְאִימה רצון קוניהם: פאר וכבוה נותנים לשמי. הלה רנה לזבר מלכותו: כ קרא לשמש ויזרח אור: רָאֶה וְהתקי ן צורת הַלְבְנָה: שבח נותְנִים לו כל צְבא מרום י תפארת וגדלה שרפים ואוּפַנִים וחיות הקודש: לאל אשר שבת מבל"המעשים ביום|
ב השביעי ְתְעלֶה וישב על כַּסָא כְבודי:
תִפְּאָרת עָמֶה ליום המנוּחָה שנג קרא ליים השבת:זה שבח של יום השביעי שבושבת מכלמלאכתי ויו השביעי
משבת

4 ] [ 2. :
. 8 . ה
> ומקחישים ליי
החל ו ה 88
טוב להודות לם* כְפִיכך יִפארו ויברכו לאַלכֶל יצורֶיו שבח יקר וגדלהיתנו ל\ מלך יוצר כל המנבול מנוחדה לעו ישראל בַּקְרְשתו בִיוםם שבת קודש: שמף 8 ו יתקדש זכרה מלבני ִתפְּאָר בשמיםם ממעל ול ה:רץ מתחרת: תַּתְבְּרֶף מושיענו על שבח מעשה ידיך ועל מאורי אור שעשירת יפארוף סלדה: תתברך צורנו מלבנו וגואַלנו בוראקדושיםישתבהשמך לעד מלכנו: יוצר משרתים ואשר משרתיו לט עומדים בְּרוִם שלבם ומשמיעיב= יראה יחר בקול דברי אֶלהִים חיים ומלף עולם: כלם אהובים כּלֶם ברורים כלם:בוריםוכלםועושים באִימֶה בְירְאֶה רצון קינהם: וְכָלֶם פותחים!אֶת"פִיהֶם בקדשה וּבטְהרָה בשירְדה ובזמררה ומ'ברכיםומשבחיםוומפאריםומעריצים
-..
משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת|

ד
יו
-. "א -,-.
אֶת"שבם האל ו לי הנבור והנורא קדוש הוא: וכָלֶםו וְמְקבָּלִיםם עליהם ל מלכות שמיםם זֶה מזֶה: ונוּתנִיםרשותוזה לזהולו הקדיש ליוּצֶרֶם בנחת רוח בּשפָה ברוּרָה ובנְעימדה קדשהכְלְםכְאָחרעת ניםואומריםבְיראָה:
קר יש קדוש קדוש+ 8 צַבאות מלא כל הָארֶץ כבידו:
והאופנים וחיות הקידש בְּרְעש גִדול
מתנשאיבם כ קְמתושרפיבם לְעֶמְתְבם משבחים ואומריםם:
כססווכיס סופן יסעל זק: וְהחִיות ישוררוּ וכרובים יפארו ושרפים ירכו ואראלים
יבַרְכו ָני כל חיה ואופן וכרוב לעמת שרפים ללְמְתם מִשְבְחִים וָאוּמָרִים ו| ברוף כבור 8 ממקומו:
לאל ברוף נִימות יִפָנוּ לְמְלך אל חי
קים. זֶמירות יאמרו ותשבחות ישמיעיי בי הוא לבדו פועל גבירורת עישרה ההשורת. בַעלמלחמורת זורע צדקות מצְמיח ישושורת בורא רפוּאורת נורא תהלות+אדוהנְפלאות המחדש בְטוּבי|| בכלייותמירמקשההבראשית אמור 7
לעה

0
4 אורים גדוליםכִילעולם חסְדוואור חֶדֶש עלהציון תְאִירוְנזכֶה בלו מהרה לאורו+ ברו אתה 8 יוצר המאורות: אַהבְהרבהאהבתנוי 8אַלהינוחַמלה נְדוּלה| ויתִירהחמלת לינו אָבינו מלכנו בעַבוּר אָבותינו שבטחו בך ותלמרבם חקי חיים כן תחנו ותלמדפו: אבינו אב הרְחְמן המרחם רחם עלינו ות בלבני להֶבין ולהשבילי לשמוע למור וללמיד לשמור ולעשות ולקייםם אֶת"בָל הברי תלמוך תורְתָף בְאַהבָה: והאר עינינו בּתורְתָה ודבק לבנ במצָורתיף ווחד לְבָבִינו לאהבה ִירְאָה שמף ולא נבוש לשלםועד:כִי בשבקדשה ה!דולוהנורא חנו גילז ונשמחדה בישועתף: והביאנו לשלוםו מאַרְבַע כנפות הארץ ותוליכני קוממיות לארצנו וכיאלפועל ישולית אתה וּבנוּ בחרת מכלדע ולש שון וקרבתני לשמף הנדול סלדה באמרת להל ותלף וליחרך באהבהי בהאתה

יסיל על| אל מלך נאמן:
שמע ישראל 8 אלהינו 8ואֶחֶד: ברוך שם כבד"מלכותי לעולם וְעָד: אהת אתו אלהיף בְּכְלוּלְבְבֶף וכל" נפשדובכל-מאדהיוְהְיוהַדבְרִיםהאַלָה אשר ממנכי מצוף היובם! על לבְבֶך: ושננתכם לְבַניף ודברת בכם בַשבְתֶה בבִיתך ולת בְַּרְך וּבשכְבַּף לובקומך: וקשרתםלאותועלדידף וְהיו לפת בי ד הרְתבְתֶםעָלמזזותבִיתְףובַשעְרִיף: היה אבחשמע תשמעי אלדמצותי| ו אנכי מצוה אתכם היוםו לאַהבָה אֶת 8 אלהיכםם וּלְעְבְדו בְּכלרלְבְבְכֶבם
ובכלדנפשכם: ונתתימטר"אַרצְכֶם בַעָתו
יורדה ומלקוש וְאֶספָת דַגְנך ותירושף
ויצהרף ונתת עשבו בשדף לבהמתה ואָכלת וְשבְעָת: השמרו לכם פן יִפסֶה לבבְכֶם וסרתם ועבדְתֶם אלהים אחרים והשמחויתם להבם= וְחְרֶה את ג ָכֶם

2
וצר אַתהחשמיםם ולאדוהודה מטר האמה לא"תְתֶןאֶתחיבולה ואבדתכו מחָרֶה מעל הָאָרץ הטבָה אשר 8 נתן 1[ לכם ושמתםואֶתחרְבָרִי מה עלולבבכם | ועלהנפשכֶם וקשרתםואתם לאותועלך יהכֶםוהיו למופת יזְעִינִיכֶם:ולְמדתםו אתב=ואת"בניכבם לדבר בָּם בִּשְבתֶך בּבִיתֶ לובלבתהםררְך ובשכְבְךובקוּמך: וּכְתבְתְֶםועל"מזוזות ביתף ובשעריך: למע ירבו ימיכֶםם וימי בניכֶםםועל האדמה אשר נשבע ₪ לאבתיכם לת להם ימי השמים ועלדהָאָרֶץ: ו"אמרוי אַלימשה לאמר:דברואלה בְּני וישראל ואָמרת אליהם וְעֶשו להב ציצה תָי בגריהמס לדרתם ונתני על"צִיצֶת הכנ ופתיל תלת ווהיה לכם לצִיצת וּרְאִיתֶם ואותו וזכרְתֶםאֶת-כָלמצותו? ₪ ועשיתבםואתבם ולא-תתורו אחרי לבבְכֶם ואחרי שניכםואשריאתם זניםואַחריהבם: למע תִּזכְרו שִיתֶםי
גת

ו והייתםם קדושיםם לאלהִיכֶם:אני י 2 ₪ טהיכם אשר הוצאתי אֶתכםם! מאָרֶץ מצריםם להיות לכב לאלהים!אני: ל= אַלהִיכֶםם קס'ן חוור ק' 36סיכס- וקיסיל טועע קג' תיבות ועתסיג מן ויכיב
אָמת ויציב וְנְכון וקיםם וִישר ונאָמן ואָהוּב וחביבונחמד ונעים ונורא וְאָדִיר: ד האוטצט ואון טיין ווצביב שטין ומתקן ומקבל ומוב יפה ה דבר הזה עלינו לשולם ועד:אָמת אלהי עולם מלְכָנוּ צוריעקב מגן ישענו: לדור ודוד הואקים ושמוקים וכסְאו נכון ומלכות! ואָמינתו לעה קימת: וַדְבַרִיו חיים וקימים נאמניםם ונחמדיםם לעד ולפלמי עולמים על אבותינו וּעֶלִינו על בנינו ול דורותינו וְעַל כל הורורת זר יש ראל עבדיך:
על הראשוניםם ועל האחרוניםם דַבַר טוב וקים ם לעולם ועד: את ואַמונָה חוק ולאיעבור אֶתָה הוא ₪ לונ
כטפוטכיס יוכל לומליס זק:
על הראשונים וְעָלל האחרונים לעולם וְעָד חוק ולא יעבור אמרת

אמרת שאתה ז הוא כן| ואלהי אבותינו לְעולֶם שהינו ואלהי ועדאתרה הוא מלכני מלך אבותינו אַתרה, מלכנו. מלך אבת'!!| למכן סמך מהר לנאני גואלנו גואל אבותינו| כגאלרת את אבותינו יוצְרְנו. צור. ושועתונו| אמרע מלילבם סמה פודנו ומצילנ מעלם| הירכה 0 שמך אי[טהימזולתה:| זולתך; עֶרת אבותינו אִתָה הוא משילם מגן ומושיעלבניהם אחריהם בְּכֶלהרור ודורי בְּרום שלם מושבף ומשפטיך וצדקתה לדדאפסי נסרץ: אשרי איש שישמע למצותִיה ל ותורְתף ודברך ישים על לבוי אָמת אִתָה הוא אדון לענה ומלך גְבּוּר לריב ריבבםי אָמֶת אַתָּה הוא ראשון ואֶתְדה הוא אחרון ומבלעדיף אין לנו מלך נואל ומושיע+ ממצרים נאלתנו ₪ אלהינו ומבירת עבדיםם פּדיתְנו+ כלה || בְכוּריהם הְרְגְתּ ובכורף גאֶלת ויבחסוף || בקְעת וזדים. מבַעת וידידיםש העברת | וכסורמים צרַיהם אֶחד מהם לא תי

| 5
עלחזאת שבחו אהובים ורוממו מ ונוה
ירִידִיםזמירות שירות וְתשבְחוּת בְּרְכות והודאות למלך אל חי וָקִים: רָם וְנשא גדול ונורא משפיל גאים ומיגבּיָה שפלים מוציא אסירים וּפודֶה עוים זר דלים>| ווה ללמ בְעת שועםאליו:תהלות לט|
עליוןְבְּרוך הואומבורךימשהובניישרט לף ענו שירה בשמחה רבהואַמרוכלם:
מירכמכַה באליבם+ ₪ מי כמכדה נאדר בקדש ורא תְהְלות עושה פלא:
שירה חדשה שבחו גאולים לשמף על שפת היםיחר כלםהודוון המליכוואָמרו: ל ₪ מלוך לכולם ועד: צור ישראֶל קומה בְּעָזרת ישרָאל ופדה כנאמך יהודה וישראֶל: (גאלָנו ₪ צבאות שמו קדו יִטרָאֶל ו בַּריָף אתה גנאל ישראל: אדנָי שפתי תתה ופיו ינידו תַהַלְתף: ברוך יאַתָה ₪ אלהינו ואלהי אבותינו אלהי י אַבְרְהֶבם אלהיויצְחָק ואלהיו
ועקב

210 עקב הל הגדול הגור והַנוּרָא ₪ עְלִיין גומל הסדיםם טובים וקונָה הכל וזוכר חַסְדי אָבות ומביא גואל לבנ בג'הבם בתייםם ותו ספ מק שמו באבה זהחיים למנ גהים תַיים: | מלך שזר ומושיע ומגן י בּרוּך אתה אַתָה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתהרב להושיע נזישי משיב הרוח וּמורידהַגֶשֶם: מְכַלְכֶל חייםם בְּחֶסֶר מְחיָה מתיכם ברחמיםרביםסומךנופֶלִיםורופּאחולים ומתיר אסורים וּמקיִם! אַמונתו לישיני
עְפֶרמיכֶמוף בַעַלגבורות|| ית עלס ומידומה לך מלך ממות|| מ' כמון אתב ומְחַיֶה ומצמיח ישוּעָה!| לחיים בּרחַמִיםם,
ואָמָן אַתָּה לְחחֶיות ברו אַתָּה ₪ מחַיָה ו הַמָתִים:
אִתָה קדוש ושמף קדוש וקרושיםם בְּכל יום יְהלְלוּף סְלָה. בְּרוּך אַתָה 8 האֶל הקרוש!|| גשת המל הקוש
ישמה
בעשלת ימי פסובק ומכיס

-.
7
ישמח משרה בְּמתְנת חקו כי עבד נאַמן קרארת לו כָּלִיל תפּארת בראשו נַתַתְבְּעָמְרו לפֶנִיך עלהרסיני ושנילחות אבָנִים הוריד בִּידו וְכָתוב בָּהֶם שמירת שבת וכן כְתום בתורתף;
ושמרו בְּנִיישראֶל אֶת השבתל עשות אֶת השבָת לדורותם בָּרִית שלם. ביני ובין בנִי ישרגמ אות היא לְשלם כי ששת ימים עֶשה ₪ אתהחשמים וְאֶתהאָרֶץ וביום השביעי שבת ונפש: ולא נתתו ₪ אלהינו לגויי הארצות ולא הנחלתו מלכָנו לְשבְדִי זריםם וגם במנוחתו לא ישכָנו רשעיםם כִּי לישראל עמך נתַתו בּאַהבָה ל רעועקבאשרבם בחרת: עם מקרשי שבי כקרם ישבעי ויתענְגו מסובך ובשביעי רצירת בו[קדשתו חמדת ימים אותו קראת זכר למנשה בראשית:
צהינו ואלהי אבותינו רצה בְמְנוּחְתִינו קדשנו בּמַצוּתִיך ות חלקנו בְּתורְתֶך
שבעפו

15
שבָעני מטובף ושְמחֶני בישוּלְתְדְוְטהֶר לבָנו לבדף באָמת והנְחילנו ₪ אַלהינו באַהבה וברצון שבת קדשף וינוחו בו ישראל מקרשי שמ בַרוּף אֶתֶדח 8 ל מקו דרש השברת:
רצה 8 צהינו בְַּמף ישרט וּבְתְפַלְתֶם וחשב את העבודה לדביר בִּיתֶף ואשי ישראל וּתְפְּלתֶם בְּאֶהְבָה תבל בַרְצוּן והי לרצון תמיד: עבודת ישראל עמף: א לס₪ ולש מוג' חוכ הענעד וט ואן דוס אלהינו וצהי אבותינו לה: וובא יג וראה וַיִרְצה וישמע וְיִפְקָד ויזְכַר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אַבותינו
זכְרון מטיח בּן דוד עבדף וזכרון ירושלים ליר קדשף.
וזכרון כל עמך בּית יטרס לפְניך פּלִימָה לטובָה לחן ולחסר וּלְרְחָמים לְתַיִים ולשלום ביום ראש החוד הַזֶה: לפמח חג המצות הַזֶה|| גמוכות חַג הַסכות הַזֶה: זכרו ₪
הִינו בו לובה ופקדנוּ בו לברְכֶה, והוטיעָנוּ בו לחיים,
בבר ישועה וְרְחמִים חוס וחנני ורְחֶם ם עָלִינו והושיענו:
ִּי אליך לינו כי אל מלך הגון ורחום אַתָּה|
וְתְחְִינֶה עִיניני י בשובף לציון ברְחָמיםי ברו אתה ₪ המחזיר שכִינָתו לצִיון:
מודים
מ אלו
8 יו .ולי
לו
עו
אהו 2

ית
מודים אנחנו א שאתה הוא! הלו
-.ואלהי אבותינו לשלם וְעד צור חיינ מגן ישענו אִתֶדה הוא לדור וְדור נודֶה לף ונספר תּהְלְתֶף על חיינו המסורים בִּירֶף ועל נשמותינּ הפקודות. לף ועל נְסִיה שבכליום עמנו וְעל נפלאותיה ל וטובותיה שבְּכֶל עת ערב ובוקר וְצְהָרִים: הטוב בי לא כלוּ רחמיף. וְהַמַרְחֶםכִּי לא תמו חַסְרִיף מעולבם קוינו לך:וע פיפס
ועלהכלםיתְברְך ויתרומם שמ מַלכנו תמיד לעילם וְעָד:
כ' יעי תטוכק וּכְתוּב לְחַיִים טובים כּל-בָנִי בריתף:
וכלהחייםיודוף סלה ויהללו אתדשמה בָּאְמֶת האלישועתְנו ושרְתנוּסלהבְּרוּך אתה הטוב שמך ולך נאֶה להודות:
דער קון וחבט למס: הינו והי אַבותינו בּרכְנו בברְכָההמשלְשֶת בורה הכְתוּבָה על ידי משה עבדף הַאמוּרָה מִפי אהרון ובְנִיו כהנים עַם קדושיך כָאָמוּר יברכ ₪ וישמרף: יאר ₪ יי אַלִיך ויחנך: ישא 8 פּנִיו אֶליך ויִשם לך שלום: 9 שִים

10
שים שלוםם טיבה וּבְרְפֶה חן וּחסר ורחמים עלינו על בלחושרט עמף בַּרְכָנו אָבִינו לכו כְּאֶחָד באור פניף כי באור נִיךנ לנתת לנום מהינותורת הזים ואן בת חסד וּצְדְקָה וּברכה ורחמים וה ושלבם' וטוב בְעִנִיף ו אכיד מ ישראל בְבַלדעת וּבְכֶל שעה בשלומף:
בא המְברך שלים ופרנ את עמו ישרף בשלובם; אלהי נצור לטוני מרע יפי= מדבר מרְמָה ו ולמקלל נפשי תדו ונפי כּעפר למל תהיה תה לב ירתיה ובמצוּתִיך תרְדוף נפשי וכל החושבים עָלי רְעֶה
-- הצר
הַפָּר עַצְתֶם וקְלקֶל מהשבתם עשה למען סמך י עסה
מעך ימינך קשה למען קד שתך י ילש ה למען תּרְתֶך י למען יחלצון ידירך הושִיעָה ימינ וני+ יהיו לְרְצון >תמרי פי והגיון לבו לפנ> ₪ צורי ו נאלו עושה שלובםם במרומִיו הוא עשרה שלום ם עלינוּ ועל כל ישראל! ואַמָרו אמן! ה
יהי רְצון מלפניך ו ₪ אלהינו ואלהי אבותינו| ב בית המקְדֶש במ הרה בומינו ותן הַלקנ בתורֶתך נעבדף בִּיראה כימי עולם וכשנים קו דמוניות. וער מנחת י והודה וירושלים כימי עולם וכשְנים קדמונ
.4
ל 4" %.
ה ..
הוויה -..
₪ ל //.
ד" ר"

לריבה
0 .ו"| /
-..
קרושה נקדש אָרת שמף בעולםם כָּשבם שמקדישים אותי בַּשמי מרום כַכְתוב עליך נביאף וְקרָא זה\ זהואָמר: קרוש קדוש קדוש ₪ צַבָאות מלא כל האָרץ כבודו: אז בקול רעש נָדול אדיר וחזק משמיעים קל ימתנשאיםלעְמת שרְפִים לְעמחֶםם בַּרוּף יאמרו: בַּרוּך כבוד ₪ ממקומו+:ממקומה*מלכנותופיכותמלת עלינו בי מחבים אנחנו ל מתַי תמלוך בּציּן בְּקְרוּב בְּימִינו לשלם וְעָד תשכון: תתְגְדל ותתקדש בְּתוּך ירושלים עירה לדור ודור ולנצה נצחים: ועינינו תראִינָה מלכותף כַדבר הָאָמוּר בשירִי עה ק על ידי דוד משיח צדקך:
ימלוך ₪ לעולם אלהיף ציון לדר ודר הללויה\ לדור דור יד גדלך ולנצה נִצְחִים
קדשתך נקדיש וַשבְחֶף אלהינו מִפִיני לא ימוש לעלבם ועד כִי אֶל מלך
דול

2
הקדוש:: כעית\המלך הקדוש: ישמח משה: רצה ומודים| שים שלום: קדיש שלום
בקכת עקומות סוטליס 4 כמוך): אִין כּמוף באָלהִים 8 וְאִין כמעשיף: מלכותך מלכות כל ג וממִשלְתף ְּכָל דור וְדור+ ₪ מלך ₪ מלך ל ו לעולם עד ₪ עו לעמרית[ 8 יבר אֶת ענו
בשלוםם;
אב הרחמים המיבה ברצונך את ציון.
תבנההומתירושליםיבָּי בףלברבטחנו מלך אל רם ונשא אדון עולמים: ווצן ואן דצ| פלון הקולש מויף וכט ו ואָבט ואון דוס: ַיהִי בסו הָאֶרון וַיּאמר ל קומדה מ ופצו אויבך וינסו משנאיף בִפָנִי כי מציון תת תורה וּדבַר ₪ ₪ מירושליםם; ווצן לוס ספל תולק מויס דצם קיכל מיסט ואט ושון דוס:
ה גדְלוּ לם אֶתִי ונֶרוממה שמו יחדיו:
דול וקֶדוש אַתָּה: ברו אַתָּה 8 האל|
השווי
-..

חצ
- ויו 0
433 וען דצר מון בלננ אנט יו וטרט קקל דוס? לה ₪ הַגְדלה ְהגְבורֶה וְהַתפְּאְרֶת וְהנֶצח וְההור בִּי כל בשמים וּבאָרֶץ כ ו ₪ הַמְמַלְכָה והמתנשא לכל לראט: וען דצר חון ו יס הט י וט קה דעס: רוממו ₪ אלהינו והשתחוו להדום רַגְליו קדוש הוא רוממו יי ₪ אהינו והשתחוו ילְהר קדטו בִּי קדוש ₪ 9 ₪ אהינו:
על הכל ותגדל ויתקרש וישרתבח ַיתַפּאָר יתרומםויתנשא:שמושלמלך | מבי המלכיםם הקרוש בַּרוך הואת: בעילמות שבְרָא ל הזה והעלבם הבא: כרצונו וכרצון יִראיו וכרצון כָּל בִּית ישראל: צור העולמיםם אדון כָּל הַבְּריות אלוחח כָּל הנפשורת: חיושב במרְחבִי מרום השוכן בשי שמי קְדֶם: קדשתו על החיות וקדשתו על כסגת הַבְּבוד זובכן ותקדש שמף בָנום להינו
לְעִיני כל חי: ונאמר לפניו שיר חדש.
| ככתוב: שירו לאלהים זמרו שמו סולו
שי
₪...
לרוכב בּעְרְבות בה שמו ל ל
.ה ד..
בי. בניד יראל בשוב 0 8 ציין ונאמר ונג גלה

| ונגלה כבוד 8 וראו כל בָשר יחדיו כַי פִי 0 רבר: אב הַרְחֶמיםם הוא ירחֶם עם עמוסים ויזכור בּרירת אתנים ב נפשותינו מן השעות הַרעות ויגְעָר ביצר הֶרל מן הנשוּאים ויחון לינו לְפֶּל ליטת עולמים וילא מטאַלותינו בדה טוּבָה ישועָה ורחמיםם:
וען דצר סון אנט ככ קחוסיס בו ו אנט קסל לו ואתכם הרבקים בי 1 אַלהיכם. כל היוכם;
וען ואן דיו ספל תולק מויף הצבט ו ומנט ואון דוס: וזאת התרה אשר שם משה לפָנִי בנ ישראֶל, על פּי ₪ ביר מטרה עֶץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאטר: דרְכְיהָ דַרְכִּי נועבם וכל נתִיבותְיהָ שלובם: אורף ימִים בִּימִינָה ובטמאלה עוטר וכְבור; ₪ חפץ למען צדקו יגדל תורה וַיאדִיר| יקום פורקן מן שמיא הנא וחסרא ורחמי וחיי אריכי ומת לכי רויחי וי וסיעתא | דשמיא ּ ובריות גופא הירא מעליא: ל הייא וקיימא זרלא די לא יפסוק חי לא י ובמולו מפְּתנְמִי אורייתא לְמְרְנֶן
ל הכורא קדישתָא די בארעסיה
דישראל ודי בְּבבַל רישי כַלה ו רישי|
בכותאת ;ךז

ואלי קנ נדן ..2 ו 0 תא 7 גוו /. 1 ה ול עו:
תא ל.
ות ות
25
גלותא ולרישי מתיבתא ולרייני דבבָאי לכל תלמירן הון לכל תלמידי תלְמִירְהין ולכל מן העסקין באוריית* מלכגת. 0 יברד יתהו ון יפיש חייה! 0 ן סג יומיהון ויתו ו לשניהון ויתפרקין וישתזבון וכלי עקא 0 בישיןי מרן די בשְמיָא יהא בְּסַעַדִיהו ה זמן ועדן ונאמר אָמן:
יקום פורקן מן שמיא חַנָא וחסדפת ורחמי וחזי אַריכִי ומזי רִיחי וסיעתא דשמיא ובריות גופא נהורא מעליא'|| זרעָא חייא וקיימא זרְפָא די לא יפסוק|| ₪ ו מל ב מפתגמי אורייתא: לגל
גו סי>| סחוי
ותכון יפש 0 ויסְגִי יומיכון ויתן רכס לשניכון ותתְפרקוּן וְתַשְתְזְבין מכל עקא וּמכל מרעין בישין+ מרֶן די בשמיא יה בְסעדכון כל זֶמן ועירן ואמר אָמן:
2%

...
6
בי שברך אבותינו אַבְרְהֶם יִצְחָק וילקב הוא יברך אֶת כָּל הקהל הקדט הַזֶה עָם כל קהלות הקדט הב=
ונשִיהֶם ובניהם וּבנותיהֶם וכל אשר להֶם ומי שמיחדים תי ַנְסִיות לְתְפלֶה ומי ְבַאִים בַּתוּכֶם ל הפל ומי
.-: חרוא
הקחוט ו הוא ו שכרם ויסיר מה הם ו 1. רפא לְכָלגוַּּם. ויסְלת ל לכל עונִם ויטלחבּרְכָה והצלחה כל מעשה ידיהם עם כלדישראל אֶחִיהֶם ונאמר אמן| ווצן ושן לסט קולש בעכסט ומָנט ואון לוס:
יהי רַצון מלפניך ₪ אלהינו ואלהי אבותינו תחרט עלינוּ אֶת החודט הַזֶה לטוּבָה לברְכַה ותתן לכי ו חיים ארוכים הַיִים של שלום חיים של טבה חיים ל בּרְכָה חַיים של פרנסה חַיִים טל חלוץ עצמות חַיים שוש בָּהֶם יראת שמים וראת הַטָא חיים שאין בָּהֶם בוה וכלִימֶה חיים של עושר וכַבּר חייבםם שתה א בנו אהבת תורה ראת טְמים חַיִיבם עלא ₪ מטֶאלות לְבנו ָמובָה בזכות תְפַלַת רבים אמן סלה:
₪ סבת פר לפש קודט ואָנט דצר חזן דאס: בי שעטה נסים לאבותינו וְגָאל אוּתם מעבדות לחירות היא גל אותְנו בקרוב ויקבץ נדחנו מארבל פות הארץ הברים כל ישראל ונאמר אמ
"יהי

5, וש
ו ==וויו והו
ג אופוף גיפיז 7 ו
ורויל
ראש חודש פלוני ביום פלוני יִחרשהו הקדוש בַרוּך הו=ס עלינו על כל עמו בִית ישראל לחיים ולשלום לששון ולשמחה לישועה ולנְחְמֶדה: ונאמר אָמן:| אשרי
ב6טככו פוריס(6ב הלסעיס) קורס טבועות(ט' בחב: אב הַרְחֶמִים שוכן בְּרחמִיו העצוּמים הוא יפקור ברחמים הַתְסִידִים והישרים והַתְִּימִים קהלות הקוד דֶט שמסרו נפטם על קדשֶת השבם: הַגְאָהָבִיםם והַגְעִימים י בַַּיִיהֶם ובמותם לא נַפרְדוּ י מִנֶשָרִים קל לוי ומאריות ברו לעשות רצון קוּם וחפץ צורבם: יִזכְרֶם ל לטובָה עִם שאר צדיקי עול: וַינָקום אותם
קמת דבם עבדיך השפוך! כַכַתוּב בתורת משה איש 0 הרנִינו גוים מו בי דם עבדיו יקום ונקבם ישיב לצריו וכפר אדמתי עמו: וְעל ידי עַבדיך הנביאים תב לאמור ונתי דמם לא נְקתִי+ ו שוכן בְּצִיון. בַכְתְבִי הקודט נאמר למ מה יאמרו הגוים איה נא ל היהםי יודע בָמִיבם לעינינו נקמת דם עבדיך הטפוך: וָאומר כי דורש דמים אותבם זכר לא שכח צעקת ענויםם: ואומרידין בלָמים מלא גִיות+ מחַץ ראש על ארץו רבהי מנחל בדרך יש שתָה. על כּוֶירים ראש|6פכי
וצן ושן דוו ספל תולק מ דצן קיכ! שטעט ו וט וצר קזן דאס:
והללו אֶת שם 8 כ נִשגָב שמו לברו:
נך דיסעם

| ואו סשת יסא ב=שסא.א 0 םא שא רוסא כ טא וגא-ם 0 ו 5 ,טצם.השא
5| ת.רשא0 ו.סם אח6א ₪ םה.>
3 גיל ₪ תסמ+ ב=ש.86--ם1ף 6 ב=4,]
0: הפאש החטשו 6 בש.1.0ר 08 אה
0 בש 4? ו 6 ל וט י בש66.51 טום 04
ולו
.וטו 0 00 ו 05 סט 6 0 6- 0 1: 5-3 0.0 6.5 7 זוסם- ל השאם אסא ו
8 ופט הסתו י הסה 06 ה 5 8 066 ₪4 ₪9|סו
\ ₪ אוו
וצו (-.
=.
6 םן6ם צא 1= ₪1\ ומ00 61 ₪| ם66.0 2 מ בע ו 6| םס-מוא.06|66.רםן
ל ידש שד, רה ד ב ה ל.-. 66 ו 44 ₪ םת 6+
:++.
טי
. יס 1 0 ל ם ו וי 6 בהא8.0 ו א.0 וס ל אישה
.*-|
נ--א יק-סם 0 ו : 6 ו+ םום;6: ה ו
4-0 הרס 4 החש 8 60 62.סה
א , 5 -. 1 4"
..9*
יי
םס 6.₪ ם>
ו] 5 7 -; רו 1 -] 1 8 1 . . ב
פש\ו 0: רש 00 וי 7 הא 1 1 |-- 66 6 67 באא-ם, 0%.20 0 6 2 ו םש י םובמו וא 6 ב : ה הטוי 063.) 081
זפ

יעקב הל הנְדול הבור וְהַגורָא ל עליון ו חסדיםם טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא בעטלת ימי תסובק 6ועכיס || גואלו לבָני בְִיהֶבם ו ל: למען שמו בְּאַהְבָה: ה החיים למענך טהים חיים: את ה זר ומושיע ומנ י ברו אַתָה 8 מגן אבְרהם: ₪ אתה גבור לשולם אדני מחיה מתִים מז| אתהרב להושיע: יייימשיבהרוהומורידהנטֶם: 1 מכלכל חייםם בְחסד מחיה מתימם 4 ברחמים רביםסומהנופליםוריפאחולים \ ומתיר אסורים ומקיםואמונתו לישיני ג ערמ כמוף בללגבירות שלש. ובור הזה ומצמיחי שועה ְ לחיים בר הנוב| בָאְמו אתה 3 ל החיות מתי 8 ב ברוך
אתה ₪ מחיה ו המתים:
אתה קדוש ושמף קדוש וקרושיםם ול= בַכֶל יום יהללוף סְלהיי בּרוּף אִתָה 8ו ל| האל הקרוש: כצית. המלף הקדוש
הרות

40 תִּכנת שבת רַצית צוִית פירושה עם סדורינְסְכִיה מגה לעולם בבוד יִנְחְלוּ: טועמיה חיים זכ וגכם הַאוהֶבִי רְָבָרִיה גְדְלֶה בחרו אז מסיני נצטוו עליה ותצונו 8 ₪ אלהינו להקריב בה קרבן מוסף שבת כראוי יהי רֶצין מלפניף= 8 גהנו וצהי אבותינו שתעלנו בּשַמחה לארצני וְתְטְעָנו ְּנְבוּלנו ושם
נעשרה לפגיה אֶת קרבנורת חובותינו תְּמִידים כְּסְדְרֶם וּמוּסְקים בְהַלְכְתֶב=: וְאֶת מוסף יוםם השבוג הזחה> נעשה ונקריב לְפִָיך בְּאַהְבָה כָמצוּת רצינף כו שְבְתברת עלנו בתורתף על ידי משה עבדף מפי כבוּדֶף כָאָמוּר. וביים השבת שני כבשים בָנִי שְנָה תמימים ושְנִי עֶשרוניםם סולת מנחדח בְּלוּלֶה
בשמן וְנסְכו: עלת שברת בשבתו על
עלת התמד וְנְסְכָה: ישמחו בְּמַלְכוּתף.
שומרי שבֶת וקוראי ענג עםם מקדשי שבילי כלבם ישבָעי ויתעגי מטובָף
-. | ם

044 ון| ובשביעי רֶצית בווקדשתו חְמְדֶת ימים אותו קראת זכר לבועטיה ְּרֶאשית: ו אהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו ן| קדשנו בְּמצותִיך ות הלקנו בְּתוּרְתָך ון= שבְעָנו מטובך ושמחנו בישועתף ומהר עו= לבנו לעֶבדך בַּאָמֶת והנְחילנו ₪ אַלהינו באבה וברְצון שבָת קרשה וינוח בו ישראל מקדשי שמף: ברו אַתדח ₪8 או מקדש השבֶרה: ם:|| רצה! ₪ צהינו בעָמף ישרט וּבַתְפַלְתֶם ש וחשב את העבודה לדיר בִיתך ואשי ן| ישרְאל וּתְפְלְתֶם בְּאָהַבָה תְקְבַּל ברְצין : ותהי לְרְצון תידי עבות ישראל עמף: ו| וַתָחוִינֶהעִינִינו בְּשוּבְףלצִיןבְּרְחְמִיםי בַּרך אַתה 8 המחזיר שכִינָתו לציון: ל מודים אנדנו לף שאֶתָה הוא ₪ צהינו ואלהי אבותִינו לעילם ועד צור חזינו מגן 3 ישענו אַתדח הוא לדור דור נודֶה לף - נְספֶר תהלתף על חיינו המסורים בְּירֶף : ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך
שְבּכָל

2- דום למנו ל ה=וטובותיה
שבל עת ערב ובוקר וְצְהרִיִם+ הטוב ילא כלו רחמיף והמרחם כִּי לא תמו חַסְריף מ משלם לוינו כד: בחנוכק ע3 קנסיס לל"בלְםיתְבְרויתומם שמך לכו תְמִיד לעילם וְעד: כעית וכתוב לחיים מובים כלהבני בריתף: ובלהחיימי ודוף טלהויהללואֶת ת"שמף | באמת הטישועתנו ועזרתנו ןמלה: ברוּך אתה ₪ הטוב שמך ולך נָאה להור ות: ל תסזן בלכת. כתניס: שיםם שלוםם טובה וּבַרכָה חן וְחסֶד ורחמים עלינו ועלבלישרט עמ בּרכָנו אבינו בלנו כאחד באר פַניף+ כי באר
ּנִיְנָתַת לנומטהינותורת חיים ואהבת
חסר וצדקה וברְכָה ורְחָמִים וחניםם ושלוםם. וטוב בְּפִּנִיף לברך אֶת כמך ישראל בּכַל עת וּבכָל שעָה בשלומף: ספל ברו אתדח ₪ המברך אֶת עפי ישראל בשלוםם 4
בספר
ומייווי
\ופיים
ו /

ופו"
ו
6 :| 0 ות
:.י" יאד //₪ן
א יא
3
בספר חייםם בַּרְכה וְשלובם ופרנסה טבה נזְכַר
ה
ונבַתב| לפניך נוי וכל עְמֶף ית ישראל לְחַיִים טובים לשלום יבר אַתָה ₪ עוטה השְלום:
ה נצור לשוני נפשי תדום ונפשי כ
מרל וספתו מדבר מר רמה ול למקלל לי
ער לכל תיה פת תה לבי בתוּרתִיך ובמצותין ך תד ל נפשי וכל החושבים עָלי רפה מהרה הפר תב וקְלקל מז הטבתם לסה למען שמף+ עשה
למען ינייה. עטה למען קדשתף. לשה למעךתורתף למען יְחלצו ו ידידף הו טיעה ימינךף וע ננכי+ לחיו לרצון אמרי פי והניון לבי לפ לניך ₪ צורי וגאלי. עוטה של וט במרומִיו הוא יעטה שלו ם עלונו וַעַל כל וס וראל ואמרו אמן: יהי רצון מלפניך ₪ אלהינו ואלהו אבותינו טיבְּנָה בית המקדש במהרה בְּמינו ותן ן חלקני בתורְתך: וטם נלבדך ראה כימי עולם וּכְְנִים קדמוניות.ועְרבה לי= מִנחַת יְהוּדֶה וירוטלים. כימי ללם וּכְנִים קדמוניות: נלריצף ונקדישך כסוד שיח טרפי קודט המקדישים שמף בקידש| ככתוב על יד נביאך וקרא זה אלחזה ואר: קדוש קדוש קדוש ₪ צבאות מלא כל הארֶץ כבודו: כבודו מלא עולם מטרתיו טואלים זה לזה איה מקום כבודו לְעָמְתֶם ברו יאמָרו! ברו כבוד ₪ ממקומו: ממקומו הוא יפן ברחמים ויחוּן עַם המיחדים שְמו ל בוקר בּכלדיּם תמיר פעמים באהַבה שמע אומריםם: שמע ישראֶל: ₪ אלהו ינו ₪ אֶחָד ו אֶחֶד הוא אַלהינו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מוטיענו וְהוּא ישמיענו בּרְחְמִיו שנית לְעִינִי כלדחי לְהִיות לכם לצהיס: אני יי ₪ אהִיכֶם
אדיר

₪ יוס טוב ומנט וש פליל סלילכג+
וו
אדיר אדירנו יי מ אדונינו מה אדיר שמה ל/ כל 5 היה ל 2 2 כל האָרֶץ= ון וברי קדטך כַתוּב לאמיר: גב
קק! ימלוך ₪ לעולם אלהוך ציון לדר ודר הללודוה!| האמ לדור ודור+ תכנת שבת: הי
כסכת לקם חודם הדות
אלהיכם יזריח. שמשו+ שבעתים בגבורתו+ הַירַח| ותו ב הַתְחַ 10 דשו כ שמש זריחתו. הח ודש ב ו שו. לחדש לת ּפרְתוידֶתהִיוםלשמטייחזית קְדטֶת השכתו גר חורש ואל בְּחְדָשו וּמְדֶי שבָת בְטְבתו: ובדברי קדשך ו
לבת בלפשית> אל היכם ישכִיל עבדו יכוך בסאו כמראשית. העיר| אלה על תה יבנָה וארמון יסירת+ ומזבחו ירפסת+ ומְקוּם.| חמ
נסוף להשירת, דרור לעבריה קרא היוּתָה חפשירת, וזא
ימלוך על עם שומר שבת בראשית.:| ובדברי קדשך חח ע
: לסכת. סנוכה 4 אַלהיכם ייא משיתו אזור צַדֶק 0 רבידו| אהרשע ימית בּשְבם וו אויב יאביד. ב הנסיבם הלל 4 לגמור צליר מהעביר. רְעָה הַדְטה יחדש להמות אוזן
מהכ כְבִיד+ בול קודש יקומם וִיזְבִיד וְנָשְוּר מזמור שיר| 77 חַנִכַת הבית- ובדברי 2
אלהיכם

על
0 ד
. חן
= פופה ה/קיס
5 לסבת נקעו
אֶלהִיכֶם יוסִיף ידו לקבץ נפוצותיכם+ הְעֶת יחיש לאמור צאו מאסירכֶםם+ ומלאך ריתי ישלח לחשיב לבְבְכֶםי ידרוך עקוב למישור לעורף ִקבְּצְכֶם הֶשומָרִים שבת בּרִית בַּינו ובִיִיכֶם י בַּרְכוּ שמו וְאֶל תתו דַמִי לכבם יחי זכר קדטו נחמו לאמר אַלְהִיכֶבם י כי אַני
הוא מלבִיכֶם ואמלוך. ְליכֶם; ובדברי קדשך
הסבת תסובק
: אלהיכם טופט צדֶק ובמישור ישפוט לאמים ימדת
הדין יהפוך לרחמים. ויכפר זדונות. ושנְגות ואשמִים, אדון חַטאִים הצהר הלב כְתָמִיבם לכפֶרֶה מקוים לילות וימיבם, חַזֶה עמך מתענים זכור בּרַת ראשונים הישרים וְהתְּמימיםם+ קים לבניהם שבועת  וימלוך מלכָּם לעולמי ולנים: ובדברי קדשך פחק'ע. 36 סוכות אלהיכם יטיב שלם סְכו וּמלונֶתי י הָקֶם יקם דבירו וחדר מטֶת!: לד תּוּכֶם ישכון הוד ש3ִינתו+ דרוך פּוּרֶה ידרוך אויכף בּחְמַתו+ היות פְכָּה לצל. לטומרי סכָתי הת יעמיד על! ארֶץ אגורתי י ימלוך על כל הָאָרֶץ בשמים מעלתו: ובדברי קדשך לסכת קתכק
אלהיכם שְכָנו שם כָס אלמו. מַלְָאכִיו רוחות לא למו איה מקום כַּבודו הולמו אומרים בַרוך כבוד= ממְקומו: לְפָת ימלוך ליום קומו יחַזון ציון גנוז במַקומו, זה רָאו וַיִדְּ כָּל יקומו+ קרוא לירושליבם בס מקומו: ובדברי קדשך
10 אלהיכם

6 נסכת בלית מיגק אַלהיכם אני זוכר הַבַּרִית הנה אנכי שולח לטארית
את נסתר בנחל כרִית. ופה יו את הַמִכָרִית+ מבטֶר| |:
מוב ושלול באחרירת| ידעו זאת כָּל כוּרְתִי ברירע. אומר לציון מל אלהיך והֶרִית: ובדברי קדשך
אין כאלחינו אין כאדונינו אִין כמלכנו אין כמושיענו: מי כאלהינו מי כאדונינו מי בְמלְכנו מיכמושיעני:נודה לאלהינו נודדה לאדוננו נודדה למלבנו נודדה למושיענו: בְּרוך אלהינו ברו אדוננו בְּרוך מלְכָנוּ ברו מושיענו: אתה הוא אֶלהִינו אַתָה הוא אדננו אַתָה הופת מלכנו אתה הוא מושיענו+ אתה הוא שהקטירו אבותִינו לפניך אֶת קטוררת 0:
פטוםהקטורֶת הַצָריוהַצְפּוּרֶןהְחְלְבְּנֶה וְהַלְבונָה משקל שבָעִים שבעים מנָה: מור וּקְצִיעָה שבולת רד וכרכוּם משקל ששה עשר ששה עשר מנה: הקושט שניםם עשר וקלופֶדה שלשה וקנמון תשקה בורית כרשינה תשעה ו
" ו
:
ה מ תי נ
מ
ל

טאוו נית חל הי
חנ
דא חא הא זה
יין קפריסין סְאִין תִּלְתָא וְקבּין תלתא וְאם אלו יי קפריסין מביא חַמר חורין עָתִיק: מלח סדומית רובע הקב. מעלה עשן כל שהואירבי נתן אומר אף כָּפַת הַיִררֶן כָלדשהוּא ואַב=נתן בּהה הבש פּסַלהי אם חסר אחת מכַל סמניה חייב מיתדה: רְבֶּן שמשין בֶּן גמליאל אומר הצרי אינוצאשרף הנוטף מעצי הקסף: בורית כרשינָה ששפין בָּה אֶת הצפורן די שִתְהַא נְאֶה: יין קפריסין ששורין בו אֶת הצפורֶן כדי שתהָא עזה. והלא| מירגלים ופי לה אַלָא שאין מכְנִיסִיןמי רגלים. בְשְרה מפני הכבוח:|| השיר שהלויםם הְיוּ אומרים בַּבָית המקש: ביום הראשון היו אומריםם 4 הָארֶץ ומלאָה תבל ויושבי בָהה: בשני היו אומרים גדול= ומהלל מאר ער אַלהְנו הר קדשו: בשלישי היו| אומרים אלהים נצֶב בעדת אֶל בְּקְרב | אלחם ישפוט: בְּרְבִיעִי היו אומרים ה
| בקמות

88
נקמות ₪ אל נקמות הופיע: בחמישי היו אימרים הרנִיני לאלהים ענו רעי לאלהי יעקב: בשש הָיו אומריםם ₪ מלך נאות ל לבש ₪ עוז התאזר אף| תכווְתְבַלבַּל תמוטיבשבָתהַיוּ אומרים מזמור שיר ליוםם השבֶּת מזמור שיר לְעֶתִיד לבא ליום שכָלו שבָת ומנוחה לחי השלמים:
אמר רבי אַלישר אמר רבו הנינסת תלְמירי חַכָמים מרַבִים שלום בעולם שנָאָמר וכל בְּניֶך למודי ₪ ורב שלום בּנִיך 6 תקרלי בניך 636 בוניך שלום 4 לאוהבי
תור+ ואִין למו מכשול. יהי שלוםם|
חול שלודה ב=רמנותִיך+ למען
אחי וריעי ארברה נָא שלום בָּך: למקן
ירת ₪ אָלהִינו אַבקשדח טוב ל: ₪
עוז לעמו יִתן. ₪ יבר אֶת ענו בשלום: עלינו+ קדיש יתום+ יגדל;

9
תפלת מנחה לשבת
אשרי יושבי ביתף+ שדיהַללוך סְּלֶה: אשרי הְעַם שכְכָה לו+ אשרי הָעַם שט אלהיו: תִּהְלָה לדוד אריממך אָלהִי המלף. ואַברְכָה שמף לשילם ועד: בְּכָל יום אברכד ואַהללה שמָך לעיל ועד גדול ₪ והל מאד וְלגְדְלתו אין חקר: דור לדור ישבח מעשיף+ וְגְבוּרותִיה יגידו: הר כְּבוד הודף ודברִינפלאותיה אשיחה: ושוזנוראוּתיף יאמרו.וּגְדְלְתה אַסְפְרְנֶה: זכֶרו רב טובך יביש. וְצדקתף ירנָנו: חנון וְרְחוםם 8 אָרֶף אפיִם רל חֶסֶד: טובם לכלוְרְחְמָיו עלבלהמעשיו! יודוף 8 כל"מעשייף. וחסִירַיף יִבַרְכוּכָה: בבוד מלכותך יאמרו וגבוּרְתף יִדבָּר: להודיע לבני האָרֶָם גְבוּרתִיו וּכבוד הדר מלכותו: מלבותה מלכות כָּל שלמים\ וממשלרתף בְּכָלדור וְדור: סומ ₪ לכֶלרהנופלים וזוקף לְכֶל הכּפוּפִִּם: יי כל אָלֶיף ישברויואַתָה נותַן להם אתה
בלס

לכלדחי רצון: צֶדיק 8 בכל הַרְכיו ו וחסיד בְכַל-מעשיו: קרוב ₪ לכלהקוראָיו. לכל אשר יקראהוּבָאָמָת: רצודיראיו יעשה ואת-שועתם ישמע ויושיעם: שומר ₪ אָרת כלדאהְבַיו י וְאֶת כל"הְרֶשעיםם ישמיד. תהלת ₪ ידברדפי+ ובר כל בַּשָר שם קד שו לטלבם ועד: ואנחנו גבְרֶך יֶה+ מעתה ועדהעולם הללויה: ובא לציון גנואל ולשְבי פשע בִיעקב נָאִם 8: ואָני זאת בּרִיתִי א4תם אָמר ₪ רוחי אשר לי ְדברִי אשר שמתי בְּפִיך לא ימושו מפיף ומפי זרעף+ ומפי זְרַע זרעף אָמר 8 מעְתָה ועד שלם: וְאַתָה קדוש יושב תהלות ישראל קְרָא זה אד זה וְאָמר: קדוש קדוש קדוש 8 צבאות מלא כָל"האָרֶץ כבודו ומקבּלין דין מן דיואַמרין: קדיש בשמי מרומא עִילאָה בִּית שכינתיה: קדיש על אַרעא שבר נבורתיה וקחיש בעָלם למא:= צְבָאוּת
מליא
אכלם בְּעַתו: פותח אֶת יריף ומשביע
ל
/ 1

מליאכל אַרְעָאזיו יקריה: וְתשאנִי רוח: ואשמע אחרי קולרעש גדול ברו בוד ₪ ממקומו: טל החָא: שמת בריך 0 די מאתר בַּית ו::
ימלוך לעילם ועד: ₪ מלכותיה קאָיםם לְעָלֶם ולעלְמי למא! ₪ אָלהִי אַבְרָהֶם יצחק וישר\ אבותינו שָמרֶהזאת לעולם צר מחשבות לבב עמֶף וְהְכַן לְבָבֶם אֶלִיה והוא רחוםויכפר עון ולא ישחית וְהַרְבָּה לְחֶשיב אפוולאיעירכלהחמתו: כ אַתָהאדני טוב וסלה יורבהסדלְכָלי קראיף: צדקתה צדק לעולםם וְתוּרְתֶה אָמָת: תתן אָמת ב חֶסֶד לְאַבַרָהם
יאשר נשבעת לאבותיני ימי קדם: ברוף
אנ יוםיוםיעמס לנו הטישונקיני סלה:
₪ צַבָאות עָמנוּ משגֶב כנו אלהו ויעקב סלֶה: ₪ צְבָאות אשרי אָדָם בומח בדו הושיעה המלך יעני בִּיים קרְאנּ: בָּרּךְ אַלהינו שבְּרְאָנו לככודו והבדילי מז
התועים

42
התועיםי- לנו תורת אָמֶתיוחיי נטע בתכנו+ הוא יִפְתַח לְבַנוּ בְתוּרְת וושם בְּלְבָנוּ אהבתי ויראתי ולשותת| רצונו ולעבהי בְּלְבַב שלם למען לא ניגע לריקולא נלר לְבְהלהוּיהִי רצון מלפיף| 0 ו ווהי אבותיני שנשמור חקיף בעילם הזה וְנזְכָה וְנְחיָה וְנְרְאה ונירש טובֶה וּבְרְכָה לשניוימות המשיח ולחיי העלֶם הַבְּגי למען יזמר כּבוד ולא ידום+ ₪ אהי לעולם אוּדֶך: בָּרוּך הַגְּבֶר אַשָר יבְטח בָּם וְהֶַה 8 מבטֶחו: בטחו ב עדהעד בַּי בה ₪ צור עולמיםם: ויבטחי בף יודעי שמף כו לאהעזבת דורשיף ₪+ ₪ חפץ למע צרקו יגדיל תורֶדה וידיל:
|= ואני תפלתִי ל 8 עָת רצון אלהים בר הסדף ענני בָּאָמֶת רו כי שם ₪ אֶקֶרא הבו ג ו לאלהינו
ב חח ורס
ברוך .א

ל
ות .. אנ וש לא נו
מ
יב ונז ל
| ומתיר אָסוּרִים וּמקיִםואָמונְתו לִישִינִי
ברוך! אתה: ₪ אָלהִינו 4 אבותינו אַלהִי אברהםם אלהי ייצחק ואלהיו יעקב הט הַגְדול הגבור והַגורָא ₪ עליון ובל הסְדיכם טובים וְקינָה הפל וזוכר חסלרי אבות ומיריא| נעטלת 2 0 וש תי כְרְנוּ קחיים מלך חפל ואל בי בְניהְב= בחייםם וְכְתבנו ל למען שמ בְּאהְבָה+ חחיייםלמענךאתיםתייםו
מלך שזר ומושיע וּמְגן י בּרוך אַתֶה ₪ מגן אברהם:
אֶתָה גבור לשלם אדני מחיה מתִים. אתהרב להושיע:; נייי= משיב הרוח ומנרידהַגֶשֶם:
מכלכֶל חייםם בְּחֶסְר מחַיֶה מתיכם ברחמִיםרבִיםסומךנופְּלִיםוְרוּפָאחולִים
בעית סומליס| מי כמוף אשב הרוימים זוכר יצוריו :| לחַיים בּרְחמִיםם:
ומידומה לה מלף מו מָמִית וּמחַיה ומצְמיח ישוּעָה:
ונאָמן אתה להחיות מתיםם: בֶּריף אתה ₪ מחיהו הַמָתִים:
אֶתֶּה

4
אֶתֶה קדוש ושמך קדוש ב ְּכָל יום והלליף סְלָה+ ברו אַתָה ₪8 האל הקרוש: נע'ת הַמלך הקדוס.
אַתָדה אֶחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל נוי אחד באָרֶץ* תפְּאָרֶת גדלה ומרת ישועדה מנוחה וקדשה לעמה נתַת: אַבְרְהֶםיגֶל יִצְחק ירגן ילקב וּבְנִיו יניחו בו: מנוחת אהבה נדְבָה מנוחת אֶמָרת ואָמוּנֶה מנוחת שלוםם ושלוָה והשקט וְבְמח: מניּחה שלימה שאֶתָה רוצה בהיכירו בָנִי וירְעיבִי במאתך היא מנוחְתֶם על מנוחְתֶם יקרישו את שמ:
מהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו קדשנו בְּמַצוּתְיף וְתַן חלקנו בּתוּרְתה שבְענו מטובף ושמדנו בישועתך ומהר לבנו לעְבְדף בְאָמת והנְחִילנו ₪ אלהיני ְּאַהְבָה וּבְרְצון שבָת קדשך וינוח בו ישראל מקרשי שמ בְּרוּך אַתֶדח ₪ מקדש השבָּרת;
רְצַה
| תו
ח? ו " ל | תה 1
"יה
וופוו

רצה 8 צהִינו בְּעמך ישרט אי והשב את הַעְבוּרָה לדביר בִּיתָך ואשי ישראל וּתְפְלְתֶם בְּאַהַבָה תְקְבָּל בְּרְצן והי לְרְצון תְּמִיד עבודת שאל עַמֶך: לט חולט מונ' סו המועל אנט ואון דוס אלהינו והי אבותינו לה ויבא וַיִגּיע וַיִרְאֶה וַיִרצֶה ויטמל ויפקר יזכר זכרוננו ופקדונני וזכרון אבותינו וזְכְרין מטיח בּן רוד עבדף וזכרון ירושלים יר קדשף וזכרון ל עמך בית ישרל לפניך לפְּלִיטֶה לטּבָה לחֶן ולחסד ְְּחָמִים לְחַיִים ולשל וםבִּיום ראט הַחודֶטהַזֶה: נפסח חג המצות הַזֶה:| נסוכות חג הַסְכות הַזֶה זכרנו 5 שהינו בו לטובה וּפַּקְדְנוּ בו לְבְרְכֶה והישיעָנוּ בו לְחַייםי ובדבַר ישוּעה ורְחָמִים חוס חנו וְרְחֶם לינו והוטיענו ִּי אָלִיך עינינו כִּי אֶל מלך חנון ורַחים אַתָה:
ְתְחִזִינָה יי בְּשוּבְךלצִיון בְּרְחָמִיםי ברו אַתָה= המחזיר שכִינתו לצִיון:
מודים אַנחנו לך שאִתָה ב ואלהי אבותִינוו לעולם ועד צור חיינ מגן ישענו אַתדח הוא לור וָדור נוּדֶה לף וספ תהלתך על חיינו המסורים בְּידֶף ועל נשמותינו הפקוּדות לך ועל נֶסִיך שבְכל יום ענו ול נפלאותיה וטובותיף
.

9
ילא כלו רחמיף והמרְחם כִּי לא תמו חֶסְרֶך משלם קוינו ו לך;| בסנוכק ע3 קנסים
ועל-כלמות-ףויתרומזםשגזה מלְכַנו תְמִיד לעולם וְעָד:
כעית וכתוב ב לחיים טובים כָּל-בַנִי רת ו
וכל החייםיודוף סְלהויהללואֶת"שמף באֶמתהטישועתנו וערְחְנוּ סַלה: ברו אַתָה ₪ הטוב שמך ולך נאֶה להודות:
שיםם שלוםם טובה וּבַרְכה חן וְחַסֶה ורחמים עלינו ועל כלישרט עמ בְּרכָנו אָבִינו כלנו באֶחַד בְּאור פַנִיך+ כַּי באר ִּינָתַת לנו= מהינותורת חיים וְאֶהבַת חסְד וצרקה וּבַרְכָה ורחמים וחייבם ושלוםם וטוב בְענִיף לברך אֶת עמה ישראל בּכַל עת וּבְכל שְעָה בשלומף: על בא הִמבַרְרְאֶת עמו ישר\ בַּשְלוּם: בְספר חייבם בְּרְכָה וְטֶלובם ופַּרנסָה טבה נזְכַר ונכְתֶב לְפַניף אָנוּ וכל עמף ית ישראל לחיים טובים ולשלום י בָּרוך אַתָה ₪ עושה השלום|
אלהי
גי עת ערב ובוקר וְצְהְרִים+ הטוב הרייו
| הל
ו .

שו ות קית
מ חן דות! ל מ ים עד ית
9
ט 2
07 אלהי נצור לשוני מרַע וספתי מדבר רמה ולמקללי נפטי תדום ונשי בַּעָפּר לכל תיה פַתַח לבי בּתוּרְתִי ובמצותיך תרדוף נפשי וְבַל החושבים עָלי רְעה מהָרֶה הפר עצתם וקלקל מחבְתֶם עשה למען שמך+ שה למען ימינףעשה למל קדטתף. יפטה למעןתורְתףילמלן יחלצון ידידֶף הושיעָה ומינך ועננִי+ יהיו לרֶצון אמְרַי פי וְהְגיון לבי לפניך: טצורי וגאלייפישה שלום בַּמְרומִיו הוא יעשָה שלום לינו ול כל ישרְאֶל אַמרו אמ:
יהי רצון מלפניף ₪ אלהינו וָאלהי אבותינו שִיבְנֶה בית המקְדט בּמְהַרה בְּמִיני ותן חלקני בַּתוּרְתֶך ו ושם נעבדף בִיראֶה כימי עולם וּכְטְִים קדמוניות.וְַרבֶה| לא מנחת ְהודָה וירושלים כִּמִי עולם וּשְנִים קדמוניות!
צרקתף צדק לעולםם וְתוּרְתֶך אָמת: וּצְדְקְתף אלקים עד מרום אשר עַשית גדולות אַלהיםמי כַמוף: צדְקְתְך כְּהַררִי אל משפטיף תְהום רַבָּה אָרֶם וַבְהָמָה חושיעל 0 ₪ קדיש שלם
בְּרְכָי נפשי את מאָלהִי גדלת מארי הוד וְהַדֶר לבשת: עוטֶה אור כַשַלְמָה נומה שמים כיריעדה+ הַמקרֶה בַּמִיִם עליותיו השם עבים רכובו המהלך על
: בנפי

5
כַנָפי רוח ששה מלאכיו ריחות משרתיו|>
אַשלהט:יסר אָרֶץ על מכוניה בלתמוט
עילם ועד יתהוםכַלְבוּש כסִיתועַלהרים ל יעמדו מיבם: מן גערתה ינוסון מ מן קול|
רעמך יחְפַון: יעלו הריםם ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם: גבל שמת בַל יעבורגן בָּל ישבון ה הגרץ: ו מעיניםם בנחלים בין הריםם יהלכין: ישקו כָּל חיתי ל ישברו פראים צְמאָבם עליהם שף השמיכם ישכון מבּין עפאיםם יתנו קול: משקה הֶרִיםם מעליותִיו מפרי מעשיף תשבע הָאָרֶץ: מצמיח חצר לְבְּהמה ולשב לעבוד ת האדֶם להוציא לחם מן הארץ: יי ישמח לבב אנוש ט להצְהיל פנִיםם משמֶן וְלחֶם לבב אנוש יִסְעָד: ישבעו עצי ם ארזי לְבָנו אשר נְטֶע: אשר שם ַפַרִים יקננו חסִידֶה ברושיםם בִּיתָה: הרִים הַגְבוּהִים ליללים סְלְעִים מחסֶה לשפָנִים עשה ירח למועדים שמש ירע
מבוא!:
מו א!.
ווווג
ופ
..י
=
.ּו
א

9
ו מבואוותשת חשהויהילילָה בותרמוש און\ כלרחיתו יער: הכפירים שואגים למרף ולבקש טמטאכלם:תזרההשמשיאספון ול וְאֶל משנתֶם ירְבַצוּן ו יצא אדם לפעלו לו| ולעבודתו עדי ערב: מה רבו מעשיף ₪ זמ| כלבם בְּחְכְמָה עָשירת מִלְאֶה הארץ
| קניניף: זה חים יול ורחב ידים שכם ים רְמשוָאיןמספרחַיותקטנותעם גדולות: ו= שםאנגיות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק ום בווכלםאליך ישברולְתת אבלם בעתו: ע. תת להכם ילקטון תפתח יד ישבעין = מוב: תַסְתִיר פִָיך יִבְהְלו ן תוסף רוּחֶם וש= יגושן וְאֶל עפרם ישובון: תְשלֶח רוח הח| יבראון תחלש ַּנִי אדמה: יהי כבוך ₪ מס ללולםישמח8 במעשיו: המביט לארץ ישו= וְתרֶער ינע בָּהֶרים ויעשנו: אֶשִירֶה ל מל בִחיי זמרה לאלהי. בְּעדי ערב עָלִיו ה שיחי אָנכִי שמח ב+ יתמו חטאיבם הד מןהארץ ורשעים עור אִינם בּרבִי נפשי לד א 8 הַלְלוּיה
שיר

10 שיר המעלות אל= בצרתה לי קראתי ויענני: ₪ הצילה נפשי משפת שְקֶר מלשון רְמִיָה: מה יתן לך ומה יוסיף לד לטון רְמִיָה: חצי גְבור טנונים עֶם גחלי רְתָמִים: אויה לי כּי גרתי משך שכנתי עבם אהלי קְדֶר: רבת טנד לה נפשי עם שונא שלום:| אני שלום| וְכִי אדבר המחה
למלחמה| שיר למעלות אָשָא עִיני אֶל ההריםם
מאין יבוא עזרי: עזרי מעם ₪ עשה שמים וָאָרֶץ: אל יִתן למוט רגליף אל יניבם שומרך: הגה לאינוםם ולא יישן שומר ישראל: ₪ שומְרֶף ₪ צלך על יד יְמִינָה: יומם השמש לא יַכַכָהוַיִרֶח ללה ₪ ישמרך מכל רע ישמר ארת נפשף:₪ ישמור את[ ובאף מעתה ועד שלבם:
שיר המעלות לְדוד שמחתי באמרים לי בת ם נלך:
עומד ות היו הגנו בשע שעריך ירו ושלים ירוּשְלים הַבּנוִיה יר טרברה לה יחדיו: ששם עָלוּ שבטים שבמי יה עָדוּת לישרָאֶל להודות לשם ₪: כִּי שה ישבו כְסְאות למשפֶט כסאות לבית דוד: שאלו שלום. ירוש לים ישליו אכיד הי שלום ביל שלוה בארמנותיך> למען אחִי ורי אדברה נא טלוםבֶּך| למעןבית טר הינואבקטה 0
שיר המעלות אליף נשאתי אֶת עיני היושבי בשמים: הַגֶה כעיני עבדים אֶל
-.
..
א ויוי א=י'\ .9
וליי\
.שי
חנו גג
שו
-.
-. -//=ו ז אוו וי/ וו 5//
ל ל
אא
-". .לא 4
-טַ ו ד'

כ נ....
ו
אבש== 6-6-- 1.0%>
צ-.
ל יד אדוניהם כעיני שפחה אל ירגְבִירסֶה
4
כן עיניכו אל ₪ אלהי יכו עד שיחְנָנו: הגנו
חנו כִּירב שבענו בוז: רְבת שבע הלה נפשנו הלעג השאגנים הבוז לגאיונים: שיר המעלות לְדוד לו ולו= היה לו יאמר נא ישראלי לו ולית היה לנוּבְקים עלינו: אדםיאזי חיים בלעי כו בחָרוּת אפם בו: אזי המים שמפונו נחַלֶה עבר על נפשנו י אזי עֶברעל נפשנו המים הזדונים י ברו ₪ שלא נִתַננו מרֶף 2 ניהם. נפשני כצפור לפת ויב| הפח בר
| שיר ל הבומחים ב כהר ציון לא ימומ לעולם ישב:: ורושלים ו סְבִיב לה וט סבב לעמ מעתדה ועד שולם: כילא ינוח שבט הרשע על גורל הצריקים: למען לא ושזלחו הצדיקיםם ה ודיהבש. המיבה: 0 ולישרים בלבותם: וְהַמטִים עקלקלותֶם יוליכֶם8 אֶת פועלי האון שלום 2 ה שיר המעלות שובי את שיבת ציון הייו בהלמים יאז ומלא שחוק פִינו ולש נו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל: 5 לטות עם אלה הַגְדיל ל ₪ עָמנו היינו שמחים:
וד-.שובה: יי ם אֶת שביתנו כאפיקים בּנְגֶב הזורלים בּדְמעָה
41 ונה

42 רנה יקצרו: הֶלוך ילך וּבָכה נשא משך הַזרַע+ בא יבוא ברה נשא אלמתיו;
שיר המעלות לשלמהאם 8 לא יבנה בית שואעָמלו בונָיו בו יאםלאישמר עירשואשקדשומר. ישואלכםמשכימי קום מאחרי שבת אכלי לְחֶם העַצְָבִים
כן ית לירירו שנא: הגה נחלת 8 בָּנִים
שכר פְרִיהבטן: כחצים בד בור- בני הגעורִים: אשרי הַגְבָר אשר מלא אָרת אַשפָתו מהם לא יבושו כַּי יִדְבְרוּ אָרת אויבם בשער:: שיר המעלות אשרִי כָּל ירא ₪8 ההולך בַדְרְכַיו: יִגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב ל| אַטתך כגפן פורירחה ְִּרְְתַי בת בַנִיך כטתולו זתיםסְביב לטלְחֶנִיך' הנה כי כדיבורך נְבריראם:יברכ טמציון וראה בטוב ירוס שלים כל מַי חי:וראה בִָים בי שלום על ישרֶאֶל:
שיר המעלורת רברח צררוני מנעורי יאמר נאישראל יָרבת צַרְרוּנִי מנשירינם לא יִכְלוּ לי: על גִבִּי חרשו הוךשיבם הָאָריכוּ למעניתם: 8 צריק קצֶץ עבות רשעיםם: יבושו ווְסגוּ אֶחור כל שונאי
ציון
4
8
0

יג
ק...
רו"
.-א
-.
.. רת חנ
-...
1
הנ
..
..
₪ ית
ג"
ה\
1 וד
צִיון: יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש ושלא מלאכפוקוצרוחצנומעמר: ולא אָמרוּ השברים בַּרְכַת ₪ אֶלִיכֶם: בּרכנו אתכם בשם0:
שיר המעלות ממעמקיםם קרַאתִיך ₪: אדני טמערק בקולי תְהְייכה אַזנִיך קטבות לקול תַּחְנוִּי: אם עונורז תמרה אדני מי ימור: כי עף הַסְלִיחָה למען תִוְרָא: קויתי ₪ קוּתדה נפטי ולדְבָרו הוחלתי נפשי 0 מטוּמָרֶים לבוקר שומָרים לבוקר:יחל ישראֶל אל ₪
עִם 5 ₪ הַחֶסר הרבה עו פדות, וְהוּא יפדה 0 מל עונותיו|
שירהמעלות לדוד8 לא גבה לבי ולא רְמו עיני ולא הַלְכְתִי בַּנֶדולות וּבנְפְלַאות ממני: אִם לא שויתי ודוממתי נפשי: ַנְמוּל עַלי אֶמו מל עלי נפשי: יחל ישראל אלו ₪ מעתָה וְעד עולם: שיר המעלות זכור: 2 ₪ לדוד את כל עָנותו: אשר נשבע בש לְאבִיר יעקב אם אבא באהל בותי אם אלה על ערשיצועי. אם את טנת ילעפ תּנומָה: עד אמצא מקום לם מִשְכָנות לאביר. עקב: הנה שמענוה ַּאפְרְתָה מצאנוה בּטרה יער: נְבוּאָה למכנותיו נַשתַחְוֶה להדום רגי קוּמָה ₪ המוחת אתה וארון עזף: כהניך לבט צדק וידי ירננו. בעבור דוד עֶבדֶך ט תשבפנימשיחֶך!
/ בע

44
נשבע8 לדוְדאמת לא ישובממנֶהמפְרִיבְטנֶך אשיתלְבַסְא לך: אִם ישמרו בניך בריתי וְעדוּתִי זו אלמרם גם ְיהֶם לריעדישבו לכסא לך יבחר ₪ בציון אוֶה למושֶב לי זאתמנוחֶתִיעְדִי עד פה אשב כי אויתיה: צידה ברך ל אַביוניה אשביע לחָם: וניה אלבישי ישע וחסידיה רנן
ירננו: שם אצמיח קרן לדודו ַרכְתִי נר למְשִיחַי: אויביו
אלביט| בשת וליו יציץ נזרו|
שיר המעלורת לרוד הנדה מהדטוב ומהחנעים שבת אחים גם וחד: כשמן הטוב על הראש יורֶד על הזקן זקן אהרן שיורֶד על פי מדותיו: כְטלחרמון שיורֶר על הרי ציון כִּי שם וה 8 ₪ אֶת הַבְּרְכָה חיים עד העולםם:
שיר המעלות הנה בַּרְכו את" כָּל עבדי 8 הְעוּמְדִים ךּ
בבית ₪ ₪ בלילות;| שאו ידִיכֶם קדש וברכו אֶת מ: יברְכך 4 ₪ מציון עישה שמים וארץ:
מעריב למוצאי שבת ל לדוְדְבריך: ₪ צוריהמלמדידילקרב אצבעותילמלחמה: חסדי ומצודתימסגבי ומפלטרלו ימגיני ובו חסיתי הרודר 2 עמ תחְתי: מ מה אָרֶסותרְְהבן א אנוש ותחטבה אָדֶם להבל דָמה ימיו כצל עובר:ם הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו: ברק ברַק ותפיצם שלח חציך ותהמם: שלח ידה ממרום פַצַנִי והצילני ממִים רבים מור בני נכר אשָר
מווף ורא
2 4 .. ו ו /..
, לא / וו
.-."|
--.|

05
פַיהֶם דבר שוא וימינם ימין שקר| אלהים שיר חדֶש אשירה לך בבל טור אזמררה לך! הנותן תשועדה לְמלְבִים הפוצה את דוד עדו מֶחֶרֶב רְעָה: פצני והצילני מיד בי ָכַר אטר פיהם דַבֶר שוא וימִינֶם ימין שקר: אשר נִינו כָנמִיעִים מגדליםם. ריהב: בְנוּתִינו בזוִיות
מחטבות תבנית היכל מזוינו מלאים מפיקים מזן אל
זן צ'אננו מאליפות מרְבָּבות בחצותִיני: לפנו מסְבַלִים איז פרץ ואִין יוצארת וְאִין צוחֶה ברתובותינו: ארי הַעָם טככה לו אטרי הְעָם שת אלהו,
למנצח ג בנגינות מזמור טיר| אלהים חנו וִיברכָנו ישעת! יודוך עָמִים וי יוד וך עמים לוי שמחו רו לאמים כּי תשפוט עטים מישור ולאמים בַּאָרֶץ תַנחֶם סלדה: יודוך עָמִים אלהים יודוף עָמִים כל: ארֶץ נְתְנָה יבולה יבַרְכנו אלהיבם אלהינו יבְרְכנו אלהים. ייאו אותו כל אפֶסי ארלו
= סס 30 יט בסופו קטבוע 66 ויכי נוצס וסתס קרוט ג'ק ויפן כך: ויתֶן לף האלהיםם מטל השמיכם ומשמני ה האָרֶץ ורב דגן ותירוש:ילבְדוף
עמים וישתחוו לף לאָמיםם הוה גביר אי בניאמדאוררך אָרוּר
ומברכף ברוך: וצ שדייברך אותה ויפרך ורב וְהִיִית לקהל עמים: ויִתּן לף אֶת
ברכת 4

ה
בּרְכַת אברְהם לף ולזרעה את לרשתה ארח ארֶץ מגריף אשר נתן אלהיםם לאברהם: מאֶל אביך וישרף וְאֶת שדי ויברכף ברכת שמים מעל בְּרכת תהוּם רובְצֶת תחת בְּרכת שרים וְרְחֶם: בְּרְכת אָבִיף גברו על בְּרְכת הורי עד תאורת גבעת שלם תהיין לראש יוסף ולקדקר יר אֶחַיו! ואהבך וברכף והרבך וברך פּרי בטנף ופְרִי אַרמתה דגנך ותירשף ויצְהרֶף שגר אלְפִיף ולשתרת צאנך על הארמה אשרנשבע לאבתיה לתת לף: בַּרוך תּהַיָה מִכָּל הְלָמִים לא יְִיֶה בָף עקר ועקרה וּבְבהַמתֶה: וְהסירם ממך 4 5 וכל מדוי מצרים הַרָעִים אשר ירת לא ישימם ב וְתַנֶם בּכָל שונאף: בפוין סועליס המפסך:
המלאך הגואל אותי מְכַלדרָע יִברך את הנעָריםם וְיקְרָא בָהֶם שְמִי וֶשם אבותי אבְרָהֶם ויצח זק וידגו לְרוב בּקְרֶב הארֶץ: וש אלו הִיכֶם הרבה אַתכם והנכבם היוב= ככוכְבִי הטמים לרוב| ₪ אהי אבוְתִיכֶם יוסף עליכם ככם אלף ְּעָמִים וַיברֶך אַתְכֶם כאשר דר לכםם:
יי

0
1 ברוף אַתֶה בער וברוך אַתֶה בַשרָה: ברוף אתה בּבאֶך וברוך אַתֶה בצַאתך: ברוך מנָאך ומשארְתֶך: ברוף פרי בסנף ולשתרות צאנף: יצו מאֶתְך אֶת הבּרְכָה באסְמיף וּבֶכלמשלחידיף וּברכְהְבָאָרֶץ אֶתדאוצרו הטוב אַתחחשמיםם לתורת מטר ארצך בַעַתו ולברף אֶת כל מעשה ירי יוהלוית גויםרבִיםוְאַתהלאתְלוָה: והעבטת גוים רבים וְאַתָּה לאה תעבוט ומשלת בנוים רַבִּיםם ובף לא ימשלו: אשריף יִשרְאֶל מי כָמוף עבם נושע בק אויבף לך וְאַתָה על במותימו תִדְרוּך: בפפין מְִיתִי לב פטניך וכענן הַמאתיך טוה אַלי כי גאלתיף ירמו שמים כִּי שה ם הריעו תחתיות ארֶץ פצחו הריםם רנה יער וכל עץ בו כַיגֶאֶל ₪ אֶת ילקב ובישראֶל יִתפּאָר: גאלנו ₪ צְבָאות שמו קדוש ישְרְאֶל|
7 2 ישראל

88
ישרְאֶל נושע בם תשועת עילמים 0 תַבשוולא תבְּלְמועדעולְמִיעד: ואכלתם אָבולושבועןהללְתֶםאת שםם אלהיכם אשר עשה עמכְבם להפְלִיא ולא יבשו עמ לעולם: וידעתםכי בקרְב ישראלאני וני ₪ אלהיכֶם ואן שיר 4 יבשו עמי לעולם: ודוי ₪ ישובון ובאו ציון בְּרְנָה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו סו יגוןואֶנֶחֶה:כִיבַשמחה תצאו ובשָלום תוּבְלוּן החרים והוְבשתיִפְצְחו לפְִים רנה וכל עצי השרה ימחאו כף: היה אל ישועתי אָבְטח ולא אפחד כי שי וְזְמרֶרת ידה 8 ויהי לו לישועדה: ושאַבְתֶם מים בש ושוןמפועיני הישועה: || ואמרתבם ביוםם ההוא הודו לם קראו || בשמי חודיש בָעָמִים עלילותיו. הבירו כ נִשנב שמו: זמרו ם כי גאות עשדה מוהערת זארת בכל הארץ: צהלי וני יושבתציון בי גדול בְּקְרבֶּך קדוש ישרט: ואֶמר ביים ההוא הנה אלהינו זה קוינו
לו
.7-ה" .
י-:ז7
וש

- 2. 409 = זה8 קוינו לינגילָה ונשמחה בישועתו:
בפוגין בית ועקב לכו וְנַלְכַה באור ₪+ והיו אמזנת עתך
חוסן ישועות חכמת ודעת יראֶת ₪ היא אוצרו ויהי דור לְכַל דְרְכִיו משכיל ו עָמו. פרה בשלום. נפשי מקרב לי כי ברבים היו עָמדי! ויאמר העָם אל שאול היונ ימות אטר עָטה הישוּעָה הגדולה הזאת בישרט: ללח חי ₪ אם יפיל משערות ראטו ארצה כִּי עֶבם אלהו
עַטה היום הזה וַיפדו הנ אֶת יונתן ולא מת: ופדויי ₪ ישובון וּבָאוּ ציון בְּרְנֶה ושמחת עולם על ראשם ששון ושְמחָה ישיגו ו סו יגון ואנְחָהו הַפכְתַ מספדי למחול 5 תחת שקי ותאזֶרני סמחה: ולא אבה ₪ אלהוף לטמוע אֶל בִּלְעֶם 0 0 לך אֶת הקללה לבַרְכַה כַּ אהבך ם אלהיף: אז תשמח בְתולה במחול| ובחוריבםם וזקניב-ם ה הפכְתי אבלבם לסטון ונְחַמְתִיבם
בוראניב שִפְתִיִם שלוםו שלום לרְחוק ולקרובאמרטורפאתיו ורוה לבשהאֶת עמשי ראש השלישים לף דוד ועמך ב ישי שלום שלים כך: ושלום לעוזרף בי
שר אלהיף ויקבלם וד וינ בְראשי הגדוד: ואַמַרְתֶם כה לחי וְאַתָה שלום
רוהרה

10 וביתף שלום וכל אשרהלף שלום:₪ לעמייתן ם יברך את עמו בשלום:|
בפוכין אָמַר רב יוחנֶן בְּכַל מקום שאתָה מוצא גְדְלְתו שָל הקדוט בַּרוּך הווא שם אתה מוצא ענותָנותו דְבַר זה כַּתוב בּתוּרָה ושנוי בנָבִיאים ומטלט בכתוּבִיב= יכתוב תורה כי:₪ ₪ אַלהִיכֶם הוא צר הי יהְטהים. ואדוני האדונִים הָאֶל הַגדול ה הגבור וְהְגורָא א אשֶר לא ישא פנים ולא יקח
שוחד: וכתיב בתריה עונ שה מִשְפָט יתום ְאַלמְנָה ואוהֶב גר לתת 2 לחם וטמלה;: ושנוי ַנְבִיאִים דכתיב כּי כה אמר רֶם וטא שוכן ער וקדוט שמו מַרוּם וקדוש א אֶטְכון וְאֶת דכא ושפל רוח להקיות רו שפָּלים. יר לב נדכָאים ו משלש ַּכְתוּבִים ְכְתִיב שירו לאלהים זמרו שמו סולו לרוכב בַעַרְבות ביה שמו ולו לפניו, וכְתִיב ַתרִיה אבי יתומים ודו אלְמנות אלהים במָעון קדשי: להי וו ₪ להינו עמ ו כאשר הָיָה עָם אבותיני ואלי יעזְבנו ואלי 5 טשנו: וְאַתֶם הדבל קים במ אַלהִיכֶם חיים כלכֶבם היובם: כי נחם> בצייה ָהֶם כל חרבותיה ויטם מדברה ְעדֶן וערבתה כגן ₪ ששון וְשְמְחָה יִמצא בה תודֶה וקול זמרה י ם חפץ ה צדקו יִגדִיל תורה ויאדיר:
שיר המעלות אשרי כְּלירַא ₪ ההולך בדרכַיו יגיע כַפיף כִי תאכל. אשריף ומוב לח: אַשְתֶך כַגְפן פוריה בִּיִרכְתִי ִיתךבָּנִיה כּשְתִילִיזְתִיםסְבִיבלְשלְרנֶה:
הַגָה
ל
וי 2 ../ ..//לו ./
ה
או|
= ו מלנ

3
8 הנה כי כן יבורף גָּבַר ירא 8: יברכף ₪ מציון וראה בְטוּבירוּשְלִיִם כל ומיחייף: וראה בָנִים לבנִיף שלום על יִשראֶל:
כדר ברכת הלבנה
הללויה הללו את ₪ מן השמים הללוהו במרומים הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאיו| הללוהו שמש וירח| הללוהו כל כוכבי אור. הללוהו שמי השמיבם והמים אשר מעל השמים\ יהללו את שם ₪ כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור:
ברו אַתָה ₪8 אלחינו מִלָך השלכם אשר בְּמאָמרו בְּרַא שחקים וברו פִיו כל צַבָאָם. חק וזמן נָתן הב שלא ישני אֶת ִּפְקירֶם יששים ושמחיבם= לנשות לבנה אמר שתְתְחדֶש עטרֶת תִּפְּאָרֶת לעמוסי בטן+ שהם עתידים להתחרש כְּמוּתָה. ולפּאר ליוצְרֶם על שבם כבוד מלכותו: בּרוך אַתה 8 מחדש חדשים: גי בָּרוּך ייר: בּרוּך ישף: ברוך קונ י ברו בוראף: ופקל גפ ואל כשבם שְאַנֶי רוקד כנגְדֶך וְאִינִי יכול ליגע בֶּך ל לא

2
יולו כָּל אויבי ליגע בי לרעה גפ תפול
עַליהֶם אִימְתָה ופחד בגדל זרועף ידמו כָאָבֶן י כָאָבֶן ידמו זרועף בגל ופחד
אִימתה עליהֶם תפול: דוד מלף ישואל וסבילו מסיב עליכם שליםם:
גפ סימן טוב ומזל מוב יהא לנו ולכל ישראל י אמן, לב מהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי:
שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי: עזרי מעם ₪ עושה שמים וארץ: אל יתן למום רגליך אל ינום שומרך: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל) ם שומרך ₪ צלך על יד ימינך: יימם השמש לא יככה וירח בלילה ₪ ישמרך מכל רע ישמור את נפשך| 3 ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם: הללויה הללו אל בקדשו וכו תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודט דיים\ אמר אביי הלכך צריך למימרא מעומד: מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה: קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות: דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלינו משְגיח מן החלונות מציץ מ החרכים: וסופריס מועול 6גקיס יחננו וכו":
ויהי רצון מלפניך ₪ אלהי ואלהי אבותי למלאות פגימות הלבנה ולא יהיה טום מיעוט ויהי אור הלבנה כאור החמה כאור שבעת ימי בראשית כמו שהיתה
כודם
/ .2
.
מל| 5 7 ייים|
\%ף= ו גנ א
ו ג בו .0 :
/ 0
אי
זו
.-. יו ||//
| ומשו|
\(ו ו ...0 ..-. .ל
| א אס
ייאו יאת הל ויו 7'-. ....
.-.. .1 -. אי
ית
-/
.-2 אע

|| קודבם מיעוטה שנאמר את שני המאורות הגדוליםם
יו ות 0 : לי 1
או ל
433 ויתקיים מקרא שכתוב ובקשו את 3 אלהיהם ואת דוד מלכם אמן! עלינו\
סדר ודיני ה
די ערשטצ| בוויש טנ פסם וונ' שבועות ו כי שי סוכות מג' מכט וע" סכוכק ו אנט ושן בנ'ן ה5%. וסיען קו6 בכטס: אבער ומָנסטצוים שהר בור האוב ק55: ביש מיצעם 6ב5 ופט ואון קיין ק35:
בַּרוך אתה ₪ אלהינו מלף העולבם אשר קדשנו בְמִצותיו וְצונוּ לקרומם אֶת ו
הללויה הַלְלו עבדי ₪: הַלָלו אֶת שם ₪ יהי שם ₪ מבורך מעתה ועד לו ממזרח שמש עד מבואי מהְלָל שם ₪ רִם על כל גוים 8 על השמים ל מיכ= להִינוהַממְבִּיהִי לשבת המשפִילי לראות בשמים וּבאָרֶץ: מקימי מַעפַר דלי מאשפות יִרים אביון להושיבו עִם. נדִיבים עבם נִדיבִי עמו: מושיבי עקרת הבית: אַם הַבָנִים שמחה הַללוּיה:
בִּצַאת ישראל ממצרִים+ בִּית יעקב מעם ליעז. הִיִתָה יְהוּדֶה לקרשו. ישרף ממשלותיו| היכם רָאֶה וינוס+ הַירְדַן.
וסוב

4
יסובלאחור:ההרים רְקדוכאָלִיםגִבָעית כבָנִי צאן: מה ל הים כִּי תַנוּס הַירֶרֶן תסב לאחור: הֶהָרִים תרקדו כאליםם, גת כַבָנִיצאן: מִלְפנִי אַדוןחולי אָרץי מלפני אלוה יעקב: ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעיני מיםם: וען ושן המב ק33 וובט ו וט ואון דפס ביכט:
לא לנו ₪ לא לנו. כי לשמף תן כבוד על חסדף ועל אמְתך ו לָמָה יאמרו הַגוִּים. איה נא אלהיהם ואלהינו בשמים כל אטר חֶפץ עשה: עַצַבִּיהֶם כסף וְֶהֶב מעשה
ידי אדֶם פה להם ולא ידברו יעינים להם ולא יראו: אָזנים לְהב ולא ישמעו: 1 להם ולא ו דיהֶם
ְמורֶם ם היו עוטיהבם גל אשר בוּמח בָּהֶם יראל בח ב8> עזרֶם וּמגְנֶם הוא ו בַּית אהרן בּטחו ב י זר וִּגְנֶם ירְאי 8 במחו בש עְזרֶם וִּגִינֶם הוא:
8 זכרָנו יברך יברך אֶת בִּית ישראל יברה אֶרת בירת אהַרן: יִבְרֶף ראי ₪ הקְטְנִים עָם הגדוליםם: יוסף יי ₪ ללכה ליכֶם ועל בְִּיכֶםם: בּרוּכִים אַתֶּם ל ששה שמיםוְאָרֶץ: השמים שמים ל וְהָאָרֶץ נפן לְבָנִי אדבם: לא המתים
יְהַלְלויֶה
.טל
ייוו אי
שא 2 7
.יו

; ור 4 כל ירדי הוּמדה ואנחנו
15
נברף יה מעתה ועד שלם הללוּיה:
וען ואן הב ו וט י וובט ואון דוס ביכט אָהבַתִי כחישמע ם+ אֶת קולי תחְנונִי ו כההמרת אזנו לי ובימי אִקרא.| אפפוּני לי מות ומצרי שאול מצאוני ַרֶהוְַגון אַמצא: ובשם ט אקְרא אנא: ₪ מִלְמָה נפשי: חַנון ₪ וצריק ואלהינו מרחם. שומר פְתָאִים מ דלותי ולי יהושיע| שובי נפשי למ מנוחיכִי בי ₪ ְמַל ליכי כיהחלצת נפשי ממוֶת את עִיני מן דַמִעָה. אָרת רַגְלו דחי אֶתהלך לפנ: ₪ באַרצות הַחיים יהָאִמַנְתַי כאדְבַר אני עְנִיתַי מאר. אני. אָמַרְתִי בְּחְפָּזי הָאָדֶם כזב:
מה אשיב לש כל נְמולוהִי לי:כוס ישועות אשא וּבשֶם 8 אַקְרַא נְדָרִי ליק אַשלם גדה נא לכל עו יקר בְִּינִי ה הַמוְתָה לחסידיו: אִנְא8 בייאני עכדף אני עבדך בן אַמתֶך פְתַּחְת למוסרֶי:לף אבה זֶבַח תוְדֶה וּבשם 8 אִקְרָא:>נְדְרִי לט אשלם גדה נא לכל עמו: בחַצַרות ית 8 בְתובכי ירושְלִים הַלְלויה: הללו אֶת ₪ כָּל גוים שבחוהו כל האמים: כַי גברעלינו הסדוואָמת: הלעולם הַללוּיה:
הוחו
. /
ס ס 5 | ש | / [

4066 הודו 8 כי טוב בי יש חסְרו: יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו: יאמרו נא בית אתו בי לעילם חסְדוּ:  כ לעולֶם חסדי: 2 המצר 5 יה+ עְנִי במרחֶב מ לילא אירא מה יעשה לי אדם: ו בשזרי+ ואני אראה בשנאי: מוב לחסות בה מבטח בָאְדֶם: טוב תות בלו מבְטה ה בְנדיבִים: כָּל גוים סְבביני  ₪ כי אמילם: סבוני גם ו בשם? ₪ כי אמילבם: סְבוני כדבוריםם דועבו אש קוצִים בשם 8 כי אמילם: דחה החתני 0 ו עזרני: עזי וְזְמרֶת יה ויהי לי לישועה ה: קול רנה וישוּעָה בּאֶהלי צריקים. ימי: ₪ עשה חִיל:יִמין ₪ רוממה ימין?= לשה חיל: לא אמות כי אחיה: ואספר מעשה יה. יסור יִסְרְנִי יה. וְלמוֶת לא נְתְננִי: פתחו לי שערי צדקיאָבא בָּם אודה יֶה: זה השער לו צדיקים יבאו בו: אודף כי עניתני: ותְהִי

9 ישנה אודד אָבֶן מאסו הבוניםםו
הִיתֶה לראש פּנָה: אבן מאת ₪ הַיִתֶה זאת! היא נפַלָאת בּעִינינוּ; מאת זה היום לשה ₪ נגילה ונשמחה בו: זה אֶנָא 8 חושיעה נא אנא!. ₪ הושיעָה נא אֶנָא 0 הַצַלִיחה נָא אנא ₪ ₪ הַצְלִיחֶה נא בּרוּף הבא בּשֶםי ₪ ברכנוכם מבית ₪: ברוך אל 8 ואר לגו אסרו חג בַעבותים
עדקרנות הַמזְבח: אל אלי אתה ואוד
ב זי ארוממך: אלי הוחו ליי וי טוב יכַי לעולם חַסְדי:הידי
יהללוף ₪ הינו עלכלמעשיף וחסידף צריקים עושי רצונף וכלהעמך בִּית שרג דח יודו ויברכוּ+ וישבחו ויפארו וירוממו ויעריצו ויקְדישו וַיִמלִיכוּ אתה שמך מלכנוכי לף טוב להודות ולשמך נאֶה לומרבִי משלם ועד עולם אתהאל: ו אַתֶה8 מלך מהללבּתְשבְחות:
42 ארני
1 ז 4 / / /

488: בר אדני שפתי תִפתַח ופי יגיד תְהַלְתֶך: ברו אתה ₪ אלהינו ואלה אבותינו אלהי אבַרְהֶם אלהי יִצְחֶק ואלהו ילקב האל הגדול הגבור ל נורא אל עליון גימל חַסְדִים טובים וְקנה. הכל וזוכר חס די אבות ומביא גואל לבנו בגּיהם למען שמו באבה+ מלך עוזר ומושיע ומגן ו בּרוך אתה ₪+ מגן אברְהֶם: אתה גגבור לגולבם ארי מחַיָה מַתִים אַתָּה רב להוטיל| 3 כקולף משיב הרוח ומוריד הגשם:
מכלכל חיים בחֶסְד מחיה מתים בַּרְחָמים רַבִּים! ה נופלים רופא חולים וְמִתִּוּר אסורים ומְקייםם אמונת לישיני ער+ מי כמוך בעל רות ומי דומה לך. ממית ומחַיה ומצמיח יטועָה| ונאמן אַתָּה להחיות מתים+ בּרוך אַתָה 8 מִחַיה הַמִתִים+
אתה קדוש ושמ קדוש וקדושים בְכָל יום יהללוך סל בּרוּךְ אַתָה ₪8 האל הקדוש כ
ראשי חדשים לעמך נָתַת זמן כַפְּרֶה לכל תולרותֶם בְּהִיוּתֶם מקריבים לְפָנִיף זבחי רצון שעירי חטאת לכפר בעדבם זכרו לְכָלֶם יהיו ותשועת נפשבם מיד שונא: מִזבח חדש בִצִיין תְכִין ועולת ראש חודש נעלה עליו ושעירי שיםם נעשדה בּרְצון ובעבדת בית המקדש נשמח כּלנו וּבֶשירידוד עבדף הנשמעים
בַּלִירף
אי ג/
ל
תו ולי .וולוו ..
זו
-.. "יו|
\יהףו ה
וול .,
מ ר-. או
יג
--)/)
ל /.

מו ש ה
0
בּעִירף האמוריםם לפני מזּבְּחַף אהבת
עולם תביא להם וברית אבות לבניםם תזכור: וְהביאָנו. לציון עירה בַרְנֶדה ולירוּשָלִים בִית מקדשך בשמחת עולם ושםנעשה לפנִיך אֶת קרבנות חובותינו תמידים כַסְדרֶם ומוּסְפִים בהלכְתםם: ְאֶת מוסף יום ראש החדש הזה נעשה ונקריב לפנִיה בּאהְבָה כַּמִצָות רצונה כָּמו ש5ְתְבָרת עְלִינו בתוּרְתָף על ידי משה עבדך מפִי כבודך כָאָמוּר:|
ובראשי חֶרֶשיכֶם תּקְרִיבו עולה לט פָרִים בָּני בר שנים וְאִיל אחד כְבָשִים ְּי שנָה שבְעָה תמימים: וּמִנְחְתֶבם ונסְכִיהם כַמן דְבּר שלשה עַשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לבּבֶש וַיין ְּנְסְכוּ ושְעִיר לכַפָּר וני תמייםם כהלְכְתְבם:,
להינו ואלהי אבותינו חש עלינוּאת החרש הזה+ לטובה ולברכה ילששון. שמחה/ לישוּעָה ולנחמיה ו
בלבלה
:ד

ולְלְבְלֶה לחיים ולשלוםם+ למחילת
חטא ול סליחת עין בסנת קעבול(מכפלת. פפע: ִּי בעמך ישראל בחרת מִכָּל ₪ וחקי ראשי חדשים להם קבעת: בָּריך אתה 8 מקדש ישראל וראשי חד שים: רצה ₪ אלהינו בעמך ישראל ובתפַלתֶם והשב את העבודֶה לדביר בִיתך ואשי ושראל וּתפלתם בְּאְהבָה תְּקבֶּל בּרְצון ותהי לרצון תמיד. עבודת ישראל עפ: ה יניו בשובך לציון ברחמיםם+ ברוך אַתָה וי ב הַמחזיר שבִינָתו לציון;
מודים אנחנו לף שאתה הוא מ טהינו ואלהי אבותיני לעולם ועד צורחיינו מז ישעָנו אתדה הוא לדור ודור ודה לף ונספר תהלתך על חיינו הַמָס רים בְּידף ועל נשמותִינו הפקורות לך ול נסיף שבְּכָליום עמנו וְעלנפלאותיה וטובותיף שבְּכָל עת ערב וְבוקר וְצְהְרִיִם+ המוב בִילא כלו רַחְמִיף. והמרחםכִּי לא תמי חַסְרֶיך ה מעולב=ם קוי: ו לך; וע? קניסיס
=...
הו ויוי
ופויאו

₪>, 94
ועל הנֶסים ול הפורקן על הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעָשית לאבותַינו בַּיָמִים ההֶם בַּזְמן הזה:
בימי מתְתִיהו בן יוחנן ב נדולל חשמני. ובניו כשְעָמרֶה מלכות יון הרטעה על-עָמֶך יראל ו תּורְתך וּלְהַעבִירֶם על חקי רצונך וא ואתה המי הַרַבִי עַמַדת לָהֶם בְּעָת צַרְתֶם רבת אֶת רִיבֶם דנ אֶת ל נקמת אתדנְמְתָם ממרת גבורים ביר הלל שים ורַבִים ביר מעמים ממַאִים ביר טהורים וְרשעִים בוד צדיקים ְזדים ביד עוסקי תורְתך. ולך עשית שם גָדול וקדוש בעולמף ולענף י ישראל עשית תטוּעָה גדילה ופּרקן כהיום הַזֶה ואחר כך באו בניך ביר בת וינו אתהתיכלך ו ומיהרו
ת מקדטף והדליקו נרות בחצרות קדשף וקְבעו שמונת מו חנה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:
את א אלע תמי לשילם וְעָד:
וכלהחייםיודוף סלהויהללואתדשמח באָמתהאַלישועתנו ושרְתניסלה:בְרוך
אתה8 הטוב שמה ל ולף נְאָה להודות:
שים שלוםם טוּבָה וּבַרְכָה חן וְחַסֶ ורחמים עלינו על בל"ישרט ענף בָּרְכָנו אבינו בלנו באָחד באור פַנִיף כי באור
/ / 0 / :
ה

2
פּנִידְנָתת לנו ו צהִינו תורת חיים ואהבת חֶסר וּצְרְקה וּבַרְכָה ורחמים וחייםם ושלובם וטוב בְּעּנִיף לְברֶך אֶתהעמה ישראל בכֶלדעת וּבְכֶל שעה בְּשלוּמף: בָּרוף אַתָה 8 הַמְּבְרֶף אֶת עמו ישראל בשלובם;
אָלהִי נצור לשוני מְרָע ושפתי מדבר מרֶמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כְפָפַּר לבל תּהְיָה תת בי ַתורְתִיך בְמצותַי תרדוף פי וכל החושבים לי רְעֶה מהרֶה הפר עַצְתֶם וקלקל מחשבתם עשה למען שמף+ עה למען ימינף י עשה למען קדטתף+ עשה למען תורתף\ למען, יחלצון יִרידֶך הושיה ו וענני י יהיו לרצון בתמרי פי וְהַגִיין בי ליה: ₪ צורי וגאלי+ עושה שלוםם בְמַרומַיו הוא ישרה שָלום עָלינו על כָּ יטראלל אִמַרוּ אָמן:
יהי רצון מלפניך ₪ אלהינו ואלהי אַבותִינו יבה בית המקדט ְּמְהַרֶה בימינו ותן הלק נו בְתוּרְתְךָ: וֶשם נעבדף בּירָאה כימי עולם וכשנים קדמוניות ו רבה ל מִנְחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשני ם קדמיניות|
מוסף לשבת ראש חוד טמונה עשרה עד האל הקרוש\ אתה יצרת שלמף מקדבם כלירת מלאכתף ביום השביעי אחבת אותנו
ורצית
7
== מ/ .".
-/
לרא
ד ד
--. - 2
פפוף ,.
ורוו -/: רביף לו פמשו ₪ | . .ה =יףו ד ורוו |= 5 -2

ל תי
לצן
לי
:
וס שה
ות|
וְרְצִית בָּנוּ ורוממתנו מכָל הלטגורץ,
וקדשתנו בְּמִצוּתִיף וקְרְבְתְניּ מלְכַנו לקבודתך ושמך הגדיל והקרוש עָלִינו קרארת. ותתן לנו= ₪ אללו באהבה שבְתותלמנוחה וראשִיחך שיםלכַפֶרְהי ולפי שחטאנו לפנ אנדנו ואבותינו חרבה עירְנוּ ושמם בית מקדשני וְגלה וקרנו ונל כבוד מבִית חיינו וְאִין אנו יכולים לעשות דובות'נו בבית בְחִירְתף בְּבַירת הגְדול והקדוש שנְקרא שמה עָליו מפני הר ל במקדשדי והי רצון לפניך 8 אלהינו ואלהי אָבותינו שתעלנו בשמחרה לְאַרְצָנוּ וְתְמְעָנו בגבולנו ושםנעשה לפַנִיך אֶת קרבְנות חובותינו תמידים כְסְדרֶם ומוסְפִיםם כהלְכְתֶם. וְאֶת מוספי יום השבָת הַזֶה ויום ראש החודש הזה נעשה ונקריב לפְנִיך באַהבְדח כְמצורת רצנף כָּמו שכְתבֶת עלינוּ בְתוּרְתָך על יְרִי משה עבדף מפי כבודף כַאָמוּר:

44 וביום הטכת שנ ני כבשים בְּנִי שנה תְּמִימים וטני עֶשרונים סולת מְחָה בלולָה בטמן וְנסְכו ו עולת שבת בְּטבַתו על לולת הַתְּמִיר ְנְסְכה: זֶה קרב בֶּת וְקְרְבַן היים כאמור|
וּבְרֶאשי חַרשיכֶם תקריבו עולה ל פּרִים בַנִי בָקְר שנים ואל אֶחֶד בּבַשים בנ שנה שבלה תמימיםם יֶ: ומנחתֶםם ונָסְכִיהם כְמִדְבָּר שלשה עשרונים לפר ושני שרונים לאיל ו ולשרון לכבש וַיִין ְנָסְכו ושַעיר לכפר ושני תמידיכם כַהַלְכָתֶםם:
ישמחו בְּמַלְכוּת שומרי שבת ולראי עונג עבם מקדשי טְבִילִי כּלם ישבעו ותְנְו מטובף. ובטביעי רְצִיתְ ב ו וקְדְטְתו חֶמְדת ימיבם אותו קרָארת זכר
ביום ו הטבת הַזֶה את הה דש ל לטובה ולברכדה!
, לששון ולטמה חֶה\ לישועה ה ולג נחמה! רסה ולכלכלה י לְחיִיבם ולשלוםם. למחילרית המא ולסליחרת עו (כסנת העכור ולבפרת פשע). כי בעמך יטראל בְּחַרְתָ מִכָּל הָאִמות. וְשבָת קדטך לְהֶם הודעת+ וחקי ראשי חדשים לֶהם קבַלת. ברו אתה 5 ₪ מקדש השבת וושרט וראטי חדטיבם+ לנס(עוליס(כ'
.-.
א היו וצ
י -0
21 אוש ..ער 2 בי 0
, א

תפלת שלש רגלים כי שם ₪ אַקְרַא הְבוּ גודל ו לאלהינו: אדני שפתי תִפַתָח פִייינִידיתהַלְהֶך: ברוך ואתה 8 אַלהינו ואלחי אבותינו אֶלהִי אברהבם אַלהי ו יצחק ואלהיו ילקב הט הגדול הַגבור וְהַגורָא ₪ עליד|| ו הסדיכם טובים וְקונָה הכל ו"כר.| חסדי אבות וּמבִיא ל לבָנִי בניהם|| למען שמו באַהַבָה:מלך עוזר ומושיע
. ומְגן י בּרוֶך אַתָה 8 מגן אברְהם:
אתה גבור לשולם אדני מחיה מתים אַתהרב להוש יל: ניייימשיב הרות מורִידהַגֶשֶם: מכלבל חייםם בְּחסֶד מדנה מתיכם ברחמיםרבִיםסומךופליםורופאהולים ומתיר אסורים ומקים! אָמונָתו לישיני ער מי כמוף בעל גבורות ומי דומה לך מלף ממית ומחיֶה ומצמיח ישועה: נאָמֶן אַתָּה להחיות מתיםם+ ברוך 0 ₪ מחַיה ו הַמתִים:

06
אתה קרוש ושמך קדוש וקדושיבם בכל יום יהללוך סְלה י ברו אתה י ו האל הקדוש:
אתה בחרְתנו אק מופסי שבת. וט| דאס:
ותודיָנו מ גהנו אֶת מטפֶמי
מבֶל הְ ו צדקך ותלמדנו לעטות בּהבם
אהברת אותנו| חקי רצונף וַתִּתֶן לגו ₪ ₪ טהַנו ורצירת ְנ משפטיבם ישרים ותירת אמת
8.
ה חקים ומצות טובים ותנחילני ורוממתני מכַל
והומפיתנו מכ זמני שטון ומועדי קדש וחַגִי
דחלשונו 2 נְדְבָה ותורישנו קָדְטרת שבת וקדשרהההחנו וכבוד מועד וחגיגרת הרג במצורהחחתוף ותְבדילנו= ₪ אלהונו בין לדט
לחול בּין אור לחשן ַּין ישר קרבְתְנו מ לפנ לנשים בין ום הילסת לעבוד ר= דיף| ימי המלשה בוג קדשת שברע ושמף ההגה ול| לקדשת יומ"מוב הבדלת וְאֶת- ו יוויל... מלמפל ת ומי"המעשה
: ק דולל לינו ו=ווש= 2 משש 3|= , ה רש 2: קדשרע| הַבַד לת וקדשת את
קרא הל: עמ, שְרְאֶל בכר טתף:
- גד, ותתן הכנו יו אֶלה לינו באבה ספת וזה
ומועדים לס מחה: חנים וזמנִים לששווי
את יום השבת הזה) ואת יום לפסס חג המצורת הזה זמן חירותינו+ 3פמועום חג הטבועות הזה זמן מתן תירתנו| נספת. חג הסכות הזה זמן טמחת!!! ןשע
גוו וני ור מו
.." דחי"
גי לכי 2
כררו
-. ידיד ווה -/ ו=ווזיו || ש

17 3 שמיני חג העצרת הזה זמן שמחתינו כ6קכק
מקרא קודש זכר ליציאת מצריםם: אלהיני ואלהי אבותינו יללה ויבא ויניע וַירְאֶה וירצה וישמע וַיפקְד יזכר זכרוננו ופקדונָנו וזכרון אבותינו וַזכרון משיח ב דוד עבדף וזכרון ירושלים עיר
קדשף וזכְרן כל עפף בִּית ישר\ לפניה
ה לטובה לחן וּלְחֶסֶד וּלְרְחַמים
לחיים ולשלום ביום לפת דזג המצות הזה| לפכועות ביוםם חג השבועות הזה| לסוכות ביוםם חג הסוכות הזחה| כע'ע ביובם שמיני חג העצררת ההזדה!4
זכרנו ₪ אַלהִינוּ בו לטוּבָה. וּפקרנוּ בו לְברְכָה י וחושיענו בו ו לחייבם בש+ וברבר ישועה וְרְחָמִים חוס וְחְנְו וְרחם עלינו וחושיעו כ אליף עינינו כִּי אל מלךף הגון ורחוּם אֶסְדה:
והשיאנו אלהינו אֶת בְּרְכַת מוערך: לְרִַּים ולשלום לשמחה ולששון כאשר רצית ואמרת לברכני, אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו. קדשנו בְמִצוּתִיף ות חלקני בתורְרחף שבְענו מטובך| שמח 2
עתף.

בשות ו לבו לעְבדף באמרת והנחילנום להינו באהבה ובוצון שמחה ובֶשֶשון טתו ורי קרש וַישְמחו בָּף ישראל מקדשי שמך* בַּרוך אַתָה ₪ מקדש הטגת ו 0 ְהזמַנִים:
ה מ אלהיני בעמף י ישראל ל וּבְתפַּלתֶם וְהֶשֶב אֶת ודה לדביר ית י ואשי יטראל וּתְפַלְתֶם באהְבָה תבל ברצון ותה לרצון תַמִיד לבודת רנ טראל עמך תּחְזִיָה עינינו בשובך כף לציון ברְחַמִים ברוך אתה: הַמחַזִיר כִינְתו ה: יְ 5 מודים אַנחנו לך שאתרח הזת ₪ אלהינו ואלהי אבותינ לעולם 2 צור| חיינו מגן ישענו אתה הוא לְדור ודור נודה לף ונספר תלת ללהחוינו המסוּרים ידה ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך ִבְכָל יום מנו ו; על נפלאותִי ה וטובותָיך שבכלל גר עָרֶב בוקר וצְהַרִים הטוב כי 4 כלו רחמיף וה רחם ם כי לא תמו הַסְדִיך מעולם קויני לף| וְעלרבָלֶם. 5 ויתְרומבם טמ מלכנו תמיד לעולם ועד: וְכֶל החַיים יודוף כלה הלו את שמך בָּאִמת האל ישועתינו ועזרתינו ב ברוך אִתָה ₪ הטוב שמך ולך ְאֶה להודות!| שלום רבעל יטראל עָמך תַשִים ל לול כּי אתה הוא מלך אדון לכל השלום ומוב בעִינִיך לברך אתדעמך ישרֶאֶל בְכְל"לֶת בְלדטְעָה בטלומף!ברוך אַתָה ₪ הַמִבְרֶף אֶת"עמו וטראל בשלוםם:
שים
ל" "רו
נוי
5 אלדיו

אכה | מז
= וו הט
ואף= אלהו
אה
ל- 1
ל 2 ית
' וחופי
אוו היה|
: 99 לפחרית סיס סלוס:
שים שלום מוּבה וּבְרְכה חן וחסד ורחמים עַלִינו על ָּלייטרְאֶל עמך י בַּרְכַנּ אָבִינו בּלְני ו כאחָד באור פניך ַּי באור ִך תת לנו= ₪ אלהינו תורת חייס ואהבת
חַסֶד צְרְקְה וברה ורמים וְחַיִים ושלום וְמוב ביני
ברוך אִתָה שַ| המברך אֶתהעמו ישראל 0 ום: אלהי נצור לטוני רל ושפתי מדבר רמה ולמקללו נפשי תדום ונפי ְּעְפר לכל תְּהְיָה פתח לבי בּתוּרְתִי ובמצותִיה תרדוף נפשי וְכָל הַחוסבים עָלו רְעֶה מהרה הַפַּר עצתם ללקל מחַטבְתֶם עָשה למלן שמף י עשה למע ימינף. לטה למען קרטתף. יעשה למעןתורְתף.למלן יחלצון יִדירֶף הוטועה ימינך וענני י יהיו לרֶצון אִמְרִי פי הניוו ל לי= ₪ צורי גאלי יעישה שלום רמיו והל רצון ל ו יי אבותינו ו שיבנָה בּית המקְדש ְּמְהְרָה בִימיני ותן חַלקנו בתורְתָ ו ושם נעבדך בִּירְאה ימי עולם וכָשנִים קדמוניות. וְערבָה לי: מנָחת יְהוּדֶה ימי עולם וכשְנִים קדְמוניות:
מוסף לשלש רגלים ִּי שם וו אקְרָא הבו גודל לאלהינו: אדני שפתי תַפַּתַח ופי גידו תְהְלְתך: ברוך אתָה ₪ אלהינוּ ואלהי אבותינו אֶלהי אבּרֶהֶם
אֶלתי יחק ואלה ילקב האל הרול הבור וְהגורָא אֶל עכיון

10, עֶלִיון גומל חסדים מובים וְקְנָה הכל זור חַסְדִי אבות
ומביא גואל לְבני בִַיהֶם למען שמו בּאהְבְדה מלך
עוזר ומושיל ומגן ברוף אתה וש ימגן אבְרְהָב=! פון סמיני עכרת ביס עס לססון של פסח גנט ואן מסיב הלוח:
אתה גְבור לעולם ארני מחיה מתים אֶתֶח רב להושיעי
משיב הרוח ומוריד הגשםם;| מכלכל חייב= בּחֶסְר מְחַיֶדח:
מִתִים בּרחַמים רביםם+ סומך נופלים רופא חולים וְתִיר אסורים מקיים אמונתו לישיני עפ| מי כְמוך בל גבירות וַמי דומה לך מלך ממית ומחיה ומֶצְמִית ישועה|| ונאמן אתה להחיות מתיבם> ברו אַתָה ₪ מחַיָה המתיםם::
אתה קדוש ושמ קדוש וקדושים בְּכֶל יום יהללוף לה, בְּרוך אַתָה ₪ הָאֶל הקדוש|
אִתֶה בְּחרְתְנו ִכלהְָמִים אַהְבְת אותָנו ורצִית בנ
מלכַנו ל וסגף ל והקדוש עלונו, ו:
תתֶן לנו ₪ אלהינו בְּאהְבָה(סכתות למנוחק) ו מועדים לשְמחה חגים ודכנ נִים לששון את יום קזכת קזק(פת יוס חַג המצות הַזֶה זֶמן חִירותִינו| נפמעות ג הטבועות הַזֶה זמן מתן תורתִינו| פסוכות. חַג הסכות הזה זמן שְמִחְתִינו: 63 ע שמיני חג הָעְצָרֶת הזה זמן שמִחְתִינו בקכק קרא קדט זכר ליציאת מצריבם:
מעל אדמתינו ואין: אנו ובליב לכלות
וַלרָאות

.7 כ*גף
ילוה
ופול פוה יא
זו
2 ולראות ולהשתחוורת ו וו
חובותינו בַּבִית בְּחִירְחֶך+ בבית הַנֶרול והקדוש שנקרא שמך עליו+ מפֶני היד שנשתלחה ְּמְקְדֶשֶף:י הירצון מלפָניה = אלהינו ואלהי אבותינו ו רחמןי שתשוב ותרְחבם עלינו. וְעֶל מקדשה בּחַמִיף הר בים וְתַבְנָהוּ מחר ו בבוד אָבִינו מלכנו גלה כְּבוד מלכותה לינו מהרָה. והופע וְהנֶשא עָלִינו לעִיני כָּל חי+ וקרב פזורנו. מִבִּין העמיבם ונפוצותינו כנָס מִירכַתי אָרץ: וְהבִיאָנו לציון עירף בדה ולירושליםם ביר מקדשף בְּשמחת עולבם. י ושם נעשה לְפנִיך אֶת קרבנות חובותינו תמידיםם בְסַדְרֶם ומוסְפִים כְּהְלְכְתֶם: וְאֶת מוסף יים השבת הזה ואת מוסף לפסח יום חג המצות הזה לשכולת ג השבועית הַזֶה! לסוכות חגנ הסְכות הַזֶָּה לטמיני עצרת שמיני חַג הצרת הזרה: נעשה ונקריב לְפָנִיה בְּאַהבָה+ כמצות רצונף כמו שכְּחַבְת
על

בפו
5 בתוּרתף. עלידי משה עְבְדֶף מפי כְבידף כאמור:
א סכת ווגט ואון וביוס קטבת. מגד שעסו במלכותיך: וביום השבת שני כְבְטיםם בָּנִי שנה תמימיםם וּשנִי עַטרו נים סולת מנחה בלולה: בשמן ונסכו עולת שבת בשבתו על עולת הַתּמִיד וְנסְכחה ו זה קוב שברת קרְבן היום כָּאָמור|;
8 פסס וטבט שו דס: ובחדש הראשון בְּארבְּעָה עטר יובם לחודש פְּסַח ליי: ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג+ שבעת ימים מצות יאכל ביום הראטון מקְרָא לדש כל מִלָאכַת עַבודֶה לא תעטו|(הקלבתכט א סו הנעל פון פסח פוננט ושן|(קקרבתס:
והקרבְתֶם אשה עולה לט פרים בּניהבְקֶר שניםם ואיל אֶחֶד וְשבַלָה כְבשִים בי שנה תמִימים יהיו לכם:
ומנחְתֶם ונסְכִיהֶם כמדבָר שלטה עטרונים לפר ושני עטרונים לאיל ולטרון לכבש ש וַיִין כנסְכו וְטעִיר לכפר ושני תְמִירִים כהלכְתבם:
ישמהו במלכותין ך שומרי שבת וקוראי עונְג עבש
מקדשי ביני בלב יסבעו ינגו מסובך ובשבִינִי רצית בו וקדשתו חֶמְדְרע ימיםם אותו קרַארת זכר למעשה בְּרְאשִית:
3סבועות גביים הבּפורים= בהקריבכבם מנְחרה חַרֶשה ליי
בשבעותִיכֶםם. מקְרָא קודֶש וְהִיה לכבם כל ל מלאבת.
עבורה
ה ..
מצות
"

-. 1 22
ית
גת
ב 7
=
23 עְבוּדֶה לא תעטו: וְהקרְבְתֶםם עולה לרית ניחח ל פרִים בי בּקֶר שניםם ואיל אֶחָד שְבְעָה כַּבַשיםם בי שנה|(ענתתכש 3 לסוכות ובחמשה עשר יובם לחודט הטביעי מקְרָא קודש היה לכֶם כָּל מלאכֶת בודה לאהתעש! וְהַגוּתֶם חַג לס שבַעָת ימים:: והקְרְבְתֶם: עולה אטה ריה ניחח ל פָרים ְּנִי בקר לטה עשר אליםם שניםם כְּבָשִים בנ ִנָה אַרְבְּעָה עשר תְמִימִים היו ומנחתם כיוס+ דחיל המיעד יאל וביום השני וביום השלישי יס כ לסקא וביום השלישו וביום הרביעי וכן פ?ל יעיס בפופן וק: וביום השני פרים בני בקר שנים עָשַר אילם שנים כְְּטים בּנִי שנה אַרבַּלָה ער תְמִימִים|| ומנחתם. וביום. השליטי פרים תי עשר אילם שנים כּבָשִים ַנִי שנה ארבְּעָה עַשַר תמימים: ומנחתם גביום הָרְבִלִי פרים ערה אילם שנִים כבשים בי
נה אבה כֶטֶר תָּמִימִיםם: ומנחתס
וביום החמישי פּרים תַטעָה אילם שנים כבשים בַנִי שְנָה ארְבְעָה עשָר תמימיםם||||ומנתם
וביום הסשי פרים טמונָה אילם שנים כָּבַטִים בָנִי . טנָה ארבְעה ער תְמִימיםם: ומנהתס וּביום השביץי פרים טַבְעָה אילם שנים כּבְסִים בַּנִי נה אַרְבְָּה עשר תָּמִימִיםם; ומנחתס
בטמיני עכלת, ביום הטְמִיני עצרֶת תִּהַיָה לְכֶבם כָּל מלאכרת
עַבורֶה לאה תעשו! וְהקְרבְתֶם עילה אשדת

4 רִיה ניחת ל פר אֶחֶד איל אֶחד כבשיבם בני שנדית שְבַעָה תמימיםם:: ומנחתם
אלהינו ואלהי אבותינו. וגה במוחתני מל רחמןרחםעליני טוב ומטיבהדרש לנו שובה עלִינו בהמון רחמיף בְגֶלַל אבות שעשורצינףי בה ית בבתחלה וכונן מקדשף על מכונו והראנו בְּבַנינו ושמדנו בתקונו והשב כהניםלעבודתם ולוים לשירבם לזב ירבם וחשב ישראל לנויהם ושבם נעלה וגְראֶה ונשתדוה לפנִיך+ בְשֶלש פעמי רגלינו+ כַכָתוב תרתה שלש פַעָמים בשנָה יראַהבָּל זכורף אֶת פני ₪ אלהיך במקובם.9 יבְחַר: בְּחְג הַמצות וּבחג השבשות וּבֶה הסכות ולא יַראָה אֶתפני ₪ ריקם. איש כמתנתידוכְבַו רכתט טהיך אשרנתן לך:
והשיאנו ₪ אלהינו אֶת בַּרְכת מועחך. לחיים ולשלום לשמחה ולששון כאשר רצית ואמרת לברכנו אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו. קדשנו במצותִיף ותן חלקני
בת ו
ח
| וס="ו
|=".

255
בתוררחף שבענו מטובֶך+ ושמחנו בישועתה: וְמהֶר לבנ לעברף באֶמרה והנְחִילנו: מאַלהינו באחבה ובוצון שמחה ובַששון טבת ומושרי קדשף וישמחו בד ישראל מקרשי שמך י בַּרוך אתה ₪8 מקדש השבת ו ישראל וְהַזָּמַנִים:
רצה ₪ אלהינו במ ישראֶל ובתפלתם והשב אֶת העבודה לרב ביר בת: ואשי ישראל תפלתֶם. באהבָה ּקבֶל ַרצון ותהִי לרְצִין תּמִיד עבודת שרְאֶל למך! ותְחזינָה ליניו בוב לציון בְּרְחָמִים: ברוך אַתָה ₪ הַמְזִי שכִינָתו 0
אבותינו ו ועד צור ה כו מגן ו אתה הו לְדור ודור כודֶה ל ונספּר תהלתף עלהחיינו הַמסוּרים בידף ול נשְמותינו הפקודות לך ועל נִסיך שבְכל יום עמְני ול פַלאותִיך ומיבותיה טַבְכֶל ערת ערב בוקר וצְהַרִים המוב כִּי לא כלו רחמיף והמרחם כִּי לא תמו חַסְרִיך מל גולם קויני לך ו וע ל"כָפֶם יתבּרך ויתרומבם שמף מלכנו תַמִיד לעולם ועד| ובל החיים יודוה לה ויהללו אֶת ג סמך בּאמֶת האל ישועתינו ורתיו סְלה, ברוך אַתָה ₪ הטוב שמך ולך נאֶה להודות!.
שים שלוםם טוּבה וּברְכָה חן וְחֶסְר ורחמים עלינו ול כלחישרל עמך ברכנו
אָבִינו

6 אָבִינו כַּלנוּ כאחד באור פנִיך כי באור ַנִיהְנָתת לנוט צהינותורת חיים ואהבַת חסר וצדקה וּבַרְכָה ורחמים וחייםם ושלוםם וטוב בְּעינִיף לברך אתהעמך
ישראל בְּבְלדעת וּבכָל שקה בשלימף: ברו אתה הַמְברֶך אֶת עמו ישראל אלהו נצור לטוני רע ושפתי מדבר מָרְמה ולמקללי נפשי תדום ונפש ְְּפַר לכל תיה תה לי בתורְתִיך במצוּתֶיך תּרְדוף עשי וכל החוטבים לי עה מהרה הַפַּר עְתָם וקלקל מִחשְבְתֶם עשָה למען שמ עַשֶה למען. ימינך+ עשה למען קרש+ שה למען תורתי למען יתְלצוּן יִדירֶך הוִּילָה ימנֶך וני י יהיוּ לרצון מתמרי פי והגיון לב לפ פיך ₪ ₪ צורי וגאלי, ה שלובם במְרוּמִיו היא עשרה שלום לינו ועֶל בָּ ישואלל ואַמרו אָמַן|
יהי נצון מלפניך ₪ אלהינו ואלהי אבותינו יבה בַּית המקדש הרה ימינ ות חלְקָנּ בְּתּרְתֶך: ושם
נעבדף בִירְאֶה כימי עולם וכשנים קדמוניות: וְעְרְבָה מִנחֶת יְהורה וירושלים בּימִי עלֶָם וכשנים קדְמוניות:
תפלת ראש השנה כי שם ₪ אקְרָא הבו גודל ו לאלהינו:
ל ע ו ו
ש
..יי. /

: 7 אדני שפתי תַפְתַח ופייינִירותַהַלְתף:
ברוך ואתה 8 אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אַבְרְהבם אָלהִיו יצחק ואלהיו יעקב הט הַנֶדול הַגְבור והגורא ט לו ובל חסְדִיםם מובים וְקוּנה הכל וְזוכָר חסדי אבות וּמביא אל ַבָנִי בַגִיהֶם
למע שו בְּאַהַבָה:
זכרו לחיים+ מלך חפץ בחיים. וכְתְבנּ בסְפר הַיִיםי לענה אלהים חייבם|
מל עיזר ומושיע ומגן י ּרוף+ אתה
₪ מִגן אברְהם:|
אַתָה גבור לשלם אדני מחיה מִתִים אַתָה רב להושיע י מכַלבֶל חַיִים בְּחַסֶר מחיה מתיםבְּרְחֶמִיםרְבִיםסומנופֶלִים ורפא חולים. ומתיר אסורים ומקזםם! אִמינָתי לישיני עַפֶּרמִיכָמוף בעלגְבוּרות ומידומהלךמלךממִית וּמְהַיהוּמצְמִיה ישועָה: מי כָמוך אב הְרְחָמִים+ זכר יצורֶיו לחַיִים. ברחמיבם:
אָמן אתה להחיות מתיםם> ברוּך אֶתֶה ₪ מִחַיֶה ו הַמִתִים:

408
אתה קדוש ושמ קרוש וקרושיםם ְּכֶל יים יהללוך ו
ובכן תן פחדף ₪ צהינו על כלמעשיף ואִימתף עלכֶלימה שבראתוייראוף כל המעשיםי וישתחָוו לפניף כל הברואים ויעשו כלם גדה אחת לעשות רצונף ב א כמ שירענו ₪ ה בימזינך א זמ נורא ה כלביד מה שבראת! וּבְכְַתְְכְבודטַלְעמֶ ו.תהלהלירִיאִיךי ותקוה לרורשיף. ופתחון פה למִיִחָלים לך+ שמחדה לארצך: וששון לעירף, וצמיחרת קרן לוד עבדף ועריכת נָר לבחישי משיחך במהרה בִּימִינו: ובכן צדיקים ירא וישמחו וישריםם ו ברנהיגילוועילתה ותקפץ פיה וכל הרשעה כלה כָעַשן תכלה כוד תעביר ממשלת| דון מןההארץ:
ותְמלוך אִתָה8 לבחף. לכל עשיה בהר צו משכן כבידף ובירישלים יר
קרֶשֶך

> אב
קרארת:
קדשך כַכתוב בַּדבַרִי קדשה ומלך ₪ 2 לעילם אלהיך צִיון לדר ודר הַללויה:
קד וש אַתָה ונורא שמ וְאִיך אלה מבלעדיף כפתוב הנבה ₪ צבאות במשפט. וְהָאֶל הקדוש קרש בְצְדְקָה. בריך אתה ₪ המלף הקדוט|
אתה בְַּרְתְנ ף|> וכזי שבת וט ושן דוס:
2 4 צהינו את מפֶטי מכ העשיב> צדקף ותלמדנו לעשות בב
א המרת אותנו חקי רצונף וּתְתֶן לנו 5 ₪ טהִינו יי בנ משפטיבם ישרים ותורת אמת
חקים ומצות טובים ותנחִילנו
1 מ בל זְמני טטון ומועדי לדש גי הרלש וכו דבה ותורישנו. קדשרת שבת
וקרשרחה חנו וכביד מועד הירע הרגל
במצורהחי ה תדל 5 ₪ אלהינו בִּין 2 חול בין אור לחשף בין ישר וקְרְבְתְנו מלבנו לעמִים.5 יום מ לעבודרה היה ימי המעשה בין קדשת שברע ושמה ההגדול לקדטת יובדטוב הבדלת ואתד והקדוש עלינו יום השביעי משטת ימי"המעשָה 8 8"|קרשרע י הברלת וקדטת אֶת מה יִשראֶל בקדשתך|
ותתְדלנו ₪ אַלהינו בַאהְבָה אֶת יים השבת הזה ואת יוב הזכרון הַזֶה יום תרעה
לשבת

100
לטבת זְכְרון תרוּעָה באהבה מקרא קידש| 4 זכר ליציאת מצרַיִםם:
אֶלהיני ואלתי אבותיני לה ובא| ו ויניע וראה וַירְצה וישמע ויפקד ויוכר|| ו זכְרנָנוּ וּּקְדתנוּ וזכרון אַבותינו וזְכְרון=| ה משיחַבֶּן דוד עברף וזכרון ירושלים עיר|| ש קְדֶשֶף ל וזכרון כל עמך בִּית ישרט לפניף|| וה לפלימה 4 להן וּלְהְסֶר ולרחמים|| לחַיִיםולשלום ב 0 הזה:| ₪ רנ ₪ אלהינו בו לטובָה. וּפְקְדנוּ בו||( לברְכָה. והושיקנו בו לחייםם+ ובדבר| וא ישועָה וְרְחמים חיס וְחנָנוּ ורחם עָלינו| ש
והושיעני כִּי ה עינינו בי אל מלר| ₪ דנון ור חום אתרח!/ אלה ינו ואלהי אבותינו מלוך על העולם כלו בכְבוּדף||| הנא על-כל הארֶץ ב קר וְהיפע בּחֶרַר גאון עה על על ל יושבי תבל ארצך.! ויר עַכלפועֶל כי אתה פעלתו ויבין-כלחיצור בי אַתָה יִצרְתו וואמר כל אטר נְטמהבאפום||-. אלהי יטראל מלך ומלכותו בכל משְלֶה. אלהינו ואלהי| 2 .
אבותינו רצדדה במנוחתינו. קדמנו במשותִיך ותן חלקני בתִירְתְךי טבְלנו מטובך וְטמְחָכוּ בישוּעתך והנחילנו ₪ תי אלהיני:

\ גוו
7
ו"
..
7
/
אלהינו באדבה וברצין שבת קדטך ינוהו בו ישראל. מקדשי שמך. וטהֶר לכו לְעָבְדך בְאֶמְתבָּ אתה אלהים אמת ובר את וקים לער: ברוך אַתָה ₪ מל עַלחבֶל| הָארֶץ מקרט קטכת ו ישרְאֶל ויום הַזכַרון:
רצה ם צהינו בְעַמף ישרט וּבַתְפַלְתֶם והשב את הְעָבוּדָה לרביר בִּיתך ואשי ישראל ותפלתם בְּאַהְבָה תַקבֶל בְרְצון ותה לרצון תמיד: עבודת ישרָאֶל עמף:
ותְחַזִיָה עִיִיני טיב לציון כ בְּרְחמים. בִּרוּך אַתָה ₪ הַמחִזֶיר שכִינתו לצִיון;
מודים אַנדנו לף שאתה הוא 8 צהִינו ואלהי אַבותינו לעולם ועד צור חיינו מיגן ישעָנו אַתדה הא לדור וָדור נודֶה לף ונספר תהלתף על חיינו המסורים בְּיְרֶף על נשמותִינּ הפקוּדות לך על נָסִיף שבל יום עמנו וְעל נפלאותיה ל וטובותיה שְבְּכֶל עת ערב וְבוקר וְצְהרִיִם+ הטוב כִּי לא כָלוּ רַחַמִיף וְהמֶרְחֶם כִּי לא תמו \ הַסְריף משלם קוינו לף:
ועלחבלםיתברף ויתרומםשמך מלכנו תְּמִיד לעילם וַעָד:
.דכַתו

0 ו ה סו 058 שו 0.8ו5סם 65 8 ₪ 656-625.30 טוש.ב5:
וס- 005 ,51ם. 656=,ם] סא ום6ום ל-2.40 נא>-טשו ,אס= ו 1 0 1 ססם סא-2. 6 נא 6-ם6 66אם סוף) בסו בב ם.סשש.-ם מ נשקאום-תט-,ש.שף ק:0! 0 אס.6 ו 86-אם-6 065.סא א 2 ב סב ו סה וס ב=י 26 רחאף)
ל 0 6 ₪ נטא-ם י םו606. בסו ב 6א-ם: זם 656 ,מא כ-5, סט
06 םס 0 ום,==.26. בשש ו
ו 0 ₪1 טם)- 05 04 1 5 6
אש טא.6 םא6סםן 5? 2 0.- ו 02
וס אס ה סה ה ה היאטן ה 0 0 0 ו וס ו סב. בה חח06.
6- ו י רס ס 66= ה- ו
0

93 הפר עצתם וקלקל מחטבתבם עשה לְמען שמך י עָשה
למעך ימינף| פסה למען קרטתף. עה למען רת למען יחלצון ידידף הושיעה ימינך וני. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לְפניך ₪ צורי וגאלי עושה שלום במרומִיוהוא יעשה שלוםעָליג לבל יסרט ואמָרו אמ יהי רצון מלפג ניך ₪ אלתינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקרט במהרה בּיִמִינו ות תלקנ בתורתף:
תפלת מוסף לראש השנה אדני שפתי תפתח ופי יגִּיר תהלתך! בר אתה ₪ אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אבַרְהֶם אלהי יצחק ואלהי ול לב האל הגדול הגור וְהנורָא אל עליון גול חסדים טובים ולה הכל וזוכר חַסְדִי אבות ביא גואל לבני בִיהֶם למען שמו באהברה> זְכְרנו לחַיים+ מלך חפץ בחיים| וכתבְנו בספּר החויים למנה אלהיםחיים: מלך עוזר ומושיל ומגן בְּוּך אַתרה 5 ₪ מגן אבְרְהֶם: אתה גבור לעולבם אדני+ מחיה מתים אתה רב להוטוע! מכלכל חיים בחסד מחיה מתים בְּרְחָמִים רבים, סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקיים אַמזנֶתו לישיני עָפַּר. מי כמוף על גבורות זמי דומה כך מלך ממית ומחַיה ומצמיח ישועָה מו במ אב הְרְחַמִיםי זוכר יטוריו חיים ברחמים ונאמן אתה להחיות מתִים. ברוך אתה ₪ מחיה המתִים: אתה קדוש וטמך קדוש וקדושים בכלזום יהללוף סְלה:
גברי
-

201|||
ואִימתף על כל מחחשברארת ויירְאוּה בָּל המעשיםם. וישתְחוו לפַניף כל הברואיםויעשו כָלם אגד זאחת לעשות רצונך בלבבשלם: יכמושירענום ינוי שדהשלטן פָניף שז בִידף וגבוררה בימינך ושמ נורא עַליכלמה שבַראת:
ובְתְזְבְבודמלעמךיתהלהלירִיאִיףי ותקוֶה לדורשיה וּפתְחון פה למיחלים לי שמחה לארצך+ וששון לעירף. וצְמיחת קרן לדוד עברף ועריכרז גר לב ישי משיחה בְּמְרָה בְּיִמִינו:
וּבְכן צדיקים יראוּ וישמחו וישריםם יעלוזו וחסידיםם בְּרְנָה יגילו לתה תקְפץ פיה וְבֶל הרשעָרה כְּלֶה בְעֶשן תכלְדח כיהתעביר ממשלרת זְדון מה האָרץ:
ותמלו אתה לב ה על כָּל מעשיף בּהַר ציון משכן בְּבודף ובירושלים עִיר קדשף כַכְתוּב 0 קדשף ו ימלוף ₪
ל
בת פחדך ₪ צחינו על כל מעשיה
/ "../

לשלם אלהיף ציין לדר ודר אי: קדוש אתה ונורא שמף ואִין אלה
מבלעדיף כַכָתוּב ויגבדה ₪ צְבָאורת
במשפט וְהָאֶל הקדוש נקדֶש בַּצֶרְקהי
ברוך אתה: ₪ המלך הקדוש:
אתה בְּחַרְתנו מְְליהְעִים אָהַבְת אותָנו ורצִית בַנו
מלכנו לנבודתה|- 2 והַקֶדוט ו קרְאת, תת לני= אלה נו באהבה את יום קטכת סוס ופ יום הזכרון הזה יום ם תרתה|(נפכת זכְרוּך תרוּעָה) כ%קכס מַקְרַא. קדט זכר ליציאת מצרֶיםם|
ומפני חמאינו נְלִינו מארצנו ונתרְחַקנו מעל אדמתינו ואִין אָנו יכוליםם[לכלות חובותינו בָּבִית ִּחִירְתֶך+ בַּבַּיִת הַגדול והקדוש שנקרא שמך עְלִיו+ מפָּני היד מטתלררן במקדשך:יהירצון מלפניף
₪ אַלהִינו ואלהי אַבוּתִינו. 0 רחמזי| שתשוב ותְרְחֶבם ז לינו+ ול מקדשף בּרחמִיף הרבִּים וְתַבְָהוּ מהַרֶה וְתְגְדֶל| כבודו אָבינו מלכנו גלה כְּבוד מלְכוּתף| לינו מהְרֶה. והופע והנשא עָלינו לעִיני
כל

0 בל חי+ וקרב פזורנו מבין העמיםם ונפוצותינו כַנס מִיִרְכְתִי אֶרֶץ ו והביאנו לצִיון ער גדה ולירושליםם ביר מקדשף בֶּשְמְחַת לילבם: ושם נעשה לפּניף אֶת קרבָנות חובותינו תמידיםם כסדרם ומוספים כְהַלְכְתֶם: ואת מוסף לוב] קשבת קזס ויוס הזכרון הוה נעשה ונקריב | לפְניף בְּאַהַבְדה* כַמצות רצינך כָמו || שכתבת עלינו כו בתוּרתף. על ידי משה
|| עבדה< מפי בודה כאמוּר:
וק טבת אנט וא| וביוס קטבת ונד יטעקו בעגכותיך: וביום השבת שני כבשיבם בני שנה תמימיםם ושְנִי א סולת מנְחָה בלוּלה| בשמן ונְסכו+ עולת שבת בשבתו על עולת התמד ונסבדהה: זה קרבן שבריע
וקרבן הי היום באמ גר
ובחודשר חשב יעיבאחה לחודשמקר א קדש יהיה לְכֶם כל מלְאכְת עבודה לא ּ תעשו יום תרועה ייה לְכֶם:: ועשיתם עולה לריח ניהח ליי ₪ פר בְּדבַּקְר אחד אל אֶחֶד כַבָשיבם בי שנה שבעָדה
תְמִימִים
.ו 0

9 ממימיםם! ומנחְתם וְנְסְכִיהם כַמִדבָּר שלשה עְשְרנִים לפֶר ושני עשרוניבם לאיל ועשרון לכבש ויין כנסבו ושני שעירים לכפר ושני תמידים כְהלְכְתֶם: מלבד שולת החודש וּמִנְחְתה ועילרת התמיד ומנחתה ונסְכיהם כמשפֶטְבם
לְרִיח נִיהיה ואֶשה לט:
, ענת ישמחו כמלכותה טומרי ברה א ינג עבש מקדשי שביעי כלבם יִטבעו ויתענגו. ממובך וּבטְבִפִי
רצית בי וקדשתו חֶמְדַת ימיבש אותו קרארע זכר למעְטה בראשית:
לינו לשבח לאדון הבל לחת גדלה לייצֶר 0 הארצות ולא שמנו כמשפְחות האדמה| שלא שם חלקנו כָהֶם וגורלנו כְכָל המונםם: ואנדנו כורעים ומשתחוים ומודים לפנ מלך מלכי המלכים הקדוש בְּרוּךְ הוּאי שהוא נומה שמים ויוּסר אָרֶץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עו בַגְבָהִי מרומיםם: הוא אַלהינו אִָין עדי אָמָת
מלכנו

:= אאא וטיא ב בְתורְתו וידְעת הזזבש והשבורת אֶל לבבף כִּי ₪ הוא | האלהים בַּשמִיִם ממעל+ ועל הַארץ
תחת אַין עיד:
על"בן נקְוָה לף ₪ טחינו לראות הרת בְּתְפּאָרת שף. לתקן עולם במלכות שרי וכַלרבני בשר יקראו בשה לְהִפְּנורת אליף כלהרשעי ארץ יכירו ידעו בלה יושביתבל בלה תכֶרע בל"בְרְדְתְשְבַע כל לשון לפֶנִיף ₪ אלחינו יברעו ויפולו ולכֶבוד שמף יקר יִתנו. וַיקְבְּלו כלבם אתהעולמלכותף תלת ליחב מהרה ללְםם וְעָד. כִי הַמלְכורת של היא ולעילמי עד תמלוך בְּכְבוד. בַכְרתוּב בתורתף ₪ ימלף לעולם ועד: ונאמר לא הבים און ביעקב ולא רְאֶה עָמַל בִיטראל ₪ אלהיו עָמו ותרות מלך בו! ואר ויהי ביטורון מלך בהַתָאסֶף ראשי עעם יתד שבטי ישרָאל ובְדבְרִי קד כָּתוב לאמור כו לה הַמְלוּכָה ומישל בגויםם. ונאמר ₪ מלך גָאוּת לבש לבט 3 ם עוז התאזֶר אף תכון ל בל תַמום ו ונְאָמַר שאו שרים ראשיכֶם והנשאי
תי

חס חא א
ו
ונון ש"
ל ים ה
8
קול או ..| ְ ה ג .ו מ
תל
209
פתְחִי עולם ויבא מל הכְּבוד| מי זֶה מלך הכְבור ₪ עזוז ובור ₪ גבור מַלְחְמֶרה: טאו שערים ראשיכםם וטאו פְתְחַי עולם ויבא מלך בבוד+ מִי הוא זֶה מלך הכְּבוד ₪ צבאורת הוא מלך הכְבוּד לח|| ועלהירו עבדיף הנְּביאִים כתוּב לאמר כה אֶמַר ם מלך ישראל וגאלו ₪ צַבאות אני ראשון ואני אחרון וּמבלעדי אין אלהיםם. ונאָמר וְעַלוּ מוטיעים בהר ציון לשפום אֶת הר עשו וְהְיִתה לש המלוכדה| נְאָ מר וְהְיֶה ₪ למלך על-בְל-הָארֶץ ביוםם ההא יִהַיה ₪ אֶחָד ושמו אֶחָד, ובְתורְתְך כָּתוב לאמור: טמע ושראל ו ₪ אַלהְינו ₪ אֶחד;
אלהינו וָאלהי אבותינו מלוף ל ל-העולֶם. בכְבוּדֶף והנטא עלרבל האָרֶץ בִּיקר וְהופל בהדר גאון עזף על כל יושבי תבל ארֶצך ידע כָּל פול כִּי אַתָה פעַלתו וְיְבִין כל"יצורכי אתה יצרֶתו ויאמר כָּל אטר נשמה באפו+ אַלהי ישרְאל מל ומלכותו בכל מטלה. אלהינו ואלהו אבותינו רצחה במנוחתינו. קדשנו ְמִַּתִי ות חְלְקנו בַתורְתףי שבלנ מטובף ושמחנו בִּיטוּעתף: והנחילנו ₪3 אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וינוחו בו ה מקדשי שמך וְטֶהַר לְבָנו לְְבדֶף בּאִמֶת כִּי אַתָה אלהים אמת וּדבְרֶך אָמת וָקים לקד ברוך אתה ₪ מלך לכל הָאָרֶץ מקדש קפכת ן ישראל וִיום הַזכרון;
אתהזוכרמעשה עולם ופוקד כליצורי קדבםילפניף נַגְלוּ כָּל תעלמות והמון נסְתְרות מבּרְאשיתיאִין שכחדה לפנ
44 בס

כַסְאכְבוּדֶף ואיונסְתר מִנְגְד עִנִייאַתָה זכר אֶת"כל הַמִפְּעָל וגם כל היצור לא ₪ ב: הבל לוי ודוע ליד= מ
כיתְבִיאחוק זכרון 1- ונפש:
להזכר מעשים רבים והמון בְּרִיות לאין תכלירת, מראשירת כזאת ה ומ>לפְנִים אתה גִלִית: זה היים תַּחְלָת
מעשיך זְְּרון לייםם ראשון+ כַי חוק| ו לישראל הוא משפֶט לאלהי עקב ל וע
המדינות בו יאָמר איזו לחרב ואִיזו לשלוםיאיזו לרעב ואיזו לשובעי ובריות בו יפקדו לה זכירם לחיים ולמות: מי לא
נפקר בְּהיובם הזה+ כ זכר כָּל| הצור| לפנ באימלשהאיש ופקרתי ועלילות||
מצערי גבהומחשבות ארבוְתחַבולותיו ויִצְרִי מעללי איש+ אשרי איש שְלא, ישכחך: וּבן אָרםם יתאמץ בי כי
דורשיף לעולםם לא יכשלו ולא כ| 1 מנצח כל החוסיבם בך+ בִּי זכר כָּלד|
המעשים
| ה
סי
דנ

. ואתה חוות | 8 וי ל - ה תחת יף אוה - ו
גת י
.)א
1 יצו ללח לתו ג נ 3 ל
44
המעשיםלפַנִיךבּאיואתהדורש מעשה כָלֶם יוגםאתנחבְּאהבהזכרת ותפְקְדהו בבר ישועה וְרְחֶמים:בהבִיאך אֶת מי המבול לשחרת בּלרבָּשָר+ מפני ה מעלליהםם עלהבן זְכְרונו בָא כפֶנִיף ₪
אלהינו. להרבורת זר כְּעפְרות ל וְצאַצאָיו כְּחול הַים: כַכָתוּב בְּתוּרְתָה ויזכר אלהיבם אתהנה ואֶת כָּלִיהְחַיֶה וְאֶת"כָּל הַבְּהמָה אשר אתו בַּתְּבָרה וועבר אלהיםם רוח עלההאָרץ וישוכו המיםם: וְנאָמר וישמע אלהיםם אֶת נאקתם ויזכר אלהיםם אֶתהבְרִיתו אֶת אברהםם אֶת יצְחק ואֶת יעקב: ונָאָמר וזכרתי אֶת בּרִיתי יעקב ואף אֶת-בְּרִיתי יִצַחק ואף אֶת בּריתי אברהםם אזר וְהאָרֶץ אזכר: וברברי קדשך כָּתוב לאמר זכר עשה לנפלאותיו הנון ורחום ₪: נָאָמר טרף נתן ליריאיו יזכר לעולם בריתו ונאמר ויזכר לָהם בְּריתו וינחם כב חַסְדיו: על ירי עבְרֶיף הגְבִיאִים
תוב

202
כתובלאמרהליףוְקראתְבְּאֶזניירשְלִים לאמר. כה אמרמזְכרְתִי ל חס נעוריך אַהֶבַת ְלולותיָף ילת אחרי בַּמדְבֶּר בּאָרֶץ לאזרוּעה: ונאָמר וזכרתי אַנִי אֶת בּריתי אתך בימי נשריך והקימתי לך ְּרִית עילֶם: וְנָאָמר הבן יקיר לי אֶפֶרִים אם ילד שעשועים כִּי מדַי דבָּרִי בו זכור אַזְכַרְנו שד על"כן הָמוּ מעי לו רחֶבם ארחמנו נאם 8:
אלהינו ואלהו אבותינו רנ בזְכרון טוב לפניך פַקדָנו בּפקודֶת יטוָּה וְרְחָמִים משמי טמי קְדֶם ו זְכַר 5 ₪ אלהינו את-הברית וְאֶת הַחֶסְד ואֶת הַטביָה אשר נטבעת לאבְרהבם אבינו בהר המוריה וַתְרְאֶה לפְִּיך לקדה טְעָקד אַבַרָהֶם אַבִינו אֶת יצְחָק בנו ל-נבו המִזבח וְכְבט רַרַמָיו לעטות רצונף בלכב שלם י כן בשו רֶמִיך אֶת כעסך מעלינו ובטובף הַגדול ישוב חרון ל ממ יר מנחלתה: וקוים ל ₪ אלהינו - בבוד באַמור רתי להם| ברית ראטונים אטר הוּצאתִי אתם מאֶרֶץ מצרים לעי הגוים לָהִיות לְהֶם לאלהיבם אני ₪ בי זוכר כָּל הִשבָּחות אִתָה הו
מעולבם וְאִין טכְתָה ְפני כסא כְּבוּדֶך: ועדת יחק לזרְעו היום בְּרחמִים תְזְכור: ברוּך אַתָה ₪ זוכר הבית
תה
ל|
ו
רל ות
היפום
ב ..

:
-.ו 2
יא ויו
זגו זּ
ל שו .. עו על ל ח תיאת יכ שג ו 2 ות ל הא
.יי
א/
הנול - 0
25 אתה לית בע כַּבוּדֶף על עם קרטף לדבר עָמם מן השמים הֶשמעַתֶּם קולך ונגלית עְלִיהֶם בערפּלי טוהר גם העולם בלו חֶל מִלְפנִיך ובריית בְראית חַרדו ממך י בהגְלוּתך מלכָנו על הר סִיני ללמד לעמ תורה ומצות ותשמיעם אֶת הוד קולך וְדברות קדטף מלהבות אש! בּקולות וברקים עליהֶם לית וּבקול שור עליהבם הופערת| ככתוּב בּתורְתף ויהי ביום השלישי בּהיוּת הבוקר ויהי קולות וברקיםם וְעָנן כָּבד על הְהֶר וקול שופר חזק מאד ווחֶרד כּלההְעֶם אשר במחנה. ונאָמר יהי קול השופר הולף וַחַזֶק מאד משָה ידבר וְהָאָלהִים ועכנו בקול. ונאמר וכל הַעם רואים אֶת"הקילות ְאֶת הלפידים וְאֶת קול השופר ואת הֶהֶר עשן וירא הְם וינפו ויעמדו מרחוק: וּבַרְברִי קדשף כתוב לאמר עָלֶה אלהובם בתרוּעָה ₪ בקול שופר י ונָאָמַר בחצוצרות וקול שופר הָרִיוּ לפני המלף: ₪ ו ונָאמר תקעו בחודש טופר סא ליום חונו כי חוק, ליט ל הוא מ רקיע עד ה בגב רותיו יי 1 ו כרב 1 הללוהו בְתַקַע טופר\ הללוהו בל וכנור+ הללוהו בּתף וּמַחול+ הַללוּהו בְּמִינִים ועגֶב י, הַללוּהו בצלצלי שמע+ הללוהו בצלצלי תרוּעֶה| כל הַגְשְמָה תּהַפּל יה יה הללווה|:
ועלדורי עבדיך הגְביאים כתוב לאמור ו כל יושבי תבל וטוכני ארֶץ כנשוא נס הֶריםם תראו וְכַתְקוּע שופֶר תשמָעו ואר וְתיָה ביום ההוא יִתקע בשוּפֶר דול
ובסו ה

.5 האבדים בַּאָרֶץ אשור והנלחים באֶרֶץ מצריב= והשתחוו ל בהר הקדש בירוטלים;: ונאָמר ו₪ עלִיהֶם יראה ויצא כברק חצו ואדני אלהיםם בשופר יתקל והַלך בסערות תְמַן ו ₪ צבאות יגן הבש, יכן תגן ל"עה ישראֶל בטלומך
אַלהִינו ואלהי אבותינו תקע בשופֶר גדול לְחִירותינו ושא נס לקב"ו ליותִינו וקרב פזורנו מבין העמיםם ונפוצותינו יס מִירְבָתִי אָרץ והביאנו לציון עירף רנה ולירושליםבִּית מקרשף בְּשְמחת עולבם וְשם נעשה לפניף אֶת קרבנות חובותינו כַמַצַוֶה עלינו בְתוּרְת עלרידי מה ל מפי ו כאָמוּריוּבִיים וְתְקְעְתֶם בחַצוצְרות על ל יכֶם ול בי שלמִיכֶם והי לכָבם לזכרון לפני אלהיכם ם אני ₪ מַהִיכֶם+ כּי אַתָה שומע קול שופר ומאזי תרעה ואִין דומה לךי ברוך אתה ₪ שומע קול תרוערת עמו ישרְאֶל ברחמיםם:
יוה
.ו
9-.
=
...י.
ויוי
.יוה וצ .,

צייםם מע
ו.
0 0
0:
" 0 0 9
ל חת נת ליח יס יא 2 ליי ..) לי
0 ₪
5. רצה ₪ אלהינו בְַּמֶך יטראל וּבְתְפְּלְתֶם וְהֶשב אֶת
הַעְבוּרֶה רביר בת י ואשי ישראל ותפְּלתֶם. באדְבָה ּקבַּל בּרְצון ותְהִי לרְצון תְּמִיד עבודת יִשְרְאֶל מו ותְחַזי: נה עינינו שוב לְצִיון בְּרְַמִים! בַרוּך אַתָּה ₪ הַמחזֶיר שכִינֶתוּ לציון; מודים אנחנו לך שאתרח הומת ₪ אלהינו ואלהי אבותינו לעולם וְעָד צור חייני מגן ישלנו אתה הוא לדור ודור נודה לף ונספר תהלתף עלחיינו הַמְסירים בידף ול נטמותינו הפקודות לך ועל נִסִיך טבְּכל יים ענו ול" נפלאותיף וטיבותיה בל עָרת עְרֶב וְבוּקְר וצחרים הטוב כִּי לא כָלוּ רחמיף וְהמְרְחם בִּי לא תמו חסריף מעולם קוינו לך ו ועלחבלם תב ויתרומםם. שמך לבנ תמִיד לעולם וְעָד: וכתוב לחיים טוביכם "בי בּריתף! וכל החייבם יודוף סְלָה ויהללוּ את שמך באִמת האל ישועתינו ועזרתיני לה ברוך אַתָּה ₪ הטוב שמך ול נאֶה| להודות|
שים שלום טיבה ובַרְכָה חן וְחֶסְר ורחמים עָלינו ול ל-ישרָאֶל עמף+ ברכנו אָבִינו בלו כאֶחֶד בְּאור פּנִי כי באור פניך נתַתּ לנו ₪ אלהיני תורת חיים וְאהבת חֶסד וצרקה וּבְרְכָה ורחמים וְחִייים ושלום וְטוב בְּעִיֶיך לְברֶך אתהעטף יטראל בכֶל-ָת וּבְכֶל טעה בשלומיף! בסְפָּר חיים ברה ושלובם וּפַּרנָסה טובה נִזְכר ונכְתֶב לי אנו וכל"עמך בִּית ישראל לְַיים מובים ולשלום: ברוך אַתָּה ₪ עוּטֶה השלובם:

אלהי ור לוי מרע וספתי מרבר מרמה וְלְמקללי נפשי תדום ונפטי כַעָפַּר לבל תהְָה פתח כב בּתורְתִיך ובְמַצותִיה תרדוף נפשי וכל הַחוּשְבִים עָלי רְעָה מֶהרֶה הפר עצתם וקלקל מחשבְתָם עה למען שמף י עשה למען. ימינ לשהלמעןקדשתך יעשהלְמַעןְתוּרְתָך ילמען יחלצון יִדירֶף הוִיפָה ינ וְעָנִי י יהיו לְרְצון אמרי פי וְהַגיון לְבִּ ליי טצורי וגאלילושה שלום בַּמַרוּמִיו הוא ישה שלום עָלִינו על כל ישראל ואמָרוּ אמן: יהי רצון לפנ ל ₪ אַלהינו ואלהי אבותינו שִיִבְנֶה בִּית המקדש ְמֶחֶרה בימיני תן חַלקני בַתורְתָ ו ושם בד בַּיִרְאֶה כִּימִי עולם וכֶשָנִים קדמוניות וְעְרבֶה ל מנָחת יְהוּרֶה וירושלים. בִּימִי עילם וַכְשְנִים קדמוניות: תפלת יום כפור
כּי שםם יי א: אַדני שפתי תַפְתָת 1: ברו!אתה 8 להינו ואלהי אבותינו אלהי אברהחםם אלהי ויצחק ואלהיו יעקב הט הַנְדול הגְבור וְהנורָא> עליון גומל חסְדיםם מובים וקונָה הכל וזוכר חסדי אָבות ומביא גואלו לבנִי בַנִיהֶם לביע שמי בָאַהַבָה:
זכרו לחיים י מלך חפץ וכַתְבנוּבְסְפֶר החיים, למענך אלהים חייםש:
מילף
וט
גי
ו
וי ...
7 ל
ו
"5

קל
ו לדו ו וני
=" -.
217 - שזר ומושיע ומגן י בָּרוּך אַתָּה| ₪ מגן אַבְרְהֶם: אַתָה גבור לעילם אדני מחיה מִתִים אַתָה רב להושיע. מְכַלְכָל חיים בְּחֶסֶר מחיהמתים םבְּרְחֶמִיםרְבִיםסומךנופלים ורפא חולים וּמתִיר אסורים ומקיםם! אֶמנָתו לישיני עפרמי כְמוף בעל גְבוּרות ומידומה לך מלך ממיתומחיהוּמצָמִיח ישועה: מי ל ל אֶב הלחמיבם זוכַר להחיות מ מתים+ ברוך אַתה: מחיה! המתיםם: אתה קדוש ושמף קדוש וקרושיםם בְּכֶל יום והללך ה וּבָכַן תן פחך ₪ אהינו על כָּל מעשיף ואימתף עלכל"מה שְבָּרַאתְוַיירְאוּך כָּל המלשים. וישתחוו לפָנִיך כָל הברואים וילשו כלם אגדה אחת לעשות רצונף בּלְבֶב שלבם. כב שירענו ₪ אַלהינו. שהשלטז לפניף. עו בְִּדף וגבוּרדה
- דנו בִימיוּה

בימינך ושמדנורָא על. מהשבראת: וּבְכַוְתזְכַבורי הלעמ יתהלהליריאיי ותקְוה לרורשיף.+ וּפתְחון פָּה למיחלים
לך+ שמחה לארצך+ וששון לעירף+
וצמיחרת קרו לדוד עבדף ועריכת נר לבדישי משיחף בַמהרָה בִימינו:
ובכן צדיקים יראו וישמחו וישריםם יעלזווחסידיםבְְּנהיגילווְטְלְתָהו תקפץ פיה וכל הרשעה כַלהבַעָשן תכלה כיי תעביר ממשלת זדון מזדהַאָרץ:
ותְמלוך אַתה: א ילכל מעשיף בהר ציון משכן בְּבוּדף ובִירשלִים 4 קדשף כַכַתוב בְּדבְרִי קדשף+ ימלף ₪ לפילם אלהיף ציון לדר ודר הללויה:
קדוש אִתֶה ונורא שמך ואִין אלוה מבלעריך כַכָתוּב ויגבדח ₪ צְבַאורת במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקהי בְּרוך אתה המל הקרוש:
אתה בּחַרְתָנו מכלההְעָמִים אַהבָת אות כו ְרְצִית בנו ורוממְת: מכל הַלשי יכות וקְדסְתְני ְּמַצַוּתִיך וקַרבְתְנו
מל בר
7 ווחל /יאו

יכ 0
ו
[ 0
/ 0
0 ה
₪
חנ
פפוו ונת
| לכ לעבורְת ושמ הגדול והקדוש עָלינוּ קראת!
9
תִתן לנו ₪ אלהינו באהבָה אֶת יום קפכת קוק ות (פנוחס וסת יוס הבפורים הזה למחילה וְלְסלִיחֶה וּלכפֶרָה ומחל בו ארת כל-עונותינו באהנה מְקְרָא קדֶש זכר ליציאת מצריםם:
להינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויניע וראה רצה וישמע יפר ויזכר זכַרננו פקְדונָנוּ וזכרון אבותינו וְזכְרין משיח בֶּן דוד עברה וזכרון ירושלים עיר קדשה וזכַרון כָּל עמה בית ישרט לפְניף לפלימה ל לחן ולחסד ולרחמים. לחיים ולשלובם ִּייכם הַכַפַיָרִים הַזֶה:  ₪ אלהינו בו לטובה: וּפַקְדְנוּ בו לבְרְכָה י והושיענו בי לחייבם. י וברבר ישועָה ז ורְחָמִים חוס וְהְננוּ ורחם עלינו וחושיעו כי אליף עינינו כו אל מלף| חנוז, ורחים אתדה:
אלהינו ווהי אבותינו מחל לעינותינו ביים השפת הזה וביום הכְפורים הזה מִחֶה והעשבר פשְעִנו והטאתינו מנְגֶר עניה אמור אנכי אנכי הוא מוחדה פשעיף

20
לְמַעְנִי והטאתיףלאאזפרוונאמרמחיתי כַעֶב פשעיך וְכַעֶן חטאתיך שוּבה אלי בי גאַלְתִיך וונָאָמר כחביום הזה יכפר עליכֶם לטהר אֶתְכֶם מכל חטאתיכב= לְסְנ, 2 ₪ תמהרו אלהינו ואלהי אבותינו רצה| במנוחתינו קדשנו בְּמַצוּתִיך וְתַן חלקנו|" בְּרתורְתֶף+ שבְּענוּ מטוּבף ושמחנו בישועֶתה+ והנחילנו ₪ אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וינוחו בו ישראל מקרטי שמך ןמחר 4 לבנו לעֶבדך בּאָמֶרת* כִּי אַתָּה סוּלְחֶן| 2 לישראל ומוחלן לשבטי ישרון בכל דור|! והורומיבלע דיהאין לנומלך מוחלוסולה,|= בּרוּך אֶתהמימלךמוחלוסולהלענותינו||! ולענורת עמו בירת ישרֶאל+ ומעביר אשמותינו בְּכֶל שנדח ושנדח מלף על||| ב מקדש הטבת ן שואל יובש| רצה הו בע יט.. וּבְתְפַלְתֶם| השב אֶת הַעְבודָה לרביר בִּתָה ואשי ישראל ותְפְּלְתֶם באַהבַה תקבל ברו

ית
הי כ 7 יו עדי הו
לו ק דוו לח 2 אי אס ו
וּתהִי לרצון תְּמִירי עבודת א עמף:
ְתְחִזִינָה עִינִינוּ בשובֶך לציון בּרחמים בַּרוּך אַתָה ₪ הַמחזִיר טבִִנֶתו לציון
מודים אנחנו לך שאתה הוא 5 ₪ הנ ואלהי אבותינו לעולם ועד צור חיינ מיגן ישעָנו אַתֶדה הוא לדור וָדור נודֶה לף ספֶר תהלתף על חיינו הַמסוּרים בְּידֶף ולל נשמותינו הפקודות לך וְעָל נָסִיף שבכל יום ענו על נפלאותיה ל וְטובותיה שְבְּכֶל עָת ערב ובוקר הטוב כילא כלו רַחְמִיף וְהַמְרְחֶם כִּי לא תמו חַסְדיף משלם קוינו לך:
ולל-בלםיתברך ויתרמם שמך מלכנו תְּמִיד לשילם וְעָה:
וּכַתוב לחַיִים טובים כַּל-בני בּרִיתָהָ:
וכל החייםיודוף סלה ויהללו אֶת"שמה בְּאָמָת המישועתנו ושרתנו סלה: ברו אַתָה= הטוב שמף ולף נָאֶה להודות:
שלים ו רב על יטראל עמף תִים לעולם כי אתה הוא מלך אָדוןלכֶלהטְלום ומובבכִיניךלְבְרְאֶת"עטףְיטרְאֶל בכליעָת ובְכְלרטְעָה בשלומך|
בסְפֶר

23 בספר חייםם בְּרְכָה וְטלובם ופרנְסָה מובָה נזְכר ונכָתב לפניך אנו וכל עַמך בַּת ישראל לְחַיִים טובִים
ולשְלום י בַּרּך אתה ₪ עושה השלום;
לפחרית. שיס שגוס:
 שלים מוּבה וּבְּרְכָה חן וְחסד ורחמים עָלִינו וְעל ליטראל עניף ברְָנו אבינו כלנו כאחָד באר פני כּי באור פניך נתת לכו לי ₪ אלהונו תירת ַיִּים ואהבת חֶסַד וּצְדְקָה וּבְרְכָה ורחמיבם וחייםם ושלובם וטוב
בעיניך לבו אֶת"עמה יִשרָאל בכְלעת וּבְכל שערה בשלימיך: כספל אלהינו ואלהי אביתינו תבא לְפניך תפלתינו ואל תתעלם מתחנתינו שאין אנו עזי פנים וקטו עורֶף לומר לפנו ₪ אלהינו ואלהי אבותינו צדיקיםם אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו חַסָאני
אשמנו בגדנו. גזלנו| דברנו דופי: העוִינוּ י והרשענו זדנו ב ודו וענו רעי ולצני מַרדנו, נאצנויְררנו וינו פטענ+ צררנו קשיני שורף: רענ, חתנ| תעבגו+ תְפִינו תתנ סרנו ממצורתיף וממספמִיך הטובים ולא שוָה לנו י וְאַתָה צריק על כָּל הבא עלינו כי אמת עטית ואנחנו הרשנ מהחנאמר לפנ יה יוטב מרום ומה"נספר לפניף שוכן טְחָקִים הלא כָּל הִסְתָרות וְהנגַלות אַתָה ידעו אַתָה ידֶע רְזִי עולם, ותעלומות סי כַּלחַי: אתה חופש כל דרי בְַּן וְבוחן כליות ולב: אִין דבַר נעלם ממך\
ואין נסְתֶר מנְגד עִיניף: ובכן יהִי רֶצון מלְפנִיך: ₪ צהינו | אלהו

ל ו יילק
לעי ית נאור כל ו 0 באה שו - בונ
למָה
ה וי לו 2 ות,
קל
: 2|=ויו
77
ואלהי אבותינו שתְכַפר לנו על 0 חטאתינו ותמחול
לו על ה עונתִינו וְתְסְלח לנו על כל פסעִינו:
עלדחטא שחמאנו לְפַנִיך באונס וברצון ועְלחָטאשחְטאנולפ יךבאמוץהלב ע'ח שחטאנו לפניף בּבָלִי דְעַת
לח שחמאנו לְפְנִיף בגוי עריות ולה שחטאנו לפֶנִיך בְּגְלוּי וּבְסְתֶר
לח שחטאנו לפְנִיך בְּדעַת וּבְמרְמה
ולח שְחְמְאנו לפָנִיך בְּבְטוי שפתים:
ולח שחטאנו לְפנִיף דבור פָּה לח שחטאנו לפָניך בהונָאת ריע
ולח שחטאנו לְפַנִיך בהרהוּר הלב לח שחטאנו לְפַנִיך בועירת זֶנוּת
ולח שחטאנו לפְנִיך בְּידוי פה לחשחטאנולפניף בזלזולהוריםומורים
ולח שחטאנו לפניף בְּזְרון ובשְנְגֶה ע'ח שחטאנו לפניף בְּחוזק יד
ולח שחטאנו לְפָנִיה בחלול השם עח שחטאנו לְפְנִיף בטומאת שפתים
ולח שחטאנו לְפְנִיך בטפשות פָּה
על חַטָא
6 4 0 2 9 4 0 4 0 4 , 4 , 9 6 9
:
7 0

7-% לחנא שחטאנו לפניף בִּיצר הרע|: ועלהחטא שחטאנו לְפָנִי בִּיורְעיבם ובלא יודעים: על כָּלֶם אָלה סליחות סלח לָנוּ.. מחל , לנו י כפר לנו: עח שחמאנו לפנ בכחש וּבכזּב|: וח שחטאנו לפניף בְּכַפַת שרד|: לח שחטאני לְפִיף בלצון: וח שחטאנו לְפַנִיף בלשון הרע|: לח שחטאני לפניך במשא ובמתן|: ולח שחממתנו לפניף. בתכל ובמשתדה: לח שחטאנו לפְנִיך בנשף וּבְמַרבִּית|: ולח שחטאנו לפניך בּנְטִית גרון||: ע'ח שחטאנו לפניף בשיח שפתותִינו: ולח שחטאנו לְפְנִיף בְּסְקוּר עין||:
עח שחטאנו לפנִיף בְּעִינִם רמות ולח שחמאנו לְפָנִיך בּעזית מצח ועַלדבְלֶם אלה סליחות. סְלח לגו מחל לכו, כפר לנו:

עללחטא שחטאנו לְפנִיך בַּפרִיקת של!
ועל"חָטא שחמאגו לְפָנִיה בפלילות:
| לח שחטאנו לפְנִיף בְּצְדיֶת רוע
ולח שחטאנו לפנִיף בְצָרות עו|||
לח שחטאנו לפָנִי בִּקלות ראש||:
וח שחטאגו לפניך בְּקשיוּת עירף.:
לח שחטאנו לפניף בריצרת רגליםם להרע!
ולח שחטאנו לפניך בְּרְכִילוּת:
עח שחטאנו לפניך בשבועת שוא|:
ולח שחטאנו לפניף בְּטַנְאֶת חַנָם|:
עח שחטאנו לפניך בתשוּמתיר||:
וח שחטאנו לפניף בְּתְמהון לבב:
ועל כָּלֶם אלה סְלִיחוּת. סֶלח לנו. מחל
לי כפָר לנו: על חטאים שאנו חיבים עליהם לה:
ועל חטאיםם שאָנוּ חיבים עליהרם חטאת:
ולח שאו חיביםם עַלִיהֶם קרְבן ולה ויורד:
כ- המָאָום

אס פסה 7656 62 5-5 אס 0 אא ;| ובא אלא הו אס ו ו "=| ₪1 שו 56--> ו 6 ו שא אנט ו 22 ו-טא 0 26 6 0.0 0 ו 0 5 0: א 2-צם: 6 ו
=
6 ם,... ם56 ב ו 0 ו םאה ז או 2 ו 2 ו ל?בא-ם6.06 0 | צאים4> םסוא צא. 2 ו צאינם6 07 | אס שאה ית ם.6 שס וה!.ם ו א6 1 6 65 צהגס 66 ₪0+ סשת ו ה5ו-ם 00
ול םיט .0 6 46 ₪ ו 40 : 0.סי.0
06 ים) 11 06 8 6א 8. 50406 ף ה ו 0 : וושם)
ם טס םש.20 םס.זא בלו / ם56שא 41 ב= 24 ב=.ם:₪ סאם) ב>. ג בס וסוס 66 5 ו : ו 6. או םא 20 א א.אסט 6

ודת:
1 המ
ב
ימל מ
שח ל אן נ ה 8-. יאת
לדתו
./.
שיף לס מ
ולב ו
מ( (מאד
'
.וו ודו
שו ד
ג אתו, , 0 יר
/ 5.
א
27
אלו לא נוצרתי עפר אני בחַיי קל וְחוּמר בְמִיתְתי 4 אני לפניך ככלי מַלא בוטה יי י יהי רַצון לפניף: 2 ₪ אלהי ואלהי אבותי שלא אחטא עור ומה טחמָאתי לפניך מחוק בּרחמִיך הָרַבִים אבל לא עלדודי יסורים וחלאים רעיםם. אלהי נצור לטוני מרע ושפתַי מחבר מרמה ולְמקלְלי נפשי תדום ְנפשִי עפַר לכל תיה פֶתַח לבי בְתורְתי ובמצותיף תּרְדוף נפשי וכל החושבים לי רְעָה מהֶרֶה הַפַּר עַצַתֶם וקלקל מחשְבְתֶם עשה למען שמך י עַשֶה למען ימינף\ לטה למען קדטְתך. עה למען תור י למען יִתְלצוּן יִרידף הוִיָה ימינ וענני+ יהיו לרצון נתמרי פי וְהַגִיּןְ לְבִּי לי ₪ צורי וגאלי+ עוּשה. שלובם במַרומִיו הוא עשרה שלום עָלינו ול כָּל יטראל. וארו אָמַן! יהי רְצון מלפניף ₪ אל להינו ואלהי אבותינו שיבנָה בית המקְדֶש בַמחְרֶה בימינו ותן חַלקְנו בתורֶתַ: ושם עבר בִּרְאֶה ימי עולם וכשנים קדמוניות. וְעְרְבָה כ ִנחַת יְהוּדֶה וירושלים כימי עולם וכשנִים קדְמוּנִיות:
תפלת מוסף ליום כפור
כִּי שם ו אַקְרָא הבו גודל לאלהונו: אַדני טפתִי תִּפְתָת ופי ייד תּהְלְתֶך| ברוך אתה ם אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהֶם
4.00
אַלהי יחק ואלהו יעקב האל תגדול הַגְבור והנורא אאל
עליון גומל הַסְדִים מוּבים ונה הכל וזוכר חסדִי אָבות| ומביא

988 ומביא גואל לבני בניהם למען טמו באהבְדח.זכרו לחַיים. מלך חַפץ בחַיים+ וְְַבָנו בּסְפר הַחיים ל
אַלהים חיים! מל עוזֶר ומושיע ומגן: ברוך אתדה ₪ מגן אבַרָהֶם:
אתה גבור לעולםם אדני| מחַיה מתִים אַתָּה רב להוטיע לכל חייםבְהְסֶדמְהַיָה מתים בַּרחָמִים רַבִים! סומך נופלים רופא חולים ַּתִיר אסורים ומקיים אַמונָתו לישיני עַפר י מי כמוף בַעָל גבורות וי דומה לך מלך ממית וּמִחַיָה ומצמיח יִטוּלָה! מי כָמוּך אב הְרְחָמִים, זכר יצורֶיו לייס בּרְחְמִים ונאָמֶן אַתָה להחיות מָתִים, בּרוך אתה ם מִחַיָה הַמַתִים|
אתה קדוש וְסמך קדוש וקדושים בְּכָל יוםיהלְלוּך סְלֶה:
ובכן תן פחדף 8 להינו על כָּל מעשיף ואימתף על כָּל מהישברָארת וייראוף
בל המעשיבם+ וישתחוו לפָניף כָּל|!
הַבְּראִיםויעשו כְלםאַגְדָהאחת לעשות רצונה לבלבְבשלםיכְמושידענוטמהִיניי שדהשלטן לְפניך שז בְּיִדֶף וגבוּרֶדה בימינף ושמך נוא עליבָל מה שבַּרָאת:
וּבְכְַתְוְכָבוד8לעמךיתהלהליריאיךי ותקוה לדורשיף: ופתְחון פה לְמִיחַלִים לך+ שמחה לארצף+ וששון לְעִירף,
וצמיחת
"יוה

1 מס מנ ונס . איז
מ המי
משו יא ד שת
=ייו
0 ו . ה ל ואו 8
וצמיחת קרֶן לוד עבדך ועריכרת נָר
9
= לכחשי משיחך בְּמהַרָה בִימִינו:
ובְכַן צריקים יִרָאוּ וישמחו וישריםם יעלוזו וחסיריםם בְְּנָה יגילו ושלתרה תקפץ פיה וְכֶל הרשעָרח כָּלֶה כְעֶשן| תכלרת כידתעביר ממשלרת דון מך האָרץ:
והמלוך אתהטלבדףעלכַלמעשיה בחר ציון משכן כְּבורף ובירושלים עִיר ' קדשך ככתוב בדברי קדשף+ימלוף ₪ לשלם אלהיך ציון לדר ודר הללויחיה
קרוש אַתָה ורא שמף ואִין אלה מבלעריה כַכָתוּב ויגבדח ₪ צְבָאורת במשפֶט וְהָאֶל הקדוש נקדש בּצְרְקָה.
בַּרוּך אַתֶה ₪ המלך הקרוש!|
אֶתֶה בּחַרְתָנו מכלהְעִים אֶהַבת אותָנו ורְצִית בו
מלכני לנבידתן ושנף 1 הקרש לונ קרַאת:
תתָן לנו ₪ אלהינו באבה את יום קשכת קוק ה
(מלנוחס- וס עכס הכפו וריבם הַזֶה למחילה ולסליחדה, ולכפרה וְלְמחֶל בו אֶת כ ונותיכו בותכה מְקְרָא קרש
ְכַר ליציאת| מצַרִיםם:

.20
מעל ארמתינו ואִין אָנוּ יכוליםם לכלות חובותינו בָּבית בְּחִירְתֶך+ בַּבַּיִת הנֶדול והקדוש שנקרא שמך עְלִיו. מפְִּי היד שנשתלחה בְמקְרֶשךויהִירְצון מלפָנִיה ₪ אֶלהִינו ואלהי אבותינו+ מלך רחמן שתשוב ותרחםם עלינו+ ול מקדשף || בַּרְחַמִיך הֶרַבִּים וְתְבְנָהוּ מהְרֶה ותגדל >= כבודו אָבִינו מלכנו גלה כבוד מלכוּתה || עלינו מחרֶה: והופע ןְהנשא עלינו לעיני כל חי+ וקרב פזורנו מבין העמיםם ונפוצותינו כַנס מירכַתִי ארץ: והביאנו לציון עירף ברנדה ז וליחשליםם בּירת מקדשף בשמחת עולבם: ושם נעשה לפנ אֶת קְרְבְנות חובותינו תמיריםם כְסַדרֶם וססיב כְהלכְחֶם: וְאֶת מוסף
- לוקשכת סוסיס הבור יםו הזהנעשהונקריב
לְפָנִיך באהֶבדה* כַמצות רְצונֶף כָּמושְכְתַבְת עלינו בְתוּרְתָך+ על ידי משה קבדך מפי כבודך כאמור:
5
וּמפני חטאינו נִלִינּמארצֶני ונתרחקנו
ו [/
.ב

לת הל מיהך ו ויו קד חל תדל לת ולי שים נה
שה .
יכז
וילרו 0.0 0
ל נ
ע
414
₪ סכת. ענט ושן וביוס קשבת מובד ישמחו בענכותיך: וָבִיים השבת שני כבשיםם בָּנִי שנה תָמִימיםם וּשְנָי עָרונִים סולת מִנְחה בלה בשמן ונְסְכו עולת שבת בשַבַּתו על עולת המיד ונסְכדה> זה קובֶּן שברו וקרבן היום כַאִמוּר!
ובְעֶשור לחרש השביעי הזה מקרא
קדש ייה לְכֶם ושִיתֶם אֶת נפשוְתִיכֶם||
2 מלאכָה לא תעשו: והקו רְבתֶם עולה ₪ ריה ניחח פר בְּחבְקְר אֶחֶד יאילאֶחד| 0 רשנה שבעה תְּמִימִים יהיו| לכֶבם: ומנחְתֶם וְנסְכִיהֶםם כַּמַדְבַּר שלשה עשרוניםם לִפָר וּשנִי עשרוניםם לאל ועשרון לכבש ויין כְּנסכו ושעיר לכפר שָני תְמִידִים כְהַלְכְתֶם:| ישמדו תת שוּמְרַי ברע וְקרְאִי ונג עֶבם
רצית בו וקרְתו חֶמרֶת ומיםם. אותו קרארו זכר למפְטה בראשית:
אַלהִינו ואלהי אבותִינו מחל לענותינו ביים השבת הזה וביום הכפורים הזה מחה
והעבר

כָאָמוּר אָנכי אָנְכִי הוּא מוחה פַּשְעִיה למענִי וְחַטאתָיף לא אַזְפר: ונָאָמר מחירתי כַעֶב פּשְעיף וְכְען חטאתְיף שוּבָה אלי כִּי גָאַלְתיף:וְאָמר כחביים הַזֶה יכפר עַליכֶםם לְטְהַר אֶתְכֶם מכל חַטאתִיכֶם לפנִי= תמהרו: אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו, קדשני בְמצותִיך וְתַן בִישוּעָתך י והנחילנו 8 אלהינו באהבה וברצון שבת קדטך וינוחו בו ישרט מקדשי שמך חור לבנ ומוחלֶן לשבְטי ישרון בְּכֶל דור וְדור ברוףאתהפימלֶ מוחלוסולח לעונותינו וללגורחת עמו ביר ישראל+ ומעביר ָהארֶץ מְקְדֶש הטמ ן יִשְרְאֶל יוב הכפוריםם;
ללְז

ען יר
נא אלו מל נו איחי ותו אדו ה נונון .0
%
וי
מו
0 0 כ-ו. / רצה 8 אלהינו בע יטראל וּבַתְפַלְתֶם וְהֶשב את העְבוּדֶה לדביר ַּתָף* ואָטי ישראל וּתְפַלְתֶם. בּאהבָה תקבַל בְּרְצון ותְהִי לרצון תִּמִיר עבודת ישרְאֶל מו תְחַזיכה עִינִינו בֶטובֶך לציון ְּרחָמִים ו בּרוך אַתָה ₪ המחזיר פכִינֶתו לציון!
מודים אנחנו לך שאתדח הת ₪ אלהינו וָאלהל אבותִינו לעולם ועד צור חיינו מגן יטלנו אַתָה הוא לדור זור ודה ל ונספר תְּהְלְתָ עלדחַיינו הַמסורים בּיִדֶף ול נטמותיני הפקידות לך על נְסִיך טְבַכֶל יום מו ול נפלאותיך יר בל ער רֶב קר חַסְרִיך ו קוינו לך: ועל"בלם תבר ותּמֶם שמך לבנ תּמִיד לעולם ועד: וכתוב לחיים טוביםם כַּל"בְני בּריתך! וְכֶל החייםם יודוך סְּלָה וַיהַללוּ את סמ באָמַת ב ישועתינו ועזרתינו סה+ ברוך אַתָּה ₪8 הפוב שמך ולך נאֶה להוך דות:
שים שלום טובה וּבַרְכָה חן והַסד ורחמים עליכו ול ַּלדישרָאֶל עמ+ ברכנו אָבינו בלו באַחָד בור פניף כי באור פניך נתת לו ₪ אַלְהִינו תורת ַיִּים ואהבת חֶסד רקה וּבְרְכָה ורחמים וְתַיִים ושלום טוב בְּנִינִי לברך את"עמך יראל בכַל"עָת וּבְכל שעָה 1 ְספֶּר חיים בַּרְכָה ושלובם וּפּרנְסָה מזבה זכר ְִכְתֶב לפְנִיך אנ ו בִּת ישראל לתיים מובים ול שלום: בּרוּך אַתָה ם עושה הטלובם;
אלהו

=
"תתעָלם מִתְַּנְתִינו שָאִין אנו עזי פּנִים וקטי עורף לוּמר
אלהינו ואלהי אבותינו תּבא לפניף תִפלְתִינו ואל
לפניף ₪ אלהינו וָאלהי אבותינו צדיקיבם אנחנו ולא הטאנו+ אבל אנחנו המאנו;
אשמנו בגדנו. גזלנו י דברנו דופי: העוינוּ י והרטענו דכ הסנ ימלו של רויצ נו רע כַּזבְנו לצו מרדנוי נאצנו סְררְנו עוינו פשעני צררנו קטינו עורף רֶסענוּ, טחַתני\ תלבנו י תפִינו ְִּתְעְנו: סרנו ממצורתיך וממשפמִיף הטובים ולא שוה לנו יוְאתָּה צדיק על כָל הַבָּא עלינו כי אמת עשית ואנחני הרשענו:
מהתנאמר- פיה יישב מרום ומהחנספר לפניף טוכן טחָקים הלא כל ה9ִסְתְרות וְהנְגלות אתה יודע ו אַתָּה ידע רזי עולם ותעלומות סתרי כל-תִי| אתה חופש כל הדרי ב ובוחַן כליות ולב: אין דבר נעָלם ממך:
ואי נסְתר מנגד עִיניף ו יבכן יהי רצון מִלפָנִיך ₪ 8הונו ולי אבותינו טתכפר לכו על כל חטאתינו ותְמְחול
לנו על כָּל עוכותינו תסל לנו על כל פשעינו ו
-.- שחטאנו לְפָנִיך באונסוּברְצוּן: וללחטאשחטאנולפֶנִיךְבָאמוץ הלבו
לח שחטאנו לְפְנִיך בבלי דעת:
וח שָחְָטָאנו ל יך בבטוי שפָתִים: לח שחטאנו לפניך בגְלוי עָרִיות||| ולח שחטאגו לְפֶנִיף בְּגְלוי ובסְתָר::
טא

לזג א לו
ה
-- 0 ממ חן ד( ונ
ך סנ תאזה זה חנז ו ה א
עלרחמםם שחט6-נו לְפָנִיף בדערת וּבמרמה: ועלהחטא שחטְאנו לפניף בהבורפה: לח שחטאנו לפניך הנאת ריע||!| ולח שחטְאנו לפניף בְהרהוּר הלב: עח שחטאנו לְפַּנִיף רת זנוּת||: וח שחמאנו לְפְנִיף בוידוי פה||: לחשחטאנולפניף בזלזולחורים ומורים: ולח שחטאני לפֶנִיף בוו וּבשְגְגָה: לח שחטאנו לְפְנִיף בְּחוזק יה ולח שחטאנו לפניף בלול השם: לח שחטאנו לפניף במומאת שפָתִים: ולח שחטאנו לפניף בְּמְפְשות פה!
לח שחטאנו לפניף בְּיִצֶר הרע
ולח שחטאנו לפנִיך ִּיירְעִים ובלא יודעיםם: ועל כָּלֶם אלה סליחות+ סלח לנו מחל לנו+ כפֶר לנו ו עח שחמאנ ז לפניף בכחש ובכוב|! ולח שתמאני לס נִיך בכַפת שחד|:
עליחטא

: 0 4 או שחטאנו לְפניך בלצון|!|| ועל-חטא שחטאגו לפניך בלשוןְהַרָע: לח שחטאנו לפניך במשא ובמתן|: ולח שחטפתנו. לפניה באכל| עד ובמשתדה: ו עח שחטאנו לְפּניה* בנשך וּבַמַרְבִּית|: ולח שחטאנו לפניך בנית נרין||: לח שחטאנו לפניף בשיח שפתותינו: ולח שחטאנו לְפָנִיך בְּסְקוּר עין||: עח שחטאנו לְפֶנִיך בַעִינים רמות|: ולח שחטאנו לְפָנִיך בשות מצח|: וְעל-בְלֶם אלה סליחות, סלח לנוי מחל לכו י כפר לו: 0 לח שחטאנו לפניך בפריקתעל|||| ולח שחטאני ליה בפלילות לח שחטאנו לְפנִיך בצָדַיֶת רוע ולח שְחְטאנו לְפנִי בצרות עין|||
וי 0
עח שחטאנו לפ בקלות 0 ועדח שחמאנו לפניך בקשיות ע

עלדחטא שחטאנו ו בּריצַת רגלים לְהֶרַע:
ועלרחטא שחטאגו לְפנִיך בַּרְכִילוּת:
עח שחטאנו לפנ בשבועת שוא|:
ולח שחטאנו לפניך בִּשְנָאת חַנם|:
עח שחטאנו לְפָנִיך בְתֶשומתיד||:
ולח שחטאגו לפניף בְּתְמְהוּן לבב:
ועל ְּלֶם אלה סליחות+ סלח 0 ימח
לנו י כפר לנו: ועלחטאים שאנו חַיָבִים עליהם עולה: ועל חטאיםם שאָנו חיבים עליהבם חטאת:| ולה שאנו חיביםם עליהם קרבן עולה ויוְרֶד: ולח שאָנו חיבים עליהם אִשֶם וְדָאִי וְתְלוי: ולח שאנוחיבים עליהם מכות מרדות: וע חשאנוחיבִיםעליהםמלקוּתאַרְבָּעים: ולה שאנו חיביםם לליהם מיתה בִּידִי שמיםם:

ועלהחטאים שאנו חַיָבִים עליהם כָּרַת:
' ועלדבלם אלה סליחות סלח לנוי מל
כנו! ַפָּר לָנו: וק חשאנו חיבים עליהם ארבע מיתות בית דיו: סקילה שריפה+ הרג י תק על מצות עשה 2 מצות לא העסה בין טיט בָּה קום עשה ובין שאין בה קים עשה. את הגלוים ל כו ואת שאונם גלוּיִם לָני יאת הגלוים לנו כבר אמונום לפניף הריג| לך עְלִיהֶם, ואת שאינם גלוים לָנו לְפַנִיך הֶם גלוים 4 כַדְבַר שנאמר הנְסְתרות לי: אלהונו והנגלות לו ולבני נו ער עילם לעשות את"כל"דברי הַתּוּרֶה הזאת: כּי אתה סולחָן לישראל ומוחלן לשבפי שריו בכָל דור וָדור
= ומבלעדיך אין לנו מלך לך מוחל וסולה אַלָא אַתָה: אלהו
עד טלא נוצרתי איני כדאי רס ויו שנוצרתי כָּאֶלו לא נוצרתִי עַפר אני בה וי קל וחומר במִיתתי הרי אַנִי
פניך ְכַלו מלא בושה וכלימה. י יהי רצון לב ניך ₪ אלהו ואלהי אבותי שלא אֶחְכָא עוד ומה שחמאתי
| לפניך מחוק ברחמיך הַרְבִּים אבל לא עלדודֶי יסוּרים
והלאים רַעִיםם:
אלהי נצור לשוני מרע ושפתי דר מרְמָה ולמקללי נפטי תדום ונפשי כְּכְפֶר לכל תתה א לְבּי בתוּרְתִיף ובמצותִיך תרְדוף נַפסִי כל החושְבִים לי רְעֶה מהרֶה הפר עצְתֶם וקַלקל מחשבתם עשה למען שמף. עֶטה
גמען
מ מ
ו ג וריו
ורג
חי בת
ףר\
-- ו 2 ןצת‎
וד"
.| ז..
ופי א 2.. ל

לת
(.ג
חישו לי 5 אז לד
לת כ נו
לכי ול
מ . ו ך 0 ואל גל א =ין אני
| א= ערו ו שו את בזדזר'
.יולו 0.
יו חולל
- מנדד
גד
שמך 1 0
א וי
9909
למע ימינף. עשה למ קדמתך. עטה למעןתורְתְךְילְמלן
| וחלצוּן יִדידֶף הושיעה ומינף וני+ יהיו לרצון אִמרי
וְהְגין לבי לְפני מ צורי וגאלי. כושה שלום בְמרומִיו הוא יעטה שלום עלִינו ול כל יראל וְאמרוּ אמן|
יהי רצון מלפניף ט אלהינו ואלהי אבותינו יבה בִּית המקְדט ַמְהֶרֶה בְּמִי: ותן חלקנ בתורתה: וסם נעבדף בַיִראֶה כִּמִי עולם וּכְשְנִים קדמיניות. וְערבָה ל מנחת יְהוּרֶה בימו עולם כשנים קדמוניות:
ה הי=== א א ה ה א א" ו א או אא א אע וא א ה א=
הפלת נעילה
טין סביכו מכככו אנט| סתמכו מן שנט כתבכג אדני שפָתִי תפְתֶח ופי ייר תהלתך: בּרוּף ואַתה 8 אלתינו ואלהי אַבותִינו ו אברהבם אַלהי ויצחק ואלהיו קב הט הגדול הגבור והגורא. עליון ו חסֶדיםם טובים וְקונָה הכל וֶזוכר חס אבות ומביא גואל לולְבְני בניהם למע שמו באהְבָה: בנ לחייםם.| מל חפץ בהייבש: וחתמנובספרהחייםילמענ טחיםחיים: מִלך שזר ומושיע ומ י בָּרוּך אַתָּה
7
| מגן אַבְרָהֶם:

0
אתה רב להושיע. מכַלבֶל היים בחסד| מחיה מתיםבְרחמִיםרְבִים די 7 ְריפָא חולים וּמתִיר אסורים ומקיםםו|
אמונתו לישיני עַפּרמִיכְמוף בַעלגְבוּרות|
ומידומהלךמלך ממית ומחיה וּמצמיח ישוָּה: מי כָמוף אֶב הרחמיםם זוכר יצוריו לחיים ונאָמָן אתה לְהחִיות מַתִים י בְּרוּך אַתָּה 8 מְחֶַה) המתיבם:
אתה קדוש ושמף קדוש וק||
בְּכל יום והללוך סְלה. ּבְכַן תַן ו ₪ צהִינו על כּלמעשיף| ואימתף עלכל"מה שבְרַאת וִייראוּה| המעשים: וישתחוו לְפְִּיך כל הברואים
וועשו כלם אגדה אחת לו עשות רצונָף|
בּלְבב שלבם' י כָמו שידענו ₪ אלהינוי שהשלטן לפנִיף. שז בְידף אבורדה ימינ ושמ נורָא עלכל מה שבראת:
ובכן
אִתָה גבור לשלם אדני מחיה מתִים|

ליו זנ אתו
".
יה
אד
פרוטוי : אוו 5-ו אל 0 ור
0
ו 4
21 ְתקְוָה לרורשיף+ ופתְחון פֶּה למיחלים לי שמְחֶרה לָאַרְצֶף י וששון וצְמיחרת קרו לְרוד עבְרַף ועריכת גר וּבכַן צדיקים יִרָאו וִישמחו וישריםם יעלוווחסידים בְּרנֶהיגילוושלְתָהתְקְפֶץ תעבִיר מְמִשָלֶת זדון מדהָאָרֶץ: ותמלוף אַתהמלְברַףיעלכלמעשיף בְּהַר ציון משכן כְּבוּדֶף וּבִירישלים עִיר לעילם אֶלהיך ציון לְרר ודר הַלְלוּיה! קרוש אַתֶה נְורָא שמך ואִין אֶלוה מבּלְעְרֶיף כַכָּתַיב וברח 8 צַבָאורת בַּמֶשפְט וְהְאֶל הקרוש נקְדֶש בְּצְרְקֶה: אַתָה בַרְתָו מכּל"הָָמִים אָהַבְתָ אותָנו ורצִית בו וְרומַמְתָנוּ מַכָּל הלשונות קדְתָנו בְּמצוּתִיך וְקְרְבְתְנו מלכנו לְעבורְתה ושמף הַגדול. והקדוש עָלינוּ קראת;
6 ו

. לנו ₪ אַלהינו בְּאַהְבָה אֶת יום הזכת קזק קוק ולתננחס נסת עס רַפוּרִים הזה למחילה ְלְסְלִיחָה וּלְכַפְרֶה ומחל בו אָרת ַּל-עונותינו באהבה מִקְרָא קְדֶש זְכֶר לִיצִיאת מצריםם: הינו ואלהי אבותינו ועלה ויבא
ל וִַרָאֶה וירְצָה ויש מ ויפקד יזכר זכַרונָנו פקְדון ננו וזְכַרון אבותיני זְכַרון משיחַבַּן דוד שבדה וַזכָרון ירישלים עִיר
קדשף בר בל עמך בת ישרט לפניף|
לפליטה לטוּבָה לחן וּלְחסֶד ולרחמים
לחיים ולשלוםם בִיוםם הכפורים הַזֶה:
זכרנו ₪ ₪ אלהינו בו לטוּבָה וְּּקְדְנוּ בו
לבַרכָה י והושיענו בו לד הייםש+ ובדבר
ישועה וְרְחָמִים חוס וְחְנְנוּ ורְחם לינו
הי עו כ אליף עינינו כו אל מלך ורחום אִתרח ל
ו וצהי אבותינו מחל לעינותינו בִּיים השבת הזה וביום הכפורים הזה מְחֶה
וְהַעְבַר פְשעינו וחטאתינו מנְגד עניף| 1
כָאָמוּר אנְכִי אֶגכי הוא מוחרח פשעיף
יּ יל ה 0 ֶ 0 א
ליון .- ו גת קת ו ל ל: יו וצ" ו . י/. וויא יש
0
נה הכני

2 הלמר קל שלו ן חמים הֶה: יו וני
\\י= |=]ף
0 עה 1 1 הנ 1
.* ייל
דוו
דיו ד ה
לְמענִי וחטאתיףלאאזכוונאמרמחיתי
כָעֶב פשעִיף וכן חטאתיף שוּבָה אלי בי גְאַלְתִיף: ונאָמר כידביום הַזֶה יכפר עליכם טהר אֶתְכֶם מכל חטאתיכבם לפנ לק ₪ תִּמְהְרוּ אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו+ קדשנו בְּמצוּתְיף וְתַן חלקנו בֶּרתורְתֶף+ שבְּענוּ מטוּבך ושמחנו בִישוּעְתָה והנחילנו ₪ אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וינוחו בו ישראל מקדטי טמך ןמחחחר לבו לְעֶבְרֶף בְאָמרת* כִּי אַתָה סולחַן לישראל ומוחֶלן לשבמי ישרון בכל רו ודור ומבלנדיךא יןלְנומלך מוחלוסולחי | בּרוךאַתהטימלף מוחלוסולה לעונותיני ולעונורת מו בּירת ישראל י י ומעביר אשמותינו בְּכֶל שנדח ושְנָדה מלך על כּלדהָאָרֶץ מקדש הבת ן ישרָאל ויובם הכפוריםם:
רֶצה ₪ אלהִינו בְמֶך יטראל וּבְּתְפלְתֶם וְהֶשֶב אֶת
הְעְבוּדֶה רביר בת י ואשי ישראל תפּלתם. באבה תקבל בְּרְצוּן ַתְהִי לרְצין תְמִיד עבות שרְאֶל עמך ו
וְתזִינָה

24 יי יניו טוב לצִיון בְּרְחָמִים ז בְּרוך אַתָה ₪
הַמחזִיר שכִינָתו לציון;
מודים אנחנו לך טַאַתָרה הומת ₪ אַלהִינו וָאלהי
אבותִינו לְעולֶם עד ציר הַיינו מגן ישעָנו אתה הוא לדור וְדור גדה לך וספ תהלתך על-הַיינו הַמְסוּרִים בִּרֶ על נטמותינוּ הַפֶּק ידות לך ועל נְסִיך שְבַכֶל יום ענו ול ג פלאותיך יי שבכ רת ערב בלו הסְריך מעולם קוינו לך עלרבלם יתבר וותרימבם טְמֶך ִלְָנוּ תמִיד לעולם יד: וּחֶתים להיים טוביכם כּלדבְנִי בּרִיתַך! וכל החייםם יודיף כָּלֶה וַיהַללוּ אֶת שמך באמת האל יטועתינו ועזרתיני להי בּרךְ אַתָה ₪ הטוב שמך ולך אה להורות:
שים שלים טובה וּבַרְכָה| חן והסד ורחמים עלינו על יראל עמך+ ברכני אביני בלו באֶחֶד באר פְנִיך כי באור ְנִיך נָתַת לני: א להינו תורת חַיים ואהבת חֶסְר ּצַרְקָה יכה ורְחַמִים וְחִיים ושַלום טוב בְּעִינִי לברך אתהעמך ה ישראל בְכַלדעת יבל שעָה בשלומיך: בּסַפּר חיים בַרְכָה ושלוב= ופרנסה מוּבה נזֶכר וְנְחְתֶם לפניך אנו לעמ בית ישראל לחיים טוּבִים ולשלום: בריך אתה ₪ עושה השלובם
אלהינו ואלה אַבותינו תבא לְנִיך תִפַלְתִינו ואל| תתעלם מתחנתינו שאין אני עזי פַנִים וקשי לורֶף לומר| לפּיך: זי ₪ אלהינו ואלהִי אַבותינו צריקיםם אַנתנו ולא
הַטָאנו. אַבָל אנח כו הטאנו/
| נדן
ל
2
הל 4
ולי ו
א
ו הוו") 5 ו
דנ 1
סי ...23-.דייז "יי| ..ס 0 ';ז
ויו גר
4 ד

אה זּ 0
אהי זה ו 5 מל 0 לא תש תים ב תה |
ל יד נא ג ְ אמ
23
אשמנ ל בגדני. גְזלנו י דברני דופי: העויני י והרטענו
זדכו. חמַסְני יפלו שקרויעצנו רעי כזְבנולְצְנו י מרדני
אצנ סְררְנו וינו פשעָנוּי צרַרני קטינו עורפ רֶטעני
טְחְתְנו+ תּפְבני+ תִּנִינו תְִּתְלְני: סרנו ממצורתיך
ממפְִיך הַטובים ולא שוה לו וְאַתָה צדיק ל כָּל הַבָּא עלינו כִּי אָמֶת ָטִית ואנחנו חרסכוו
מההנאמר לפניף יישב מרום ומההנספר לפניף שוכן שְחָקים הלא כָּל הגסתרות ור הנְגלות. אתה יודע!
אתה נותזֶיר לפוש עיםוימִינֶף פשוּטֶה
, לבל שבים ותלמדנוטהיני להתודית
16
- עלכלעונותינו למען תדל מעושק ירִינּ ותקבּלנו בתשוּבָה שלמה לְפָניף כאשים וּכְניחוחִים למען דַבָריף אשר אָמררת אין קץ לאשי חיבותינו. וְאִין ! מִסְפָר לניחוחי אשמתינו+ וְאַתָה יור שאַחריתנו רמה וְתולעָה. לְפִּיכֶף הרבית | סְליחְתְנו ימהדאָנוּ. מה חזינו מה חסְדנו מההצדקותינו מהחישועתינו מהחכחנו. מהחנבורְתינו: מה נאמר לפני8 הימו הלבו אַבותינו הלא כָּל הגבורים כָּאִין ו ואשי השם כְּלא הַיי וְחְכָמִים
לי

בי מדע ונבונים כְבלִי השכַליכִי ריב מעשִיהם תהו וימי חזיהם הַבֶל לפְנִיה ומותר האָרֶם מן הַבְּהְמָה אִין כִּי הכל הבל:= אוו
אַתָה הבדלת אנוש מראש יוְתִכִירהו לעָמוד לפְנִיך כִּי מי יאמר לָך מה תפעָל ואםיצרֶקמהדיתן לך: תת לנו₪ טהינו בְּאַהַבָה את יום השבת הזה ואת יום הכפורים הַזֶהי קב מִחִילֶה סליה על כל ענותינו
לעשות חקי ו לבב שלםו וְאַתָה. 7 ְּרְחְמִיך הרַבִּיםם רחבם עלינו בי לא|
תְחפוץ בהשחתת עולם: שנאמר דרשו ₪ בהמצָאו קרְאהו בְהִיותו קרובוונָאָמר ישוב רשל דרכו ואיש אוֶן מחשבותיו
וישוב ₪ 8 וירהמיהו אלהציכירמֶה| 0
לסלוח; ואת ו ה סליחות חנון ורחים ארה אפיכם ורב חס וְאָמת וּמרְבדה להטיב והארדת תה ה בַתשובְתָו ישל.
גמלר
מ ו דוו הי חל היא

לוג
יד
| תי | ו/ מווים חנו א וא 2. ידט 0 ד נת יו ,"ונ ו וי יוה ב. ו
שא
כמ
7
אמור אלִיהֶםחַי"אָני נאם! אלהימ- אם אַחפוץ בָּמוּת הרשעיכי אם בִּשוברשע מדרכו וְהַידה: שובו שובו מדרכיכבם הרעים ולְמָה תְמוּתו בִּית ישר4: ונאָמר הֶחפֶץ אֶחפץמות רשע נאם ארני צהים הלא בשוּבו מדרְכיו ויה+ ונאָמר כי לא אֶחפוץ בּמות המת א אדני צהים והשיבו והי: כי אַתָה סולחן לישראל ומוחלן לשבָטִי ישרון בְּכַל דור ודוד ומבלעדיף אין לנוּ מל מוחל וסולח אלא אֶתֶדה:
אלהי עד שלא נוּצרתִי אִיני כְּראִי ועכשיו שנוצרתי אלו לא נוצרתי. ער אי בּחַיִי קל וְחִימר בְּמִיתְתִי הרי אני לי ככָלי מל בושה וכלימדה יהי רצון לפְנִי 8 אלהִי ואלהי אבותי שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפְנִיף מחוק בְּרַחְמִיף הרְבִּים אבל לא עָלידֶי יסוּרים וחלאים רָעִים:
אלהי

וק
אָלהִי י נֶצור לְטונִי מרֶל וספתי מדבר מרמה ולְמקְלְלו
נפטי תדום ונפטי כַּעְפָרילבל תהְָה פתח לב בתוּרְתִיף
ובְמַצותְיך תרְדוף נפשי כל הַחוּסבִים עָלי רְעָה מהרֶה הפר עַצַתֶם וקלקל( מחשבְתָם עשה למען שמף י עשה למען ימינ עה למנןקרטתף. יעטה לְמעְתוּרְתֶך ילמלן ִחַלצוּן דידֶ הושיעח ימינף וני י יִהְיוּ לְרצון אמרי
ַי וְהְגִין לבי לפניך: מצורי וגאלייעושֶה שלום בַּמַרוּמִיו הוא יעטה שלום עָלִינו על כל ישראֶל ְאִמָרוּ אמָן!
יהי רצון מלְפַנִיך 5 מ אַלהִינו ואלהו אבותינו שִיבְנה בִּית המקְדש בְמהָרֶה. בימינו ותן חַלקנו בּתורְתָך ושם נעבדף בִיִרְאֶה בִּימִי עולם וכְטנִים קדמוניות וְַרבָה כ מִנְחַת יְהוּדָה ִּימִי עולם ּכָטַנִים קדמוניות:
שא הש הריש אע ששה השש שר עוער השריש עשר שר"שר שי שר עשר
מסכת אבות פרק ראשון
בָלישרְאָליש לָהם הלק לעולם הבא: שנאָמר ועמך כָּלֶם צדיקים לעולם ירשו אֶרֶץ נְצָר מטעי מעשה ירי להתפָאר:
משה קבל תורחה מסיני+ וּמסְרְדה ליהושע י ויהושל לזקניבם י וזקניםם לנביאים ינביאים מסרוה לאנשי כַנסַת הגדולה: הֶםאמרו שלשה דברים: חוו מתוניםבדיןיוהעמיחותלְמִידיםהַרְבָהי
ועשו
2 שו ת
וי 1 ₪ | או 0 א וז ויו, .. בת 5
באל

או
/ לס ע זך תס ו
ררישיששיש| /
.
| הנא ושי / אי
ל 0
2 פויו
ועו חי
ל
0 ה
סומ
ועשו סיג לתורה: שמעין הצריק היה
90
משירי כַנָסַת הַגְדוּלֶה יהוא היה אומר על שלשה דבריםם והפולםם: שומד. על הַתוּרְרה יול העַבורֶדה. ול ְמִילוּת הסְדים'אַנטיגנוסאישסוכוקבֶלמשמֶעין הצדיקיהוא הִיהאומר תְּהיוּכַעְבְרִיםי המשמשין אֶת הרבעל מנת לקבְלפֶרְסי אלא הו כעברים המשמשין אֶת הרי שלא 2 מנת לקבֶל פֶרֶס+ וַיִהִי מורָא שמים עְלִיכֶם+יוסי בְּן יושר איש צְרִירָה ויוסִיבַןייתנֶן איש ירושלים קַבְּלו מהֶםי יוסיבוִיושרא ישצרירהאומרייהי ביתה ִּית ועד לחכמים וְהוי מתְאַבק בַעָפר הגליהם ְהֶוִי שותה בַּצמָא אֶתדְבְרִיהֶם: יוסי בּן יִיחנֶן איש ירושלים אוּמר יהי
ביתך פתוּח לרוחה. ויחי שייםם בָנו||
ביתך י ואל תרבה שיחה עַם האשהי באשתו אֶמְרוּ קל וחומר בְּאָשָת הבירי מכאן אמרו חַכָמִים כל הַמרְבֶה ושיה עם האשדה. גורֶם רְעָה לעמו וב בומל

0 מדברי הוּרֶה. וסופויורש ניהנם:וחישע בַן פרחיה וְנְתאִי הָאַרבְּלי קבלו. מהֶםי השע בֶן פרחיה אומר. לשה לך רבי קנה לָף חִבַריוְחְוי דן אֶת כָּל האדבם לְכַף זְכוּת: נָתָאִי הארמל אוּמר הרחק משכן רלואלתתהברלרשע יוג תתיאש מן הפירענות: יְהודה בן טבאי ושמעין
בַּן שמח קבלו מהֶם. יְהוּרָה בֶּן טבְאי אומר אל תעש עצְמך כְעירכִי הַדיינין כֶשִיהִיוּ בעָלו הרין שמדים לפְניף יהיו ְִּיִיה כרשעים וכשנפטרין מלְפָניף. היו בַעיניך כְזכָאִין* כְּטְקְבָּלו עליהבם אֶת הדין: שמשן בּן שטח אומר הָוִי מרבּה לחקור אֶת העריםם+ והי זהור || בַדְבַרִיף שמא מתורָבם ילְמָדוּ לשקר: || שמעיה ואבטליון קְכָּלו מחם: שמעיה אומר אָהוב אֶת כ ושנָא אָרת הֶרְבָנות ואֶל תודע לרשות י אבטליון אומר חִכָמִים הַזּהְרוּ בְְּבַרִיכֶםישְמָא תחובו חובת נָלוּת וְתַגַלו למקום מיכם
הרְִים שחציי
ףר . אל לו . /.
...
...ו -/ -.. שי
הי
שיק

ע שי גלן א דיו . 3 0 ן = ו הי עו
היו
מל.
( אה וא בו
הְרְלִים וישתו התלמידיבם הבאיםם
2411
אחריכם וַיִמותו י ונמצא שם שמיםם מתחַלל: הלל ושמאי קבּלו מהםיהְלָל אימר הוי מִתּלְמִידָיו 3 אהרן איהב
שלום ורודף שלוםאוהב אֶת הַבַריות, מקרְבֶן לתורדה: הוא הָיָה אומר נְגד שמא אבד שמיה ודלא מוסיף יִסִיףי דלאיליף קמלאחייבודאשתמשבְתְוָא חַלף נהוא היה אומר אם אין אני לי מי לי. וּכשאַנִי לעצמי מה אני. ואַבם לא עכשיו אימתיישמאיאומר עשהתוּרְתֶף. קבע. אמור מעט ועשה הַרְבֶּה. וְהְוִי מקבל את כל הארם בְּסְבַר פָנִים יפות:| רבן גמליאל היחה אומר עשה לף רב והמְתלק| מן הסְפְק. ואל תַּרבָה לעשר אומדות. שמען בנאומר כל ימי גְדלְתִי בִּין החכָמים: ולא מצאתי לנוף מוב אלא שתיקה. ולא המדרש הוא הְעִיקר אלא המעשה| וְכָל המרה דבריםם|| מביאחטאורב כ שמשב מל אומר,

ְלטלטֶה דבָרִיםהֶעלםקיִםיעלהאָגת ועל הדין על השלום י שנאָמר אָמת ומשפם שלום שפטו בְשַעְרִיכֶם:
רבי הנניא בן עקטיא אומר רְצָה הקדוס ברו היא לזכות. אֶתדוטראל לפיכך הרבה לָהֶם תורה ומצותי טנאמר ם חֶפַץ למען צדקו יגדיל תורה אדיר:
פרק שני רבי אומר איז היא דַרֶך ישרה שיבור לו הָאדם כָּל היא תִּפַאָרֶת לעוטיה, תפַאָרֶת לו מזְדהָאדֶם: והוי הור במצוה קלה כְּבחמוררה. שאין אתה יודע מתן טכַרן של מַצַות וְהְוִי מחְטֶב הֶפּסד מצוה כַנְגֶד שכרה ושכר עברה כּנְגד הפְּסְדָה, התכל בשלשה. דבָרִים זאין אתה בַּא לירי עברה+ דע מה למעלה ממך י עין רואה ואוזן שומעת. וכל מ מעטיף בְסְפַּר נִכתָבִים: רבן ִמליאֶל ו של רב ְהוּדָה הנשי אומר: יפה תלְמור תורה עם דרֶך אֶרֶץ שיגיעת טניהם מטכחת עוּן. וְכָל תורה שָאין מה מַלאכָה ספה בְמֶלה| גירֶרֶת עו וְכָל הַעיסְקִים עָם הצביר יהיו עיסְקִים ְמְהֶם לטם טמים טזכות אַבותֶם מִסְיְתֶם וצרקתם עומדת לעד. וְאַתֶם מללה אני ְליכֶם טכר הַרבֶּה באל ָשִיתֶם הוו זהירין ַּרֶטות טָאִין מקרבין לו לאדֶם אֶלָא לצורך עצמ נראין כְּאוהְבִין בְטעת הַנָאתָן+ ואִין עומדין לו לאדֶם בְּטעת דוחקו: הוא הָיָה אומר עשה רצונו כרצונף י די טישה רצונ כרצונו. במל רצונף מפני רצוני. כדי
ל סנ לי ו אל 0 ו וה 5 ל ונה 1 ג
5... 4-/ ייה ..ו
4 2 ,ל וני
, 2

וו
וס 0
והי / נזן
"וה .2 2
ים ית, ליו לי 1 אד ליי ל ל 9- ייה , וא 0 ודו / ות ה מל ות
23
כדי שיבפל ו אחריםם מפני רצונף: הלל אוּמד ואל תרִין אֶת-חברך עד יע למקומו' ואל תאמר דְבַר שאי אֶפשר לטמוע טסופו ואל תאמר לכְסאַפְנָה אֶטנֶה שמא לא תְפַּנָה: היא היה אומָר אין בור ירא חָטא> ולא עם הָאָרֶץ חסיד. ולא הבישן למד ולא הקפר לד ולא כל הַמַרְבָּה בסחוּרָה מִחָכִים וּבְְקוּם טאין אנשים השתדל להַיות. איש:אף הוּארָאֶה ילת אחרת ְצְפֶּה על פנִי הַמיםם+ אָמר כֶה על רבה בּטָר רבה רמה.. מה-- רבה דאגרה. רבה נשים מרבָה כֶּש פים. מרְבָה טפחות מרְבְּה זְימָה\ מב עַבְדִים מרְבָּה ה גל: מַרבָה תּורָה מַרְבֶּה הייםי רבה טיבה מרבָה חְכְמָה. מרְבּה עצה מַרְבֶּה תְּבוּנֶהי רבה צַרַקָה רבה טלום קְנָה שם טוב קְנֶה לעצמי קנה לו דַבְרִי תורה קְנָה לו חַיי העולבם הבית: רבן יונ בּן זכָאִי קבל ל ומשמאי+ הוּא הָיָה אוּמר אם למדת תוּרֶה הַרְבָּה אַל-תה זיק מוּבָה לעצמך כי לכך נוצרת: חֶמְטֶה תלמִידִים הָיָה לו לרַבּן יוחנן בַּן באו ְאֶלוּ הן. בי אַלִיעזר בּן הירְקְנוּס וְרבִּי יהוטע ב תגניא ורְבִּי יוסי הכהן* וְרבִּי שְמלון בן ְתנְאֶל. ורבי אַליעזר בֶּך קרד: הוּא הָיָה ונה שְבָחם. רְבִּי אַליזֶר בּן הורקנוס בור סִיד שאינו מאַבֶד טפה: רְבַּי להושע בֶּן חַנניה ארי ילדֶתו. ירבי יוסי הכהן חַסִיי ורי שטלון בו ְתְַאֶל ירא חַמָא י ורְבִּ אַלִיעזר בֶּן

24 קרד כמעון הַמְתְגְבַר+ הוא הַיָה אומר אם יִהְיוּ כָּל חַכמִי יטראֶל בְּכף מאזנים ואֶלִיעזר בּן הורקנוס בָכַף ה מכריע אֶת-כלֶם! אבא שאול אוּמר משמו י אֶם היוּ כל חכמי ישרט בּכַף מאזֶנִים ואַליעָזר בן הורקנוס א עְמְהֶם ואליעזר בן ער בְּכַּף שניה מכריע אֶת לבו אָמַר להם צָאוּ וּרָאוּ איזו היא דֶרֶף טובה שידבק בָּה האדם: רבי אַליעזר אומר עין טובה רַבִּי יהושע אומר
הֶבָר טוב רבי יוסי אומר שכן טוב: רְבִּי שמעון אוּמר הֶרואֶה אֶת הנוד+ רבי אליעזֶר אומר לב מוב אמר לְהֶם רואה אני אֶת דברי רבּי אלִיעזר. בן ערך מדבריכם שבכלל. דבַרִיו ַבּרִיכֶם: אָמר קהם י צאו וראו איזו היא דר רעה שִיתְרְחֶק ממנו הָאדִם. רָבִי אַלִיְזֶר אומר עין רְעָה. רבי יהושל אוּמר חַבַר רֶע י רבי יוסי אומר טכן רל רַבִּי שמלון אוּמר הלוה ואִינו משלם אֶחֶד הלוה מן האָדֶם כְלוֶה מן המקובם+ טנאָמר לוה. רְסל ולא ישלם. וצדיק חונן ות+ בי אַליעזר אומר לב רָע. אמר להם רואה אני אֶתהדבְרִי רבי אליעזר 2 ער מדְבּרִיכֶם בלל דברֶיו הברוכבם: הם אמרוּ שלשה דבריםם+ רב אַליעזר אומר יהי בוד חַבִירֶף חְבִיב לליך כְֶּלך י וְאֶל תְהִי נוחַ לכעוס. ושוב יובם אֶחֶר לפני מִיתתֶך+ והי מתְחַמם כְּננַד אורן טל חַכָמִי וְהוי חיר בְּגחַלְתָן שלא תַבְוֶה י שניכָתן נשיכת ה וְַקיצְתַן לקיצת עַקְרֶב+ וּלְחִיטפָן לחישת שרף* וְכַל דַברִיהֶם כגחלי אש רַבִי יהושע אומר עין הרע ווצר חֶרַע י ואת ַבָריות מוצִיאִין אֶת הָאָדֶם מן הָעוּלֶם:
הפי
1 8 יס
ה 2 לת ממ ו ל וול ל
ה.0 אלו ימ ואי הי לא\ הנ יי
לת על
| הממו
2 או הל "ו
ו ממה
הל
לי.
7 וליו גי
90

חומ מכ סמיא הו לן אני ב או היא תו 0 יי 0 הלה 3 2 ו ל גת יל : ולח
.- הנ
2 ום אי הווה ען א
4 עְ
/ : וו*
ייל 4
5
רבי יוסִי אומר והי ממון הבירך חַביב עָליה כשלף! והתקן עצמך ללְמוד תוּרָה שָאִינו ירושה ל וכל מלשיף יהיו לשם שמים! רַבּי שמעון אומר הוי זְהִיר בַּקְרִיאת שמע ובתפלרה י ואתה מתפלל אלהתעט הפלתך קְבַ אלא רחֶמים וְַחְננִים לפנ המקובם שִנְאָמַר כַּי הנון רחוס היא+ אָרֶף אפים ורב חֶסְד ונַחם על הְרְעָה ואל תה רשל בפני עצמך! רַבִּי אֶליעזֶר אומר הי שקור למור תורה ודע מה שִתָשיב לאמיקורוס, ודע לנני מי אַתה עָמל+ ומי הוא בל מלאכתך שיטלם לך טכר לת רבי טרפון אומר היוס צר והמלאכה רבה י והפועלים עצלים והשכר הַרְבֶּה ובל הבית דוחָק: הוא הָיָה אומר לא עָליך המלאכה לגְמור. ולא אַתָּה בַּן חורין לְהבְמָל ממַנָה+ אם למדת תורה הרבֶּה נותגין ל טכר הרבה+ ונאמן הוא בעל מלאכתף שיטלם לך שכר לת י ודע שמתן כו טל צדיקים לעְתִיר לבא:. רבי חנניא
פרק שלישי עקביא בּן מהללאל אומר הַסְתְּכָּל בשלשה דברים זאִין אִתָה בא לידי עבירה דע מאין בַּאת ולאן אתה הולך ולפי מי אתה עְתִיר ליתן דין וחֶטבון מאין בַאת פה סְרוּחָה וּלְאֶן אתה הולך למקוםם עפר ומדה ותוללה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחֶשבון לפני מל מלכי הַמְַכִים הקדוש ברוך הא: רבּייחנִינָא סג הפחניםם אוּמר+ הוַי מתְפלל בשלוּמה של מלכורת
טאלמַלא מורְאָה איט אֶת רְעָהוּ חייםם בלו רבי חגינא

00
חַנִינָא בּן תרדיון אומר+ שנים שיוטבין וְאִין בִּינִיהֶם דברִי תורה הרי זֶה מושב לצים שנֶאמר ובמוטב לצים לא יטב אבל טְנִיִם שיושבין יש בִּיִיהֶםם רַברִי תּורֶה כִינָה שרויה בּנִיהם שנאמר אָז נִדבָרוּ יראי ₪ איש אל עה ויקטב ₪ ויטמע וַיְִתֶב בְּסְָּ זכרו לפניו ראית להושבי, שמו אֶין לי אִלָא טנים מנין ל אֶחָד טיושב ועוסק בַתוּרֶה טהקדוט בּרוך הוא קובק לו טכר שנָאָמר ישב בֶּדד וידובם כּי טל עָלִיו;בי שמעון אומר שלטה שָאַכלו על שלרֶן אֶחֶד ולא אָמרו ליו דברי תורה כָאלו אַכָלו מזְבחַי מִתִים+ שנאמר בַּי כל שלחָנות מלאו קיא צואה בּלי מקום אבל טלשה שאכלו על ל שנחַן אחד וארו ליו דברי תוּרָה כָאלו אָכלו משלְחָנו של מקום שְנְאָמר וַירבר אלי זה הַטַלְחָן אשר לפני ₪ ₪: רבי הַנִינָא בן הכינאי אומר העור בלילה והמְהלך בּדרֶך יחידי ומפנָה לבו לבמלה הרי זה מִתְחַייב בנפשו: רב נהוניא בן הקנה אומָר כל המבל עליו עול תורה מעבירין מִמְנו ל מלכות וול דרך אֶרֶץ. וכל הפורק ממנו עול תוּרָה נותין עָליו עול לכות ועול. דרך ארץ: רב חַלפְתָא בּן דוסא איש ְּפר הנניא אומר עשרדח שיושבין ועוסְקין תורחה שכִינָה שרויה בִּנִיהֶם שְנָאָמַר אלה קים נצב בעדתדאֶל, ומנין שאפילו חמה שנאָמַר וַאגידֶתו על ארץ סרה ומנין שאפילו שלטה שנאמר בַּקרֶב אלהים ישפום: ומנין שאפילו שנים שנאמר אז דרו ראי ₪ איש אל רהו ווקטם ם ומע+ ומנין אנ פילו אֶחָר שנאָמר כל
מָקִים
/
4
2 אל
/ נה
וי ,1

לעי עס כו זוה : 8 ו 1 וש סי אל לא או אי מּ , ללמה סל כו הי
. ה ו ל
אמ מז 2 לול וא א 0|נוד : מו ל. אי שז וס שי 0 את 0 אי
ל 2
5ב מקום אשָר אזכיר אֶת שְמִי אבא אלו ברכְתי;רבו
יזר איש ברתוּתָא אומֶר תִן לו מטַלו טאתָה וטלף| שַלו י וכ בְּדוִד הוא אומר כי ממף הכל ומידך נָתנו.
לד! רבִּי יעקב אומר המהלף דר ושונָה+ ומפסיק ממַשְנָתו וְאוּמר מה נָאֶה אילן זֶה ומה נָארה נור זדת מעלה ליו הכתוב אלו מִתְחַייב בנפשו: בי דוסְתאי בר יִנַאי משום רבּי מאַיר אומר כל השוכַח דַבַר אֶחֶר מִמנָתו מעלרה ליו הַכָּתוּב אלו מִתְחַיִיב בְנפשו שְנאמר רק השָמר לך וסמור נפשף מאד פּן תכ אֶת הרְברִיבם אשֶר רָאו עכִיך+ יכול. אפילו תקפה עליו מִסְנְתו י תלמוּד לומר ופן יסורו מִלְבְב כל ימי חייך י הָא אִינו מתחייב בנפשו עד שישב וִיסירֶם מִלבו: רבי חִַינָא בּן דוסָא אוּמר כל שיראת חַטאו קידמת לחכמתו הַכְמְתו מִתְקיָמת, וכל שְחְכַמַתו קוּדָמת ליראֶת. הַסאו אִין חְכְמתי מתקימרת: הא הִיה אומר כל שמעשיו מְרוּבין מחְכְטָתו חְכְמַתו מִתְִיּמת וְכל טַחְכְמתו מרוּבָּה ממעשיו אין חְכְמְתו מתקימרת: הוא היה אומר כל שרוח הַבְּריות נוחֶה הימו רו הַמָקוּם נוחה הַיּמנו וכל שאין רוח הַבְּרִיות נוחֶה הִימַנו י אין רוח המקובם נוחָה הִימָנוּ: בי דסא בֶּן הַרְכִּינס אומר שִינָה של שחרית וַיין שַל צָהרִיםם י וטיחת הַלְדִים וישיבת בַּתָי ָנסִיית של עמי הָארֶץ מוציאין אֶת"הְאָדֶם מךהוּלֶם: בי אַליעז הַמוּדִי אומר. המחלל אֶת הקדשיםם. וְהַמְבַזֶה את המועדות והמִלְבִין פני חבִירו בּביבם והמִפֶר בריתו של אברהבם אבינו, וגה ַנִיבם
4 בתורה

2.5 בורה שלא כהלכדה אף על פי שיט בידו תרדה
מעַשים טובים אִין ילו חלק לעולם הבא: רבִּי יטמעאל אומר הוי קל לראש ווה לתטחורת ְהוִי מקבל אֶת-כל הַאָדֶם בּטְמְחָה בי עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה י מסורֶת סִיג ה מעטרות סיג ללושר נְדְרִים סיג לפריש ות סיג לְהְכְמֶה שתיקה; הוא היה אומר חָבִיב אד שִנְבְרָא בצלם חַבֶּה יתִירֶה נודעת לו שנברָא ִּצְלֶם שְנְאָמר| כי בצַלם אלהים עָטה אֶת"הָאדֶםם: הביבין ושראל שנקראו בָּנִים ו חִבָּה ירה נודעת, להֶם' שנקראו בָנִים למקום שְנָאמר בנים אַתֶם לט אַלהִיכֶם: הביבין ישראל שנתן ו בי המה| שבו ְברַא ה העולם. חְבָּה יִתִירֶה נודעת לָהֶם שנתן לָהם כָּלו חמדה שבו נְברָא ל יר כי לקח טוב נְתַתִּי לכבם תורתי אלהתעזובו| הכל צפוי והרשורת נָתו- טוב העולבם נדון והכל 4 רוב המלשה הוא הַיָה אוּמָר הפל נתון בַעְרְבון ומצודה רוסה על כל הַחַיִּים הְחָּת פתוּחָה הנינ מקיף והפנקס פַתוּחֶה וְהיִד כותְבֶת וכל הֶרּצה ללות וב
בב שריו ה אה הב רישל הככ הח ה הח ה 116 דוד
הַאדם בין מדעתו. בי שלא מדעתו ויט ל הבם לג 4 שִיסְמוכוּ ון הניו דיך אַמֶת והכל תו לְסְודֶה: רְבי אם אין דרך איץ איז תוררה, אבם אין חכמ.ראה י אם אִין ירְאֶה אין חְכַמה| אם אין דעת אין בּנָה אם אין בינה אין רעת\ אם אין קָמח אין תּורָהי
אֶס
וח\י גאתת ..---. "ןל יר. רי. א זאג מו ל
ל
..
.ל גי

ווה ; אדני
לת א
[ מלמוז ו ו
ְּ וי
כ 0
ם טאמו
ו וה==
-. 2
ו טאו נַ
חל צ
. לפת
יו ווהי
נן ₪
מ וו 1 ימיו .ו
, לוד בא
7 ולו יו
.ןי
יל* של
- ורוו
ו 0 חצ 0 הו כן
אי תו
9 ג"ויד וח" ת
א
9 אם אין תורה אין קמח ו הוא היה אוּמר כָּל שחכמתו מרבה ממַעטיו לה הוּא דומה| לאולן שענפיו מרבין ושרטיו מועטין וְהְרוּחַ בּאֶה ועוקרתו וְהופכתו על פנִיו שנאמר היה כּערער בַּעְרְבָה ולא וראה כי יבא טוב ושכן חררים בַּמדְבַר ארֶץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרבּין מתְכְמַתו למה הוא דומה לאילן סענפיו מוָּמין ושרְטיו. מרבין שאפילו כָּל הרוּחוּת טבעולם בּאות ונושבות בו 3 מזיזין אותו מִמָקומו שנאמר וְהְיה כַעֶץ שתו ול על פַּלגִי מים ולֶל יובל ישלח טרטיו ולא יראה כָּי וְבא חוםם וְהְיָה עליהו רענ ובשנת בַצורֶת לא ודאג ולא ימיש מעשות פרי: בי אליעזר בָּן הסמא אומר קנין ופתְחִי גְדֶה י הן הן גופי הלכות י תקיפות וגמטריאות פרפראות לַחְכְמָה||| רביו
פרק רביעי
בדוּמא אומר איזהו חככם הלומך מכַלאָדֶםטנאָמר מכלמלמדיהשכלתי. כ ערתִיף שיחה לו איזהו גבור הכובש אֶת יִצרו שנְאָמר טוב ארך אפים מנבור ומושל בְּרוחי מלוכר עִיר: אִיזֶהוּ שיר
השמח בְּחַלְקִי שנָאָמר יניע כפיף כִּי תאכל אשריף וטוב לך אשריף בעוּלם הזהוְטוב לך לעולם הבָּאאִיזֶהוּמכוּבֶד
המכב

המכבר אֶת הַבַּריות שְנאָמרכי מכַברי אכבד ובוזי יקלו: ב שאי אימר הָוִירֶץ לְמִצוֶה קלה ובורחמן הַעַבִירֶה שִמִצְוֶה גורררת מִצְוָה ועבירה גורֶרֶת עביררה ששכר מצודח מצוְדה ושכר עבירֶרה עבִירה+ הוּאהָיה אומר אל תְּהִי בָז לְכָל אדם ואל תּהִי מפליג לכל הַבָר שאין לך אדם שאין לו שעה ואִין לף דבָר 24 לו מקום: רַבִּי לוימס איש יִבְנָה אומר מאר מאד הַוִי שפל רוח בפני כָּל אָדֶם שתקות אנוש רמה:רבי יוחְנֶן ןברוקה אומר כל המחלל שבם שמיםם בְּסְתֶר נפרְעִיןממני בִּנְלוי אחדשונג וְאֶחְדמזֶיד בחלול השבם: רבי ישמעאל בו אומר הלומד 2 מנרת ללמד מספיקין בַּיָדו ללמוד וללמד הלומ על מנת לעשות מסְפִיקִין בדו ללמוד וּלְלמר. לשמור ולעשורת: רבּי צדוק אומר אל תפְרוש מןהצבורולתעש עצמ כְערכי הַדִינין ואל תעשבם עְטרה לְהתְגְדֶל בָּהֶם ולא
קרדופ
הי
וי
ולי את יו 1 ו וא
צווי
אוו (. ..שו "ויו .ו גל ו
.והי
שש
זא =ן=
וו
ןופוו=‎
א 0 יש //
4-ו והוז ק. אַמָי 7
וה מ(
7|

ו יו ו וה וה מע :| 2 לול ל . לוס מ-. 2.. 7
קררוּם לחתוך בהֶםוכן היה הללאומר ודאשתמש בַתַגָא ה הא למדת כל הנהנֶהמדבְריתורהנוטלחזיימןהעולםי רבּי ייסִי אומר כָּל המכבד את התורֶה גופו מכַבֶּ על הַבריות וְכֶל המְחַלל אֶת התורה נופי מִחְלֶּל על הבריורת: רב ישמעָאל אומר החושך עַצֶמו מן הדין פירק ממָנוּ איבה וגל ושבוערת שא והגסלבו בְהוּרְאָה שוטה רשעוְגס רוח: הוּאהְיָה אומר אל הי דן יחידי שאין
ה יחידי אלא אֶחֶד ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אֶתה:רבי יתן אוּמְרכֶלהמקיים את התורה מעני סופו לקיימ המששרוכלהמבטל את התרה: מששר סופי לְבְטַלה| משני: רבי מאיר אומר הוי ממעט בְּעָסְק ועסוק בַּתוּרֶה והוישפל רוח בְּפַניכלהאדםאם בּטלת מן התרה יש לָך בְּטַלִים הַרְבֶּה כְנגְרֶך ואִם עָמלְת בתורה יש שכֶר הרבה לית לך רב אַליעזר בן יעקב אימר העשה
מיצוה

22
והשבַר עברה אחרת קנה 4 קטיגור אֶחֶד תשוּבָה ומעשים טוּבים כַתָרִיםם ְּפני הפורעָנות:רבְּייוחנן הסנדלראומר כל כְנְסִיָה שהיא לשם שמים סופדה להתקיםושאינה לשם שמיםאין סופה להתקיםם רב ליער בּן שמזע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכָבוד חבירך כמוּרא רַבֶּך ומורא רבה בְמורָא שמים: רַבִּי יהוּדה אומר הוה יר בְּתַלְמוּד יששנְגרת תלמוד עולה זדון:רבי שמש אומר שלשה כַתָרִיםם
הַםכְתַר תורהוכְתרכהונֶהוְכְתֶר מלכות|
וְכַתֶר שבם מוב עולה על גְבִיהַן: רב נהוראי אומר הויגולה למקום תורה ואל תאמר שהיא מבא אחריף שחבריף יקימוה ביר+ ואל בִינְחה אל תשען: רבי ינָאִי אומר אין ביריני לא משלות
הרשעים. ואף לא מיסורי הצדיקיםם: בי מתיא בֶּן חרש אומר הוי מקריםם
רשכו
מצוחהאחרת קונדח לו פֶּרקליט אֶחָר|

לא
חו"ם פה ספ | אלו נש
2
: 4 מל
6
יא כלאָדבם: והוי זנב בלאתות 5| תהי ראש לשועליכם; רַבִּי יפקב אומר השְלֶם הוה רומו הלפֶריזדור בְּפָנִי הַעלם הבאהתקועצְמך בַּפַרוזְרורכְדי שתכנס לטרקליף הואהִיהאומריפהשעהאחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הַזּהִי מכלחיי העולם הבא. וַיִפה שעה אחת של קורֶת רוח בשלבם הבא מכל חיי העלם הזה:רבִּי שמעין בַּן אָלְָזראומר אל תְרְצֶה אֶת חבירף בִּשעָת כעסויואֶל
מנחמהוּבְּשְעָה שמת ימטללפני ואל|
תשט לו בשעתנדרו.וטתשתדללראותי בשעת קלקלתו: שמואל הקמן ּול אויבֶך אל תשמח ובכטלטאל ל לבךיפיראָהף טורעבְעיניווהשיבמעליו
אפו! אַלישע בֶּן אַבוֶיה אומר הלמר ילד מה הוא דומה לדיו כְתוּבְדח על נזיר חדש והלומר זקן למה הוא דומה לדיו כְתובָה עלנייר 0:רמייוסיבריהוּרֶה איש כפר חבַבָלי גתומר הלומד מן
הקטניס

, הקטנִים לְמה הוא דומה גל ענבים קהות וִשוּתָה יין מִנָתו+ והלומד תורה מזְהזקנִים לְמה הוּאדומה הלאוכל עבים בשולות ושותהיין ישן:רבּי מאיראומר אל תִסְתְכָל בְּקְנקן אלא בָּמה שיש בוי יש קנקן חרש מלא ישן וישן שאפילו חדֶש אין בו: רבי אליעזר הקפר אומר הקנאָדח. והתְאַוה+ וְהכְּבוד. מוציאין אֶת הָארֶם מן העולם: הוא הַיָה אומר הילודיםלמותיוהמתיםלהחיותוהחיים לידון לידע להודיע ולהוּדע שהואט הוא היוצר הוא הבור>= הוא הַמבין הוא הדין הוּא העד הוא בַעל דין הוּא עָתִיד לדון בְּוּך הוּא שאין לפְנִיו לא עולה ולא שכחה ולא משא ל ולא מקח שוחד שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון אֶל יִבְטִיחֶף צַרֶך שהשאול בִּית מנוס לך של כְּרְחֶף אֶתֶדה נוצר על כְרְחֶך אַתֶהנולד וְעלבֶּרחֶך אתה חי ועלכֶרחֶך אַתהמתועלכו וחד אַתהעְתִיד לית דין
ה
-..
יו" א
2% .... =שיים ."..
א ...

לי ענ
אי אמ הי אחא הא שש ולא שד
שווו=ןו 20|ש=|
-. הי
, וח
ו
0 ד
הגויל
..
5 וחֶשְבון+ לי מל מלכי הַמלְכִיםם הקדוש בַּרוּף הופ: רבי פרק חמישי בעשרה מאמָרות נְבַרָא הְוּלֶם ומה תלמוד לומר 0 הלא בְמאָמַר אֶחֶד יכול הראות אלא הפר 2 מאמָרורת,- לתו טכר טוב ב מל קיימין את הַעילם שְנְברא עשרה מאמְרות ו עַטֶרֶה דורות מאָדֶם ועד גח להודיע כמָה אָרַך אפַים ליו שבל הדורות היו מכעיסין וּבאין עד שהביא עליהבם את מיההמבול: עשרה דורות מנֶח ועד אַבַרָהֶם להודיע כמה אָרֶךְ אַפַיִם ליו+ שְכַּל הדורורת היו מכְעִיסין וּבַאִין עד קבא אבְרָהֶם אַבִּינו וקבל שכר כַּלָם: ערה נסִיונות נָתנסָה אברָהֶם אבינ וְעָמד ְּכלֶּם| להודיע מה הִַיבָתו של
אַבְרְהֶם אבינ:עשרה נפִים נעשו לאבותינו בַּמַצרִיכ=
עשרה על הים: עשר מכות הביא הקדוש בְּרוּך הוא על המצרים במצרים וְעטְרֶה עָל הַים: עשרה נסיונות נסו אבותינו אֶת הקדוש ברוף הוא במְדבַר שנאמר ינֶסו אתי זה עטר ַָּמִים ולא שמעו בְּקולו עשרה סִים בשו ו לאָבותינו בבית המקלש לא הפ פילה. ב מריח בשר הקודט. ולא הסריח בר הקודש מעולם
ולא ַרְאֶה זבוב בבית המטבחים ולא אורע קרי לכהן גדול בּיוּם הַכַּפוּרִים ולא כו הגשמים אש של עצי המערכה. ולא נְצְחֶה הרוח אֶת עמוד הַפָשן ולא ִמצַא סול בּלומֶר ובְַתִי הלח ם ובְלֶחֶבם הפָנִים עומדיבם צפופים ומטתחויםם רוד חיםם ולא הַזיק נחט ועקרב
בירושלום

06 בירוטלים מעולם ולא אמר אָדֶם לחבירו צר לי המקום
טאלין בִּירוּטַלים: לשרה דַברִים נבראו בערב שבת בִּין השמשות ואלו הן: פי הָאֶרֶץ ופי הַבּאר ופי הָאִתוּן, וְהַקטֶת והמ והממה והטמיר והכתב וְהמִכְתֶב וְהַלחות וקְברו של משה רַבִנו ואלו של אַבַרְהֶס אבינו ויש ומרים אף הַמ מזֶיקין ויט אימרים אף צבת בצבת עשווה: ש3ְעָה דברים בגולם וְטבעָה בְּחְכֶםי חָכֶם אינו מדבר פני מי שנְדול ממנו בּחכמה ובמנין ואינו נָכַנֶס לתוך חברי חבירו ואינו נָבהֶל להשיב שואל כענין ומשיב בהלכת. וְאומֶר על ראשון ראשון וכל אחרון אחרון ול מ מה שלא שמע אומר לא שמעתי ומודה על האָמֶרע וחְלוּפיהֶם בגולם: טבעָה מיני פּורְָנִיות באין לעולם ל שבעה גופי עבירה: מקְצתן מעשרין ומקצתֶן אינן מעטרין רעב של בצורת באה. מ רעבִים ומקצתן טבָעִים. גמרו שלא לעשר רְעֶב של מהוּמָה וֶשל בַצוּרֶת באה ולא לימול ארת החלה רעב ש ל פוה ב4: ְבַר בָּא לעולםם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין ול ירות טִבִיפִית חרֶב בא לעולבם על טִינוי הרין ול עווּת הדין על המוריםם בתורה שלא הלכה: חיה רְעָה באה: עולם על שבועת שוא על חילול| השם: גל ות בא לעולם על עובדי זרים ם על לוי עריות על שפיכת דמיםם ל שמ ימת| הארץ: בְארְבְפָה פּרקים הַדְבֶר מִתרְבֶה+ בְּרבִיעת ובשביעית בְמוצְאִי שְבִיעות ובמוצאי החַג ְבְכֶל שנרה ושנְרה! בְרְביִית מפני מעטר ענ ני שבשל ליטית,' בטביעית מפֶּנִי
מעשף
הגיג עו | ו ונת לוי של
וי

תק מנן התן, והלחון ו וח למנו 0 / יי .| אח אחין הנאו זוה לא ל ים
במ בת ל\
זי ל : את כמזד הז-ו
ל
א
7 מעטר עָנִי שבשישירת+ ובמוצאי שבַיִית מפָּני ירות שביעִירת, בַמצאִי החג שבכל שנרה ושנה מפני גִזֶל מתָנות עַניים ארבלמדות באדֶם. האומר שלי שלך וסלך לי עם הארץ. שלי טלי וטל דסלך זו מדת בִּינונית י ויש אומרים זו מדת סדום: של טלך ושלך. שלך הסיד! שָלך שָלי ושלי שלי רשע: ארבע מדות בדעורת נוח ללוס ונוח לרצות יצא הפסדו בשכרו\ קשה לכעוס קשה לרצות יצא שכָרו בהַפְסְדו+ קשה. לכעוס ונח ליצות חֶסִיר+ גוח לכעוס וקה ל צות רשע ו ארנע| מדות ְתַלְמִירִים מחֶר לטמוע ומהר לאבָד יצא שכרו בהפסְדו קשה לטמיע וקה לאב יצא הפסדו בשכרוו מהר למע ג ו זו חַלֶק טוב+ קשה לטמוע ומר לאבד זו חֶלק רל: ארבע מדות בנותְִי צדקרה הרוצה שִיִתָן ולא יתני אחרים עִינו רְעֶה בשָל אחרִים: יתנו אחָרִים וֶהו וא לא יתן עינו רפה בשו יתן ויתנו אחרים חְסִיד| לא יַתֶן ולא יתנ אחרים רֶשָל: רבע מדות בהוּלְבִי לבית. המדרש הולך ואִינו עושה שכר הליכה בדו לוקה וְאִינו הולך שכר מעשה בורו הילך וליטה חסיד לא הולף ולא עושה רְסָע ו ארבל מדות ביושבי לפני חכמים י ספוג+ ומשְפך| משמרת+ נָפה ו. פוג טחוא סופג אֶת הכל ומשפך שמכניס בזו ומוציא. בו משמרֶת שמוציאה את היין וקולמת אֶת הַטְמָרִים ונפה שמוציאה את הל קמח וקולף מסת את הס ולרת וכל
אֶהְבָה טהיא תויה בַדְבַר בל דבָר בלה אהבח וּשאִינָה תלויה בּדְבָר אִינֶה בְטִילֶה לעולבם איזו 4
אהבה חן חי

0 אהבדח שהיא תלוודה בְּדְבֶרי זו אהבת אמנון וְתַמֶך ו תויחה ְְּבר זו אהברת דוד וִיהונתן כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקייםם וּשאִיִנָה לטם שמים אין ספה להְתְקיים איז מחלוקת שהיא לשם שמיבם זו מחלוקת הלל ושמאי וּטאִינָה לשבם מים זו מחלוקת רה וכל עדתו כל המזכה אֶת"הְרְבִים 4 הַטָא בָּא על ידו כל המחטיא אֶת הרביםם אין מספיקין בידו ל לשות תשובה: משה זְכָה זבה ארע הרבים זְכוּת הְרְבִים לוי בו שנאָמר צדקת ₪ עשרה ומשפטיו עֶם יראל ירְבעָם בּן נבט חַטא הו המיא אֶת
הַרְבִּים טא הָרְבִּים לוי בז שנאמר על חטאת יִרְבַעִֶם|
בדנְבַט אטר חָמא ואר החנ מיא אֶתחישראל ו כָּל מי שיש בו שלטה. ְבָרִים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו טלשה דבָרִים אחרים הוּא מתלמיריו של ל בְּלְעֶם הרעי עין טוּבָה ורוח נַמוּכָה ונפש טפלה מתלמידיו של אברהם אבינו: עין רַעָה ורי ְבוהֶה ונפש רבה מתלמִידיו של בלעָבם הרטע. מה בִין לייו של אַברהם אבינ לתלמ מידיו של בַּלְפָם הרשע! תלְמִידיו של אכְרָהֶם אבינ ו אוכלין בלס הַזֶה ונוחלין לעולם הבא. טנאמר להנחול אהבי יש ְאוצרוּתִיהֶם אמלא. אבל תלמיריו של בְּלגָם הרטע יורטין גִיהֶַם ויורְדִין באר ₪ חת טנאָמַר וְאַתָה אלהי ם תורידם באר שחת
שמ--.

תו ת טא = וני ה את מא את ת ונס לו לונ/
,7 לאנות
; מו 2 ו ונ
ית וה
אי מ
אננז: ₪ ץ וח ע ו וא ה
ג"
20
אומר עז פָּנִים לגִיהְגֶם ובושת כַנִים לגן ערן ו יהי רצון לפניך:> א הינו ואלתי אבותינו טיבה בַּית המקדש במהַרֶה בְּמינו ותן לקי ַּתוְרְתֶךָ הא הָיָה אוּמר בַּן חמש שנים למקרא בן עשר שניםם למנה שלש עשרה למצות בַן חמש עשרה ז לרא ב שמנה עשרה לחה בן עשרים לרוף ַּן שלשים לכה בּדארְבִָים לבִּינָה בְּדחַמשים לעָצה בְּדסשים לזְקְנָה בּן טַבָלִים לשיבדה רהיבֶּן שמונים לְגבורדח י בּן תַּשעִים לטוח בַּן מאֶה כאלו מת וְעְבַר ובטל ל מןההעוּלם ב בג בג אומר הפוך בָּה והפוך בה דכולא בָּה וּבָּה תְרְזִי וסיב ובלת בָּה מִנָה לא תע שאין לך מה מובָה הנה ו בּן הא הא אומר לפום צערָא אגְרָא ו רבי
פרק ששי
שנו חכמיםם בלשון המשנה בַּרוּף שבח בהםובמשנְתם:רבִימאִיראוּמר כל העוסק בתורֶה לשמה זוכה לדברים הרבָּה לא שיד אלא שבֶּל"הְטלֶם כָּלו בדאי הוא לו. קרא ריע אָהוּב אוהב אֶתההמקום אוהב אֶת הַבְרִיות משמח אֶתההמקוכם משמח ארת הבריורת ומלבשתי עניה וַיראָה וּמכַשרתו ולהיות צדיק חסיד ישר וְנְאָמִן ומרחקתו מן
התְסָא

ל ₪0
ההַטָא ומקרבתו לידִי זְכות וְנָהֶנִין ממנו עַצָה ותישיה בינה וגבורה שנאמר שי עצה ותושיה אני בינה לי גְבורה ונותנת לו מלכות וממשלה וחקיר דין ומגלין לו רָזִי תורה ונעשרה כמעין הגמתגבר וכנהרשאִני פוסק וְהוי צנול ואָרך רוח ומיחל על עלבנו. ומגדלתו ומרוממתו על כָּל ו שים: אֶמר לב והושע בֶּן לוי בכ ל יובס ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכו רות ואומרתיאוי להם לבְריות לבונה של תורה שְכְלמי שאינועוסק בורה ונק ראנזוף שנאמרנזםז הבבאף חזיר ו יפה וְסֶרת מעבם: ואומר הלח הותמעשה אָלהים המה והַמכְתְב מכתב אָלהים ם הוא חר ותעל הלחותיט תקד י הרות אלא חירות שאִין כ בה חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה;
כל מי שעסק בתלמוך תורה הרי זה מתעלדה שנאָמר וממתנדה נחליאל מנחליאל בּמות: הלומד מחבִירו פרק

/ מ
חוני דוד ד
ג וו= 4
ערוז יו עו 1 נא אמ
ותד
ל ינ
וה ו א חי"אל 7 ן
אֶחָד או הַלְכָה אחת או פְּסוּק אֶחֶד אי
דבור אֶחד או אַפִילוּ אורת אחרת צריף לנהוגדבו כָּבוד שכן מצינו בְּרַור מלך ישראל שלא למד מאחיתופֶל לאלא שי דבָרִים בלְבד. קראו רבו אלופו ומיודשי שנאָמר וְאַתְדה אנוש כַערבָי אלופי ומיודְעִי: וְהַלא דבָרִים קל וחומר ומהה
דוד מלף ישראל שַלא לד מאחיתופֶל אלא שני דבָרִים בְּלְבֶד קראו רבו אלופו ומיודעי. הלומר מחבירו פַרַק אֶחֶד או הַלְכָה אחת אופסו ק) ק אֶחָד אודבור אחד או אפילו אות אֶחֶת על אחת כַּמָה וְכמה שצריך לְנהוג ברכָבוד וָאין כְּבוד אלא תורחה שנאמר כַבוד חכָמיכם ינחלו ותמימים'נהַלורטוב ואין טוב אָלאתורֶה שנאמר כִּי לקח טוב נְתַתִי לכם תורתי אלתעזובו כף היא דרְכָה של תוּרֶה פת בְמִלח תאכלומים במשורְהתִשְתָה ְעַלהָארֶץ תִישןוחַיִי צערתחיהובתורה אתה עמל אם אתה פושה כַּן ארי

ומוב ל אשריף בְּעוּלֶם הזה וְטוב לה לעַלֶם הבא+ אל תבקשגְדְלָה לעצְמף ואַלתחמורכְבודיוּתֶר מלמודה עשהוט
תתַאוּה לשְלְחנֶם של מִלְכִים ששלרנך|
גדל משלחְנֶם וְכְתְרֶף גְדול מכְתְרְבם ונאָמַן הוא בַּעַל מלאכְתך שישלם לף שכר פְעְלְתַף: נדולדה תוררה יותר מן הכהוּנָה ומן המלכות שהַמלְכוּת נָקנִית בשלשים מעלות וְהַכְגָה בְעטריםם רבדה מעלורת. וְהַתוּרֶה נקנירש בּאַרְבָעיםם וּשְמנָה דְבָרִיבם ל הַןְי בתלמודבשמיעת האזן בעריכתשְפְתִיִם בינת הלב בשכלורת הלב בְּאִימָה ביראָהבְחְכְמהבַעְנְוָה בְשמחְהבֶטְהרֶה בִּשמוּש חַכָמִים בדבוּקחֶבַרים בְּפְְפוּל התלמִידיםם בִישוּב בְּמקרא בְמשנדה בְּמישט סחורדה בּמיעיט דרף אָרֶץ במיעוט תענוג במיעוט שְִינָה. במיעש שִיחֶה בְמיט שחוק בְּאָרֶך אפים בְּלֶב טוב בָּאָמוּנת חַכָמִים בּקְבָּלת היסורין:
המכיר
.ו
אי

0 ל יי/ שה תי
חב ו ו
לאיווה ו. ן
ה ל 2 :: מש הו את
ל
המכיר אָרת מקומו והשמח בלל
נ.- סי
והששה סייג לדבריו ו ואִינימחזיק טובה לעמו אָהוּב אוחב אֶת המקום אוּהב אֶת הַבָּרִיות אוחב אֶת הַצְרְקות אוהב אֶת המישריםם אוהב אֶת התוּכְחורת ומתרחק מן הכבוד ולא מגיס לבו תמרו ואִינו שמח בְּהוּרְאָה נושא
בול עבש חבירו ומכריעי לכף זכות ומעמידועל האמת ומעמידו על השלום: ומתישב לבו בתלמודו+ שואל ומשיב שומע ומוסיף| הלומד על מנרת ללמד הלימר על מנת לעשות| המחבים אתה רבו והמכוין אֶתהשמועת. והאוּמר דְבַר בַשם אומרו יהאלמדת כל האוּמררֶבר בִשֶםאוּמרו מביאגאולה לעולם שנאָמר ותאמר אסְתָר למלך בשבם מרדבי+ גדולה תורה שהיא נוּתַנֶת חיים לעושיה| בעלם הזה ובעולם הַבָּא* שנָאָמר כי חיים הם למוצאיהם ּלְבָל בּשרו מרפָא: ואומר רפְאוּרת תִּהִי לשרֶף ושקוי
1 88

לעצמותיף ואומר עץ חייםם היאת
למחזיקים בָּה וְתוּמכָה מאשר: וְאימר כי לוירת ח חן הכם לראשיף וענקיבם לגרגרותיףואומרתתן לראשף לית חן עטרת תִפּאָרת תמגנְךי ואומרכִיבִּי ירבו ימי וייסיפו לך שנות חיים ואומר ארף ימים בִּימִינָה: ובשמאלה שר וְכַבוד: ואימר כי ארך ימים ושנות חוים ושלום יוסיפו לך: רבי שמשן בֶּן הוה משום רבּי שמש בַּן יוחאי אומר+ הנוי הכח והטשר וְהכְּבוד והחְכמה והזְקְנדה
וה דר ו ₪
והשיבה ְהבָנִים נאֶה לצדיקים נאֶה
לעלבם שנָאָמר עמרת תִפְּאָרֶת שיבה,
דר צַדקה תצפה: ואומר תפארת בּחוּרים כחם והדר זקָנִים שיבה: ואומר עטרת זְקָנִים בני בנים ְתַפְּאְרֶת בַנִיבם
אַבותֶם: ואומר ְחִפֶּרֶה הלבגה ובושה.
החמה כִּי מלף 8 צְבָאורת בְּהַר צַיּן בִירשליםוְנְגָד זקניו כְבודורבִּי שמעון בֶּן מנסיא אומר אל שבע מדות שמנו
חכמים הד

אי חן דצ
וכ בר
ל
.0 ו
| הנח א |. שה 4 ומ
א
חולל/
חַכַמים לצֶדיקים 4 נתקימו ברבי וּבַבָנִיי: אָמר רבּי ייסי בּן קסמא פעם אחת הייתי מהלף בדרף ופגע בי אדבם אֶחָד וְנְתַן לי שלום והחזרתי לו שלום אָמר לי רבי מאִיזֶה מקים אהי אָמרתִי לו מעִיר ולה של חַכָמִים ושל סופרים
מני יאָמָר לי רְבִּי רצונף שתדור עמנו
במקומנו וני אֶתַן לך אַלף אלפי אַלְפִים דינָרִי זהֶב ואבָנִיםם טובות ומרגליות אֶמרְתִי לו אֶםאַתְהנותְןְליכַלכְסְףוזֶהֶב ואבָנִים טיבות וּמַרְגְליוּת שבעולם איני דר אלא בּמְקום תורה וְכַן כָתוּב בּסְפֶּר תְּהְלִים על ידי דוד מלף ישראל טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וְכֶסָף+ ולא עיד אלא שבשעתפְטירתו שלאדםאין מלוין לו לאדם לא כָסָף ולא זֶהֶב ולא אבנים טובות ומרגליות אָלָא תורה ומעשיםם טובים בלבד שנאַמרבְהְתְהַלְכֶף תַנְחָה את בְּשְכַבֶּף תשמור עְלִיף+ והקיצות היא תשיחֶף: בְהְתְהלְכַף תַּנְחֶה אותך
בעולם

206
בַילְםם הזה* בִשְכַבַף תשמור עְליה בְּקְבָר+ והקיצות היא תשיחֶף לעילם| הַבּא: ואומר לי הכסְף ולי הזהבנָאִם8
צְבָאות:חמשה קנינים קנה לו הקדוש ברוף הוא בלמ ואלו הַן. תורה קנין אֶחָדי שמים וְאָרֶץ לנן אֶחֶרי אברהם
קנין אֶחֶד ישר\ קנין אֶחֶר בית המקדש.
קנין אֶחֶד: תורה מנין דכתיב 8 קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. שמים וארץ מנין דכָתִיב כה אָמר 8 השמים כסאי והאָרֶץ הדםרגלייאִיזֶה בת אשר תְּבְנוּ לי. וְאִיזֶה מקים מנוחתִי: וָאומר מה רבו מעשיף ₪ ה בִּחְכְמָה עִשית מלְאֶה האָרֶץ קנינף: אַבְרְהֶבם מנין דכתיבויברכהו ויאמר בַּריָך אַבְרֶם לאל עליון קונה שמיבם ואָרֶץ ישרֶאל מנין תיב ערדועבור עמף 8 עדדיעבור עַם זו קית: ואומר לקדושים אשר בָאָרֶץ המה ואדיריכלחפצרבם: ביתהמקדש מנין דְכְתִיב מכון לְשבְת רת| 8
מק 2
וייו ףו
וו"מיו
= יו=וו

4 ְ'
0 י, הלדון| חקי איהו
.- מומוזו בל/
=יי ./ 2
ו ₪ איי= ...
הטמו
2/
ומא וניה ||/ש,
- גוו
סמ
9...-.. - 7.
עו עִי . נא"
וו וי..
ל:
מקדש אדני כוננו ידיף: וָאומר ויביאם 2 בול קדשו: הר זֶה קָנֶתָה ומינו: כל מה שְבַרַא הקרוש בּרוּך הוא בְּעלְמו לא בְּרָאו לפת לכבודו: שנאָמר כל הַנקרא בשמי וְלְכְבוּדי בְּרָאתיו יְצרְתִיו אף ו ואומר: הימלוך לעולם וְער: רבי הנניא ₪ ית ליל שבת
כל מקדש שביעי כראוּי לו+ כָּל שומר טַבֶת כְּדַת ב"--. הרברח מאוד על פי לו איש על מחנהו ואיש על לדגלו, אוהבי ₪ המחכים בבנין ארי\ בייבם השבָת טישו כמקבלי מתן נתליאל| גבם שאו ידיכםם קודש ואמָרו לאל. יברוך ₪ אטר נתן גוחה לעמו ושראל: דורשי! ₪ זרע אברהם אוהבו המאחרים לצאת מן השבת ומטהריםם לבא. שמחיםם לשמָרו ולערוב רבו י זה היוםם עשָה ₪= נגילה ונטְמחָה בו: ְכַרוּ תורת משה בְּמַצות שבָת גרוסה הרוּתֶם ליום הטביעִי בכלה בין רַעותיה משְבצה. מהורים יירשוה ויקדשורה במאמר כל אטר עה ויכל אָלהים בייבם השְבִילִי מלאכתו אשָר טרה יום קדוש הוא מבואו ועד צאתו: כל זרע יללב יכבדוהו כְדְבר המלך וְדֶתוי לנות בו ולשמוח בתעניג אַכול ושתו+ כָּל עדת ישרְאֶל
לעטו אותו| משוך חַסְדֶך ליודְעך אל קנָא ונוקםם, נוּמְרִי

6% נוטרי ליום הביעִי זְכור ומור להקם טִמֶחֶבם בבנין טלם באר יה תבהיקבם ירויין מרטן ביתך ותל עדניך תשקם: עזור לטוּבָתִים בשביעי בְּחֶרִיש ובקצִיר עולמיםם פוסְלִים בו פְסִיעָה קְמַנָה סועדים בו לברך טלש פַָּמים| צדקתם תּצְהִיר כאור שבעת הימים| ₪ אלהו יטרט אהבת תָמִים ₪%הי ישר\ תטוּעַת ע ולמים: מנוחה וַטְמחָה אור ליהודיםם יים שבתון ייםם מחמדים. שומריו וזיכריו הַמָה מעידיםם כִּי לששה כָּל ברואִיםם ולומדיםם! שמי שמים אָרֶץ וינ מים כָּל צבָא מרום גָבוּהִים וְרמִיםם: תִִין וְאָדֶם וְחִיית ראמיםם. כי יה ₪ צור ר עולמיבם| הוא אשר בר לְֶם סְגלְתוּ, שמור לקדשו מבוא! ועד צאתו: שבּת קודש יום חמדתו: כִי בו שבת מכל ִלאכָתו, בְּמצות שבָת אל יחליצך
קום קרא אליו יחיש לאמצך י נשמת כָּל חַי וגם נעריצף: בל בשמחה כִי בבר רצך! במשנה לְתֶם וקדוש רְבָּהי ברב מטעמים ורוח גְדִיבה+ יזבו לרב מוב הְמִתְעְנְגִים בּה. ְּבִיאַת גואל לחי הַעולֶם הבּא:
מה ידידות מנוחתך את שבת המלכדחק י בכן נרוץ לקראתך בואי כָּלֶה נסוכֶדה+ לבוש בְַדִי המודורת להדלוק גר בברכדהק\ תכל כל העבודות לא תעשו לבה| להתע נג בתע נוגים ברבורים ושיו וַדגִיבם: ערב מזמינים יכל מיני מטעמים| מבעור יום מוּכָנִים תרנגולים מפוּמְמִים ולערוך כמה מיניםם שתות יינות מבושמים. ותפוּקִי מעָדנִים כל שלט פְּעָמִים להתענג
נחלת יעקב ירש, בלו מצרים תה וִיכבְדוֶהוּ עשיר.
ורש
0 ת
0 הו 4
זז ו
-. לה טן ליו ה וו ולו (7"ר. .י נ 5 ויוי ..",:' ., -.
[ רו.יו לי

. ו
ָ מר שתנזי
1 וץ
...יי מס ית
0 יש
ג ולחווף
---->>
25 ורש ותִזְכוּ לגאולדה ייים שבת אם תשמרו וְהַיִיתֶם לי ְְלֶהי ששת יִמִים תעבודו, ובשְבִעִי נגילה| להתענג חפַצִיך אסורים וְגֶם לחשוב חשבונות הרהורים מוּתָרִים ולשחך וְתינוק לדו סְפר למנצח בנגינות ולהגורת בַּאָמְרִי שפָר בל פנות ומחנורת| להתענג הלוּכך תּהָא בת. עינְג קרא לבת וְהַטְנָה מְטְבּחַת כדת גפש משיבת| בכ נפשִי לך ַרגֶה ולנוח בְּחְבַת כשוטנים סיגדה+ בו ינזחו בן וברת| להתענג+ מלין| עולם הב. יום שבָת מנוחדח, כָּל הַמתְעְנגִים בהי חכו לרוב שְמחֶדה> מִחבלי מָטִיח וצלו לרוחרה: דיג נו תצמיח. ונס יגון ואִנחה: להתענג מה יפית מה מת בתענוגִיםם+ את שת משוש נוגיםם. לך טר וְגם דגיבם נְכונִים מִבְעוד ייםם! מערב עד ערב לב חדיםם+ בא עְתֶך לת דודיםם\ גיל וסטון ליהידִים למצוא פדיום: וְאַתּ עונְג להתְענְג במ מתקים. בְתעניגות בי אדם ויין ִּי יתאָדֶם וּשאָר משקיבם: ראה וקד בִּיים קודש עלי זכרה וָאם איך. עלי לתֶם בצע בעין יפה לקדטי שמרהי ו בּהַלְכוּתיו מעבודות+ מאבות ותולדות שיר לאל תן להודות זכר לקדשו| כל שומר יובם שבת מחַללו מחוללו ימחול מעלו. ובא גאלו שמו שילה. יבל שי לו: הבר סִימַן טוב לך במ ואות רַגְ. סמבמיון המְתגְלגֶל בכליובם נח כַּעֶם גל יבּתוּ ויטקטו ו המזרקיםם ולא נחיבם עדי שסי\ וְתּטלְהֶם רפשי בגדי שש וְגֶם משי לכבדך ילטו וארו בואי כלֶה מה תארי הן שלחֶן וְגבם
נרך:

06 נרך י ערוכים כּי בא אורך קומי אורי! כַּבוד ₪ עַליך כאזר זרת בַעָת יצר בָּלִי טורח קצות מערֶב וגם מִזרח צפון וומין: עַליונִיבם וְתַחַתונִים במָאמָרו, על תבל שם אורו וכחַטוא צִיר ליוצרו ַּקֶטו להממין י ואת = חולת כַנִי קונך ולא נְטמן יום אֶחֶד למוצאיו ואז ננז ליריאיו יין עָסִיס ומן: יהי לְזכרַף ולשמרַף. וונצֶל מכל רל וושכון בּצַל עצי עֶרן וּשם אצל ישרים יִתּן: 0עודותִיו ְטבְתוּתִיו אשר טלס. כאוט עניו בדֶת פלט קר חַד היוםם שלש ָמַז שלסְתן: יעלה אם שלש אלדדק יעשה לה מחבָלִים ְגֶם צירים יולו לי מצרים יירש נחלרה בְּרְכות יעמה מוּרָה ראשית+ וט קורה לְאחריתף וטובו בַנִים ַצַאתְך להַבדיל שאו י כוס ויה לְהַלל יה ביר וֶרון בְּקולו נָלִיםם קְרָא בְגְרון, ללווּתך בנין אהרן טי קרא: בבוד מלכיבם וכל פְּכִים ללוותֶם. הפחות והסְגִים בַשְבָחוּת וּבַרננִיבם. כל עת צאתבם: יצו חַסְרו קדוש יעקב לול זיומבם, ואז לוים על מקומם+ ינצח ו שיר אשר זָמם ְכָל מִיני זמֶר: לי עולה אשר כפילה בִּיום בת בַאַהַבַת יובם בוב חבתִיעֶם נְצור כאיטון בת עין נטמָר:מי יִפַאַרגודֶל פּאֶר הַמַלְכֶּה מנְתה אפיםיהל יכתה אלפים אמה ארְכָה: חי זֶקוף מך בְּקוראִי שמך טמע עליוך ואל תחרט לרש ואָבִיין וְקְבּל נים וגם הגיון, לבו נשפל ו מזון ארוחָה לִיום מְנוְחֶה בת יחֶסַר\ יוחן בְּפַת דג ובשר יטב כשֶר
בלו מחֶסַר לחמו נכפל יום שביעי רוי אזי קשבו: ַּרְדת דגן שמים בְתֶת לְחֶם יומים. אִיט תַחְתיו שבו;
וום

לי מו
גי וש
אי ל גל
-...
5 ודתיו.
9 י מו אק| "יס וווט
/ תלדה
-. ים ונר| ננים | וינבו/ - 5 מים
ל 24 ו. איינס 1
241 יום שכת קוש הוא+ אטרי האיש שומרהו.על הוין זכרהו.ואל ישים אל לכי ו הביס רק ואין בו+ ישמת ירוה י וָאֶם לודה+ הצור יפר אֶת חובו: הבשר יין ודְִים, ואל יחֶסר בתענוּגים י ואם שלש אלה לפ מכיו צגים זה הוה שכרו! אשר חפץ ביקרו+ יוסף חַצֶה דג ומצא ב בבשרו! ואב= ְלְחַן כּרַת ערוּךי ה אֶל ענָה ברו+ זֶה יהַיָה. זמן אֶרוך ואויביו היו ו לאד ה ה א בעל כְּרחו יפר
והוק נדות תח ו 0 תסיקנח. יגן בערן יוב בא עָת לידתן| ואבם לא עברו הרו אזי קְרוּבָה לידְתַן: תנוי שבח ושירֶרה לאל אשר בת בְרְ לו בו נתַן תורה קרָא למשֶה ִתְָה. בבִית גנזי היא ממונָה+ ל יִאִתָה וק אותה: תִֶּה לעדת מי מנדח; פֶש כ אַנְחה בא שבת בָא מנוּחָה גִיל ושטון וטמחָה ברְכו וְקדְטו במ י י מִלרדֶת לְעם לא אלמן וְהַטבת נִפש מטיבת בּפיסַת בר אשר טמן! חקותִיה במַרֶה נִצְמוו באזְהְרֶדהה+ כהררים בְּסְעָרֶה תִלוּים הלבותה שרי מצותיה.י ינחלו ליום שכלו טַבָת בּצְבאוּתִיה: זה הָאות אטר שם אל.+ בינ ובין בני ושראל. ובשביעי אשר הואל י סמבמיון הַנָהֶר שבְכָל יובם רֶץ ונמהר כיח* בו מנוח+ תוב למין אַטֶר שואל: קולי קולות יחדְלוּן בלֶרת שירי יגדלון י כִּי כמַל הב תלון. ואל ישיגי
גבולי. באוּרֶח שיר נפל חָבַלי הַתְקוסְטו אל תשמשו זר שיר ְפֶרֶה לו: התקוששו

2 צור משלו אכלני+ ברכו. אמוני+ טבענו. והותרנו בר ₪: הזֶן את עולמו רוענו אבִינו' אבלנו אֶת לחמו וויכו שתינו על כן נודדה לטמו ונהַלְלו ַפִינוּ+ אמרנו נִיני. אין קדוש כ ו גול בטור וקול תודרח נברף לאלהינו| על ארץ 4 טבה שְהנְחִיל לאבותינו\ מזון וְצִידה\ הבע לנפשנוּ+ חסְדו גר עלינו ואמת ₪: טל רְחם בהסְדף ל 2 ו צורנו. על ציון משכן כבודףי בול בית תפארתנו, ב דור ו ייבא וִיגְאֶלְנוּ י רוח אפינו משיח ₪ טל יַבַנָה המקדש: עִיר ציון תְּמלָאי ושם נשיר שיר חֶדֶט. וּברננָה נעלָה+ הְרְחְמַן הנקדש י
יִתּבַרְך ותל.על כוס יין מלא כְּבְרבַת ₪: טל
זמירות ליום השבת
ברוף ₪ יים יים ימס לָנו יטע ופַדִיוּם י ובשמו נָגִיל כָּל היום, י ובישועתו נָרים ראש עליון י כִּי הוא מעוז לדל וּמחסֶה אבי שבָמִי יה ליטראל עדות בַּצַרְתֶם לו צר+ בסבלות ְבדות בלבנת- הספיר הַראס 5 ידידות י לת להעלותם מעומק בור ודות, בִּי עם
החֶסְר והרבה עמ פדות: מה יקר חסְדו בַצִילו לגוג נמו: בִגָלוּת. בלה שלח למענימי להוריד בּרִיחִיםם נִמִנָה ימו וותּנֶם לְרְחָמִים לפנ שובימו+ כי לא ימוט ₪ את עמו בעבור הגדול שמו: עִילֶם שת כסאו להצול דיו הביר משֶם מאזִי מורדיו, י מעבור בטֶלת רה את עְבְדִיו: קרַן לעמו ירים תהלה לכל חסידיו כִּי אם הוה וְרִיחַם כּרחְמִיו וכרב חסדיו! ושפיר הָזִים הַגדול
הכדו, ל ו וז
הי 0
י'צ
7 , וכ"-,
--..

24|
דחיו|= עצומיו וגבם חזות ארבע על למְרוּמיו ובְלְבָםם דמ הלמ| להטחית ארע רחוּמיו על ידי כהניו מִנֶר ו יאת|| הדי 8 בי לא תמו כִּי לא כלוּ רחמיו: נסַגְרְתי לארם ד| בד יי מרני שבכל יום ם ממלאים ַרְסֶם בעדני י ְרְתִי מז|| עָמִי לסְמוך ארת אדני ולא נָמְטְתְנִי יכל ימי עדני בי לא א| ינה לעולם! ₪: בוא מאָרם חמוץ בַנְדִיבםם+ זבח לו עז בבַצרה ומבח לו בכוגְדִים ויז נצקם מלבושיו להאדים! יחת ְּחו הגדול יבצ ור רוח נגיריבים הַגָה ברוחו הקשרה או|| ביובם קריםם: רָאו ותו כי כן ארמי העוצֶר. יִחשוב לו טי|| כְבַצרֶה תקלום בכַצרי ומלָאך כָאָדָםם בתוכה יִנצַרי 2 מזיר כַשוּגְג ְמקְלט יְעַצֶר. אבו אֶת ₪ כָּל חסיריו אמינים נוצֶר: יה צור חַסְדו קהילותְיו לקבץ מארבע רוחות עַדִיו להקבץ וּבַהַר מרום הָרִים אותנּ להרבץ מינל|| וְאִתָנוּ ישוב נלחים קובץ ישוב לא נאָמר כי אבם וֶשב אמו|| וקבץו ברו הוא אלהינו אשר טוב מל ו. רמיו גוס|| וְכְרוב חַסְדִיו הדיל לָנו+ אלה וכלה יוסף עמני י ו להגריל שמו הגדול. הגבור וְהנורא שנקרנת עליעו: וים! ברוך הוא. אלהינו שְבַּרָאנו לכבודו, להללו ולטבחו 1|| ולספר הודו\ מכּל אובם גבר עלִינּ חסדו לכן בכל םח לב ובכל נִפֶש וכל מאודו| נמליכי וניחדו. שהשלום ימע:|| של ישים עלונו בּרְכ ה ושלום ימשמאל ומימין על ישרט ותל| שלום. הַרְחמֶן הוא יברַך אֶת"עמו בשְלום וכו ראות חח|| בַנִם וני בִים עוסקים תורה ומצות על ישרף שלום\
ומא| יעץ אל גבור אבי עד שר שלוםם;
= יול ית ל
4 ד ברוף

204 ברוך אל עליין אשר נתן מנוחֶדחה+ לְנפשנו פדיוב משאת אְִָה| והוא א ידרוש לציון עִיר הַנְדְחָה עד אַנָה תוגיון נפט נאֶנְחרה: השומר שבת הבן עָם הבת לאל ירצו ּמְחֶה על מחֶבת:! רוכב בערבות מלך עילמיםם: אֶת עָמו לסבות אזן בַנָלִימִים, במאכלו עְרְבות בְּמִינֶי טעמים בְמַלמושִי כבוד. בח משפחָה+ השומר. ואשרל כל הוכי לתטלומי כל מאת כל" סוכִי טוכן בערל, נחלה לו כָּה. בהר ובשפל י נחַלָה מְנוחֶה כטמש לו זְרחָה: שומר כל שומר שבֶת כְדת מחללו י הן הכשר חכת קיש גירלו וְאֶם יצא חובת היום אשְרִי לו, אל אל אדון מחיללו ִנְחָה היא שְלוּחָה: השומר חֶמדת הימים קראו אליצ צו ר ואשרי לת מִימים אם יהיה נצור: ַּתָר הלומים על ראשם צור ה עולמים רוחו בס נחדח: השומר זכור אֶת יום הטבָת לקרטי קרנו כַי גְבְהָה נזֶר על ראשו. על ַּן יִתן הָארֶם קנפשו עוּנְג וְגֶס שמחה בָהֶם לְמֶשְחֶרה: השומר קודש היא לכֶם שבת הַמִלכָּה יצ תוך בַּתִיכֶם. וניה בְּרְכָהיבְּכָל מושבותיכם לא תעטי מלְאכֶה. ב ם ובְנותִיכֶם עד ְגֶם טפְקָה: השומר, "ום זה מכבדמכל ומיםכי בו שת צור עולמים: ששת ִמִים תעטה| מלאכתף+ ויו ם הַטְבִלי לאלהיך:וך+ שבת לא תעפשה בו מְלְאָה יכ כל עֶטֶה טֶשָת ימים יס ראטון הוא למקְרְאִי קידשי יוב שבתון יים טבת קודש(ל כן כל איט ביינו יקדש על תי לְחֶם יבצע תַמִימִים ו וס אביל משְמַנִיםי תה מִמִתְקים כּי אל יִתּן לְכֶל בו דבקים ,בר בלבוש
יט חס ו
ַ 0
0 ג== א
ו אי"
2
ליו ו -..
7 ה .7.

. זז ית הירי וחונם ו ו | ל ש כ נז
וה יש
כּבודו. וגֶם הָאַרֶץ מלאה חַסְדו+ ראו יכל אלה עָטְתָה
5
לבוש לְחֶם חֶקים י בָּטר וְדגִים וכל ממעמים עס לא תַתְסַר כָּל בי ואַכלת ושבל וברכת אֶת ₪ אהי אשָר אַהְבַת כִּי ברכך מכל העָמִים: יס השמים מספריםםם
ידו. כִּי הא הצור פעלו תָּמִים|| יס זה יום שבתון אִין לשכוח זכרו כָּרִיִח הנוחח: יונה מצאה בו מנוח ושם ינוח יְִיעַי כח! היום נַכבד בי אַמינים ְהִירִים לשמרו. אבות וּבָנִים: חקוק בשני לחות אבנים מרוב אונים ואמיץ כח: יונה ובאו 4 בברִית וחדנלשה ונטמע אָמרו כָּאֶחָר תתו וענו ₪ אֶחד. ברוך הנותן לי, קף כח: יונה דבר בקדשו בהר מור. יוב הַטְבִיעִיזְכור ושמור: וְכל פקודיו יחד לגמור חַזֶק מִתָנִים ואמיץ כח! הַנָּם אסר ככ כְצאן טַעָה. יזכר לפקדו ברִית שבוח לבל יעבור בָּם מקְרה רְעָה כאשר נסבעת על מי נח יונה כי אס מרָה שבת אל ישמרני. אות היא לְעולמי עד ינ וִּיִי: אסור מצוא חפץ לטות וגבם מלְדבר בו דרי צרכים+ דברי סחורה אף דַבְרִי מלכִים אהַגֶרה בתוררע אל ותהכמני ו אות היא: בו אַמצא תמִיר נופש לנפשי הַגָה לדור ראשון נָתן קדושי מופת בְּתֶת לתֶם משנה בסשי: כָּכָה בְכַל ששִי ופול מזוני: אות היא רֶשם בדת הָאֶל חוק אל סגניו בו לערוך לְחֶם ָנִיבם בִפַנִיו על כן להתענות. בו על פּי נְבניו י אסור לד מיום כפור עוני| אות היא| הוא יום מִכְבָד הו לום תּענוּגִים\ לחם ויין מוב בר וְדְגִים, הַמְתְאבּלִים ו בו אֶחור נסוגִיבם ִּי יובם שמחות הוא וְתְטֶמחנִי:||
אותי,

6
אות הת ו מַחֶל מְלאכָה בו סופו לְהכרירת על כּן
אכבס בו לבי כְבורירע י ואִתְפּלְלָה אל אל ערבירל ושחרית+ מוסף וְגַם מִנְחָה הוּא יענִי: שמ רו שכתותי למען תנְקוּ ושבעתם י מזיו ברכותִיי אל הַמְנוחֶה כִּי באתֶםם, 4 0 בני\ ענו מנדני ו ו ל לות ל ראש שמחתי בנדִישט 4 שני וְהתְבונְנו מזקני שִבָּת היום ל ולוו מהרו אֶת נה לע טות אֶת דבר אַסְתַר, וְחשְבו עָם הנה. לשלם 0 ְהותר. במחוּבִיאמוני ושתו יִין משמני שבת היום ל, ולוו הנה יום ְאֶלֶה יום שבת אם תשמרו וְהיִיתֶם לי ינלה ,לינו וְאֶחַר תַעָבורו י וְאז תְּחִיו לפנ י ותמקאו צִפיני בת היום לם: ולוו הזל ק קרותיי אֶל אלהים עליון השב אֶת נותי בסנ מחָה וּבְהגִיון! ישוררו שֶם רגניי לויי ְכהני+ וְאז תתנ על: ולו ך דרור יקרא לְבן ל ם בת ונְצרְכֶם כּמו בּבַרית ו נעִיםם שמכם ולא יובת טְבוּ ונוחו בִּיוֶם בר: דרוש נוי ואולמי וְאורת טל לטה עָמִיי מל שורק בתוך כרמי שְלָה טולת בָנִי עמי: דרוך פורה בתוך בְצַרְרה. וגכם בְּבַל אש ְבַרֶה נתוץ צְרי באף ועברה| שמע קולי ביים אקרא אֶלהים תן בבר הר. יהדס טמה בְּרוש הר+ ולמזר זיר וְלְזְהֶר שלומים תן כָמִי נהר הדו
קמִיף 8 קנָא במוג לבב ובמְגִנֶה י ורחיב פה ונְמלְאנָהי לטונָנו ל רנדה העדה הְכְמרה לנפשף היא כַתֶר לראשף ינְצור מצות קדו שֶך י שמור שבָּת קלש:
,
נֶת אתו: גבולי
כנמי
.
ולי"מ ..

החד"
ה ו ה ה ה הרהה השא אש הש שאי
ו.-. ילו
הה" 4
זו? ו
- יל (ל5. ה/ או ל 64 0
- או"
ות
:
ו-.0 .
.
שבת היים ל אד צהלו בַּרנוני וגם הרב מעְרְנִיי אותו לטמור כמ ית ₪>< שבת היום ל₪: מעבור דרף גבוּלים. מעשות הַיום ְַּלִים. ילאכול ולשתות בהְלוּלִיםי זה הִיום עָטֶה 5 פבת קוס כיי: וְאם תשמרנו וה ו ינצרף כּבבת י אַתָּה ובנ וגם הבת. וקראת עוג ג לסבת יאז תתֶנְג ל ל פבת קינס יי כל משמני ם ומעדניםם ומטעמים הרבה מִינִים+ אגוזי פרך וְרִימונֶים\ וכלת וטבעת וּבַרכְת את ₪ פכת קינס 3'י לערוך בטלחן. לְחֶם הַמודות לטות| היום טלש סְעודות+ השם הנב כברַך נלהודות י| שקדו וֶשמרו וְעשו בני|= סכת סיס 3
זמירות למוצאי שבת
במוצאי יים מַנוּחֶה המציא לעמך רָוְחָרה+ שלח תַטבי לְנְאְַחָה ונס יגון ואנְחָה: יִאַתָה ל ב לקבץ עם מפוזרי+ מיד אוש אַכְזֶרי אשר כָּרֶה לי טוּחֶה: עָת
דודים תעורֶר אל. למלם עם אשר שואל ראות טוב בבוא גואל לשה פזרָה נִדְחָה: קְרַא ישע לעם נִדְבַה. אל דגול מרבבה יהי השבוע הַבּאֶה ליטוּעָה וְלרוְחה: בת ציון הכולהת אַשֶר היא היים גַפָלה מחֶרה תִּהוָה בלה. באֶם הַבִָים. טמחָה: מעינות אזי יזובון ופדויי עוד יטוב ו ומי ושע ישאבון הצרה נשפחֶדה. גחה עמִך כאֶב רחמן| יצפצפי עִם לא אלְמן ידבר ₪ אשָר גאמ בהקִימך הַבְמְחָה וידידיםם פלימי חרֶץ נגנתבם פצהו בְּמַרֶץ י לי צוחה לי פרֶץ אִין ייצאת ואין וח: יהי החודֶש הזה כְבאת אבי הוּזֶה וישמע בת
27

5 זה קול לטון| וקול שמחה: חַזֶק ימלָא משאלותינו. אמיץ יעסה בקשתיני והוא של במעשה וינו בּרְכָה והצלחה; במוצאו יום גִילָה| שמך נורא עלילה שלח תַטְבִי לע סגלה ירוה ששון וְהַחָה! וקול צהלה ונֶהי טפתִינו ו אז תְנננֶרח, ו אנא 9 הושיעו רה מרע 1 אנא ₪ 2 הַצְלְיחָה נת: ּ 5 ל טטוני אל נָא והְבִיא אֶת ה היא אל
2 ומלודי הכר ה הטוב הקם ם לעודדי ל וטלח וממת לבבי את אלהו הנָבִיא. וְעֶר הכן די ספוקי| זמן מזוני לחם חקי חלב חיל גדל חי לְהָנִיי י טובף תש
ליו ונקו ובא מ 0 ההיא מטנאי- ירא ויבוש נה הר שער קרוב תּכְבוש. שטונ ינדל בּראוּת סְבִיבִי את אלהו הנְבִיא:עמון ומואב מְהַרָה תכ בלה יפו רות ללמה בקרוב ציון תמלא מעם אַלה+ קרית מל רב אז נעלה+ טכן תטכן בת עם צבי+ את אליהו הַנָבִיא|
אניל ואֶשמח בלבבי י בראותי כִּי מאויבי:| תריב ריבי ולציון גואל תיא+ איש צמח תצמיח. אַלִיהו הנְבִיא ומלך המטית! לכן רנגו וחד+ מבלי אימה ופחד לבם יחד בַעָת ועלה גוי אה ד וְארחוּתָי ל| אליהו לגרו ו ּקְרֶב. על אויביו. שרי: ה זדים טוכני אֶדְָה י יור פיט וקְדמָה מִשְמַע וְדוּמָה. נוסו
הר/ ווח| עו אד| לי גיע"י ג 3 ת ל 1 .2 אי ו אז אל תג אלי|, ו
א"י
ליל
יי ות
| ו

תי לכה| הל 2 :|
א גי לו
ושעת , א
. / מני
ו בתנ , 7 א ₪: ד ולמס
תס ו
שי
אי" למא וו" תולא
ותל
יפו ופוח -.ו 0 ,תות .| אלד
= ופחדן מ 1 די
אד
.ידיס
= ווהי ב
299
ְגְבָה וִימה+ אטֶר אִתְכֶם יברית אליהו רו כָּל עוברי | אורח: כי הנה" רענך זרת אורו זֶרַת י קנה כפתור
ופרח על הר ציון יִפרִיחַ: אליהו הנביא:
אלהים יסְערְנוּ+ בְּרְכָה במאודֶנו+ בד טוב יזבדנו! כל מטֶלָה ידינו, אהים יסעדנו: בִים ראשון לְמלָאכָה, יצו אִתָנוּ בְְּכָה וִיום השְני כָּכָה+ תיק אֶת סודנו: אלהיםם יסערנו: רבה צַבָאי יטעִי. בלישו וברביעָי י בחמישי אך לא בִַּי י ישלת אֶת פּוְרנו+ אלהים יסעדנוו הַכַן טבוח טבח: בַּיּם הטשי זבה. קודֶש הלול ושָבַח ל כָּל מחֶמַדְנו| אלהים יסעדנו: מעדנים לפנ י נתן ביוםם קדשנו\ י ורענְנה ערפנו י ולילרה אור בערנוי אלהים יסעדנו:
אֶלי אי חיש גואלי+ עבדֶף יכִילי מבשר טוב אָלי את איהו ו הַנְבִיא: נָאוו ל ְהִָים לחי ייִצַר ָרים הגע כל.2 ל- אויביך א- יום 3 0 אלי| מלכך יבא לך+ יפה את כלך וְעִיִתִי למולך, ְלְְרִי הַתטבִי אלי: נופֶת תמופְנָה+ טפתי בנִי יה כִיבַא עָת לחנה ציון נחלת צְבי;| אלי:| אדיר איום וְנורָא+ בצר לי לך אִקְרַא+ ₪ לי ולא אִירָא: גדור פרצת הִיכלי+ גול מהר הכללי| ₪ היה עיזר 7| הן אתה תְקוְתי וליטועתף קויתִי, א עו ישועתַי: זֶ וּנָקי כִַים יהון פזרטי כנפים ₪ ארך אַפִים: טובך תחיש למך הי לינו כנאמף י ,א ₪ עשה למען שמף וכונן בת מכונף ילהרבץ בו צאנף, ₪ ₪ באורפניף: 9 פיפהה
יא
..
0
המיה הי

20
מפחד להצילינהלני. לציון קודֶט גירֶלי. ₪ טמע בְקולִי: סוד וסְמוך לְמְחְרִים. עזור נָא את הנשאָרִים. מ יוצר הָרִים ו פדה עמף מעזים\ צאנף מור גוזזִים| ₪ עושה חזיזים: קרב קץ נְחָמה. רְחֶם אום לא רוח מה.8 איש חמה: שכון כמאַז באַהְלנו. תד אֶל| מחוללנו נ מלְכָנו הוא יושיענו: ברבות עָתִים וימים+ אַזכרֶה שנת עד אן ישאפו צמים.חל עם עָני ואביון, בְּבֶב בי הגיתי העבת אל חנותי ואומר היא חלותי שנות ימין עָליּן+ ד ק תמַת הפשעישבוית שבי לשבור ממה הַרְשְעִי יט ו ְּאֶל נוסע ביא בגבירת ישע+ אליהו הנביא: רגשת כל פועלי און+ אות לְבָם לכון ן למלאות בחרוטֶת אִין י לו ותלחטו לשונם תַצַמיד מרְמֶה, כִָּים להם חומהי נפשי תַּחְתִיות המה לשואה ובקט צור שור ספְלתי. יבה אֶת ריבי\ תי ב בַאִנְחְתִי היה לת ה 8 נורָא ו סאון מִשְבְּרִייִם מצ 5 מע שמפוני אדיר וְרַב כח עָלי נפשי תְּטְתוּחַ הָאמְרִים הָאֶת הָאֶח: שי כַלוִּי מומות סמל יי הר יאל אלהי ָבִי. והֶמון זדים תַּיִסְר צבי רעיתף בטר. על יד תשבי מְבַטֶר. אליהו הנביא| פקוד אלהי הרוחות י עניי צאן נדחות ונס על מִי מנוחות ינהלם וינחם. אדיר בְּכַל ל שית לבך לעדר בוחן לית וחדר על הרְעָה תנחם י אָלי צור הי עדי עד. יחיש להביא צור נאִנְחִים למסְעד.אויבי תִמִיד המעד מִתוְטְבִי הַגְלֶר אליהו הנביא: החזק מגן וְצְנה
לעזרת
ה | וף. | מזו | ה, /
2 0|
%י יש

= וו
" הוולה
ויה
זה יווהו = ואו
/ הלולתי 7
5 לעי
המי
7, ורוו וי
ליל
,אה
חוז 3 יו/
אל
. וו.
יי ל
.
211 לְעְזֶרת נמְלִי כנה וְכוֶן יר ציונה קרות נחלת חְבְלִי, ושם צַעיר רודם יסלֶף בוגְדִים יטרֶם יבית אלהים אדרםו שער שְמְחת גִּלִי אוד צורי וגואלי כיאנפת בי ותנהלני לגבולי ₪ אֶלהים חילייעל יד ינוך| ואלי: אליהו הנביא: איש חְסִיר היה+ בָּלי מזוך ומְחורח> בַבַיתו עוסק מלבוט ואין בְֶּד ללְבוט, יגונן בחשובה אשרה: תס ְּבְנִים חמה רַבְּרה לו הָאשֶה יוּתר אין להתיאטה ו המבלי לְחֶם לאכול בּפְרוּם וּבחוּסֶר כל י תורה מצאת
כו יגת מה נאכל תה י זְהִיר כבר נשוק הלא יצַא
לטוק י חנון ורחובם בְּמרוּמִיו+ אולי וגמלני בּרחַמִיו טוב לקוַיו מחֶסֶה ורצון יראִיו יעטה יועצת בדעת וּבחְכְמָה עַצְתך כ לְהַסְכִימֶה. בְּצַאתִי לבות ולְכלִימָה מבלי כְּסוּת וּסלְמָה. י ואין בַידֶי לפורמה אפילו שוה פרוטה, מהְרֶה ואלה משכָנָה מלבוטים נאים מתוקנים לבט
והשליך הבו על ₪ אטר אחבו: סְחו.- בפילולם
3 ישוב דך בלס עבר בשוק בְְבְרְתו הנה אליהו צוני 4 בוד 0 כ ל עדי קרא לי ב בדעתו, קנות עְבַד אין כמותו רֶחַט איך ישנה דינו עבר למכוך אֶת אדונו+ שת לו חְכְמַתו בּקְרבו י והחזיק בו כָמו/ רבו! תַגֶר קְנאו בּאחֶבים בַּשְמוּנָה מאות אל זהובים| תִבעו מה לאכתך אם בבניִן חַכְמתף תַּכלית מרקלין וּלְמרין הרי אתה בֶּן חורין ו יום ראשון כמפעליבם פעל עָם פועלים שו בּחצִי הלילה ענני נירָא עַלִילה ימת ומרתי להעבירי לכבודף ולא לכְבודי בורא
עולם

22 עולם. בקנין הטלם זֶה הבְנִיך רחמי יִכְמְרוּ בּחַנְִתיי כי לטובה כונתי מלאָכַי רחמים ממעונתו+ אז הֶתְלו לְבָנותו| רבו בְּנִי הַמְלוּכָה וְתטְלם ָּל המְלאכֶה ידץ הסוחר בראותו כי נגמוה מלאכתו לולת מגדליםם נָאים לפי לנין הבנָאים! יזכר לך עְתָה אתְמול אשֶר דברת חפשני בודאי וּבְבִירוּר. כָנמְתְ לענין שחְרוּר זֶה
קימי באָמֶת. וּפֶּרַח לו איש הָאָמֶת|
אמר ₪ לעלב אל תִּירָא עָבְדִי עקב|: בחר 5 ₪ בּעְקֶב אֶל תִירָא עְבְרִי עקב|| אל 2= אֶת יעקב אתע"ו דרך כוכב מילקב אתעל"י||
: הבאים ישרש יעקב אתע'י| וירך מיעקב אתע"י יֶּ זכר אלה לועקב אתלי יי ן חדות ישועות יעקב אתלי| עובו אהלין יקב אתלי.|= יורו משפָמִיך לְיעָקב אתלין ִּ א נחש בִּיעַקב אתלי:= לא הביט אוְבִיפָקֶב אתלי: מנָה עפר יעקב אלי|| נְשְבּע: ₪ ליעקב אתלי| ו נא לעון עקב אלי: עַתְההֶשֶב שבותיעקב את'י; פֶֶּה ל את יעקב אתליי| צוה ישועות ילקב אתעי|| קול קול ילקב אתע'י: רנ וְמְחַי ליעקב אתלי|| שָב 8 אֶת טבות יעקב אתלין תְתְן אמת ליע עלב אתלי.:
המבדיל בין קודש לחול י הטאתינו הוּא ימחול זרענו וכסְפָנו יִרְבָה בול וככוכָבִים בלילה: יום פה בַצֶל תוּמָרי אֶקרא לאל עלי גומרי יאומר שומר אתא בוקר וְגם לילה:: גדקתף כַהר תבור: ל
המאו
א
גו
-.ו וו
גו ..
/
ו
ש
..
0
הרי שו
...ידי
1|
| ומ || הל
| ₪|

דיו חל
ז לב
הטאיעבורתעביר יכיוםאַתמילכייעבור ואַשמוּרֶה בּלִילֶה: חְלְפֶה ענת מנחתי: מי יִתן מנוחתי תי בְאִנְחְתִי אַשחה בְּכָל לִילֶה: קולו בליונטל. פְתַח לי שער המנו וטל י שראשי נְמַלָא מל+ קוצותי רסִיסִי ללה: העָתר נורא ואִיים י אשוע תה פדיום+ בְנֶשף בערב יום: באישון ללֶה:+ קראתיה יה חושיעני+ אורח חיים תודיעני מדלות תִּבְצַעְנִי מיוםועדלילה: טהר טנוף מעשי יפזיאמרומכעיסי איה נָא אֶלהִי עשי+ הנותן זמירות בּלִילה:. נחנו בידף כחומריסלחנא על קל וחומרי
וום ליום יביע אומר ולילה ללילרה: המבדיל;
שיר למעלות טא ליני פינדצט וש וישע 169 בראשית בְרא אל- הים אֶת השָמיםם וְאֶת הָארֶץ! ₪ צבאות עָמָנו סנב ל כו אלהי יקב סְלה|
רבוני של עולם אדון כל העולמים ב הרחמיבש והסליחות סימן טוב ובמזל טוב החל ללכו את שֶסֶת ימי הלטה הַבָּאִים. לקראתינו לשלום חשוכים מכלחָטא ומנקים מִכָּל לון וְאטְמָה ורשע וּמִדבקים למור
הזר

244 תזרֶה ובמעשים טובים וְהַגּוּנִים דעה בינה וְהַטְכל מאֶתָך ותשמיענו בהֶם שטון וְמְחֶה ולא תעלה ק קנאתִינוּ על לב אד וֶל א קנאת אָדֶם תנלה על לבנו מלכני אַלהונו אב הַיְחמן שים בּרְכָה וּרוְחֶה והצלחה בל ה
ידינו וכל היועץ על עמך בירת ושראל עצה טוב ְמחֶשבָה טובה אמצו וּבַרְכו גדל וקימו קים לתו כדֶבר שנאמר יתן לך ְבֶבֶך כל עצתף יִמלָא ונאָמר וַתגזר אומר ויקם לך ועל לכה נגה אור. וכל היולץ לינו על כל עמף בית ישראל עצדח טאִינָה מובורחן ומחשבה טאינה מובָה תופר עצַתי בר שְנָאמר ₪ הפיר עצת גוים הניא מחשבות עָמִים ונָאמר עצ ו עצה תפר דַבּרוּ דָבֶר ולא יקום בִּי עָמנו אל י ותה לכו ₪ אַלהינו אב הַרחָמִים אדון הסְלִיחות בַּזֶה השבוע בְכֶל שבול+ שרי אורֶה. שערי אוּרך ימים ושניםם| שרי אריכת אפים+ שערי ברְכָה+ שערי בינה שערי גִילָה! שערי הלה שערי אולה. שערי בורה+ שערי דיצֶה.
0
שערי דעה+ שערי הוד שערי הַדֶר+ שערי הצַלְחֶרח,
שערי הרוה שערי ועד טוב| שערי זריזורת+ לי זמרה טערי זכ ות+ שערי זו+ שערי זוהר תורה שערי זוהר חְכְמָה טערי זוהר בינה טערי זור דַעת שערי חדוה ערי המלה שערי חן וְחֶסֶד שערי חַיִים טוביבם
ערו הַכְמ מה ב בי מובה שלו רו י והי שערי שורה של

5 תן| שער סיעתא דטמיא שערי עזרא+ שערי פרורת| שרי יל פסה מובָה טערי: צרקה.6 לט שערי קדטָר. ₪)| רפואה ו| שערי ה שערי-| שערי ה|| טמונות טערי שלודה+ ערי תוררה| שרי עד\ תלדה שערי תשובחח+ שערי תשוערה: ַּדכְתִיב ו|| ותטועת צדיקים מ₪ מעוּזם בַעָת צרה ויעזרם ₪ ויפלמם  עְִלמֶם מִרְטְעִים ויו בי חסו בו ונאמַר חֶסף מ אֶת | ול קדשו לעיני כל הגויםוְרְאו כל אפסי אָרֶץ אֶת ישעת 8= אלתיני ונאמר קול ציפיך נשאו קול יחדיו וננ יע ע בעִין וראו בשוב ₪ ציון וקיים לו ₪ טהינומקרא טַ3ְּתוב : מה אוו ל ְהֶרִים רגלי מבְשֶר טיע שלום מבְטֶר 9
יאו| הַנְההַנֶם יי מבשָר את אמז 3ויט נוהגים תכף לקרות. וושלח ואח'כ חפרשה של אותה שבוע!
.9 ברכת המזון
ברוך הוא וברוך שמו: ברו אִתָה ₪ אלהינו מל לילס הזן את העולם כלו בטוּבו בּחָן בְחֶסד ובַרְחמִים הוא נותן לחֶם לכל בר כי לעילם חַסְדו| ובמובו ה המיד לא הפר לנו ואל יחסר לנו מזין לעולם ועד בעְבור שמו הגדול
עים ו
5 בי הוא אל זן ומפרנס לכל וּמטָיב לכל ומכין מזון לכל :|== בריותיו אשר בְרָא\ ברוך אתה ₪ הזֶן את"הכל:
.5 ודה לך ₪ אלכינו ל טהנְחלת לאבותינו ארץ
חַמדֶה טובה וְרחָבה. ועֶל שהוצאתנו ₪ אלהינו מאָרֶץ .. מצרים פריתֶג מבות לבדיםם על בְּרִיתף שֶחתמרת
יה ירי אוו

6 בּבשרנו ועל תורה טלמרתָנו: ול חקי שהודעְתְנוי על חיים חַן וְחֶסֶד שהוונְתָנוּ. ול אכִילת מַזון שאתה
זן וּמפרנס אוּתָנו תַמִיד בְּכָל יום וּבכָל עֶת ובְכַל טַעָה:
על הנסים 3קנוכס(נפוליס שטצהט ויישצ 5% ול הכל ₪ אַלהינו אנו מודים לך וּמִבַרְכִים. אוּתְד תְבַרְך סמף ְפִּ כל חי תִּמִיד לעולםם וְעָד: ככתוב ואכלת וטבעת וברכת את ₪ אלהיף על הָאָרֶץ הַמוּבָה אטר נְתַן 6 בַּרוּך אַתָה 8. על הַארץ ול הט מזון: רחם 8 אלהִיני על יטראל עמ וְעֶל ירושלים עִירֶף ול ציון מטנן בבוד ול מלכות ית דור משִיחֶך ול הבית הַגָדול והקדוט שנקרָא שמ ליו| צהינו אַבִינו | רענ זוננו פרנסנו וכלְבלנו וְהרויתְנו וְהַרְות לנו ₪ אלהינו מהרה כל צרותינו ונא אל תצְרִיכָנו ₪ ₪ צהונו לא ידי מַתנת טר וְדֶם ולא ירי הַלוַאתם י אבם לירף הַמְלְאה הַפַתוּחֶה הקדושָה וְהְרְחְבָה שָלא נָבוש ולא נכלם לעולם ולד: בת רצה היצנו ₪ אלהינו בְמַצוּתִיך ובמצות ובש הַטַבִעִי הטבת הגדול והקדוט הַזֶה כִּי יים זה גדול וקדוש הוא לפִּיך לשבות בו ולנוח בו. באהְבָה כַמצוַת רצ'נף י ברצונן הְהְנִיח לנו ₪ אלתיני טלא תְהַא צרֶה יגון וּאנְחָה- ְנּחָתִינ+ והראנו ₪ אלהינו בְָחָמות יו עירך. וּבבנין ן ירוטלים ער קו דטך יכִּי אתה הוא בעָל היטועות בל הַנְחָמות:
| לח ניטיס טובים וגנט ושן דוס>
אָלהְינו ואלהי אבותינו יעלה וי בא ו ויגיל ווראחה
ויוצה
= 7 .-. 2'".-. -"יי

.חי
ךל וירצדח וישמע וִַפַקָד וַיזֶכר זְכרונָנוּ ופקדוננו וזכרון אבותינו וְזכְרון משיח בַּן דוד עבדף וזכרון ירושליםם עיר קדסף וזכרון כל"ענך בִּית ישראל לפניך לליה לובה לחֶן וּלְחֶסֶר ּלְרְתַמִים לחיים ולשלום ביום ראש החרֶטהזֶה:3לבּייםר הזו הזה לפסף ביום הג המצות הזר: מפמועות. חג הטְבוּלות הזה: לסוכות חַג הַסְכוּת הזה גשעיני ענלת. טמיני חג הְעְצְרֶת הַזֶה. זכרנו ₪ צהינו בו לְטוּבדה+ ופקדנו בו לברְכָה+ וְהוִיעָנו בו לחיים: ובְדְבַר ישוָה ורְחָמִים היס וְחְננוּ רה חם עָלִינו והושיעני בי אליף עינינו כַי אל ל מֶלך חנון ורחום אַתָּה| ובְנָה ירישלים עִיר הקודֶש בְּמְהַרָה בִּימִינו בָּרוּך אַתָּה ₪ בונה ברחמיו ירושלים אמן| ברוך גי להינו מלך העוּלֶם האל אבינ מלכנו דירי בוראני גאַלנו יוצרנו קדושינו קחוש עקב רועָנוּ רועה שאל המלך הטוב וְהַמָטִיב ל אל בכל יום ויום הוא המיב הוא מטיב הוא יטיב לנו.הוא גמלנו הוא גומלנו הוא ימל בעדנ לער לחן וּלְחֶסְד ולרחמים ולרוח הצלה והִצַלְחָה בּרְכָה וִישוּעֶה חמה פּרנָסה וְכל לְכּלה רחמִים. וחיים ושלום וכל טוב מְכָל טוב אל יִחסְרְנו: הרְהַמן הוא ימלוך ליכי לעולם וְעָד: הֶרחָמַן הוא יתבר בשְמים ובארֶץ: הַרחְמָן הוא יטתבה לור די דורים וַיִתְפָּאֶר בָּנו לנצת ְצְחִים ויתהדר ו הרחמן הוא ישבור עול גלות ל ואונ והוא ו קוממיות לאַרצנו ו החמ הוא וטלח כָנו בְְּכָה מרְבה
בּבות

28 בבית זֶה\ ול שְלְחַן זה שאכלנו עַליו: הרחמן הוא ישלח לני את אלהו הנביא זְכור לטוב ויבשר לנו בשורות מובות ישועות וְְחָמות! הְרְחְמָן הא יברך את אבא מורי בעל הבית הַזֶה ואת אמי מורְתִי בעלת הבית הזרה אותם ואֶת בִּיתֶם ואת רעס ְאֶת כָּל אשָר להם אותני ואֶת כל אשרלנו. כמ שנתברכי אבותִינו אבַרְהֶם בכל יצחק מכל ויעקב כל כּן יבר איתָנו כלנו יד
ַּבַרְכָה שְלמָה ונאמר אמן:
במ רום ילמדו עָליו ולָלונוּ זְכות. שתהא לְמטמרת שלום ונשא רכה מאת ₪ ב ו הו ושענו ונמצא חן ושבל טוב ביני אלה הים ואדֶםם
הרתמן יהוא יזכני לימות המשית ולחי העולם ח בא מגדיל+(מ מדול) ישועות מלכו וְעוּשֶה חסד למשיחו
דוד ולזרעו עד עולבם: 5 חולם,, יי שלום רמיו הוא הרמ הוא וחרט לי ור
החודש הזה למובדה יעשָה שלובם 5 על את ההורש רו ולְברְכָה;
ְלוטְרָאל ְאִמָרו א 1 0 יס טוב
- מחסור 1 ָיִים ו
לירים רנ ו ולבו ל 2 ברש- וְדרטִי למע דסוכות|. 2 ₪ לא יחסרו כל טוב:הודו ה יקים לנו ל בי פוב בִּיללוּלֶםהַסְד ו:| סכת דוד הגופלת;
כסכת. הַרחמן+ היא ונחילנו
ת| ליום ל שבת וּמִנוחֶה לחיי העולמים|
נוך כלכק

5 2,
-...
מה 5
לי|
0.
/ פוייו וצ ו
299
בטך בלכס איבער|נפך בלכה מיבצר דט נוך כלכס איפצן ו וויין טרטויבצן| פינפצרויש קור י וען היבצר לצן וויין:=| פיינע|, ברוכפט םסכ| ואן וי מיסט יו
, פוב' דמטו 0: דער בבתטען: ל ְיך אִתָּה םן בר אתה ם| באי אָמָה על להינו מ להינו= ונל הגולם על הגפן העולם על הָנֶץ הבלבלרה ועל ל מַרי ההגפז גל פרי ההעץ תניב ור ועל ארץ המדדה מובדה ורחבדה שרצית והנחלרת לאבותינו לאכול מפְּרִיֶה ולשבוע מטי יבה רחם- 0 להינ 2 ישראל- מ ועל ירושלים עירך ול ציון משכן כּכודֶ וכל מקדטף ועל מזבח וכל הִיכלף ונה ירושליםם עיר הקודט במהרה| בומונו והעלִינו לתוכה וטמחֶנו בְבְנִינָה באכל מפרות ונשבע מטובה ברכ 0 קרטה וּבְמְהרָה גזכת ורצה והחליצנו בִּיים חשבת הזה| נל'ק וזכרנו בַיום ראש החרש הַזֶה: רוט תשנת וזְרכו ביום הזכרון הַזה נפסת ושמחנו בִּיִם חג המצות| הזר לטכנעות. ביום חג הטבעות הזחח: לפוכת ביים חג הסכות הַזֶה ו1פע שמיני חג העצרֶת הַזֶה: כי אתחה ₪ מוב יב לכל ונודה ל ער הארץ ול פַּרִי 5 וול הפירורת|ועל| המתורת
"ל,
בַּרוך אתה> יד>תְתדח ₪ ברוך אהו ה 8 אנט הפיר 0|| המחה|
פרי
3

0 סרר קריאת שמ?
בַּריִך אתה ₪ אלהינו מל העולםם המפיל חבלי ינה על יי ותנומה על עפ פַּי: ויהי רצון מלפני ב אלהי ואלהי. אבותי. שתשכִיבנִי לשלום ותעַמִירְנִי לשלום ואל יבהלוני ַעיונִי וחלומות. וְהְרְהוּרִים רָעִים ותחהא תי טלמה ו וְהָאֶר פיי 0 איש הַמַית:
סמל- ו ט אלקונו 5 אֶחַד וברוך טם כביד ו לעולם וְעד: ואַרבת אֶת ₪ אלהו בכלהלבבף וכל נפשף וּבְכֶל מאדה ו ויו החברים האלה אשר אנכי מִצַך היובם. נל"לבבף| שננְתֶם לְבניך וְדברֶת בָבם בּטַבְתְך בְּבִיתֶךְ ובלכתך בדֶרֶ ובסכבך ובְקּמֶך: וקטרתבם לאות עלדידיך היו לפספורת בִּין עִינִיך! וכתַבְתֶ מ מדוזות בִּיתֶך ובשעריף! ויהי נועם אדני אלהינו עָלינוּ ומעשה ורינ ונד לינו ומשָה וינו כוננהו: יושב בְסְתר עָלְיון בצ 2 שרי יתלונֶן: אומר ל מח חסי ומצוּדֶתִי אלהי אָבְמַח בו: כו הוא יציל< מפח ווקט מִדְבַר הוות בָאַבְרְתוּ סל לך ותוחת כנְפַיו תחסה ענה וסוהרדה אמתו: לא ירא
ִפחַר לולה מחץ יעוף יומם+ מדבר באוּפָל והלוף.
מקטב יטוד צחרים: יפול מצדף אלף וּרְבְבָה מימינף אל ליך לא ישו רק בְּלִכֶיך תבים וטֶלמת שַעִים תַּראֶה. ִי אתה ₪ מחסי עְליון שמת מעונך לא תָאִנֶה אליך עה וג גל לא יקרב באהליף! כי מ לאכַיו יצוה לך לשמרף ב כל רכיך על כפים ישאונף פַּן תגוף בָאָבן רגלד
\

."| | ל 0 ב וו
0 מל
0 ָ תיא 0 הלן ולי מו
א זצי
4
רגלף: על טחל ופַתֶן תדרוף תרמוס כַפִיר ותְנִין\ כי בי חֶשַק ואַפּלְמהו אשגבהו כִּי ידע שמי! יקרַאני וְאעַיָהו עָמו אַנְכִי בצְרֶה אַחלצהו ואכבדהו ארֶך ימים אשביעָהף וְאַראָהוּ בִיטוָּתַי: ₪ מה רבו צָרִי רַבִּים קמו על: רבים אומרים שי אין ישוְתָה לו בָאֶ להים סלדה'! ואתה ט מגן בנדי בי ומרים ראסי+ קולי אל ₪ אקְרַא ויענני מהר קדשו לה; אני שכבָתִי ואיטנה הקיצותי בי ₪ יסְמכנִי לא אִירָא מרְבבות עָכם אשָר סְבִיב שתו עָלי ו קומה
₪ הושיעָני אלהו ִיהכִית אֶתחכל אויבי לחי שני רטעים שברת: ל₪ הוסועָה עלהעמף בַּרְכְתיך סְלָה: השכיבנו: ₪ אלהינו לשלובם+ והעמידנו מַלְכָנ להַיִים ופרוס לינו סבת טלומף ותַקְננו בְְּצֶה מוּבָה מלפניך והושיענו למען שמך י והגן בעדני וְהסר מעלינו אויב דְבֶר וְחְרב וְרְעֶב ויגון והָסר שטן מלפנינו ומאחרינו וצל ּנפִי תסתירנו י אל שומרג ו ומצילנו אַתָה כי אל מלך הגון ורחום אַתֶדה: ושמור צאתִינו ובואנו לְחַיים ולְשַלוּם מַעַתָה ועד עוּלם: בּרוּף> ₪ ביום ברוך ₪ ₪ בּלִילָה ברוך ₪ בשכבגו ברו ₪ בק ומנו יִכִּי בידך נפשות הַחַיִים וְהמַתִים אטר בְּיִדו פש ל חי ורוח כל בשר וש, בד אפְקִיר חי וקיים ו תמר ומלוך ה לעולם ול ידאו עינינו וישמח לבנו וְתַגֶּל נפשנו בִיטוּעְת באמת
אמור לציון מלך אלהוך| ₪ מלך ₪ מלך: ₪ ימלוף לעולם

2 לעילם ור. כי המלכות של היא וּלְעולָמי עד תְמְלוך בכבוד כו און לנו מלך אלא המלאח ל הנואל אותי מל רָע יברֶך אֶת הגעריםם וִַקרָא בָהֶם שמי וָשֶם אבותי אבְְהֶס וַיִצְחֶק דגו ל והישר בעיניו תעטה והאזנת 0 וטמררת ל קיו כָּל המלה אשר שמתי במצרִים לא אשים עליף בי אני ₪ רופא ו ויאמר ₪ אל הַטְטַן יגער ט בך הטמן ויגער ₪ בך הבוחר בירושלים הלא זה אוד מצל מאש הנה מטתו שלשלמה ששים גְבוּרִים מְבִיב לה מִזְבורי ישראל: ל אחוזי חרב מלמדי מלְחְמה איש חרבו 2 יריכו מפחד בלילות, רכה 3 ₪ וישמרף ו יאֶר ₪ יו אליך וי- ישא 8 פַנִיי אליך וישֶם לך שלום:
ה:ָה לא ינוִם ולא יש שומר ישראל: ג'פ ליטועתף.
קויתי ₪ קיתו 2 ₪ לישוְתף וק ₪ ליטועתך קוית: גפ בשם אלהו ישראל מִימִינִי נימיכאל 0 גבריאלי לפנו אוריט ומאחורי רפט+ על רא שי שכינת אֶל: ג'פ שיר המעלות אטרי כל ירא ₪ ההולך בדרכיו: יגיל כפיך בי תאכל אטריך וטוב לך אשתך כגפן פוריה בירכתי בִיתף בַנִיך כּטתִילי זְתִים ס ביב לטלה נה הנה כי כן יבורך גְבר ירא ₪: יברכף ₪ ₪ מציון וראה בטוב ירוסלים כל ימי יי+ ראֶה בנִים לניב שלום על ישרֶאֶל: רגזו ואל תחאו אמרו בלבבכם על משכבְכֶם ודומו סלדה גפ אדון עולםם+
הדוו 4 וי
ויו, א
| וו || ו וטוי זי גו
== ושווו!
יו 3
| לית
/ ו ...= ₪
היא בוני
הב | ל/ 0 | 2 0 וי -7 תי | וס ו ש
יי
8

03 לן. ווכן אייבצר וי לרייסיב טונצן ביבט פווף דצ קכלות גצועסצן , ושכט צר בלכה:
ברוף אתָה מ אלהינו מלך העולם אשר וצר אִתכ
>| בד חן וכלכל אַתְכֶם בדון י וְהמִית אתכםם בין|| || ויודל מספר כלכם בדון+ וְְתִיר להחַזיר ולהחיותכֶם|| חן| 3 בדין+ ברוך אתה ₪ מחיה המתיבם:
8 צדוק ב
₪|| הצור תָּמים פְּעלו כי כל דרכיו משפט אל אמינדהת ₪|> ואין עול צדיק וישר הוא: הצור תָמִים בכַל פועל מה מ"|| יאמר לו 0 השלים ממטרה כל ממורע ול| וּמְחַיָה מוריד שאול ויעל! הצור תִּמִים בככל מעש ו|| מי יאמר אליו מה תַעשָה. האור ועושה+ חֶסֶר חנם לכו תעָטָה+ וּבזָכות הלק בשה הקשיבה וְעָשָה: דיק ְּכֶל דרְכִיו הצור תָּמִים אָרֶך אפים ומלא וחמיבם, מל נא על אבות ובניםם: כי לה אדון הסליהורע והרה זמים יצדיק אַתָה 8 לְרָמִית ולהחיות אשָר בירף || פקדון כל חַלִילֶה ב זכרוננו למחות ויהיו על| נא עִיניף בְּרחֶמִים עַלִינו ות, כי לך אדון 1 הרח: מים/ וד| והסְליתוּת|| אדֶם אֶם בּן שנה יִהְיָה או אלף שָנִיםיחות|| | מה תרון לו כלא הָיָה יהִיָה בּרוך הוא כָּי אמָת דינו
-ה הצ= ה
מ:| ומשומט הכל. ְּפִינו ומשלבם לאדֶב= חשבונו וְדינו: ל| והכל לשְמו הודיה ל הענו ₪ כי צדק| ;|| תצק בדברף ִזְבָה בְּפֶטֶך ואִין להרהר אחר מדת | יר: צדיק אִתָה: ₪ וושר ספה דיו הָאמָרע
1

4 ְאמֶת: גפש כָּל חי בידף י צדק מַלְאֶה ימינ וידי ְתֶם על פליטת צאן ידי י ותאמר לְמלאף הֶרֶף ידי דול הְעְצה וְרֶב לליה אשר עיניף פקוחורת על כל דַרכי בנ אדם לתת לאיט כְּדרְכִיו וכפרי מעלליו לְהַגִיר כּי יִשֶר ₪ צורי ולא עַולְתָה בו; 8 8 נָתַן ו לקת הי שם ₪ מבורֶך ו והוא רחום יכפר עוּן ולא יסְחִית
הבה להטיב אפו ולא ייר כָּליחְמָתו|
יתגדל וותקְט שמירח רבא למא דהואת עְתִיר|
תתא ולאַתִיא מתיגת\ לסקא ליי עלמתת
ולְמבַנִי קרְתָא דירושלבם ולשכלל היכטת בגודה: ולְמְלְקר פ לחנא ניכראה מאיעְנָא| לאַתְבַא ו
דשמיא לאתריה: וימְליך קידטא ברִי הוא בַמַלְכוּתִיה.|| וז:
וִיקרו ה: בְהִייכון וּביומִיכון ובחיי דכל בית ישראל ל בעגלא
ובַזֶמן קריב וְאַמָרו אֶמן; יתברך, יהא שלמא. עושה:\
וו רייס ברס מויס פנ' אנט ויציצו מעִיר כעטב הָאָרֶץ:
מיין טהיי! ויש אגצן בור כַּי עפר אנחנוו קותמך וששט ושון דש הובדב ונל ענו בלע המות לנצח וּמְתָה אדני אלהים המרה מעל כל פַּנִים וְחְרְפַת עמו יִסִיר מעל כּל-הָאָרֶץ כ פַּי
ברכת כהנים יברְכך יברכ ₪ מציון עושה שמים וארֶץ י ₪ ₪ אדוננו מה אדיר שמף בְּכֶל הָאָרֶץ וישמרֶף שמְרְִי אל כי חסיתי בך: יאר= אלהים חנו וַיבַרְכנו ואר פנִיו אתנו סְלֶת||
לי

5 0
4, מל!: רהו
גה
0% 8 םאל רחוםוחנון ארֶך אפים ורב חָסְדוְאמת;
פיי| פה אלי וְהַננִי כי יחיד וני אַנִי אליך= אליך> ₪ נפשי אטא| יְ וִיחְנך הנה יי עבדים ₪ 2 יה וכעיני שפחה ₪ ידגבירתהכן עינינו מ טהינו עד טיחננו:לע ישא| ישא בַּרְכה מאת ₪= וצרקה מאלקי ישלו ונְמצַא חן וכל טוב בע ני אלהים|
| 8 רנ לן קוינו היחה זְרועֶם לבקריםם אף ישו ְתִינו בת צררדה פניו ₪ אל תַסְתר פיה ממני כו ענו ואבִיון: אליך אֶליך נַשאתִי אֶת עיני היושבי בטמיםם||
=>
וישם| ושמו אתדשמו על ב נודיסראל וני אברכסם|: לך לה ₪ הגדלרה וְהגבוררה והתְפְּאָרֶת הנח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ₪ הממלכה והמתָנטא לכל לראש:
0
שלום\ שלום לרחוק ולקרוב אמר ם יי| לכעע
אדיר במרים שוכן בגְבוּרה אתה שלום ושמף שלום הִי רֶצון ִתָשִים.. וללדעמף בַּות יטראל חייםם וּבַרְכָה למשמרת שלובם|
רבונו של ללם אנִי ל וחלומותי סלף חלוב= חלמתִּי וְאִינִי יול מה הוא: יהי רצון לפניך ₪ אלהי ואלהו אבותי טוחיו כל תלומותי עלי על ג ישואל לטובָה| בין שחלמתִי אני לעצמי בִּין חלומות שְחַלמו חבִירי. עלי ובין טחְלמְתִי אני על אחרים אם טוביב= הם חזקם ואמִצֶם וַיִתְקִימוּ בִי ובהֶם כחְלומות של יוסף
הצדיק

..- ק וָאם צריכים רפאה רפאם כְּחַזְקיֶהי מלך יְהוּרֶה -. וכמריםם הַנְבִיאָה מצַרְעְתָה וכנעמן מצרעתו זכטי מֶרֶה על ירי משָה רינו וכָמִי יִִיחו על ירי אליטע בס שהפכת את קללת בְּלְעֶם הרטע מקללה לברכה כּן תהפיך בל חלומותי עָלי ול ל כָּל ושראל לטוּבָה תמי וַתְחַנְ: גי ותרְצְנִי ותְחַיינֶי אמן: פלטה 3תענית כבול
יחל משָה אתחפני יְהוה. אלהיו ואמָר למֶה והות יחרה אפך 3 בלו אשי הוצאת מאֶץ מצרים בְּכָח ד ל ל וביך חזקה לה יאמָרוּ מצרים לאמר ברְעָדה הּציאם להרג אֶם בהָרִים ולבלתם ם מעל פני האדָמה סיב מקרין אפך והנחם הרעה ל לעמ! זכר לאברהם ליצחק לִרָאֶל ְברִיך אטר נטבעת לה ב ותב אלהם ארבֶּה אֶתזרְע כ ככוכבי השמים וְכַלההָאָרֶץ הזאת אשר אמרתי אֶתַן לזרעבם חלו לְללם: וַיִָחֶם היה על"היה אשר דר ללטות למ ב ולא מְרו יהוה אלדמשה ה פפְללן טנרלה קת אבניבם ָראטנִי ם וכתבת! עלההלחת אֶתההו דברים אשר היו ל"הלקת הַרְאשנִים אטר. טברת;היה נכין לבקר לית בבקר ב סינ ונצבת לי טס עלדראש הֶהֶר: ואט לא"ועלה קמך וגסהאִיש לרא בְכַל-הְהֶר הצאן והב קר אלחורג ו אַלימול ההר ההוא ג ופסל שנרלחת אַבָנִים כַרָאטנִים ויְכֶם מטה בבקר ב ויל אלד
=פווו ייוו א ו ואה ..2.. ּויוי א
\ טמה

אנ גה 0 תניי
היחה| .=
7 הר סִנִי כאטר צַוָה והוה אתו וקה ידו שני לחר
אַבָנִיםם: וירד הוה בענן ויתיצב עו שם וַיקְרַא בשם יחוה יעבר הוה\ על-פנלו ויקרא וחיה! יְהוה אל רחום ל אדו אפים רְביחסד וא זרת טרה חַסֶ אבות- 5 נים 0- 0 ול עלרהנים: ימחר מטה ויד ארצה ויטתחו! ו"אמר אם"נא מצאתי חן יי אדני ולדנא אדני י בְקרבנו כי עַם"סטחהח לרף הוא ִסלחֶת לעוננו לחמאתְנו לת כו: ויאמר הְיָה אנכי כרת בְּרית גר בלעמן. אֶלֶשֶה את אשר לאיראו בכליהאָרֶץ וכלי וראה כלהם העבם אטְר-אתָה בקרְבו אֶת"מעשה והוה כירנורא הוא אטר
יל אי לשה ליו ספטל יטע" כ'ה
דרשו יחוה בְּהמצַאו קרַאהו בְּהְיותי. קרוב: יעב רשל דרכו ואיש און מחשבתיו וַיֶטב אל"יהוה רחמה
ואַלהאלהינו כיחורֶבדה לסל וח| כ לא מחטבותל מחטבותִיכם ולא דרכיכס דרי נָאם יחוה+ כִהגְכָהו שָמיםם מאָרֶץ כ ְבְהַוּ דרכי מדרכיפכם ומחטכתי מְטחֶטְבְתִיכֶם: כִּ כאסר ירד הַגֶּשם והסלג מההטמים ושמה לא ושיב ַּי אםההַרודחה את"הארץ והולירת. וְהַצְמִיחָה ונתַן זרע לזרע ולח לאבֶל כן ייה דברי אטר וצא מפי לאחושוב אלי ריקם כי גו אםדנשת אֶתד
7 ובשלוּם דא

488 ובשלום תוּבַלוּך ההרים והגְבלות יפְצְחַוּ לַפְִיכֶם רְיֶה וכלדעצי השדה ומהאוחכף תחת ה ץ ל עלה ברוש תחת הַסְרפֶר יעלה הדס וְהְיָה לוחוה 70 לאות עולם
ורתי
איכְרֶת וכה אמר הוה שמרו משפט ועטו צְדְקֶה כַי= קרבה ישועתי לבוא וצ צדקתי. להגל לירת אשרי אנ נוש ו זאת וּבְְדאדֶם יהַזיק'בה ש שמר שבת הלו וטמו
ידו מעטו ות כֶּלדרע: ואלדיאמר בהר הַלוָה אלד
הוה לאגמר הבדל ובחילני והוה מעל עמו אַלריאמל הסְרִיס הַן אני כץ ובש ו כּוחכה ו אָמר יחוֶה לסריסיםם' אשרישמרו אתדש שבתתי ובחרו באשר ַפַצְתִי ומחזיקים בְברִיתִיו תתו י להם ַבַיתִי ובו הומתי יד ושם מוב מבָנים ומבנות שם עולם אתןחלו טר לא ירת ובני הנר הגלוים עלדיתוה; לשרתו ולאה בת אֶתדשם יהוה להיות לו ללכדים כלדשמר שבת מחללו מְזיקִים בבְרִיתִי: והביאו אותיבם אלדהר קדטי ושמחתיבם בבית תפ תו ל וזבקיהם לרצגון על"מזְבתי כיביתי בית"תפלה
דני והוה מקבץ נדחי חגר 21 הזה:-"ט א
ברכו ת לחנ כ ברוך אתה 8 אלהונ מלך העולבם אטר קדשנו || בַמצוּתְי!וצְונז להדליק גר של חנה| בריך אתה מ אלהננו מלך הולם שעשה נסִיםם לאבותִינו בַיָמִים הָהֶם בַזֶמַן הַזרה:
ברו
גי
י" ו 1
אוו
יוו 03
.ו /

09 ברוּך אתה ₪ אלהינו מַלך העוּלֶם. שהתינו וְקימנו 7 והִַּיָנו ו לזמן הזרק:| הנרות הללו אָנוּ מדלוקיךי על הנסים. ועל הנפלאות על התטועות, ול המלחֶמות טְעָשִית לאבותינו בימים הו הֶם ובזמן הַזֶה+ על ידי פהניף הקדושים וְכל מצות שמונת ימי הָנְכָה+ הגרות הל ללוּ קורט הם וְאִין לכו רטות להשתמש בהן אַלָא לראותן בּלְבַד די להודות ל 1 הגדול על גי ועל! גִפַלאוּתִיך ל | זמר נאה לחנוכה מעוז צור יטעָתִי ילך גאה לשבח. תכון בית תִּפּלְתִיי וטם תודה נִזבַָּ לעת תכִין ממְבַח+ מצר הנבת אז אמור+ ביר מזמור+ חַנְכַת המִזֶבח! רות ְבְלָה נפטי+ בְיְגון כחי כלָה. חיי מַרֶרוּ בְקוּשִיי בשעבור מלכות לדח וּבידו הגדלדה. הוציא אֶת הַסְגְלֶה חול פרעה\ וְכָל זרְעו. ירְדו כּאבַן במצוּלה: דביר קדשו הביאנֶי+ וְגֶם שם לא שקמתי ובע נוגש הגלני בי זֶרִים עבדתי: ויין רעל מסכתי. כמעָם  קץ בבל ל, בבל ילקץ שבְעִים נושַעָתי| כרות קמי בראש בקט י אגְגי בַּן הַמִדְתָא* ונְהִיִתה לו לפח ולמוקט י וְגאוַתו ְטְבְתָה. ראש ימיני נשאת י ואויב שמו מחית+ רוב בָּנִיו. וקנינִיוי על העץ תלית: , ונים ל נקְבצו לוא אי בִּימִי חַטמנִים+ יִפַרְצוּ חומות
לסוסן ִים! בי בי נה. עו 8, 0 0 ורננים!.

09
חשוף זריע קדטף י וקרב קץ הישועה> נָקים נקמת דם עְבַדִיף+ מזרים 0 י כי רכה לנו הישוָּה, ואִין קץ לימי הַרְנָה, דְחֶה בצל צלמון י הקם כנו רועה מבערה:
זמר לשבת וחנוכה
אכלו משמנים, וסולת רְבוּכה י תורים וַבני יוניםם\ טבָתוְחנְכֶההָאי האי בית כור, תמְכור חור. לשְפוּר בית כזר: לצורך חְנְכָה: בּרבוּרִים אבוסים| בשפודים צלוים, לילו לאטים. אֶחֶר מן המנוים ו האי רֶך וטוב ושמן! ,צלי אט ומצות| ענו וְאָמַרוּ אמ ואכַלו בדיצות: האי הקולות מנְסיך הַמִיִם. בַבִית הי נלון ְּכל יים פַעָמִיםם: האי מקולות מים רָבִיבם. תַּצַלְנֶה אַזְִיכֶםי וכל משרת דם ענָבִים י לא ימוש מפִּיכֶם: האי
ברכות של מגילה ברד אִתָה ם אלהינו מלך הו ב אשר קדשנו || בְמַצַתָיו וצונו על מקְרָא מגילה: ברוך אתה ₪ אלהִינו מלך הגולם טעטה נסיםם ||| לאבותינו בִּימים הָהַם בזמן הזה: חל

4
חל הטבילק חומכיס זה:
ברוך אַתָה 8 אַלהִינו מַלֶך הַעולם הרב אֶת רִיבְנו והדן את דִיְנו הַוקֶם את נקמתנו המל גמול ילכל אויבַי נפשנו והגְפרַע לגו מצרינו: ברוך אַתָה ₪ האל
הנפרע לעמו ישראל מכל צריהֶם האל המושיע! אשר הניא עצת גוים וַיִפּר מחשבות ערוּמים! בְּקוּם לינו אדם רשע נצר זֶדון מזרע עמלק גָאֶה בְּעְטרו וכָרֶה לו בור וַגְדלתוּ. נוקשָה לו לְכֶ; דמה בנפשו ללכוד ונלב בּקֶש לְהַסְמִיר ונשמד מהֶרֶה ו הָמַן הודיע איבת אבותיו וְלורַר שנאת אחים לבניםם;; ולא זכר רחמי שאול כי בחמלתו על אגג נולד אויב: זֶמם רשע להכְרִית צדיק. ונלב ממא בירי טהור: חֶסְד בר על שגגת אב וְרֶטע הוסיף המא על חטאיו: ממן בלבו מחטבות עְרוּמִיו, תבר לעשות רדה: ידו שלח ַּקְרושִי אל כספו נָתן לְהַכרִית זכרם! כראות מרדכי כי יצא קצף ודְתִּי הָמַן נתנו בטושן::לבט שק וקסר מסְפַּר וגזר צום וישב על אפר: מי זֶה יעמוד לְכפר גגה ולְמחול המאת עון אבותינו נץ פֶּרַח מלולב הן הרסה ערה לעורר ושניבם סרִיסִיהה מבהילים 1 להשְקותו יין חמת תַנִינִים! עָמַד בעשרו ונפל בּרעי\
עה לו עץ ונתלה ליו; פיהֶם פתחו כל יושבי תַבל.
בי פור חן נהפך לפירנו: צדיק נחֶלץ מיד רטע. אווב ְתן תחת נפשו: קימו עליהבם לעשות פורים ולְטֶמית ְכָל נה ושְנָה! ראית את תְפלֶת מרְדכִי וֶסְתֶרי יהמן ובניו על הנץ תלת:
2

2 מק ושרבצ| סמננט ואון ₪7 פן:
שושנת ילב צהלה וְשְמְחָה. בראוּתֶם יחד תכלת מרדכי: תַטוּעָתֶם היית לנְצַח ותקוְתֶם בכל דור ודור: להודיע שכלל קויך. לא ובושי ולא יפַּלְמוּ לנצח כָּל החוסים בך: ארור הָמַן אטר בַקש לאברִי. ברוך מרדכי היחודי+ ארורה זרט אשת מפחַידי, רוכה אַסְתָר
בע די. וגם חַרבונָה זכור לטוב| ואתה קדוש וכו'
דצן צרסטען וב ל6ט הטנס במך תפנות מכקק בצהט ואון| מינצ| בפך י ו₪ פישצ דפריבען ויבד, מוב' ופרט דפס דריש שפה!+ ווען ובר דצר ערסטע טג כ6ס סטנס 9ם סכת פוט ו בצהט ואון דען אנדצרן טוב לסם קשכס תש..יך ושוכען מל אל ו נישא כָון יבר 2 4 ית 0
יכבוש עוניתיני א במצ לת ים כל הסאתינו וכל חטאת עמף בית ה תשליך במקום אשר לא י יזכר| ולא פּקָדו ולא ילו על לב לעולם: תתָן אמת לולקב חֶסד לאברהֶם אטר נשבל לת לאבותינו מִימִי קָדֶם:
ב תבשילין בת ה וצוני ל מצית בר בדין הא שרָא לנא ו ולבשילי וּלָאממונו ולאדלוקי. שרנא וּלתקְנא לְמעְבד כָּל צרכנא מיומא
מְבָא לשְבתָא/| לכא לכל ישראל הדרים ביר הזאת!
7